- יתרונות: גם ספורט – גם תיור, מנוע, עיצוב, אבזור
- חסרונות: מחיר
- שורה תחתונה: אופנוע ספורט-תיור אמיתי, בעל יכולות מגוונות, ועם מנוע הבוקסר הנהדר של ב.מ.וו
- מחיר: 136 אלף ש"ח
- מתחרים: ב.מ.וו R1200R, ב.מ.וו R1200GS, הונדה VFR1200
- נתונים טכניים: מנוע בוקסר, 1,170 סמ"ק, 8 שסתומים, 125 כ"ס, 12.7 קג"מ, הזרקת דלק, 6 הילוכים, הינע סופי גל הינע, מתלה קדמי טלסקופי הפוך 45 מ"מ, מהלך 140 מ"מ, מתלה אחורי זרוע אלומיניום חד צידית פרהלבר, מהלך 140 מ"מ, 2 דיסקים קדמיים צפים 320 מ"מ, דיסק אחורי 275 מ"מ, מערכת ABS, אורך 2,202 מ"מ, בסיס גלגלים 1,527 מ"מ, גובה מושב 840-760 מ"מ, מיכל דלק 18 ל', משקל מלא 236 ק"ג, צמיגים 180/55ZR17, 120/70ZR17
מה זה?
השם של משפחת ה-R של ב.מ.וו עלול לבלבל את מי שלא בקיא בדגמי החברה ולגרום לו לחשוב שמדובר בסדרת דגמים ספורטיביים בשל השימוש הנפוץ באות R – כדי לסמל אופנועי ספורט. אלא שאצל היצרנית הבווארית מדובר במשפחה ענפה של אופנועים בעלי מנוע הבוקסר הכה מזוהה עמה, מנוע שבו היא עושה שימוש באופנועים שלה כבר למעלה מ-90 שנה.
חוץ מהאופנוע שבמבחן – R1200RS – במשפחה הזו ניתן למצוא כיום מספר סוגים של אופנועים שהמכנה המשותף להם הוא מנוע בוקסר מודרני בנפח 1,170 סמ"ק, אך לכל אחד אופי וייעוד שונה; דגמי ה-GS הם מכונות אדוונצ'ר משובחות, דגם ה-RT הוא ספינת תיור קטנה, יש את סדרת דגמי ה-Nine-T בסגנונות הרטרו השונים, ודגם ה-R ה'רגיל' שהוא הגרסה של ב.מ.וו לרודסטר נייקד מודרני.
בעולם הדו-גלגלי ישנו מושג הולך ונעלם הנקרא 'אופנועי ספורט-תיור'. הסיבה העיקרית לכך שהוא פחות נפוץ מבעבר היא שכיום אופנועי כביש רבים מציעים יכולת וביצועים ספורטיביים למדי יחד עם נוחות מספקת לרכיבה מנהלתית שפויה באופיה, ולכאורה נדמה לעתים שכמעט כל אופנוע שני בימינו הוא 'אופנוע ספורט-תיור'. אבל כשחוזרים לשורשים של אותם יצורי-כילאים מגלים שבמקור הם היו שעטנז של אופנועי ספורט עם אופנועים תיור; בעלי קליפאונים ותנוחת רכיבה קרבית למדי מצד אחד, אך מאידך מנוע מוכוון יותר מומנט ופחות מהירות סופית, צריכת דלק שפויה ומושב נעים יותר מאשר ה'דיקטים' אצל אחיהם הספורטיביים. כזה הוא ה-RS.
ביצועים
הב.מ.וו R1200RS, בדומה לאחיו נטול הפיירינג – ה-R1200R, הוא אופנוע כביש משובח עם מתלים מתכווננים חשמלית שעל מידת ואופי השיכוך שלהם שולט הרוכב מבית המתגים שממוקם על הקליפ-און השמאלי. בדיוק – קליפ-און. על אופנוע תיור. ניתן לשנות את הסט-אפ על ידי בחירה בין 2 מצבי שיכוך, ובמקביל לבחור את מידת ההעמסה על האופנוע, בטווח שבין רוכב יחיד ללא ציוד ועד לשני רוכבים עם מזוודות, ואת כל זה ניתן לעשות תוך כדי רכיבה. גם את המעבר בין שלושת מצבי ניהול הרכיבה: גשם, דינמי וכביש – ניתן לבחור תוך כדי רכיבה ולשנות על-ידי סגירה של המצערת החשמלית.
אופנוע המבחן שלנו, כמו כל אלו שמגיעים לארץ, הגיע עם קוויקשיפטר שמאפשר העלאת הילוכים ללא סגירה של הגז והורדת הילוכים ללא שימוש בידית הקלאץ'. בגלל כמויות המומנט הבלתי הגיוניות שהמנוע הבשרני הזה מייצר כבר בסל"ד נמוך, העדפנו להשתמש בקלאץ' בהעלאת שני ההילוכים הראשונים, שאם לא כן ההעברה שלהם מעט גסה ופחות חלקה, מה גם שהקלאץ' ההידראולי של הב.מ.וו הוא רך וקל לתפעול.
להבדיל מלא מעט מקרובי משפחתו, ל-RS בולם קדמי קונבנציונאלי לחלוטין בדמות מזלג הפוך ולא טלהלבר כמו ב-GS למשל, שכאמור להתכוונן חשמלית לפי מצב הרכיבה הנבחר. אמנם המחיר של זה הוא שקיעה מורגשת של הפרונט תחת בלימה חזקה, כמו ברוב האופנועים, אבל התמורה היא קבלת פידבק מצוין של מה שקורה מלפנים עם הרבה מאוד רגש בבלימה. מאוד אהבנו את האפשרות של בקרת השיוט שאפשרה לנו לעזוב את המצערת בכבישים הפתוחים בהם התנועה הייתה דלילה והראות טובה, אלא שאז כשרצינו לנצל את הידיים הפנויות כדי להגביה את המשקף המתכוון מלפנים, לא כל כך הסתדרנו.
איך זה מרגיש?
כמו אופנוע ספורט-תיור איכותי עם מלא אופי. הדבר הזה שאנחנו קוראים לו אופי הוא בראש ובראשונה המנוע, ובמקרה של ה-RS זהו מנוע הבוקסר מקורר הנוזל המיוחד והעצמתי שלו, שלא דומה לשום מנוע אחר. נכון, זו לא הפעם הראשונה שאנחנו רוכבים על אופנועים מסדרת ה-R של ב.מ.וו, אבל כל רכיבה כזו מזכירה לנו כמה שהמנועים הללו מלאי קסם וייחודיות.
בואו נדבר רגע על הקטע הזה של ה'ספורט-תיור'. מה זה אומר בתכלס חוץ מאשר השילוב בין המוטיבים השונים שהזכרנו בהתחלה? הדוגמה הטובה ביותר שעלתה לנו לראש בזמן שרכבנו על ה-RS הייתה שזה 'כמו הבחורה הזאת שזורמת עם השיגעונות שלך בלי לעשות מזה עניין, והיא אפילו יותר טובה בזה ממך' – לשם הפשטות: לא משנה אם קמת בשבת בבוקר והחלטת שבא לך ללכת לעשות רפטינג בנהר הירדן, או שפתאום החלטת שבא לך לצאת לרוץ 10 ק"מ, לא רק שהגברת שמחה להצטרף – היא סיימה להתארגן הרבה לפניך, היא נתנה לך בראש, וגם בסוף הדרך היא עדיין מחייכת. אה כן, והיא גם בכלל לא הזיעה ממאמץ.
ואיך זה מתקשר ל-RS? הוא זורם עם הרוכב שלו, הוא סבבה עם מה שבא לכם באותו הרגע, והוא מרגיש 'נכון' בכל המצבים השונים – שלא כמו אופנועי ספורט, הוא נוח וקל לרכיבה גם ברכיבה מנהלתית, אך בשונה מאופנועי נייקד או אופנועי כביש שונים שמגיעים עם כידון ואינם מוכוונים לרכיבה ספורטיבית, פה מעבר ל'מוד קרבי' מרגיש טבעי יותר עם הרכינה קדימה אל מתחת למשקף לכיוון הקליפ-אונים. וגם אז האופנוע יישאר נינוח ולא ירגיש כאילו המנוע שלו עומד להתפוצץ עליכם ב-15 אלף סל"ד.
סיכום ועלויות
לפני שלקחנו את ה-RS למבחן תהינו בינינו לבין עצמנו בשביל מה החבר'ה בגרמניה היו צריכים להכניס עוד אופנוע עם מנוע בוקסר לליין דגמי התיור הבלתי נגמר שלהם. הרי יש להם די והותר כאלו, ומי שחשקה נפשו באדוונצ'ר ספורטיבי יכול לבחור את ה-S1000XR. אלא שהתשובה נמצאת בגוף השאלה – אין בליין של ב.מ.וו שום דבר כמו ה-RS, כלומר יש דומים במראה ודומים בצליל, אבל כמוהו אין עוד.
ה-RS לוקח ביד אחת את הספורט וביד את השנייה את התיור, ויחד הם הולכים לכל מקום – היכולות המגוונות לא באות האחת על חשבון השנייה אלא צועדות עם האופנוע יד ביד. המראה מזכיר במשהו את בן דודו הרחוק ה-S1000RR, אך הוא משודך למנוע בוקסר ומגיע עם מכלולים איכותיים שעושים מלאכתם נאמנה גם כאן וגם כאן. הוא לא מחייב לסחוב איתו את המזוודות לכל מקום ובכך נשאר רזה לעת צורך, אך יכול לשאת אותן בקלות אם תבחרו לעשות זאת בצאתכם לטייל.
במחיר של 136,000 ש"ח תקבלו את הגרסה המאובזרת ביותר של אופנוע ספורט-תיור שיש לב.מ.וו להציע, הכוללת קוויקשיפטר, מפתח קרבה (KEYLESS), בקרת שיוט, מחממי ידיים, סבל מקורי ועוד הרשימה ארוכה. באין לו באמת מתחרים ישירים בארץ בסגמנט ובנפח שלו, ההתלבטות העיקרית שנותרה למי שנטיית הלב שלו היא לכיוון האופנוע הזה, תהיה כנראה אילו אביזרים נלווים להוסיף מהקטלוג – בין אם זה מזוודות צד, אגזוז אקרפוביץ' מקורי, מגן מנוע, פנסי ערפל או תוספות אחרות.