רכיבה ראשונה: סאן-יאנג ג'וירייד 125 S

צילום: עמרי גוטמן

• יתרונות: משטח רגליים / מטען, מנוע, שוק משומשים
• חסרונות: מושב, מתלים
• שורה תחתונה: קטנוע פרקטי עם עיצוב של קטנוע מנהלים ומשטח רגליים שטוח וענק
• מחיר: 17,985 ש"ח
• מתחרים: קימקו ג'י-דינק 125
• נתונים טכניים: צילינדר יחיד, 124.9 סמ"ק, 14 כ"ס, הזרקת דלק, קירור נוזל, תמסורת וריאטור, גלגל קדמי 110/90-13, אחורי 130/70-12, מערכת בלימה משולבת CBS, דיסק קדמי 240 מ"מ, דיסק אחורי 200 מ"מ, משקל מלא 155 ק"ג, גובה מושב 760 מ"מ, מיכל דלק 7.6 ל'
• לרכיבת מבחן על סאן-יאנג ג'וירייד 125 S – לחצו כאן

מה זה?

את הסאן-יאנג ג'וירייד 125 כמעט ואין צורך להציג – הוא הקטנוע הנמכר ביותר בארץ של המותג הנמכר ביותר בארץ כבר מאז 2003 . בעשור הקודם היה אפשר לקרוא לו 'המאזדה 3 של עולם הקטנועים', אבל כיום המאזדה איבדה את הבכורה בטבלת המכירות. לעומת זאת, הג'וירייד הקטן ממשיך לשלוט בה. רק ב-2018 נמכרו כמעט אלף יחידות ממנו – אמנם המובי של קימקו מכר תריסר יחידות יותר, אבל הוא גם זול ממנו משמעותית. מה הסיבה לכך? מעבר לתופעת העדר (או חוכמת ההמונים?) ולאמונה החזקה שיש בארץ במותג סאן-יאנג, הג'וירייד 125 הוא אול-ראונדר אמיתי. יש לו חזות ותנוחת ישיבה של קטנוע מנהלים, מגן רוח שימושי, משטח רגליים שטוח ופרקטי ותג מחיר לא יקר מדי. וכמובן שהיות וכולם קונים אותו אז גם "יש לו שוק".

בשנה שעברה הגיע דגם ה-S שנושא בחובו חידושים משמעותיים. המנוע קיבל סוף סוף מערכת הזרקת דלק, והוא עומד כעת בתקנות יורו 4. צריכת הדלק המוצהרת היא 47 ק"מ/ל' מרשימים וההספק עלה ל-14 כוחות סוס מכובדים. נוספה מערכת בלימה משולבת CBS (שנותנת הנחה של 3% בביטוח החובה), קוטר הגלגל הקדמי גדל באינטש אחד, והעיצוב עבר עדכון קל. הקטנוע מגיע בצבעי לבן, אפור, אפור מט ושחור מט.

ביצועים

לג'וירייד 125 יש מנוע חזק יחסית לסגמנט ה-125, שיספיק מעל ומעבר בתוך העיר והפתיע אותנו גם בנסיעות בינעירוניות – אבל רצועת הכוח שלו צרה והמנוע צריך לטפס לסל"ד גבוה כדי שתורגש תאוצה טובה. כתוצאה מזה הפתיחות ברמזור איטיות יחסית, והשילוב של משקל מעט גבוה לא עוזר. עדיין מספיק מהיר בשביל להתקדם לפני כל המכוניות, אבל קטנועי 125 קטנים ממנו מזנקים יותר מהר. כשהסל"ד עולה מורגש שיפור בתאוצה, שהולכת וגוברת עד מעבר למהירות החוקית ברוב כבישי ארצנו, ואם תמשיכו להחזיק את הגז פתוח עד הסוף תוכלו גם לראות את ה-120 על השעון. המנוע אמנם לא גמיש, אבל גם לא חלש ומספק מספיק כוח לעקיפות או נסיעה בכבישים מהירים, וכל זאת בלי יותר מדי רעש או חספוס. הכביש המהיר אולי אינו סביבת המחייה הטבעית של הג'וירייד 125, אבל המנוע הזה – יחד עם הגודל הפיזי ומיגון הרוח – עוזר, ולא נתקלנו בכל בעיה לרכוב עליו בכבישים כאלו.

המתלים מעבירים לרוכב כל מהמורה בכביש כך שהכול מורגש, אך בכל זאת לא מטלטל את הקטנוע או מעביר מכה חזקה מדי לגב הרוכב. לא מגהצים את הכביש אבל מספקים שיכוך נאות – ובסך הכול מתלים לא מעולים אך גם לא גרועים. ציון בינוני פלוס. הבלמים, עם מערכת הבלימה המשולבת CBS, עוצרים היטב את הקטנוע ונותנים פידבק טוב.

את ההיגוי של הג'וירייד פחות אהבנו, בואו נאמר שיומרות ספורטיביות אין לו. בנסיעה רגילה, בכל מהירות, הג'וירייד 125 שומר על יציבות, אבל בפניות הוא פחות מצטיין. במהירות איטית בסיבוב הכידון מורגשת מעין נפילה לפנייה ותחושה מעורפלת למדי, אם כי לאחר זמן מה התרגלנו לזה.

אפשר לסכם ולומר שהקטנוע הזה יעשה הכל בצורה טובה למדי – אך ללא יומרות ספורטיביות. נוח להשתחל איתו בתנועה הצפופה הרבה מעבר למה שהגודל שלו מרמז, המנוע החלק מקל על הרוכב, ומחוץ לעיר הוא מספיק דומיננטי כדי לא להפוך לטרף קל למכוניות ולשמור על קצב נאה.

איך זה מרגיש?

לג'וירייד 125 יש עיצוב של קטנוע מנהלים, עם מגן רוח גדול, מושב מדורג, כידון גבוה ואורך לא מבוטל. אך גם יש לו משטח רגליים שטוח, ואחד כזה גדול במיוחד שיכול להעמיס בקלות ארגז קניות מהסופר. כמתיישבים עליו בפעם הראשונה הכול מרגיש כמו קטנוע מנהלים. המושב בגובה הרגיל, הכידון הגבוה ומגן הרוח – הכול כרגיל. ואז מתחילים בנסיעה, מרימים רגליים לאותו משטח העמסה ומגלים שהוא גבוה באופן מפתיע. צריך להרים את הרגליים המון כדי להגיע אליו, וכשהן כבר שם הן מאוד קרובות לישבן כך שתנוחת הישיבה מזכירה ישיבה על שרפרף יותר מאשר על כיסא כמו ברוב הקטנועים. צריך להתרגל לזה, אבל בתכל'ס רוב הרוכבים לא יתרגלו כי יש אפשרות לשלוח רגליים הרחק לפנים, אל משטחי הרגליים המשופעים, ולשבת בתנוחת הקאסטום, כשהגב נדחף אל משענת המושב הקצרה. המושב עצמו מרופד לא רע אבל מעט צר. הכידון גבוה ונוח, והמשקף הגבוה מסיט את הרוח אל הקסדה ואינו מסתיר את הכביש. יכולנו לרכוב עם משקף פתוח עד למהירות בינונית גם בערבי פברואר הקרים של המבחן. זה עוזר לנוחות הכללית, אבל מיקום הרגליים ורוחב המושב מבטיח שלא תרצו לרכוב על הג'וירייד במשך שעות ללא הפסקה. בסך הכול גם הנוחות מקבלת ציון בינוני פלוס.

לוח השעונים האנלוגי אולי מיושן, אבל ברור וקריא בכל תנאי התאורה. בנוסף לשעון מהירות, שעון סל"ד ושעון דלק יש כמה נורות חיווי וצג דיגיטלי קטן ובו מוצגת השעה, הקילומטראז' ותצוגה גדולה וברורה של כמות הדלק שנותרה במיכל. פרקטי.

הכידון הגבוה מחופה בפלסטיק ונותן תחושה – כמו כל הפלסטיקה בקטנוע – איכותית למדי. צמד המראות שמורכבות עליו נותנות שדה ראייה מצוין לאחור. מצד ימין של הכידון תמצאו את מתג ההתנעה ומתג דימום המנוע, ומצד שמאל מתגים וכפתורים רבים: לאיתות אור גבוה מהיר, מתג אור מעבר / אור גבוה, איתות, צופר, ומתחתיו כפתור לפתיחת המושב. פתיחת המושב מהכידון היא דבר נוח אבל נתקלנו בשתי בעיות עם הסידור הזה. האחת: הקטנוע צריך שהמפתח יהיה במצב 'פתוח' במתג ההתנעה, אבל יש גם אפשרות לפתוח את המושב מצד הקטנוע כך שזה פחות מפריע. הבעיה השנייה עם כפתור פתיחת המושב היא שתמיד איכשהו כשרצינו לפתוח את המושב לחצנו קודם על הצופר שממוקם מעליו. צריך להתרגל. בכול אופן, גם המתגים, כמו שאר הפלסטיקה בקטנוע, איכותיים ובנויים היטב.

המושב עצמו נפתח בזווית מאוד לא שגרתית הצידה. אולי מתרגלים לזה, אבל אנחנו לא רואים בזה יתרון. תא המטען שמתחתיו גדול למדי ויכול להכיל קסדה ותיק קטן. אין תא כפפות, ועיקר ההעמסה תתבצע מן הסתם על משטח הרגליים הענקי, כאשר אפשר לעגן את המטען לוו מכול צד – האחד מתקפל מתחת לכידון והשני בקדמת המושב. מאוד פרקטי. המושב מחולק לשני מפלסים, וגם לרוכב וגם למורכב יש משענת גב. למורכב יש גם ידיות אחיזה והוא יכול לבחור אם להניח את רגליו על משטח הרגליים או על רגליות הנוסע המתקפלות. פתח התדלוק נמצא משמאל לכידון ונפתח מהמתג הראשי, סידור המאפשר תדלוק נוח מבלי לקום מהכיסא. בסעיף האבזור הג'וירייד יקבל ציון 'טוב' על איכות, אך רק 'מספיק' על כמות הפינוקים – ובסך הכול הציון, ניחשתם נכון, 'בינוני פלוס'.

סיכום ועלויות

הג'וירייד 125S, כמו המאזדה 3, הוא קטנוע שמתאים למגוון רחב מאוד של אנשים. ממי שמחפש להחליף את המכונית בקטנוע 125 כדי להגיע מהבית לעבודה, דרך מי שצריך כלי לסידורים והתניידות בעיר עם יכולת הובלת מטענים, ועד לסטודנט הלא לגמרי תפרן שמחפש כלי מעט מעל למינימום. למעשה, לכול מי שאין לו יומרות ספורטיביות או מחפש כלי פאן ויש לו קצת מעל לתקציב המינימלי. הג'וירייד הוא כלי סופר-פרקטי שיעשה הכול בלי תלונות – לא ממנו ולא מהרוכב. אולי אפשר למצוא טובים ממנו, אבל בטוח – וזה מבוסס על היסטוריה של הצלחה לאורך כמעט שני עשורים – בטוח שמי שיקנה אותו לא יצטער על כך.

כשמסתכלים על כל מרכיב בנפרד, הג'וירייד 125S אינו מצטיין באופן בולט באף נקודה, ואף כי אינו גרוע באף אחת מהן הוא מקבל שוב ושוב את הציון 'בינוני'. אבל בינוני ועוד בינוני, בלי אף נכשל בדרך, נותן ציון טוב בסיכום הכללי, וכמכלול הג'וירייד מוצלח. מי שמחפש כלי פרקטי – שזה כמעט כל קונה מעל גיל 18 שקונה קטנוע 125 – הקטנוע הזה יסגור את הפינה. האם הוא שווה תוספת של 4,000 ש"ח לעומת המתחרה הראשי שלו – הקימקו ג'י-דינק 125? הנתונים על הנייר קרובים, אבל רק מבחן השוואתי יוכל (אולי) להסביר למה על כל ג'י-דינק שנמכר בשנה שעברה נמכרו ארבעה ג'ויריידים.

עלויות תחזוקה

• 1,000 ק"מ – 658 ש"ח
• 5,000 ק"מ – 298 ש"ח
• 10,000 ש"ח – 717 ש"ח
• 15,000 ק"מ – 1,605 ש"ח
• 20,000 ק"מ – 883 ש"ח
• סה"כ ל-20,000 ק"מ – 4,161 ש"ח

* המחירים כוללים חלפים, עבודה ומע"מ, והם נכונים ליום פרסום המבחן בלבד.