רכיבה ראשונה: סאן-יאנג ADX400 TG מקסי-סקוטר

• יתרונות: מבנה של מקסי-סקוטר, התנהגות דינמית, יכולת שטח אמיתית, גימור, אבזור
• חסרונות: משקל, עוצמת בלמים קדמיים
• שורה תחתונה: מקסי-סקוטר SUV אמיתי עם עיצוב קרוס-אובר מודרני, שעשוי להיות הטרנד הבא בשוק הישראלי
• מחיר: 44,985 ש"ח
• מתחרים: הונדה ADV350, פיג'ו XP400
• מפרט טכני: מנוע צילינדר יחיד, 399 סמ"ק, 35 כ"ס ב-7,000 סל"ד, 3.78 קג"מ ב-5,500 סל"ד, 4 שסתומים, SOHC עם תזמון שסתומים משתנה, קירור נוזל, הזרקת דלק עם בקרת אחיזה מתנתקת, תמסורת וריאטור עם מצמד צנטרפוגלי רטוב, הינע סופי שרשרת וגלגלי שיניים, שלדת יהלום עם צמד משולשים קדמיים, מזלג טלסקופי הפוך בקוטר 41 מ"מ, מהלך 140 מ"מ, זרוע אחורית אלומיניום עם בולם יחיד פרוגרסיבי, מהלך 115 מ"מ, דיסק קדמי 275 מ"מ עם קליפר 4 בוכנות, דיסק אחורי 233 מ"מ עם קליפר 2 בוכנות, מערכת ABS בוש לשטח עם אפשרות לניתוק גלגל אחורי, אורך כולל 2,166 מ"מ, בסיס גלגלים 1,535, גובה מושב 790 מ"מ, מיכל דלק 13.0 ל', משקל מלא 213 ק"ג, צמיגים 120/70R15, 150/70R14

צפו בווידאו – סאן-יאנג ADX400 TG במבחן:

עריכה: אביעד אברהמי

מה זה?

הסאן-יאנג ADX400 TG הוא הדגם השלישי בסדרת הקרוס-אובר של סאן-יאנג, אבל הוא קצת מעבר לקרוס-אובר: סאן-יאנג הלכו על כל הקופה ויצרו מקסי-סקוטר בנפח בינוני, שונה מאוד משני אחיו הקטנים.

את הסאן-יאנג ADX 125 בחנו כאן כבר בינואר, ומבחן על ה-ADX300 יעלה בקרוב. שני הקטנים הם קטנועים טובים אבל סטנדרטיים למדי. הם נהנים משפע אבזור ועיצוב קרבי שגם נותן מעט יותר עבירות בזכות מרווח גחון וצמיגים עם נטיית שטח קלה. אבל פרט לכך הם קטנועים סטנדרטיים עם שלדה סטנדרטית ויחידת מתלה אחורי הכוללת את המנוע והגיר, אשר משקלם אינו מוקפץ. ל-ADX400 TG לעומתם יש שלדת צינורות פלדה בתצורת עריסה, עם צמד משולשים קדמיים המחזיקים את המתלה הקדמי, אבל העיקר הוא שיחידת המנוע והגיר יושבת במרכז השלדה, המתלה האחורי הוא יחידה נפרדת, והגלגל האחורי מונע באמצעות שרשרת הינע. המאפיינים האלו הם נחלת מקסי-סקוטרים, והם אמורים לתת לקטנוע קשיחות ויכולות ספורטיביות בכמה רמות מעל לקטנוע סטנדרטי.

כבר בחננו מספר לא מבוטל של קטנועי קרוס-אובר, טרנד שהתחיל בעקבות ההצלחה של ההונדה X-ADV750. חלקם היו קטנועים סטנדרטיים עם שינויי עיצוב או מתלים משופרים כמו הקימקו DT-X360 או האפריליה SR GT 200; לחלקם הייתה גם שלדה עם צמד משולשים קדמיים ומזלג הפוך כמו ההונדה ADV350 והפיג'ו XP400; אבל אחד לא הלך את כל הדרך למבנה של מקסי-סקוטר, שבו כאמור המנוע והווריאטור יושבים במרכז השלדה והזרוע האחורית היא נפרדת.

פרט למבנה המקסי-סקוטר, גם בכל השאר סאן-יאנג לא חיפשו קיצורי דרך. במקום לקחת את מנוע ה-400 מהמקסים הם בנו מנוע חדש לחלוטין. המנוע מפיק 35 כ"ס, יש לו צמד גלי איזון להפחתת הוויברציות, ושתי משאבות שמן להבטחת השימון בכל תנאי הטמפרטורה ובכל זווית שבה הקטנוע יימצא. בנוסף\ חיש תזמון שסתומים משתנה חדשני עם נדנד לסל"ד נמוך-בינוני ונדנד לסל"ד בינוני-גבוה, והוא מופעל על-ידי שסתום לחץ שמן מפוקד מחשב. הזרוע האחורית ארוכה ב-20% מזו של ה-TL508, אך משקלן זהה, וכמו ב-TL ההינע הסופי הוא באמצעות שרשרת. הזרוע מחוברת לשלדה דרך מנגנון לינקים פרוגרסיבי, וחלוקת המשקל בין הגלגלים היא 50/50. כל אלו אמורים לספק התנהגות כביש מאוזנת בכביש ובשטח.

העיצוב של ה-ADX400 TG מוגדר על ידי סאן-יאנג כהשראה מהטיגריס השנחרבי, טורף פרה-היסטורי עם צמד ניבים ארוכים הבולטים מפיו. מקור השראה לא שגרתי הנתמך בצמד פנסי LED בצורת ניבים משני צידי המסכה הקדמית. פרט לכך יש לו עיצוב שמזכיר מאוד קטנועי קרוס-אבר אחרים (את כולם בעצם, פרט לאפריליה), ובעיקר את ה-X-ADV. הדמיון הזה הוא מחיר הטרנד, אך זה אינו גורע מהעובדה שה-ADX400 TG נראה מצוין.

יש גם שפע אבזור: המשקף הקדמי בעל שני מצבי גובה הניתנים לכיוון מהיר, מגני ידיים בקצוות של כידון האלומיניום המאסיבי (כמו באופנוע, וניתן לכיוון והתאמה לרוכב), מגן גחון, תאורת LED היקפית, לוח שעונים עם תצוגת LCD צבעונית, מפתח קרבה ותא מטען מתחת למושב. לסאן-יאנג ADX400 TG יש מערכת למניעת נעילת הגלגלים ABS של בוש, המיועדת לאופנועי שטח וניתנת לניתוק בגלגל האחורי. יש גם מערכת בקרת אחיזה TCS שגם אותה אפשר לנתק. ה-ADX400 TG מגיע בצבעים המשעממים אך הפופולריים של לבן, אפור בטון ואפור מט.

ביצועים

ההבטחות של המנוע החדש פורעות את הצ'קים מיד. המנוע חזק, גמיש ומאוד חלק. יש לו תאוצה התחלתית יפה ותאוצת ביניים מעולה. לא הייתה לי הזדמנות לבדוק מה המהירות הסופית, אבל ה-ADX400 TG מגיע בקלות ל-130 קמ"ש. גם בעליות לא נתקלנו בבעיה או מחאה של המנוע, ופתיחת מצערת התבטאה תמיד בתאוצה מיידית.

התנהגות הכביש של הסאן-יאנג ADX400 TG לא פחות ממעולה. אנחנו רוכבים על הכביש המתפתל וה- ADX400 TG מאפשר לתקוף את הפניות בקצב וללא חשש. שינויי הכיוון קלים, מהירים וחדים – למרות המשקל וגם בזכות הכידון הרחב. היציבות מרשימה, אין כל מחאה או ערפול בכניסה לפנייה תחת בלימה חריפה, והתחושה הנוצרת זהה לרכיבה על מקסי-סקוטר או אופנוע – הן מבחינת הביטחון והן ההנאה.

כל פס האטה או בור בכביש מעליו רכבנו גוהץ ללא מחאה, בין אם בנסיעה בקו ישר או בסיבוב. המתלים לא מפנקים, אין בהם טיפת רכות, ומרגישים את הטלטול שלהם מתחת לקטנוע, אך הקטנוע עצמו יציב מאוד. כל ההבטחות של השלדה והזרוע האחורית מתממשות גם הן. הסאן-יאנג ADX400 נצמד לכביש המפותל בכל מצב ונוסך בטחון ברמות שאי-אפשר לקבל מקטנוע קונבנציונלי.

הבלמים עוצרים את הקטנוע הכבד ומספקים שפע של היזון חוזר, אבל חסרה להם אגרסיביות וה-ABS נכנס לפעולה יותר מדי בגלגל האחורי. היינו שמחים לדיסק קדמי נוסף, ואנחנו מתקשים להבין איך בקטנוע כזה, שבאופן בולט לא חסכו בו דבר, החליטו להסתפק בדיסק קדמי בודד, אם כי נודה שבין כל מתחריו שכבר הזכרנו רק לפיג'ו XP400 יש צמד דיסקים קדמיים.

רכיבת השטח המתוכננת התגלתה כבסך הכל שביל כורכר ארוך לאורך החוף, אך השתדלתי לפגוע בכל סלע שבלט ממנו – ולא חסרו כאלו. לא ניתן להתייחס לכך כרכיבת שטח אמיתית, ובכלל, חוות דעת על רכיבות שטח הן מתפקידו של אסי ארנסון ולא שלי, אך אני יכול לומר בוודאות שיש לו יכולות שטח מכובדות יחסית לז'אנר. גם כאן, כמו בכבישים מפותלים, ה-ADX400 נוסך בטחון הרבה מעבר למה שאני רגיל. המתלים הקשיחים אוכלים את כל האבנים בהן נכנסתי ללא בעיה, והקטנוע עצמו שומר על יציבות גבוהה.

הכידון הרחב ומדרסי הרגליים שנמשכים לאחור מאפשרים מעבר לעמידה בקלות. את בקרת האחיזה אפשר לנתק מתוך התפריטים של לוח השעונים, כמו גם את ה-ABS לגלגל האחורי. זה דורש מספר לחיצות על כפתורים שנמצאים בתחתית המסך ולא על הכידון, אך לפחות זה אפשרי והשינוי מורגש.

איך זה מרגיש?

בחניה של המלון עמדו בשורה ארוכה מבחר סאן-יאנג ADX. היה שם ADX125 אחד, כמה קטנועי ADX300, וכמובן האח הגדול עצמו – כמה קטנועי ADX400 TG בשלל צבעי הקשת: לבן, אפור ואפור. אנחנו יודעים שאלו הצבעים הנמכרים ביותר ואין לנו טענות כלפי סאן-יאנג אלא רק כלפי הקונים: תקנו כלי רכב בצבעים יפים – אדום, צהוב או כחול! הצבע אולי משעמם אבל המראה, למרות שאינו מחדש דבר, ממש לא. הקטנוע נראה מצוין במבט כללי. מקרוב הוא נותן תחושה של קטנוע גדול ומאסיבי, אך בהשוואה לדגם ה-300 לא גדול בהרבה. אלמנטים שתורמים לתחושת המאסיביות הם המזלג הקדמי ההפוך והזרוע האחורית הארוכה עם מגן השרשרת משני צידיה; הכידון החשוף והמאסיבי, הניתן לכיוון כמו באופנוע, ומגני הכידון בשני צדדיו; מגן הרוח הצף, אותו אפשר לכוון בדחיפה למצב נמוך או גבוה; כל אלו מעניקים ל-ADX400 TG מראה קרבי.

מעל לכידון ישנו מסך LCD גדול וצבעוני ובו שני כפתורים השולטים בתצוגה ותפריטים. המסך גדול, יפה וקריא בכל תנאי, אבל למרות שסאן-יאנג לא חסכו בדבר, זה אינו מסך TFT. פחות נורא, רק שאם צמד הכפתורים היה ממוקם על הכידון זה היה לא רק יותר פרקטי ונוח, אלא גם נותן יותר תחושה של קטנוע פרמיום. ה-ADX400 TG שופע תחושת פרימיום, ודווקא בגלל זה עיגולי הפינות המועטים שמצאנו צורמים עוד יותר. מתחת לכידון נמצא את מתג ההתנעה של מפתח הקרבה. המתג מודרני ונאה וכולל שלושה כפתורים: להתנעה, לפתיחת הכיסא ולפתיחת פתח התדלוק שנמצא לא רחוק מהכפתור, בחזית המושב. בצידי הכידון נמצא סט מתגים איכותי אך סטנדרטי, ללא כפתורי בקרה מיוחדים, ומעליהם צמד מראות שחורות סטנדרטיות למראה אך המספקות שדה ראייה טוב.

העלייה על ה-ADX400 TG קלה, והמושב מעט גבוה אבל עדיין בגובהנו הממוצע הגענו לקרקע עם שתי הרגליים. המשקל, 213 קילוגרמים, נראה גבוה על הנייר, אך הוא אינו מורגש, לא בתמרונים איטיים, לא בשטח ובטח שלא ברכיבה מהירה. הוא אומנם כבד ב-27 ק"ג מההונדה ADV350 אך קל ב-18 ק"ג מהפיג'ו XP400. משטחי הרגליים הארוכים שמאפשרים הרמת ישבן בקלות ממשיכים הרחק קדימה לטובת תנוחת רכיבה יותר מרווחת כמו בקטנוע מנהלים. רגליות המורכב שמאחוריהן אינן בולטות במצב מקופל. המושב המדורג מרופד בחומר דק וקשיח כך שאין בעיה לזוז במושב, והיה מאוד נוח לאורך כל הרכיבה. מתחת למושב יש תא מואר בנפח 32 ליטרים שיכול להכיל קסדה מלאה ועוד קצת ציוד, ומצידיו ידיות אחיזה למורכב. יש רגלית אמצע ורגלית צד, ותאורת LED היקפית משלימה את רשימת האבזור המכובדת. מיגון הרוח במצבו הנמוך מנתב את הרוח אל מתחת לקסדה, ובמצב הגבוה גם ראש הרוכב ייהנה מהגנה.

סיכום ועלויות

הסאן-יאנג ADX400 TG הוא מקסי סקוטר אדוונצ'ר משובח. הוא מתוכנן ומבוצע היטב, ומקיים את כל ההבטחות של סאן-יאנג. עם שלדה ומתלים של מקסי-סקוטר, מנוע חדש ומוצלח, שפע של אבזור ואיכות ייצור גבוהה.

המחיר, 45 אלף ש"ח, שם אותו בין המקסים 400 שעולה 40 אלף ש"ח לבין ה-TL508 שעולה 54 אלף ש"ח, ובמחיר דומה מאוד לזה של המתחרה הישיר – ההונדה ADV350. ולדעתנו זהו מחיר הגיוני ומוצדק לאור מבנה המקסי-סקוטר, כמות הטכנולוגיה ורשימת האבזור.

כבר ביוון הוא עורר המון התעניינות מצד המקומיים שנתקלו בו, ובהקשר הזה נציין שמאפייני השוק היווני דומים לאלו הישראלי. ה-ADX400 TG הוא כלי מעניין עם עיצוב מודרני שיקי, בעל יכולות ספורטיביות מרשימות ובונוס של יכולות שטח מסוימות, ונראה שיש פה פוטנציאל ללהיט מכירות, למשהו מיוחד באמת ושונה מהמתחרים. לאלטרנטיבה בנפח קטן להונדה X-ADC750.

קהל היעד הוא מי שמחפש קטנוע בנפח בינוני עם יכולות ספורטיביות ודו-שימושיות, קטנוע אדוונצ'ר לטיולים עם העזר שכנגד, מקסי-סקוטר לרכיבה ספורטיבית לסולו, ושעדיין יהיה מספיק פרקטי ונוח לשימוש יום-יומי במטרופולין. ושוב, בזכות העיצוב והמבנה, יש לו סיכוי טוב להפוך לטרנד הדו-גלגלי הבא כשיגיע ארצה ברבעון השני של 2025.