רכיבה ראשונה: סוזוקי GSX-S1000

צילום: אסף רחמים; רוכבים: נמרוד ארמן, אביעד אברהמי

• יתרונות: מנוע גמיש וחזק, התנהגות מצוינת, מתלים ספורטיביים וסופגים, עיצוב
• חסרונות: לא עומד בקנה אחד עם חזית הסגמנט, מיגון רוח
• שורה תחתונה: סופר-נייקד יפני מודרני, קליק מעל המתחרים היפנים הוותיקים, קליק מתחת למתחרים האירופאים וה-MT-10
• מחיר: 93,055 ש"ח; מחיר מעודכן – 89,950 ש"ח.
• מתחרים: הונדה CB1000R, קוואסאקי Z1000, ימאהה MT-10, אפריליה טואונו 1100, ב.מ.וו S1000R ו-MV אגוסטה ברוטאלה
• נתונים טכניים: מנוע 4 צילינדרים בשורה, 999 סמ"ק, 16 שסתומים, DOHC, יחס דחיסה 12.2:1, 143 כ"ס, 10.8 קג"מ, 6 הילוכים, שלדת אלומיניום, בולמים קדמיים הפוכים מתכווננים מלא, זרוע אלומיניום עם מונושוק – כיווני עומס קפיץ ושיכוך החזרה, בלמי דיסק קדמיים 2X320 מ"מ עם קליפרים רדיאליים, אחורי 220 מ"מ, מערכת ABS, מערכת בקרת החלקה, גובה מושב 810 מ"מ, בסיס גלגלים 1,460 מ"מ, משקל 209 ק"ג, צמיגים 120/70ZR17, 190/50ZR17

מה זה?

ה-GSX-S1000 של סוזוקי, או בקיצור ג'יקסס (על משקל ג'יקסר), הוא הסופר-נייקד של סוזוקי לקטגוריה החמה הזו. הוא הוצג לפני שנתיים במילאנו, עלה לישראל בדיוק לפני שנה, וכעת הופשר לרכיבות מבחן. הוא גם האח הגדול של ה-GSR750 הפופולרי.

לצערה של סוזוקי, הג'יקסס הגיע קצת באיחור, כתשובה ל-CB1000R של הונדה ול-Z1000 של קוואסאקי, רגע לפני שה-MT-10 של ימאהה הוצג.

בבסיס האופנוע שלדת אלומיניום ומנוע שנלקח מהג'יקסר הגדול (הדגם הקודם) וכויל מחדש. העיצוב סטריטפייטרי לגמרי, הבולמים הקדמיים ההפוכים מתכווננים באופן מלא, מאחור יש זרוע אלומיניום עם בולם יחיד בעל כיוון עומס קפיץ ושיכוך החזרה, וכצו האופנה יש קליפרים רדיאליים מלפנים. מבחינת אלקטרוניקה הוא כולל מערכת ABS (לא ניתנת לניתוק) ומערכת בקרת החלקה בעלת 3 מצבים וניתוק, ויש גם לוח שעונים קטן ודחוס שמציע פחות מהסטנדרט המקובל בסגמנט, אבל לפחות נשלט כולו מהכידון, מבית המתגים השמאלי.

הוא אופנוע יפני פשוט יחסית, אבל יש לו כמה יציאות איכותיות כמו מערכת בקרת ההחלקה, הבלמים הרדיאליים, ואפילו הכידון האיכותי של רנטל.

ביצועים

באופן כמעט מפתיע כשזה מגיע מיצרנית יפנית שמרנית יחסית, הג'יקסס מציע חבילת ביצועים מצוינת. המנוע כצפוי חזק מאוד, אבל הוא בעיקר מעניין. ראשית, יש לו סאונד ג'יקסרי לחלוטין, למרות מערכת הפליטה החנוקה תואמת יורו 4 – וזו המחמאה הגדולה ביותר שהוא יכול לקבל. שנית, הוא סופר-גמיש, אולי המנוע הגמיש ביותר שעליו רכבנו. כמה גמיש? ובכן, ברכיבה בהילוך שישי על סל"ד סרק (28 קמ"ש בדיוק), ועוד בהרכבה, כשפותחים גז הוא מאיץ, וחזק. בהמשך הסל"ד הכוח נבנה בהדרגתיות ובהחלטיות, ואז קצת אחרי סל"ד הביניים מגיעה דחיפה חזקה שמעיפה את המוח לאחור – בדיוק כמו שמנוע ליטר אמור לעשות. אז אמנם אין לו 200 כ"ס כמו במקור, וגם לא 150 או 160 כ"ס כפי שהקטגוריה מכתיבה, אבל זה חתיכת מנוע מרגש, עם ערך מוסף של יעילות. או להפך.

גם ההתנהגות מצוינת. הבולמים קשיחים וספורטיביים, אבל ההידראוליקה בהחלט טובה והיא סופגת היטב את תחלואי הדרך ושומרת על יציבות האופנוע. כשלוחצים את הג'יקסס, למשל על כביש מפותל, הם ממשיכים בקו של שמירת היציבות ומספקים המון ביטחון לרוכב לפתוח גז מוקדם. כאן נקודה קטנה לביקורת – הפתיחה הראשונית של המצערת ממצב סגור מלווה במכה קטנה, מה שמחייב עבודת מצמד להחלקת הכוח. נחזור להתנהגות. הג'יקסס פונה מצוין וההיגוי שלו זריז ואינטואיטיבי. גם הבלמים מצוינים בסך הכל – עוצמתיים בדיוק במידה ועם יופי של רגש, וגם ה-ABS נכנס לפעולה בדיוק בזמן. פנטסטי.

איך זה מרגיש?

כמו סטריטפייטר יפני מודרני. ללא ספק מרגישים פה את הפער בין הג'יקסס לבין הדורות הקודמים של הסופר-נייקדים היפנים. הוא מרגיש קטן מאוד, קצר, ואפילו לא יהיה מוגזם להגיד דחוס, וזה בא בקורלציה מלאה עם העיצוב הסטריטפייטרי של מנוע-שלדה-מיכל דלק גדולים, וקצוות – זנב ופנס קדמי – קטנטנים. אז כך בדיוק זה מרגיש כשיושבים עליו. התחושה הזו היא עוצמתית וספורטיבית, ואנחנו אוהבים אותה.

שיוט נינוח מתבצע על סביב 150 קמ"ש, שכן מיגון רוח אין פה כלל. יחד עם זאת, הג'יקסס מסוגל להגיע למהירויות מאוד גבוהות בזכות המנוע החזק שלו. אנחנו למשל סגרנו את הגז ב-260 קמ"ש, וגם זה מפני שהחוסר במיגון רוח כמעט וגרם לנו לתלישת צוואר. למנוע היו עוד כמה קמ"שים בקנה.

אהבנו במיוחד את גמישות המנוע, שמאפשרת לרכב על מספר הילוכים שונים במהירות נתונה או לצאת לעקיפה בלי להוריד הילוך. אהבנו גם את כיול הבולמים, שמצד אחד מספק ספורטיביות מרשימה, אבל מאידך מאפשר גם נוחות לא רעה בכלל.

תנוחת הרכיבה נוחה וניטראלית בסך הכל, אם כי המושב קצת לא נוח לאורך זמן. מושב המורכבת נוח הרבה פחות בגלל הנטייה הקלה שלו קדימה בשילוב הריפוד המחליק, שגורמים למורכבת האומללה להחליק קדימה אל הרוכב ולשפר עמדה לעתים קרובות מאוד. רוב המורכבות הקשוחות שלנו לא התלוננו, אבל מיעוט מהן דווקא כן.

סיכום ועלויות

ה-GSX-S1000 הוא מכונה מעולה, ואפילו מפתיעה. מעולה בגלל המנוע האדיר, המתלים המצוינים, תחושת הדחיסות וחבילת המתלים הטובה, כשכולם יחד מתחברים לאופנוע אחד שלם ומגניב עם הרבה שמחת חיים. מפתיעה מפני שלא ציפינו מסוזוקי ליציאה הזו. בעיני רוחנו ראינו אופנוע משעמם יותר, מעין סוג של UJM מודרני, ואנחנו שמחים לגלות שהתבדינו.

מבחינת מחיר, הג'יקסס נמצא בדיוק במיקומו על סקאלת הסופר-נייקדים. הוא יקר יותר מההונדה ומהקוואסאקי, שנמכרים כרגע במחירי מבצע קבועים למדי, וזול יותר מה-MT-10 החדש והמגניב בכ-6,000 ש"ח. האירופאים הזולים יותר – הטואונו וה-S1000R – נמצאים כבר באזור ה-110 אלף פלוס. בכל זאת, היינו מרוצים יותר אם מחירו של הג'יקסס היה נמוך יותר והוא היה מחזיר עודף מ-90 אלף ש"ח. אבל אחרי הכל צריך לזכור את השורה התחתונה – שאפו לסוזוקי על האופנוע המגניב וגם על הסאונד הג'יקסרי. הלוואי שימשיכו לייצר שם אופנועים מגניבים כאלה, כי הם קצת נעלמו לאחרונה.

עדכון: מחירו של ה-GSX-S1000 עודכן ל-89,950 ש"ח.