רכיבה ראשונה: SWM סילבר וייז

צילום: אופיר יונה – Pink Photography

• יתרונות: עיצוב, קלות תפעול, מחיר
• חסרונות: נוחות, נסיעה בינעירונית, איכות בינונית
• שורה תחתונה: סקרמבלר פשוט וזול שמציע חוויית רכיבה נעימה ואופנוענות פשוטה אך מעוצבת
• מחיר: 43,185 ש"ח
• מתחרים: רויאל אנפילד קונטיננטל GT, מוטוגוצי V7 סטון, דוקאטי סקרמבלר Sixty2
• נתונים טכניים: מנוע צילינדר יחיד, 445.3 סמ"ק, 4 שסתומים, SOHC, התנעה חשמלית, קירור אוויר-שמן, הזרקת דלק, 5 הילוכים, שלדת עריסה כפולה מפלדה, מזלג קונבנציונלי בקוטר 43 מ"מ, צמד בולמים אחוריים, בלמי דיסק 260 ו-220 מ"מ, בסיס גלגלים 1,444 מ"מ, גובה מושב 822 מ"מ, משקל 148 ק"ג, מיכל דלק 22.5 ל', צמיגים 110/100-19, 130/80-17

מה זה?

על SWM כבר סיפרנו לכם. בקצרה נספר שוב שמדובר במותג איטלקי ישן שחזר לחיים על ידי משקיע איטלקי, וקנה את המפעל והטכנולוגיה של הוסקוורנה טרם רכישתה לב.מ.וו ואז לק.ט.מ. ב-SWM מייצרים בעיקר אופנועי אנדורו וסופרמוטו על בסיס הטכנולוגיה של הוסקוורנה האדומה, אבל יש להם בליין הדגמים גם צמד דגמי רטרו, גם הם מייצור עצמי – הסילבר וייז (סקרמבלר) והגראן מילאנו (קפה רייסר), כששניהם יושבים על פלטפורמה זהה ונבדלים זה מזה בעיצוב ובאבזור.

הסילבר וייז שנבחן כאן עושה שימוש במנוע צילינדר יחיד בנפח 445 סמ"ק, שהמקורות שלו טמונים במנוע הונדה XR400R. המנוע מיוצר ומורכב באיטליה, אם כי חלקים מסוימים מיוצרים בסין ונשלחים להרכבה באיטליה. בכל אופן, רוכבי הונדה XR למיניהם מיד יזהו את ראש המנוע בעל השסתומים הרדיאליים ואת התצורה הכללית של המנוע. אגב, במעבר ל-SWM נוסף למנוע הזה מתנע חשמלי אינטגרלי.

השלדה מיוצרת על ידי SWM, ומחוברים אליה מכלולים פשוטים למדי כמו בולמים קדמיים קונבנציונליים ובלמי דיסק בסיסיים. אבל העניין המרכזי בסילבר וייז הוא העיצוב ברוח הסקרמבלרים של פעם, שקולע טוב למדי למטרה. אם זה המנוע השחור עם צמד האגזוזים שעולים צמוד למושב, אם זה המושב הקלאסי, הפנס העגול ועיצוב מיכל הדלק, ואם זה חישוקי השפיצים בקוטר "19 ו-"17. אופנוע חדש שנראה ישן. מאוד אהבנו.

ביצועים

מסינגל בנפח 440 סמ"ק ומכלולי שלדה פשוטים לא ציפינו לביצועים מרשימים, והם אכן לא כאלה. המנוע בשרני למדי כדי להזיז את האופנוע חזק קדימה, ויש לו גם מספיק כוח בסל"ד הביניים לתאוצות, אבל הוא מפסיק לנשום מהר מדי, וגם הגיר בן 5 המהירויות מגביל את המהירות הסופית ללא יותר מ-140 קמ"ש. אם כי בכל מקרה זה לגמרי לא הסיפור של האופנוע.

שאר מכלולי השלדה מספקים ביצועים בסיסיים למדי, אבל שוב – זה בדיוק מה שמצופה מסקרמבלר זול. הבולמים רכים, סופגים היטב אספלט עירוני ומכוונים לנוחות, והבלמים בסדר – לא יותר. מצד שני, קל מאוד לרכב עליו בגלל המשקל הנמוך והגובה, ובזכות הצמיגים הדקים גם ההיגוי זריז למדי.

ברשותכם, נסיים כאן את פרק הביצועים כי באמת שאין כאן משהו מיוחד וזה לחלוטין לא הקטע של האופנוע.

איך זה מרגיש?

זה הסעיף החשוב יותר. במילה אחת – מגניב. הסילבר וייז הוא אופנוע פשוט, אבל הוא מציע חוויית רכיבה מהנה. המושב רחב ומרווח למדי, אם כי לא נוח לנסיעות ארוכות מאוד. התנוחה זקופה, ולמרות הגודל הפיזי הלא גדול, יש מרחב סביר לרוכב. הכידון רחב למדי, והתנוחה בסך הכל מאוד 'סקרמבלרית'.

המנוע רחוק מלהיות זריז, אבל הוא גם לא ממש עצל. הוא מפמפם בנינוחות של סינגל, וצמד האגזוזים מפיקים סאונד בשרני ביחס למה שהתרגלנו מכל תקנות היורו. הוא דווקא מתאים לא רע לרוח האופנוע, והכל נעשה בו בנינוחות.

הסילבר וייז עשוי לשמש כיופי של כלי תחבורה עירוני, והבונוס הוא השיק שהוא מביא איתו. נכון שזה לא סקרמבלר יקר ויוקרתי, כמו למשל זה של דוקאטי, אבל הוא מספיק מגניב כדי לשמש כאופנוע בתי קפה ובארים עירוני, ועל הדרך להיות תחליף סופר-כיפי לקטנוע. ויודעים מה? אפילו בהרכבה הוא כיפי לגמרי כששומרים על הגבולות האורבאניים.

מחוץ לעיר הוא מסתדר, אבל זה לא כוס התה שלו. שיוט נינוח יכול להתבצע על 100-110 קמ"ש. יותר מזה הסילבר כבר יוצר מאזור הנוחות שלו, וזה הגיוני עם הנפח הזה ועם גיר בן 5 הילוכים. מצד שני, זה לא כזה נורא לרכב עליו מחוץ לעיר. טיולים שלווים ונינוחים לגמרי באים בחשבון, ואפילו היינו נוסעים איתו למצדה או לבנטל בראש השנה ובפסח. בקצב שלו, אבל נוסעים.

ערך מוסף יש גם למידות הגלגלים ולמתלים הפשוטים, ובכלל לקונספט הסקרמבלר של האופנוע – הוא לא ירים גבה אם תרדו מהאספלט לשביל מזדמן, ויידע להתגלגל עליו בכיף. לא אופנוע שטח, כן? אבל יכולות התגלגלות גבוהות יותר משל אופנוע כביש מצוי.

נקודת ביקורת ניתן על איכות הבנייה וההרכבה, שהיא בינונית בלבד.

סיכום ועלויות

בעבור 43 אלף ש"ח, ה-SWM סילבר וייז הוא יופי של רכישה למי שרוצה אופנוע שלא מוכוון ביצועים אלא בעיקר מביא יכולות התניידות בסיסיות עם לוק מגניב של פעם. הוא לא חזק, הוא לא מודרני, הביצועים שלו נחותים משמעותית מכל XSR700, וגם רמת הגימור בינונית, אבל הוא מביא איתו קטע. רוח אופנוענות קלילה ולא מחייבת, ועם עיצוב ושיק שאותנו קנו. הוא גם מספיק פשוט כדי להיות פלטפורמה מצוינת לקאסטומיזציה. ושוב, היתרון הגדול הוא המחיר.