צילום: בני דויטש; רוכבים: יוחאי דויטש, אביעד אברהמי
- יתרונות: מחיר, מנוע, ידידותיות, התנהגות אנדורו, מתלים
- חסרונות: לא מודרני, פלסטיקה וכידון זולים, נפח מיכל דלק 7.5 ל'
- שורה תחתונה: ה-SR300R הוא אופנוע אנדורו-הובי מעולה שמציע יכולות אנדורו גבוהות עם ידידותיות רבה לרוכב, במחיר הנמוך בשוק; אלטרנטיבה מעולה לדגמי הקצה
- מחיר: 48,585 ש"ח כולל אגרות
- מתחרים: ק.ט.מ 350EXC-F, הוסקוורנה FE350, שרקו SEF-R300, בטא 350RR
- נתונים טכניים: מנוע סינגל 297.6 סמ"ק, קירור נוזל, מערכת הזרקה מיקוני, 38 כ"ס, מתנע חשמלי, גיר 6 הילוכים, קלאץ' הידראולי, שלדת פלדה, בולמים קדמיים הפוכים קאיאבה עם כיוונים מלאים, מהלך 295 מ"מ, בולם אחורי קאיאבה עם מערכת לינקים וכיוונים מלאים, מהלך 296 מ"מ, דיסק קדמי 260 מ"מ, דיסק אחורי 240 מ"מ, בסיס גלגלים 1,485 מ"מ, גובה מושב 955 מ"מ, מיכל דלק 7.5 ל', משקל 111 ק"ג (ללא דלק), צמיגים 90/90-21, 140/80-18

מה זה?
כאשר ק.ט.מ רכשה את מותג הוסקוורנה לפני 3 שנים מב.מ.וו, זו האחרונה נשארה עם מפעל הוסקוורנה שבווארזה ועם הטכנולוגיה שפיתחה ושימשה אותה בדגמי הוסקוורנה של תקופת הגרמנים, אבל גם עם הטכנולוגיה של הוסקוורנה בתקופה האיטלקית. את הטכנולוגיה הגרמנית ב.מ.וו שמרה אצלה (את הזכויות למנוע ה-4 פעימות הקטן בנפחים 250 ו-310 סמ"ק היא מכרה לגאס גאס), אבל את המפעל והטכנולוגיה הישנה היא מכרה ליזם איטלקי בשם אמפליו מאצ'י, שבסיוע כסף סיני רכש מב.מ.וו את המפעל והטכנולוגיה הישנה. הוא חיבר למפעל הוותיק את שם מותג העבר האיטלקי SWM, ויצר חברה חדשה שלמעשה מייצרת את אופנועי הוסקוורנה הישנים במקביל לפיתוח דגמים חדשים. על שניים מדגמי SWM – ה-RS650R והסילבר וייז – כבר רכבנו, וכעת הגיע הזמן לטפל באופנועי האנדורו – שהם הליבה של החברה, כמו גם הליבה של הוסקוורנה האדומה.
ה-RS300R הוא הלכה למעשה הוסקוורנה TE310 שיוצר עד שנת 2011. אל תתבלבלו – ה-TE310 של 2012 עד 2014 הוא אופנוע אחר לגמרי, שאת המנוע שלו פיתחה ב.מ.וו והוא כאמור נמכר לגאס גאס. כאן מדובר על אופנוע מדור קודם, כשאת מנועו פיתחה הוסקוורנה האיטלקית. הוא מפיק 38 כ"ס, מקורר נוזל ומגיע עם מערכת הזרקה של מיקוני. כדי לעמוד בתקנות זיהום האוויר המחמירות של השנים האחרונות, ה-RS מגיע עם צמד דודי פליטה במקום אחד בודד במקור, אם כי באופנוע המבחן שלנו הותקנה מערכת פליטה של ARROW – פתוחה יותר ובעלת דוד אחד כמו במקור.
רוב רובו של ה-RS300R בנוי באופן זהה לחלוטין ל-TE310 של הוסקוורנה, כולל אותם ספקי המכלולים בדיוק, והוא בנוי מאותם חומרים ובאותן ספציפיקציות. זה כולל את השלדה, את המנוע על כל חלקיו, את הבולמים והמתלים, את הבלמים ועוד כמה חלקים מסביב. חלקים שהוחלפו לזולים יותר כוללים בין היתר את הכידון, שהוא לא ממותג, וכן את הפלסטיקה, שמרגישה זולה יותר מבעבר.

ביצועים
עלייה על ה-RS300R זרקה אותנו 5 שנים אחורנית, עת רכבנו על ה-TE310, שכן זהו אותו האופנוע אחד לאחד, וגם מרגיש זהה.
המנוע מגניב לגמרי, ועל אף שמדובר במנוע ישן – הוא לא נופל בביצועיו ממנועים מודרניים יותר. הוא זריז, הוא גמיש והוא חזק, ותגובת המצערת מצוינת. מאוד אהבנו את תחושת ה'מסטיק' שהוא מספק, כלומר בפתיחת גז אגרסיבית הוא לא מספק מכת כוח חזקה ששוברת את האחיזה, אלא מעט עדינה יותר שממעיטה את השימוש בקלאץ'. יחד עם זאת, בדיוק כמו ב-TE310, בסל"ד סרק הוא לא יציב, ואף כבה מדי פעם. כשמעלים במעט את הסל"ד התופעה נעלמת לחלוטין.
למנוע הזה יש את כל הכוח הדרוש לרכיבת אנדורו מכל סוג, וכאמור מאוד אהבנו את התחושה שהוא מספק. חשוב לציין שוב שעל ה-RS300R שעליו רכבנו הותקנה מערכת פליטה חלופית, שעליה אנחנו ממליצים מאוד לרוכשי האופנוע מפני שמעבר להורדת המשקל (דוד פליטה בודד וקל לעומת צמד דודים כבדים), היא משחררת מהמנוע את הפוטנציאל שחבוי בו.
אהבנו במיוחד את ההתנהגות הדינמית. הוא לא ארוך במיוחד, בטח שלא ארוך מאופנועי אנדורו מקבילים בסגמנט, אבל הוא מאוד יציב ומשרה שפע ביטחון לרוכב. בשילוב עם מערכת המתלים המצוינת מתקבל אחד הכלים היציבים לרכיבה, שדורס מכשולים בקלות ושומר על קו באופן מעורר השתאות. בתוך נחל מלא אבנים וסלעים, למשל, זהו אחד הכלים היציבים והסופגים שאנחנו מכירים. כוון את הגלגל הקדמי, פתח גז, וה-RS300R דורס.
הבולמים מרגישים פרוגרסיביים למדי, עם מהלך התחלתי רך וסופג, שעוזר מאוד בספיגת מכשולים על הדרך, אולם בהמשך המהלך הם יודעים להתמודד גם עם כוחות גדולים, למשל מנחיתות של דרופים או קפיצות, ועדיין לשמור על הקו הנבחר, במיוחד אם חוזרים לגז מוקדם. על אף שהבולמים הללו הם לא 'המילה האחרונה' בתחום האנדורו, הם עושים עבודה מעולה. זה לא מפליא, שכן גם על דגמי הוסקוורנה האדומה הם עבדו מעולה, וזה היה תחום ההצטיינות של הוסקוורנה, בדיוק כמו פה.
את סעיף הביצועים נסכם בכך שעל אף שמדובר באופנוע 'מיושן', שעל הנייר לא עומד בקו אחד עם חזית הטכנולוגיה של אופנועי האנדורו המודרניים, הוא לא נופל מהם במאום ומציע ביצועי מנוע, שלדה, מתלים והתנהגות ברמה גבוהה.

איך זה מרגיש?
נו, כבר אמרנו – כמו הוסקוורנה TE310 של 2011. ה-RS300R מרגיש אתלט. הוא גבוה, הוא צר מאוד, במיוחד באזור הברכיים, והוא מרגיש קל למדי (שוב, עם מערכת פליטה שמורידה כ-5 ק"ג ממשקל האופנוע).
קל מאוד להזיז אותו מצד לצד, למשל ברכיבת סינגלים מהירה, ולא פחות חשוב – המנוע משתף פעולה היטב עם רכיבה שכזו ומספק עקומת כוח ליניארית וחזקה. כשרוצים להרים את הגלגל הקדמי לפני מכשול, דאבל קלאץ' יעשה את זה גם בהילוך שלישי ואפילו רביעי, והקלאץ' ההידראולי מאוד נעים לשימוש. המתלים, כאמור, סופגים היטב ומספקים ביטחון רב, וכמעט ולא נתקלנו במצבים שבהם מכשול מזדמן גורם לחוסר יציבות שמאיים להעיף את האופנוע מהקו. מאוד מרשים.
יחד עם זאת, ה-RS300R בהחלט מרגיש דור אחורנית. אם זה בעיצוב המיושן (אבל היפה מאוד לטעמנו), ואם זה בתחושה הכללית שהוא משדר. האם זה לא טוב? לא בהכרח, מפני שבשורה התחתונה הוא עובד, ואפילו עובד מצוין. וזה גורם לנו לשאול האם אנחנו צריכים את מרוץ החימוש המטורף של תחום האנדורו, שגורם לאופנועים להיות יותר ויותר חדים, יותר ויותר חדישים.
איכות החלקים והגימור טובה למדי. אם זה המנוע והשלדה שמיוצרים על-ידי SWM, וכמובן חלקים מספקים חיצוניים כמו הבולמים של קאיאבה, הבלמים של ברמבו והקלאץ' ההידראולי של מגורה. הפלסטיקים מרגישים פחות איכותיים, וכך גם הכידון, שבאופנוע המבחן הוחלף ל-RENTHAL (רכבנו במקביל גם על ה-RS500R עם הכידון המקורי).

עלויות וסיכום
אפשר לחלק את הסעיף הזה לשניים. מבחינת ביצועים ויכולות אנדורו, ה-RS300R הוא אופנוע מצוין, שלא נופל ממתחריו המודרניים. יש לו מנוע מעולה (אם כי לא מושלם – בעיקר בסל"ד סרק), שמתאים מאוד לרכיבת פנאי של סופי שבוע, כמו שאר הכלים בנפח 300-400 סמ"ק, הוא מציע מערכת מתלים איכותית והתנהגות מעולה, וגם המשקל מרגיש נמוך יחסית. כלומר מבחינת ביצועים ה-RS300R בהחלט עומד כאופנוע אנדורו-פנאי מודרני לכל דבר ועניין.
יחד עם זאת, ולא ניתן להתעלם מזה, הוא מיושן. אם זה בעיצוב של 5-6-7 שנים אחורנית, אם זה במערכת ההזרקה שמתקשה להחזיק סרק יציב, ואם זה באיכות הפלסטיקה.
ה-RS300R מתאים בעיקר לרוכבי פנאי של סופי שבוע, שרוצים אופנוע אנדורו מקצועי אך יחד עם זאת ידידותי וקל לרכיבה, ומתקשים לשלם את המחירים של המתחרים המודרניים יותר – שנעים סביב בין 66 ל-70 אלף ש"ח, ואף יותר לדגמים המאובזרים.
וכך מגיעים למחיר. ה-RS300R עולה 48,545 ש"ח על הכביש עם כל האגרות. תמורת 50,000 ש"ח תקבלו אותו עם מערכת הפליטה של ARROW שמופיעה במבחן. כלומר ה-SWM הזה עולה כ-20 אלף ש"ח פחות מחוד החנית של אופנועי האנדורו בסגמנט – סכום לא מבוטל, במיוחד כשמדובר באופנוע פנאי לסופי שבוע.
אין עוררין על כך שמקבלים פה פחות. למשל בעיצוב המיושן, בפלסטיקה הפחות איכותית מהמקובל בתחום ב-2017-2016, וגם הכידון המקורי בינוני למדי, אולם כשמסתכלים על הביצועים עצמם, נראה שיש פה עסקה מעולה למי שמחפש כלי פנאי לא יקר מדי. מה גם שלשנת הדגם 2017 יש סכמת צביעה חדשה ו'בלינגית' יותר. לדעתנו המקום של ה-SWM RS300R חשוב מאוד בשוק האנדורו-פנאי, והוא עשוי לגרום לרוכבים חדשים להיכנס לתחום ולרוכבים קיימים להשתדרג לאופנוע חדש בעל ביצועים טובים.


יופי של אופנוע וגם לא נראה רע מדי
מה זה להחליף כידון , אגזוז ולכוון את הסרק מעט גבוה מהמקובל.
אז איזה מנוע זה בעצם?
של איזה אופנוע?