רכיבה ראשונה: SWM RS650R

צילום: סקוטרמן

• יתרונות: מחיר, ידידותיות, יכולת לרדת מאספלט לשטח מאתגר
• חסרונות: מיושן, מחוספס, היעדר מוניטין
• שורה תחתונה: הוסקוורנה TE630 בגרסתו החדשה, דו"ש קרבי כמו של פעם, עם יכולות שטח גבוהות ומחיר אטרקטיבי
• מחיר: 56,485 ש"ח 'על הכביש'
• מתחרים: ק.ט.מ 690 אנדורו R, הוסקוורנה 701 אנדורו, סוזוקי DR650SE
• נתונים טכניים: מנוע צילינדר יחיד, 600 סמ"ק, קירור נוזל, מערכת הזרקה מיקוני D45, גיר 6 הילוכים, מצמד בתפעול הידראולי, שלדת פלדה, בולמים קדמיים הפוכים מרזוקי מהלך 270 מ"מ, בולם אחורי זקס עם לינקג' מהלך 290 מ"מ, בסיס גלגלים 1,505 מ"מ, גובה מושב 900 מ"מ, מיכל דלק 12 ל', משקל 144 ק"ג, צמיגים 90/90-21, 140/80-18

מה זה?

SWM הייתה חברה איטלקית שייצרה אופנועי טריאל ואנדורו בין השנים 1971 ל-1984 – השנה בה נסגרה. בשנת 2014 הצטלב גורלה עם הוסקוורנה, שהפכה את החזרה מן המתים לאמנות. רצף הזמן של שתי החברות נפגש בשנת 2014, השנה בה מכרה ב.מ.וו את הוסקוורנה לאחר שהבינה את גודל הצרה אותה רכשה רק 3 שנים קודם לכן. הקונה, סטפן פירר, הבעלים של ק.ט.מ, היה מעוניין רק בשם המותג. טכנולוגיה וכושר ייצור היו לו משלו. כאן נכנס לתמונה אמפליו מאצ'י – לשעבר הוסקוורנה בגלגולה הקודם, אפריליה וקג'יבה – שניסה שוב לייצר אופנוע איטלקי משלו. בסיוע כסף סיני נרכש המותג הנשכח SWM, ובאותו הכסף נרכשו גם הטכנולוגיה ומפעל הייצור של הוסקוורנה בווארזה שנותרו ללא דורש. החיבור בין שניהם החזיר לחיים מותג איטלקי ישן, והמהדרין ידרשו שני מותגים ישנים שחזרו לחיים. אופנועי SWM מיובאים ארצה על ידי א.ש.ל מוטורס, יבואני יוסאנג.

ה-RS650R שנבחן כאן הוא בפשטות הוסקוורנה TE630, שייצורו הופסק בשנת 2011 וחודש בשנת 2015 תחת שם אחר. אבל כיוון שגם ה-630 לא היה בדיוק רב-מכר עולמי, כדאי להרחיב. ה-RS650R הוא דו"ש קרבי כמו פעם – דו"ש במלוא מובן המילה, קרבי עם משקל של 144 ק"ג, וכמו פעם הכוונה באופן הכי מילולי שאפשר. מנוע סינגל בנפח 600 סמ"ק מקורר נוזל עם ארבעה שסתומים שמפיק 54 סוסים, בערך 10 סוסים יותר מהדו"שים הקרביים של פעם דוגמת XR-R או TT. אלא שמאז (כמעט) אף אחד לא מייצר יותר סינגלים גדולים דו-שימושיים. המנוע מציע שתי מפות הזרקה המשנות את תגובת המצערת ללא שינוי בעקומת הכוח. הבולמים של מרזוקי מלפנים וזקס מאחור עם מהלך של 270 מ"מ ו-290 מ"מ בהתאמה, מספיקים כדי להתמודד עם אתגרים על גבול האנדורו. הבלמים, דיסק בודד מלפנים בקוטר 260 מ"מ ו-220 מאחור, גם הם לא חורגים מהמקובל. כל אלו ארוזים בשלדת עריסה כפולה מפלדה ושלדת זנב מאלומיניום. ההבדל העיקרי לעומת ה-TE630 מתבטא בעדכון קל לפלסטיקה וצביעה קרבית באדום-צהוב-לבן.

ביצועים

מדו"ש קרבי אנחנו מצפים לדבר אחד עיקרי – לאפשר להעביר את היום-יום לעבודה וממנה באופן נסבל, אבל לפרוע את הצ'ק כאשר יורדים לשטח. בניגוד למצופה, היום-יום צפוי להסב הרבה מאוד הנאה, במיוחד אם הדרך שלכם לעבודה וממנה מורכבת מרחובות תל-אביב בעיצומם של עבודות הרכבת הקלה. המשקל הנמוך, הממדים הקומפקטיים, זווית צידוד הכידון וגובה המושב יאפשרו לכם לחצות את התנועה כפי שאף כלי אחר לא יכול. לא מעט שליחים צפויים להתפטר מהעבודה לאור התסכול שתשאירו להם. למעט אופנועי סופרמוטו, קשה לנו לחשוב על כלי מתאים יותר לגיהינום התחבורתי של מרכז תל-אביב. אגב, כאשר ייכלו כל הקיצין ותמצאו את עצמכם ללא מוצא, היכולת לקפץ מעל מדרכות או לטפס מדרגות תפתח לכם פתח מילוט. מחוץ לעיר תרגישו את המגבלות – עד 140-150 הסינגל ימשוך יפה, משם יתחילו נדנודי ראש מציקים שהם שילוב של צמיגים דו-שימושיים על חישוק קדמי "21, ומעל 160 קמ"ש יחס ההעברה הארוך יפריע למנוע להמשיך ולצבור נקודות לרישיון הנהיגה שלכם. הבלם הקדמי מרגיש חזק יותר מהזכור לנו מה-630 והוא מספק שפע של רגש ועוצמה, והבלם האחורי ננעל בקלות, לא מפריע בכביש ומסייע בשטח.

ל-SWM בולמים רכים, אפילו רכים מאוד, לעומת מה שאפשר לצפות מדו"ש קרבי. באופן מפתיע זה עובד. מחוץ לאספלט הבולמים מגהצים עבור הרוכב את כל מה שמתחת לצמיגים. הרוכב רק צריך לכוון את הכידון והאופנוע יעשה את מרבית העבודה. כל עוד הקצב סביר הנוסחה הזו עובדת מצוין, אך כאשר הקצב עולה (עולה הרבה) המגבלות של המתלים מתחילים להפריע. הנוסחה הזו מעולה עבור רוכבים מתחילים בשטח, אבל תתגמל גם רוכבים מנוסים שמחפשים כלי טיולים עם עבירות גבוהה ולאו דווקא מכונת אטרף. המנוע, המספק את עיקר הכוח בסל"ד בינוני, מוסיף גם הוא לנינוחות הכללית ומאפשר כלי שלא יעייף גם לאחר יום ארוך.

הפתעה נעימה היו צמיגי הגולדן-טייר GT201 איתם מגיע האופנוע. הם מוגדרים כצמיגי 50/50 ואכן הרגישו נהדר בכביש ובשטח. משהו שנשמח לנסות על האופנוע הפרטי שלנו.

איך זה מרגיש?

הבעיה הגדולה של ה RS650R שהוא מכוון לקטגוריה שנכחדה. אמנם יש עוד כמה דינוזאורים שרוכבים על דו"שים אמיתיים, אבל מרבית הקטגוריה התחלקה בין רוכבי אנדורו שוויתרו לחלוטין על שימוש בכביש הציבורי לבין רוכבי אדוונצ'ר המוותרים על יכולות השטח.

עדיין, רוכבים המוגבלים לכלי אחד בלבד, רוכבים העושים צעדים ראשונים בשטח או שארית הפליטה שעדיין מאמינה שאפשר גם וגם, יקבלו כלי המסוגל לספק תחבורה בסיסית ליום-יום, אבל גם כלי טיולים או כלי פאן מדהים מעבר לאספלט. מעט מאוד כלים מסוגלים להציע את יכולת השטח הזו מכלי המתאים גם לשימוש בכביש. למען הדיוק שניים בלבד – הק.ט.מ 690 אנדורו R ותאומו הלא זהה – הוסקוורנה 701 אנדורו.

לקרביות יש גם מחיר, והיא הספרטניות. על האופנוע לא תמצאו שום מותרות, אבזור או חלק שאין לו מטרה תכליתית. על הרגליות תתקלו בכרית גומי מתפרקת, ויש מגני ידיים פתוחים (לא מופיעים בצילומים) איתם מגיע האופנוע. מגן גחון מאלומיניום מגיע כאביזר נוסף בתשלום. אגב, הפלסטיקה החדשה מחודדת בדיוק במפגש הירך עם המיכל וקצת מציקה בישיבה ועמידה

עלויות וסיכום

זה הזמן לגעת ביתרון העיקרי של האופנוע – 56 אלף ש"ח לכלי חדש מהניילונים. כ-15 אלף ש"ח פחות מהמתחרים הישירים – ה-690 וה-701, שזה אומר בערך 2-3 שנים על הכביש ומספר דומה של ידיים. שניהם מודרניים וקרביים ממנו, אבל בקונטקסט הזה העסקה של SWM נראית מפתה. בדומה לאביו מולידו ה-TE630, גם ה-RS650R מצליח ליישב סתירה מוחלטת – דו"ש קרבי ידידותי. עד כמה שהפרדוקס נשמע מופרך, יתרונו הגדול של הוא ביכולת הגבוהה יחסית העטופה במעטפת רכה שלא מאיימת על הרוכב. הכלי הזה מיועד למי שמחפש בעיקר את חלק השטח במרכיב הדו"ש, והוא עשוי להתאים גם לאלו שרוצים לראשונה להתנסות בחוויה שמעבר לאספלט.

ל-SWM אין עדיין מוניטין שאפשר לשפוט, שכן מדובר בחברה חדשה. אבל למי שמזדהה עם הקריאות הנואשות של גולשים רבים לאופנוע של פעם במחיר של פעם – נראה שיש ל-SWM מה להציע.