זו כבר השנה החמישית ברציפות שאנחנו עוקבים צמוד אחרי שוק האנדורו הישראלי, וזאת מפני שהשוק הזה מרתק, והוא חווה גדילה עצומה בעשור האחרון – גדילה שבאה לידי ביטוי בהתפוצצות של רוכבי אנדורו שרוכבים כחלק מתרבות פנאי וכתחביב. זו כבר השנה החמישית ברציפות שבשוק האופנועים הישראלי נמכרים בכל שנה יותר מ-1,000 אופנועי אנדורו מקצועיים ברישוי צהוב. למעשה הרבה יותר.
למרות משבר הקורונה, בשנת 2020 נמכרו בישראל כ-1,300 אופנועי אנדורו מקצועיים ברישוי צהוב. המספר המדויק עומד על 1,298 כלים, אולם הוא צפוי להתעדכן כלפי מעלה בכמה עשרות כלים שנרשמו בימים האחרונים של 2020 ולא נכנסו לדו"ח. המשמעות היא עלייה של כ-6% ביחס ל-2019, אז נמכרו 1,231 כלים, וחזרה לסביב 1,300 כלים בשנה – כמו בשנים 2017 ו-2018. שוק האנדורו הישראלי יציב על כ-1,300 אופנועים בשנה – מספר עצום ביחס לגודל האוכלוסייה ולגודל שוק האופנועים.
כבר כתבנו את זה בעבר וחשוב לחזור על זה שוב: אם ב-2005 נמכרו בישראל כ-80 אופנועי אנדורו מקצועיים – רובם ככולם למתחרים באליפות ישראל באנדורו – הרי שב-2017 נמכרו בישראל כ-1,300 אופנועי אנדורו מקצועיים, ב-2018 נמכרו 1,326 כלים וב-2019 נמכרו 1,231 כלים – רובם המכריע לרוכבי פנאי של סוף שבוע בגילים שמתחילים ב-20 ומגיעים ליותר מ-60. על הסיבות לגידול הדרמטי הזה כבר כתבנו בעבר בטור 'השטח פורח', והטור הזה אקטואלי מתמיד גם בשנת 2020 אל תוך 2021.
למעשה, יותר מ-7% משוק האופנועים והקטנועים הישראלי הם אופנועי אנדורו מקצועיים. היחס הזה הוא עצום, ולמיטב ידיעתנו לא קיים בשום שוק בעולם. גם במספרים האבסולוטיים – כאמור כ-1,300 כלים בשנה – ישראל היא מעצמת אנדורו. זה לא מפליא בהתחשב באקלים הישראלי, במגוון העצום של שטחי האנדורו, באפשרות לרכוב כמעט בכל מקום שרוצים, וגם במצב הכלכלי האיתן בישראל (למרות משבר הקורונה), ומאפשר ליותר ויותר אנשים להחזיק אופנוע יקר כתחביב ולפנאי בלבד. אצל חברינו האירופאים זה לחלוטין לא כך. אגב, גם שוק אופנועי האנדורו המשומשים חווה בשנה האחרונה פריחה חסרת תקדים, כשהמלאים באולמות הטרייד-אין מתרוקנים ביחס לעבר. הישראלים אוהבים אנדורו!
מתוך 1,298 כלים שנמכרו השנה, 652 כלים – שהם יותר מ-50% – שייכים לק.ט.מ. זוהי עלייה של 132 כלים ביחס לשנת 2019, אז ק.ט.מ החזיקה בנתח שוק של 42.2%. מהוסקוורנה נמכרו 311 אופנועים, שהם כ-24%, וכך יוצא שכ-74% מאופנועי האנדורו שנמכרים בישראל מגיעים ממפעלי ק.ט.מ במטיגהופן, אוסטריה. וזה עוד לפני כניסתה המחודשת של גאס גאס לישראל. נזכיר כי הוסקוורנה וגאס גאס הם מותגים של קונצרן ק.ט.מ, והם כולם מייצרים אופנועי אנדורו על בסיס פלטפורמה וטכנולוגיה משותפות. ראשוני הכלים של גאס גאס צפויים להגיע ארצה בשבועות הקרובים.
אופנוע האנדורו הנמכר ביותר בישראל הוא, כמו בכל שנה, הק.ט.מ 250EXC, שממנו נמכרו ב-2020 לא פחות מ-280 יחידות, לעומת 227 יחידות ב-2019. נקודה מעניינת היא שה-250EXC הוא האופנוע הנמכר ביותר בישראל בטבלה הכללית, גם אל מול אופנועי כביש, כשאחריו במקום השני נמצא ההונדה CB500X הפופולרי. כלומר, האופנוע הנמכר ביותר בישראל, כבר כמה שנים רצופות, הוא אופנוע אנדורו מקצועי דו-פעימתי. השוק הישראלי מטורף.
אם מוסיפים 181 יחידות של ה-300EXC ו-25 יחידות של ה-150EXC, וגם 106 יחידות של ההוסקוורנה TE250i ועוד 108 יחידות של ה-TE300i וכן 37 יחידות של ה-TE150i, יוצא שב-2020 נמכרו בישראל 737 אופנועי אנדורו עם מנוע דו-פעימתי בעל טכנולוגיית הזרקת דלק TPI של ק.ט.מ – כמעט 57% משוק אופנועי האנדורו הישראלי.
בחלוקה בין אופנועים דו-פעימתיים לבין כאלו עם מנוע 4 פעימות, היחס גדל לטובת הדו-פעימתיים ועומד השנה על 72.5% אופנועים דו-פעימתיים. במספרים מדובר על 941 אופנועים בעלי מנוע דו-פעימתי, לעומת 357 אופנועים בעלי מנוע 4 פעימות. בשנה שעברה היחס עמד על כ-70%, ב-2018 היחס היה כ-64%, וב-2017 דובר על כ-50%. גם הנתון הזה לא מפליא, שכן רוכבי האנדורו הישראלים אוהבים אנדורו טכני-אקסטרימי, ובנוסף טכנולוגיית ההזרקה למנועי 2 פעימות הופכת את הרכיבה לקלה יותר, בנוסף למשקל הנמוך יותר של הכלים עצמם.
נזכיר שוב שבשנת 2021 צפוי להיכנס לשוק הישראלי מותג גאס גאס, בבעלות ק.ט.מ ובטכנולוגיה שלה, ומחירי הכלים אמורים להיות נמוכים יותר מאשר בהוסקוורנה ובק.ט.מ. הכניסה של גאס גאס עשויה להגדיל עוד את שוק האנדורו הישראלי שופע המותגים, ואנחנו כמובן נעקוב צמוד.
טבלת מכירות מלאה אופנועי אנדורו לשנת 2020 – לפי דגם
יצרן | דגם | מס' כלים |
---|---|---|
ק.ט.מ | 150EXC TPI | 25 |
250EXC TPI | 280 | |
300EXC TPI | 181 | |
250EXC-F | 59 | |
350EXC-F | 64 | |
450EXC-F | 29 | |
500EXC-F | 11 | |
פרירייד 250 | 3 | |
סה"כ ק.ט.מ | 652 | |
הוסקוורנה | TE150i | 37 |
TE250i | 106 | |
TE300i | 108 | |
FE250 | 34 | |
FE350 | 20 | |
FE450 | 2 | |
FE501 | 4 | |
סה"כ הוסקוורנה | 311 | |
בטא | 125RR | 15 |
200RR | 8 | |
250RR | 30 | |
300RR | 41 | |
קרוסטריינר 250 | 17 | |
קרוסטריינר 300 | 22 | |
350RR | 17 | |
390RR | 3 | |
סה"כ בטא | 153 | |
שרקו | SE-R125 | 7 |
SE-R250 | 18 | |
SE-R300 | 12 | |
SEF-R250 | 4 | |
SEF-R300 | 16 | |
סה"כ שרקו | 57 | |
הונדה | CRF250RX | 15 |
CRF450RX | 14 | |
CRF450L | 16 | |
סה"כ הונדה | 45 | |
ימאהה | WR250F | 27 |
WR450F | 12 | |
סה"כ ימאהה | 39 | |
TM Racing | EN125 | 3 |
EN250i | 12 | |
EN300i | 19 | |
EN250Fi | 2 | |
EN300Fi | 2 | |
סה"כ TM | 38 | |
SWM | SR300 | 3 |
סה"כ SWM | 3 | |
סך הכל כללי | 1,298 |
הייתי אומר שהכתבה קצת מגמתית וחסרת איזון. אולי גם צריך לתת את הדעת על החיסרון של הTPI ועל כמה כלים שנדפקו ולא יכולים לרכב בגלל בעיות ייצור. תנסה להישאר אובייקטיבי, נראה שחשוב לך לשאת חן בעיני דלב !
אתה בעצם טוען שהנתונים של דו"ח התוצרים מגמתיים וחסרי איזון?