כתב: עו"ד אסף ורשה
עלות מחירי פוליסת החובה לדו גלגלי בישראל היא מהגבוהות בעולם, עובדה אשר מאלצת רבים מהרוכבים לוותר על מטריית ההגנה הביטוחית ולרכב ללא ביטוח. למעשה, על פי הערכות אגף שוק ההון והביטוח במשרד האוצר, למעלה מ 40% מרוכבי האופנועים והקטנועים רוכבים ללא הגנה ביטוחית. אלא שלרשות חלק מהנפגעים קיים חוק שמאפשר להם לקבל פיצוי, גם ללא ביטוח חובה. באילו נסיבות ניתן לקבל אותו? במה הדבר כרוך והאם ניתן לוותר על פוליסת החובה? עורך הדין אסף ורשה עונה על כמה שאלות חשובות.
כיצד ייתכן כי ניתן לקבל פיצוי ללא שנרכש ביטוח חובה?
הזכות לקבל פיצוי אינה נובעת מקיומו של הביטוח, אלא מהעובדה כי התאונה התרחשה בנסיבות בהן צד ג' התרשל והפר את חובת הזהירות שלו. הזכות קמה לנפגע מכוח פקודת הנזיקין שקובעת כי במקרה בו ניתן וצריך היה לצפות כי פעולה או הימנעות ממנה תגרום לנזק, אך הגורם הפוגע לא פעל כנדרש, עומדת לרשות הנפגע הזכות לקבל פיצוי עבור נזקיו.
כלומר, בכל תאונה ולא משנה נסיבותיה, ניתן לקבל פיצוי גם אם לא רכשתי ביטוח חובה?
לא. בית המשפט יכול לחייב לשלם פיצוי רק בנסיבות בהן צד ג' הפר את חובת הזהירות שלו וגרם לתאונה ברשלנותו. כלומר, תאונה שמוגדרת כנזק עצמי ללא מעורבות של גורם נוסף, לא תאפשר לנפגע לקבל פיצוי עבור נזקיו הפיזיים, ככל שלא רכש ביטוח חובה.
מה הנפגע צריך להוכיח על מנת שבית המשפט יפסוק לו פיצויים?
הדרך לקבלת פיצוי עוברת כאמור בהרמת נטל ההוכחה מצד הנפגע כי התאונה נגרמה כתוצאה מהתרשלות של הפוגע. בניגוד לתנאי פוליסת החובה, על-פיהם אין רלוונטיות לסוגייה זו וניתן לקבל פיצוי גם אם הנפגע הוא שגרם לתאונה, כאשר מדובר על תביעת נזיקין יש צורך להוכיח כי התאונה אירעה בשל אשמתו של אחר. לחובה זו יש משמעות בלתי מבוטלת שבאה לידי ביטוי במספר אופנים. ראשית, עליו יהיה להוכיח התרשלות מצד הפוגע, וזו לעיתים משימה מורכבת. בנוסף, היות ולכל המשתמשים בדרך יש חובה להתנהג על פי מכלול החוקים והתקנות, בית המשפט יבחן את מידת הסטייה של כל צד מהוראות החוק ובהתאם לכך יקבע את חלוקת האחריות ביניהם ואת הפיצוי שיינתן, אם בכלל. כך למשל, אם מדובר על תאונה שנגרמה בצומת ונקבע כי הנפגע נושא ב-20% של רשלנות תורמת להיווצרותה, בית המשפט יקזז את הפיצוי שמגיע לו בהתאם לכך.
אז מדוע יש צורך ברכישת ביטוח חובה אם ניתן לקבל פיצוי גם בהיעדרו?
שיעור ניכר מהתאונות מוגדרות כנזק עצמי, בהן לנפגע אין כתובת אליה הוא יוכל להפנות את האשמה, אלא לעצמו בלבד. כמו כן, ועל אף שנסיבות התאונה מצביעות על רשלנות מצד גורם אחר, בית המשפט אינו מחויב לפסוק פיצויים לנפגע והדבר תלוי במידה רבה בתפיסת העולם של השופט. בנוסף, הליך הוכחת הרשלנות יכול להימשך זמן רב, ובינתיים הנפגע עלול להישאר ללא כל מקור הכנסה.
התאונה ארעה בשל החלקה שנגרמה בשל בור או מפגע אחר שהיה בכביש. כנגד מי אני מגיש תביעה?
במקרה כזה ניתן להטיל את האחריות על הרשות המקומית, אולם יש לזכור כי לא כל בור מהווה עדות להתרשלות מצד הרשות. בית המשפט קבע לא אחת כי שטחיה אינם בגדר שטח סטרילי, ועל מנת לייחס לה רשלנות יש להוכיח כי זו סטתה באופן ניכר מחובת האחריות שלה לטפל במפגעים שנמצאים בתחום אחריותה.
האם קיימת הגבלה על שיעור הפיצויים שניתן לקבל במקרה בו לא היה ביטוח חובה?
באופן פרדוקסלי, ניתן לקבל פיצוי גבוה יותר בתביעה שמוגשת מכוח פקודת הנזיקין מאשר במסלול של ביטוח החובה. חוק הפלת"ד (ר"ת פיצוי לנפגעי תאונות דרכים – החוק שמכוחו מפצים את הנפגע בתביעה לפוליסת החובה) מציב מגבלות של 'רף עליון' בראשי הנזק לפיהם נפסקים. על פי החוק, מי שניזוק בתאונת דרכים יהיה זכאי בגין הפסדי ההשתכרות לפיצוי אשר בבסיסו לא יילקח בחשבון סך של למעלה משילוש השכר הממוצע במשק. כמו כן, הפיצויים בגין 'כאב וסבל' מוגבלים לנוסחה המשקללת את ימי האשפוז של הניזוק יחד עם שיעור הנכות במכפלת סכום תקרה הקבוע בחוק.
כלומר המחוקק נותן פרס למי שלא רכש ביטוח חובה?
לכאורה מדובר במצב בלתי סביר בו יוצא החוטא נשכר. אמנם סכומי הפיצוי עשויים להיות גבוהים יותר, אך הנפגע מאבד את היתרון המובנה והמובהק שטמון בהליך של תביעה לפוליסת החובה – היכולת לקבל פיצוי בלי להידרש להוכיח כי הפוגע התרשל ולקבל פיצוי מופחת, אם בכלל, בהתאם לחלוקת האחריות.
משמעות הדבר היא כי אני יכול לבחור באיזה מסלול להגיש תביעה: לפי פקודת הנזיקין או מכוח פוליסת החובה?
לא. סעיף 8 לחוק קובע שמי שיש לו עילה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, אינו יכול לתבוע את נזקיו על פי חוק אחר. כלומר, היה ונפגע בתאונת דרכים נפגע כתוצאה מרשלנות של צד ג', הוא אינו יכול לבחור לתבוע את צד ג' ולא את ביטוח החובה שלו.
ככל שמדובר על נזק עצמי ולא היה ברשותי ביטוח חובה, האם אין כל גורם אחר ממנו ניתן לקבל פיצוי ?
אם יש לנפגע ביטוחים אישיים שרכש לעצמו, הוא יוכל לתובע תגמולים מהביטוחים האישיים שרכש או נרכשו על ידי מעבידו. למשל ביטוח מנהלים, ביטוח חיים, אובדן כושר עבודה וביטוח תאונות אישיות.
כך או כך, אנחנו חוזרים וממליצים, כמו תמיד, לרכוב על דו-גלגלי רק עם ביטוח חובה בתוקף! זכרו שאנחנו לא עשירים מספיק כדי לרכוב ללא ביטוח חובה!
עו"ד אסף ורשה הוא מומחה לדיני ביטוח ונזיקין, ומשמש כיו"ר ועדת נזקי שיבוב ורכוש בלשכת עורכי הדין.
מצער שמערכת הביטוח כל כך יקרה בארץ.
לרוב אנו מדברים על רוכבים צעירים, החל מתלמידי תיכון ועד חיילים משוחררים והלאה, ללא כל יכולת לעמוד בנטל הביטוח, וכך נאלצים הרוכבים להתמודד עם מציאות של בחירה בין ביטחון עצמי לחסכון של אלפי שקלים בשנה, לרוב הבחירה תהיה חסכון.
מתבקשת רפורמה בתחום הביטוח הדו גלגלי.
גם מי שיש לו ביטוח לרוב בוחר בחובה מוזל, מה שאומר שלא רואים שקל עד פיצוי של 25000 וגם מעל תמיד יקוזז הסכום הזה.
ככול שיותר רוכבים על דו גלגלי לא יבטחו בביטוח חובה הדבר רק יעודד את המדינה להוזיל את בפרמיות.
תדמיינו 80 אחוז ללא ביטוח חובה
משרד האוצר יגבש החלטות חדשות להוזלה של 50 אחוז בפוליסות כי הריח עדיף חצי מאשר כלום.
תחשבו על זה
העובדה שאף חברת ביטוח פרטית לא מוכנה לבטח דו גלגלי (כולם נזרקים לפול) מוכיחה חד משמעית שגם בתעריפים היקרים, זה עדיין לא עסק רווחי.
מספיק לבכות.