דף הבית / גריד / יום הרוכבת על דוקאטי סקרמבלר
scranblerlul

יום הרוכבת על דוקאטי סקרמבלר

צילום יום הרוכבת: עמרי גוטמן; צילום סקרמבלר: אורן יצחק

זה הכל עניין של רוח.

לא, הכוונה לא רוח המורכבת מחלקיקי אוויר הנעים יחד לכיוון מסוים אלא רוח אחרת – זו שעוצמתה מתבטאת בנפשו של אדם פנימה.

הרי מהי אופנוענות אם לא חיבור רוחני בין אדם ומכונה?

קחו כל סגנון של רכיבה וסגנון של אופנוע – ספורטיבי, קאסטום, תיור, ספורט-תיור, סטריטפייטר, אדוונצ'ר, אנדורו, צ'ופר, מוטוקרוס או סופרמוטו – ותגלו שמדובר בשני גלגלים, מנוע ואדם שאוחז בכידון.

כל השאר זה התוכן שאדם יוצק לקשר הזה והבחירה של האדם. התוכן הזה מושפע בדרך כלל מהרוח שנושבת בנפשו.

וכך, מאותה רוח פנימית אנחנו מקבלים ענפים ותתי-ענפים שמתפצלים לחלקים שונים ומגוונים שמרכיבים את פניו של עולם שלם של אופנועים שונים ומגוונים, שהמשותף לכולם זה שיש אדם שבחר במכונה, והבחירה הזו הפכה אותו לאופנוען.

lulpastoralia
דוקאטי סקרמבלר – אופנוע פשוט, פשוט אופנוע; צילום: אורן יצחק

כשקיבלתי את הדוקאטי סקרמבלר לסופ"ש של 'יום הרוכבת הבינלאומי', הכנתי בקדמת התודעה את את 'סעיפי הבדיקה' הרגילים שמתלווים לכל מבחן דרכים או רכיבה על אופנוע חדש.

אבל מהר מאוד הבנתי שזה לא הסיפור פה, שאין פה אף מסקנה שיש לה תוקף ענייני, כי האופנוע הזה לקח אותי מקדמת התודעה ובשנייה שהתיישבתי על האוכף שלו זרק אותי, כאילו לקחתי חלק בטקס אינדיאני עתיק בו השמאן מחזיר אותך בעזרת שיקויי הסם שלו לעולמות קדומים של ידע, עמוק אל תוך תהומות התודעה.

וכך נקלעתי לסיטואציה שבה במקום שאדם יבחן אופנוע – אופנוע בוחן אדם. אדם ורוח.

יש משהו כל כך טהור בחוויית הרכיבה של הסקרמבלר שמחבר אותנו חזרה אל אבותינו הרוחניים, אלו שהוסיפו מנוע לשני גלגלים, ולרכיבה בדרך שהיעד אינו מהות הנסיעה.

אני לא מדברת רק על מראה הרטרו עוצר הנשימה של הסקרמבלר על מגוון דגמיו. זה היה משהו אחר לגמרי. מדובר היה בחוויית רכיבה מזוקקת, נקייה.

יש אופנועים עדיפים עליו בהרבה מבחינת יכולות, מכלולים או תנאי פתיחה, אבל אף אחד מהם לא הציע ריכוז כל כך שלם של עונג טהור. הרכיבה על הסקרמבלר הייתה חזרה לבסיס במובן הכי נכון של המילה. זה הארדקור של אופנוענות. אין אופנוען שפועמת בו הרוח הנכונה שלא ימצא בו את החיבור הקדום והבסיסי לרוח השבט העתיקה.

משם הכל התחיל. מאדם, מנוע ושני גלגלים. בסופו של דבר זה מה שכולנו מחפשים, ואם תנקו לרגע את כל רעשי הרקע זה מה שתקבלו. אופנוענות נטו.

ופאן. ערימות של פאן.

סקרמבלר והאח הגדול; צילום: אורן יצחק
סקרמבלר והאח הגדול; צילום: אורן יצחק

"בדוקאטי רצו להגיע עם הסקרמבלר לרוכבים נוספים – אלו שרוצים אופנוע, אבל לא יכולים להרשות לעצמם להתחיל עם משהו יקר יותר".

כשהמשפט הזה נאמר לי על ידי אנשי דוקאטי זה היה לפני שהתיישבתי על הסקרמבלר, ובשלב ההוא עוד לא ידעתי שהאופנוע יהיה זה שיבחן את מהותי כאופנוענית ולא אני את מהותו כאופנוע, אז הסכמתי שללא ספק תג המחיר שלו יכול לקרוץ להרבה רוכבים בתחילת דרכם.

אבל למי שיבחר להתעלם מתג המחיר ולהתייחס לחוויית הרכיבה עצמה, יש פה קריצה גדולה מאוד – לרוכבים חדשים או ותיקים, שמחפשים את החוויה הנקיה של הרכיבה.

אופנוע רטרו-נייקד שמחבר אותך לכביש ועושה הכל טוב. הוא פונה יפה, הוא מהיר יחסית, הוא קל ונוח, נכנס לשבילים בשטח ויוצא מהם באותה הקלות. אבל בעיקר הוא אופנוע שגורם לך לרצות פשוט לרכב. JUST TO RIDE.

בצירוף מקרים מעניין, JUST RIDE זו הסיסמה הרשמית של יום הרוכבת הבינלאומי, שצוין בישראל בשבת שעברה במקביל למדינות רבות אחרות ברחבי העולם, וזו גם היתה הסיבה שחיברה ביני לבין הסקרמבלר באותו הסופ"ש.

כ-100 רוכבות הגיעו לציין את היום, שכל כולו חגיגה אופנוענית חוצה גבולות. כ-150 רוכבים הגיעו גם הם כדי להראות שאופנוענות שייכת לכל מי שאוהב אותה ובוחר בה. יום הרוכבת הבינלאומי בישראל היה חסר ג'נדר, בדיוק כמו שהבחירה לרכב צריכה להיות.

כל כך יפות שבא לבכות! צילום: עמרי גוטמן
כל כך יפות שבא לבכות! צילום: עמרי גוטמן

בחיבור הכל כך בסיסי הזה בין אדם ומכונה צריך רוח. זה הכוח המניע הפנימי, ומי שהרוח הזו מפעפעת בו, כמו שהוכיח יום הרוכבת הבינלאומי, יכול להיות מכל דת, מכל לאום, מכל גיל ומכל מגדר. לרכיבה עצמה אין גבולות. לחיבור אופנוע-אדם אין הגבלה. זה בין מכונה ואדם – בן אדם או בת אדם.

כשהסקרמבלר בחן אותי באותו סופ"ש ראשון של חודש מאי הוא רק בחן את הרוח שלי. הוא לא בדק איך אני מבצעת את הפנייה, אלא רק שחייכתי כשנכנסתי להטיה. הסקרמבלר לא בדק את המהירות הסופית שלי, אלא רק ששרתי בקסדה בזמן הרכיבה. הסקרמבלר לא מדד לי זמנים בנקודת היציאה ועד היעד, אלא נתן לי ציון מושלם רק מהעובדה שכשהגעתי מיד רציתי לצאת עליו שוב לדרך.

יש הרבה פנים לאופנוענות, ויש בה מקום לכל אחד. כל אחד ימצא בסופו של דבר את מקומו במבחר הסגנונות הקיימים, אבל אם יש אדם שרוצה ללמוד אופנוענות מהי, שרוצה לעשות צעד ראשון בכניסה לעולם שיכול להציע בהמשך כל כך הרבה, שרוצה להתחבר לחוויה הבסיסית והמזוקקת שבסופו של דבר בגללה כולנו כאן, שבט אחד, אז הסקרמלבר הוא סוג של תשובה. כי מכל האופנועים שרכבתי עליהם לא היה אחד שהיה כל כך פשוט אופנוע. נטו.

שירלי מור היא הרוכבת שהביאה לפני מספר שנים את יום הרוכבת הבינלאומי גם לישראל. היא הרוח החיה מאחורי הארגון גם השנה והיא זו שהובילה את השיירה של 250 הרוכבים אל תוך פארק רעננה לחגיגה אופנוענית.

ליגל, יבואנית דוקאטי, העמידה דוכן שהציג את מגוון דגמי הסקרמבלר שהגיעו רק לאחרונה לארץ. במקום הייתה עמדת DJ של ליידי דרגון שהוסיפה לתחושת הפסטיבל. ערכות טיפוח לאופנוע מתנת כלבוטקס חולקו לרוכבות ופרסים מתנת איי די מוטוספורט הוגרלו.

בזמן שיש תחושה שעולם האופנענות נסוג אחורה, שמספר הרוכבים מצטמצם, שהגיל הממוצע עולה, שמחירי האופנועים והביטוח ומצב הכבישים מרחיקים רוכבים אל תחומים אחרים, אנחנו נשארים לגלות מי הם אלו שרוח האופנוענות שפועמת בהם חזקה מהכל. בתקופה בה אירועים מוטוריים הם כמו נווה-מדבר בשממה צחיחה, יום הרוכבת היה משב מרענן. יצאה ממנו הקריאה לכל מי שמרגיש שקיימת בו הרוח הנכונה למצוא את הדרך לחבור לשבט הנפלא הזה, בו כל אדם הוא אינדיבידואל, אבל חלק ממשהו גדול הרבה יותר.

JUST RIDE

יום הרוכבת הבינלאומי
יום הרוכבת הבינלאומי

 

אודות הילה פנלון

הילה פנלון
אמא לשני ילדים (בן ובת) ולשני אופנועים (כביש ושטח), חולקת את זמנה בין רכיבת הכביש ורכיבת השטח, ביחד עם שני ילדיה. כשהיא לא ברכיבה היא קוראת, כותבת ומדברת על אופנועים.

עשוי לעניין אותך

OE_Trident_TT_MY24_CW4I3100_GE

טריומף: מהדורה מיוחדת של הטרידנט 660

בטריומף מציגים את מהדורת Slippery Sam של הטרידנט 660, כהומאז' לאופנוע משנות ה-70, שמקבל בעיקר גרפיקה מיוחדת ואביזרים נוספים

6 תגובות

  1. את תצטרכי להתחיל לכתוב כאן יותר

    • Avatar

      למה שתכתוב יותר? אני לא הצלחתי להבין כלום על האופנוע מהכתבה , למרות שאני די נמשך לרעיון הבסיסי של הדגם הזה.
      אחרי הכתבה הזו, נהייתי שוביניסט אמיתי בתחום עיתונאות אופנועים.

      • זה יותר פוסט דיעה ולא ביקורת מקיפה.
        אני מסכים שאם אתה מחפש כאן ביקורת, אין פה מה לחפש אבל יש פה כתיבה שנהנתי לקרוא על מישהי שממש נהנתה לבלות את יום הרוכבת על הסקראמבלר.

      • אולי לא הצלחת להבין כלום על האופנוע כי זה לא מבחן לאופנוע?
        יש פה באתר מבחן סקוטרמן עשה לאופנוע – תקרא אותו תבין יותר.
        כאן הילה דיברה רק על התחושות שהאופנוע העביר בה.
        כתיבה באתר אופנועים לא מחייבת רק כתיבה על נתוני האופנועים.
        בערך חצי מהכתבה היא מסבירה את זה, ואתה כזה ראש בקיר שלא קלטת את העניין.

        • Avatar

          אני מאמין גדול ב"כתבות תחושות" על אופנועים. וזה חשוב לא פחות מ"כתבות נתונים יבשים", ועדיין לא הצלחתי להבין ולהתחבר לתחושות שתיארה. הרושם הסופי שקיבלתי, היה של אופנוע תקציב לנשים.
          משהו כמון הונדה GN 250 (היית איתנו כבר בניינטיז, דינגו?)
          ההתרשמות הזו שלי, וגם נסיונות היבואן למכור את הכלי כמתאים לנשים, הורידו אותו מסדר היום שלי.
          אתה כנראה יותר מתחבר לזה – וזה בסדר בימינו.

          • Avatar

            אם הכלי מתאים לנשים או לרוכבים מתחילים הוא לא מתאים לך?
            זה מעיד עליך יותר מאשר על האופנוע.
            אתה לא מצליח להבין ולהתחבר לתחושות שתוארו?
            כנראה שבך לא נושבת הרוח הנכונה…

Single Sign On provided by vBSSO
דילוג לתוכן