מארק קומה פורש ממרוצי ראלי

מארק קומה, אחד מגדולי רוכבי הראלי בכל הזמנים, הודיע בסוף השבוע על פרישה. הוא עושה את זה בשיא, אחרי הניצחון החמישי שלו בדקאר ועם 6 תארי אליפות עולם בראלי.

קומה, עוד רגע בן 39 (נולד ב-7.10.76) גדל בברצלונה והתחיל לרכוב מוקדם, בתחילה אנדורו. בגיל 19 זכה באליפות אנדורו בספרד לג'וניורס, ובהמשך השתתף עם נבחרת ספרד באליפות העולם וזכה פעם נוספת באליפות הג'וניורס.

נקודת המפנה של קומה הייתה ב-2002 – אז השתתף בראלי דקאר הראשון שלו עם סוזוקי. הוא פרש באמצע המרוץ כשהוא מדורג שביעי, אבל אנשי קבוצת ק.ט.מ שמו עליו עין, ובשנה שלאחר מכן הוא כבר רכב בקבוצת רפסול-ק.ט.מ על ק.ט.מ 660 ראלי רשמי. הוא סיים 18 בדירוג הכללי, כשהוא מסיים שלישי ב-4 סטייג'ים. מהדקאר של 2004 קומה פרש בגלל התרסקות שגרמה לפגיעת ראש, ובהמשך השנה זכה באליפות העולם הראשונה שלו בראלי.

2005 הייתה השנה שהתחילה עשור קסום שבו מארק קומה יחד עם בן קבוצתו, הצרפתי סיריל דפרה, שלטו בדקאר ביד רמה וחלקו את הניצחונות ביניהם בפינג-פונג מרשים. הוא אמנם סיים את הדקאר שני לדפרה, אבל זכה בניצחון ראשון בסטייג' וסיים את הראלי פחות מ-10 דקות אחרי בן קבוצתו המנצח. גם בשנה זו הוא לקח את תואר אלוף העולם בראלי.

בשנה שלאחר מכן – 2006, קומה זכה בדקאר הראשון שלו, בקרב צמוד עם דפרה. והוא בן 30. הוא זכה בדקאר בלי לנצח אף לא סטייג' בודד, אך עם הרבה עקביות וללא טעויות ניווט. אז כבר היה ברור – יש פה אסטרטג ראלי ברמה הגבוהה ביותר.

את הדקאר של 2007 קומה כבר הוביל ביד רמה לאורך כל המרוץ, אולם 2 סטייג'ים לסיום הוא התרסק על עץ, חטף פגיעת ראש ונאלץ לפרוש, כשהוא משאיר את הניצחון בראלי לסיריל דפרה. צילום המסוק של קומה יושב ליד האופנוע המכוסח כשהוא מבולבל ומאוכזב עדיין תקוע לנו בראש.

ב-2008 הדקאר בוטל ערב הזינוק בשל איום בפיגועים מצד אל-קעידה, וב-2009 – הפעם הראשונה שבה ראלי הדקאר נערך בדרום אמריקה – קומה ניצח בשלושה מתוך ארבעת הסטייג'ים הראשונים, פתח פער בלתי ניתן לגישור על בן קבוצתו סיריל דפרה, וניצח את הדקאר בפער של 90 דקות. זה היה הניצחון השני של קומה בדקאר.

שנה לאחר, ב-2010, קומה הפסיד את הדקאר כבר בשלב מוקדם, כשחטף 6 שעות עונשין על החלפת צמיג לא חוקית, ונתן דקאר נוסף לדפרה. למרות זאת, באותו הראלי הוא ניצח 5 סטייג'ים. באותה שנה גם זכה פעם נוספת באליפות העולם בראלי.

ב-2011 הוא זוכה בניצחון השלישי שלו בדקאר, כשהוא מנצח 5 סטייג'ים ומקדים את דפרה ב-15 דקות בדירוג הכללי.

ב-2012 הוא שוב מסיים שני לדפרה, אחרי ראלי צמוד ביותר שבו הפער עמד על כ-2 דקות בלבד. בסופו של דבר קומה חוטף עונשין של 45 דקות על החלפת מנוע בק.ט.מ 450 ראלי שלו, וכאמור התואר הולך לדפרה בפעם הרביעית.

גם ב-2013 דפרה זוכה בתואר, בפעם החמישית, אך ללא קרב ממשי, משום שקומה לא השתתף בשל פגיעת כתף שסחב מראלי מרוקו.

בשנתיים שלאחר מכן, 2014 ו-2015, מארק קומה עתיר הניסיון והשקט הנפשי מנצח פעמיים נוספות את הדקאר, כשב-2014 הוא גם זוכה בפעם השישית באליפות העולם בראלי.

אז מה יש לומר? מארק קומה הוא רוכב ענק, בסדר גודל של סטפן פטרהנסל וכמובן סיריל דפרה – אגדות דקאר חיות. בעשור האחרון השליטה שלו ושל בן קבוצתו סיריל דפרה בראלי הדקאר ובמרוצי ראלי בכלל הייתה מוחלטת, וזאת על אף שיש מסביב רוכבים מצוינים. כעת הבמה נשארת להם, ולנו נשאר להוריד את הכובע בפני הרוכב הענק הזה, שהטביע חותם גדול על מרוצי הראלי בכלל ועל ראלי הדקאר בפרט. אגדה.