בשנת 2019 נהרגו על כבישי ישראל 68 רוכבי אופנועים וקטנועים, וזאת מתוך 349 בני-אדם שנהרגו על כבישי ישראל בשנה זו – כך עולה מהדו"ח השנתי של הרלב"ד – הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. הנתון הזה של 68 רוכבים הוא הגבוה ביותר אי-פעם, ומהווה עלייה של כ-55% ביחס ל-2018 – אז נהרגו על כבישי ישראל 44 רוכבים. נציין כי בשנת 2017 נהרגו על כבישי ישראל 62 רוכבי אופנועים וקטנועים.
שנת 2019 תירשם כשנת שיא שלילי במספר ההרוגים על דו-גלגלי, עם 6 רוכבים יותר משנת 2017 – שהייתה שנת השיא השלילי עד כה. מסך כל ההרוגים על כבישי ישראל השנה, כאמור 349 בני-אדם, מדובר על יחס גבוה של כ-19.5% מכלל ההרוגים – נתון הגבוה בכ-2% מהממוצע הרב-שנתי. כשדו-גלגלי מהווה פחות מ-7% ממצבת כלי הרכב בישראל, יוצא שרוכבי דו-גלגלי נהרגים יותר מפי 2.5 ביחס לחלקם על הכבישים, אולם נתון זה קבוע פחות או יותר לאורך השנים.
העלייה במספר ההרוגים על כלים דו-גלגליים מצטרפת לעלייה הכללית במספר ההרוגים על כבישי ישראל בשנת 2019, כאמור 349 בני-אדם, וזאת לעומת 316 הרוגים בשנת 2018 – כלומר עלייה של כ-10%. נציין כי בשנים האחרונות חל גידול במצבת כלי הרכב הדו-גלגליים על כבישי ישראל ביחס אל מול מספר המכוניות, אולם עדיין בשנת 2019 חל גידול במספר ההרוגים על דו-גלגלי גם ביחס למספר שאר כלי הרכב.
בחלוקה לפי נפחים עולה כי 35 מתוך 68 ההרוגים (51.5%) רכבו על אופנועים בנפח הגבוה מ-400 סמ"ק. 20 הרוגים (כ-30%) רכבו על כלים בנפחים של 126 עד 400 סמ"ק, והשאר – 13 רוכבים (כ-19%) – נהרגו על כלים בנפח 125 סמ"ק ומטה (ראו טבלה מצורפת).
נתון מעניין נוסף הוא מספר ההרוגים בשנת 2019 על כלים לא מרושיינים – אופניים, אופניים חשמליים, קורקינטים חשמליים וקלנועיות. על-פי הנתונים נהרגו ב-2019 לא פחות מ-36 בני-אדם, המהווים יותר מ-10% מכלל ההרוגים. מתוכם נהרגו 17 בני-אדם על אופניים, 15 על אופניים חשמליים, 3 על קורקינטים ואחד על קלנועית.
על מנת להוריד את כמות התאונות שבהן מעורבים רוכבי דו-גלגלי, וביחס ישר את מספר ההרוגים, יש צורך לדעתנו בתכנית מקיפה של גופים רבים שיפעלו למען הנושא. כך למשל המדינה צריכה לקדם הקמת מגרשי הדרכה מודרניים, ובעיקר תכניות הכשרה מקיפות יותר לרוכבים חדשים שמוציאים רישיון נהיגה. גם יבואני הדו-גלגלי מצדם צריכים להירתם יותר לנושא, אם כי היבואנים מבצעים הכשרות רכיבה והשתלמויות כאלה ואחרות – אולם זה עדיין לא מספיק, שכן המודעות לנושא הרכיבה הבטוחה והמודעת עדיין נמוכה מדי, ובעיקר אצל רוכבים חדשים.
אנו במערכת פול גז מקווים ששנת 2020 תהיה מתונה יותר מבחינת תאונות והרוגים על הכבישים, וקוראים מכאן לרוכבי האופנועים והקטנועים לרכוב באחריות, לפי חוקי התנועה ובאסטרטגיית רכיבה נכונה וחכמה, ולחזור הביתה בשלום.
נראה שיש עליה בכמות ההרוגים ככל שעולים בנפח.
השאלה המעניינת היא מה החלוקה של הכלים בנפח.
אם 51% מההרוגים הם על כלים מעל 400CC מה חלקם בכמות האופנועים על הכביש ומה חלקם בנסועה (אפשר לדעת לפי הדיווח של הספידומטר בטסט )
שמדינה תעודד קורסי הדרכה והכשרה, כל אחד שיש לו כסף קונה אופנוע שלא תואם ליכולות שלו ולנסיון, רוכבי אופנועים קונים אופנוע ב100,000₪ אבל לא עשו שום קורס השתלמות ורכיבה נכונה. אם הדבר יבוא מהמדינה ויתנו החזר של עלות הקורסים במחיר הביטוח, הרבה יותר רוכבים יעשו את הצעד.
לא פעם רואים חברה צעירים שאופנוע 1000 זה האופנוע הראשון שלהם, כי לא צברו ניסיון על הרישיון הקטן, עולים על האופנוע ומשתוללים או מאבדים שליטה על שטויות.
בגלל נהגים עצבניים עייפים ולא מרוכזים ובגלל הפלאפון
הרבה רוכבים צעירים בלי נסיון שעושים שטויות על הכביש….כרוכב מבוגר ההרגשה על הכביש שמנסים לחסל אותך במיוחד עכשיו שנהגים רבים מתרכזים בטלפון יותר מבכביש.
דמיינו שאין רכבים על הכביש, בטח היו הרוגים בודדים.
חבל שלא הציגו נתונים על התאונות עצמם, אם זה היה תאונות עצמיות ובגלל תשתיות לקויות, או שזה נגרם בגלל רכבים
הכל מתחיל ונובע מחוסר החינוך והתרבות הישראליים ,מצד הנהגים והרוכבים שלמעשה אינם מוגבלים רק לכביש, אלא לכל אספקט בחיינו ,רק שבכביש מתים, עד שזה לא ישתנה לא יעזור כלום ולא נראה שזה עומד להשתנות אלא רק הולך ומחריף מדור לדור.
ציבור הנהגים בארץ בכלל לא רואה את הרוכבים על דו גלגלי ,חובה לעשות נתיבים לרוכבים למען הבטיחות .וזה יוריד גם את התאונות וגם את גודש התנועה בארץ.חייבים לעודד את הדו גלגלי . פחות פקקים פחות זיהום אויר, יותר מקומות חנייה .
השאלה אם התאונות הם מסיבה של מי ? רכבים ? תשתית כביש ? אשמת האופנוען ? אשמת הרכבים מסביב ? , יש נתונים לגבי נושאים אלו ?
כי להגיד שיש תאונות זה סבבה , זה אכן עוזר לדעת אבל גם עוזר לדעת מה הייתה הסיבה ומה האחוזים של המקרים של אנשים שרוכבים לעבודה ? או סתם רוכבים בסופשים ? או הסיבות לתאונה הם עצמיים ?
זה נתונים חסרים מדוח כזה
העיקר מצלמות ודוחות. מאז התאונות רק עולות
חינוך וסובלנות, רק זה הפתרון.
חלק עיקרי בחוסר ה"תרבות" האישראלית זה אי לקיחת אחריות למעשים.
גם אנחנו, הרוכבים, סובלים מזה.
כולנו (כולל אותי) אוהבים להגיד דברים כמו "תשתיות רוצחות", "נהגים מסמסים" וכדומה.
לפי מה שאני רואה אנחנו אשמים לא פחות.
נהיגה בקצב לא סביר, הפרעה לנסיעה של שאר כלי רכב (אפשר לזגזג בין נטיבים גם בלי לגרום לרכב לגעת בברקס) וכדומה.
בכל מחקר באולם מצעו כי הגורם מס'1 לתאונות אופנועים זה עצמי – משמע בלי "רכב" או "תשתיות".
ככל שהאולם מתקרב להיות בטוח ואפור, אופנועים זה אחד הדברים האחרונים שנשארו לנו בשביל להרגיש חופשיים ולעשות משהו שהוא מסוכן באופן חוקי וחופשי.
אם לא נשמור על זה (נמות פחות), יקחו לנו את זה, וכאן כולם יפסידו.
אני רואה רוכבים זבל גם על מובי ישן וגם על קטם 1290 חדש דנדש, זה לא רק שליחים, זה גם ספורט, קסטים אדוונצ,ר נייקד וכל מה שבינהם.
בשורה תחתונה, אנחנו צריכים לדאוג לעצמינו – כי לאף אחד אחר לא אכפת
אחוז הדו גלגלי מסך כלי הרכב הוא מעל כ4.5 אחוז, כך שאחוז הנפגעים באופנוע לעומת ברכב הוא בערך פי 4. כך זה תמיד היה