רגע לפני שדקאר 2016 מתחיל, יש כמה רוכבים שאנחנו חושבים שאתם חייבים להכיר. ב-37 המהדורות של ראלי הדקאר שהתקיימו עד כה יש 11 מנצחים, כששישה מהם מנצחים 3 מרוצים או יותר, שלושה מהם מנצחים 2 מרוצים ושניים נוספים מנצחים פעם אחת. בחרנו את שש האגדות – אלו שניצחו בדקאר 3 פעמים ויותר, והוספנו אליהם את הרוכבים הבולטים יותר בהיסטוריה של הדקאר – למשל אלו שניצחו פעמיים. בכנות, הרשימה הזו מצליחה לרגש אותנו!
סיריל נבאו – Cyril Neveu

סיריל נבאו הוא מנצח המהדורה הראשונה של ראלי הדקאר שהתקיימה ב-1979, על גבי ימאהה XT500. בשנה שלאחר מכן הוא שוב ניצח, שוב על גבי XT500, ושני ניצחונות נוספים הוא הוסיף ב-1982 על הונדה XR500R (בתמונה) וב-1986 על הונדה NXR750V. המהדורה של 1987 תיזכר כאחת ההירואיות בתולדות הדקאר – את הראלי הוביל הוברט אוריאול, אחד משני מתחריו העיקריים של נבאו, אולם התרסקות כואבת במיוחד גרמה לו לשבור את שני הקרסוליים. אוריאול המשיך את הסטייג' וסיים אותו, אולם אולץ לפרוש בסופו אל מול מצלמות הטלוויזיה, וכך נבאו זכה באליפות החמישית שלו. כשהאופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה.
הוברט אוריאול – Hubert Auriol

הוברט אוריאול הצרפתי השתתף גם הוא בראלי פריז-דקאר כבר מהמהדורה הראשונה. אחרי 2 ניצחונות של נבאו, היה זה תורו של אוריאול לזכות בתואר, במהדורה השלישית שהתקיימה ב-1981, והוא עשה את זה על גבי ב.מ.וו R80G/S אחרי שנתיים על גבי XT500. ב-82 שוב היה זה נבאו שניצח, וב-83 הפינג-פונג המשיך בניצחון שני לאוריאול על גבי R100GS. הוא היה קרוב מאוד לניצחון שלישי ב-1987, אבל כאמור שבר את שני הקרסוליים לקראת הסיום והניצחון הלך לנבאו. בהמשך הקריירה עבר אוריאול ל-4 גלגלים, ואף ניצח את הדקאר ב-1992 עם מיצובישי פאג'רו. ב-2009, כשראלי הדקאר עבר לדרום אמריקה, אוריאול לא היה מוכן להסכים על רוע הגזירה, וארגן את 'ראלי אפריקה' – ראלי שעובר על מסלול הפריז-דקאר המקורי, אך ראלי זה לא זכה להצלחה.
גאסטון ראייה – Gaston Rahier

בשנים הראשונות של הדקאר היה לנבאו ולאוריאול מתחרה נוסף, לא פחות חזק ואגדת דקאר בפני עצמו – גאסטון ראייה, הבלגי נמוך הקומה. ראייה ניצח פעמיים ברציפות, ב-1984 ו-1985, בשתי הפעמים על ב.מ.וו R100GS של סדנת HPN, ועל אף שניצח 'רק' פעמיים בדקאר, הפך לאגדה יחד עם שני מתחריו העיקריים. ראייה מת ב-2005 בגיל 59, אחרי מאבק ממושך במחלת הסרטן.
אדי אוריאולי – Edi Orioli

אחרי תור דוברי הצרפתית (שני הצרפתים והבלגי), הגיע אוריאולי האיטלקי וניצח את הדקאר ב-1988 על גבי הונדה NXR800V. בהמשך הוא זכה בעוד שלושה ניצחונות – ב-1990, 1994 ו-1996, שניים מהם על גבי הקאג'יבה אלפנט האלמותי כבן קבוצתו של ג'ורדי ארקארונס, והאחרון על גבי ימאהה YZE850T כבן קבוצתו של סטפן פטרהנסל, שהיה מתחרהו העיקרי בשנים אלו. אוריאולי ייזכר כרוכב היחידי שהצליח לנצח את פטרהנסל בשנות השיא. בסך הכל יש לאוריאולי 4 ניצחונות בדקאר. ב-2006 ו-2007 הוא ניסה לחזור לדקאר עם איסוזו, אבל לא נחל הצלחה רבה.
סטפן פטרהנסל – Stéphane Peterhansel

פטרהנסל החזיר לאוכלי הצפרדעים את הכבוד שאוריאולי לקח. אגדת הדקאר הגדולה מכולן עם 6 ניצחונות בראלי על גבי אופנוע ו-5 ניצחונות ברכב, ובסך הכל 11 ניצחונות בדקאר! פטרהנסל ניצח 3 פעמים רצוף – ב-1991, 1992 ו-1993, ואז בסדרת פינג-פונג עם אוריאולי ניצח ב-1995, 1997 ו-1998 – כל הניצחונות עם ימאהה. בשנים 2004, 2005 ו-2007 הוא ניצח עם מיצובישי פאג'רו, וב-2012 ו-2013 עם מיני. מה שמדהים הוא שפטרהנסל ממשיך ומתחרה גם עכשיו, למעשה בלי הפסקה. אייקון!
ריצ'ארד סיינקט – Richard Sainct

אחרי השליטה המוחלטת של פטרהנסל, הגענו כבר לסוף שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000. ק.ט.מ מנסים לנצח בכל הכוח עם היינץ קיניגדנר ורוכבים נוספים, אבל צרפתי כמעט עלום שם בשם ריצ'ארד סיינקט, רכוב על ב.מ.וו F650RR של סדנה פרטית, שצבר ניצחונות במרוצי ראלי קצרים יותר כמו מרוקו ותוניס, עושה לכולם בית ספר ומנצח שנתיים ברציפות ב-1999 ו-2000. את הניצחון השלישי שלו הוא משיג ב-2003 במדי ק.ט.מ על גבי LC4 660R. ריצ'ארד סיינקט נהרג בשנת 2004 במהלך הסטייג' הרביעי של ראלי הפרעונים, כשהתרסק חזק עם האופנוע.
פבריציו מאוני – Fabrizio Meoni

עוד אגדת דקאר שחתום על הישג חסר תקדים – מאוני הנפיל האיטלקי היה הרוכב הראשון שניצח את הדקאר על גבי ק.ט.מ. זה קרה בשנת 2001 כשהוא רכב על LC4 660R, ומאז ק.ט.מ שולטת לגמרי בראלי עם 14 ניצחונות רצופים. שנה אחרי הניצחון הראשון מאוני חזר לדקאר רכוב על גבי LC8 950R – שהוא הבסיס לאדוונצ'ר 950/990 שאנחנו מכירים, כתש את מתחריו עד דק וזכה בניצחון אדיר, שני ברציפות. השליטה של מאוני והווי-טווין הייתה כל כך דומיננטית, שבשנה שלאחר מכן תקנות הדקאר אסרו השתתפות של אופנועים עם יותר מצילינדר אחד בתואנה של מהירות ובטיחות. מאוני נהרג בסטייג' ה-11 של דקאר 2005 כשהוא בן 47. הסיבה הרשמית למותו היא דום לב שהביא להתרסקות, אולם יש הטוענים שההתרסקות היא שגרמה לשבר במפרקת ולמוות.
סיריל דפרה – Cyril Despres

עוד צרפתי שהפך לאייקון דקאר הוא סיריל דפרה, שבאמתחתו לא פחות מ-5 ניצחונות בראלי הקשה מכולם – שניים מהם באפריקה ושלושה בדרום אמריקה, כולם עם ק.ט.מ. יריבו העיקרי היה מארק קומה, ובשנים הטובות שלהם השניים עשו פינג-פונג בניצחונות, כשפעם זה מנצח ופעם השני. דפרה נחשב עילוי ברכיבה ובניווט, אולם שנוי במחלוקת מבחינת תדמית בשל גאווה צרפתית יתרה, סירוב להתראיין לתקשורת ספרדית, או קטעים לא מכובדים שעשה לרוכבים אחרים כמו פאולו גונקלבס. אחרי 5 ניצחונות דפרה עבר בשנה שעברה למכוניות, אך גם הוא לא נחל הצלחה יתרה בתחום.
מארק קומה – Marc Coma

הספרדי הראשון לנצח את הדקאר על אופנוע, עשה זאת 5 פעמים – האחרון במהדורה ה-37 שהתקיימה בשנה שעברה. הוא גם הראשון לנצח בדקאר אחרי המעבר לדרום אמריקה. קומה נחשב לרוכב קר רוח ועקבי, ולאסטרטג דקאר גדול, והוא ללא ספק אחד מהרוכבים הגדולים שהיו בספורט הזה. היום קומה משמש כמנהל מקצועי של קבוצת ק.ט.מ לדקאר, כך שנראה את הפנים שלו גם השנה.
יש עוד כל כך הרבה רוכבים שהיינו רוצים להכניס לפה, למשל היינץ קיניגדנר, נני רומה, יוטה קליינשמידט, אנדריאה מאייר, ג'ובאני סאלה, ועוד, אבל קצרה היריעה ונתמקד הפעם רק באגדות שזכו בשני ניצחונות ויותר. זה אומר שיש לנו עוד חומר לכתבה הבאה.