מכירים את הרגע הזה שנתן לכם בום לפנים ואיפס אתכם? זה קרה לי לפני כמה דקות.
לקראת סיום הרצה r86 (כן ג'ק),שבועות של יזע האופנוע הזה גזל מחיי ובסוף לשמוע אותו מכוון עם האגזוז החדש ומנוע שדופק כמו שעון (במובן הטוב) מעביר לי רטט בקצוות האצבעות,
משגע את הבעלים (שהוא חבר טוב) לתת לי סיבוב 10 דקות ואני חוזר,כמו כל פעם אני מקבל את אותה התשובה:לא,שתלמד לרכב תקבל.
ואני בתגובה:אל תזלזל אחי,כבר רכבתי על כמה אופנועים בחיי הקצרים (פוזה של רוסי) (חרטא ברטא {כמה 125ים וgs500),בדרך חזרה מחבר אחר לכיוון הבית,
אני על אופנועיים והוא על הr,הוא עוצר ברחוב חצי נטוש,זורק לעברי את הקסדה,ואומר יאללה עלה,
אני בתגובה (משקשקות לי הביצים) תופס את הקסדה שם אותה על הראש (וכמעט מפיל את האופנוע מההתרגשות)
מכניס לראשון,יד על הגז ווווווווובום זרקתי קלאץ,
הוא אומר לי להרגע ואני מניע אותו מחדש,מרוב התרגשות מניח את כל משקל היד על הגז (מבלי להפעיל לחץ) האופנוע מטפס במהירות של חצי מצמוץ ל5אלף סל"ד ואני זורק את הקלאץ שוב,
הרגשתי שהמהלך של הבולמים נפתח והאופנוע כמעט והתרומם לי אם הוא לא היה לוחץ על יד שמאל שלי בזמן,
כמות הכוח של האופנוע והרגישות שלו עשו לי צמרמורת בכל הגוף וסופסוף הבנתי שאני רץ מהר מידי,
הוא בתגובה:ידעתי שזה בדיוק מה שיקרה לך,זה בדיוק מה שקרה לי שעליתי על r בפעם הראשונה,
ואני עם כל האגו (שנרמס בדיוק לפני רגע) מסכים איתו שגם האופנוע שלי 550 4 צילינדר וגם r86 שתכננתי לקנות ממש בקרוב,יהרגו אותי,וסביר להניח שבשעה הראשונה,
לכן,אני בנתיים אמשיך לבנות אותם,עוד כמה שנים אוכל לרכב עליהם (רק מקווה שישארו לי כמה במחיר נורמלי :().
מסקנה,לכל דבר בחיים יש את הזמן שלו,והזמן שלי עוד יגיע.
