מבחן רכיבה ישן שכתבתי לפני שנים רבות על בורגמן 650 ורכיבה בכלל.....נוסטלגיה
טוב, כמצופה עקב הרכישה הלא מתוכננת, החלטתי בתור רוכב חדש על הבורגמן 650, לכתוב מבחן דרכים וביקורת על הכלי.
יום חמישי, היום שבו היה סייל של אבזריון, רכשתי מספר דברים לבורגמן 400 שלי ומעט ציוד רכיבה חדש לרענן את הליין הקיים, מדבר עם מושיקו- הוא בדרך לשם ממתין לו בסבלנות, הוא רוכש כפפות חדשות - תתחדש אבל גק'י אמר בשעה חמש נפגשים והשעה חמש הגיע ואנו עוד שם, "עפים" לכיוון נקודת המפגש, ג'קי מרים את הראש וצועק - קובי מה שלומך ? קיצר נוסעים לויטקין ונדבר שם, אחלה. כאשר הגענו יכולנו לומר שלום לכולם ולשתות קפה קטן, ממשיכים בנסיעה לחיפה, אחרי מספק דקות הדיבורית שלי צועקת לי שלפעמים צריך לטעון אותה.....
הקשר התנתק ואז נזכרתי כיצד זה לרכב לבד אם עצמי בשקט בקסדה, להתייחס לדרך ולהתחבר אליה, לא היה אכפת לי כמה המנוע מסתובב על 100-120 קמ"ש, לא הורדתי אפילו את המבט ללוח השעונים, פשוט התחברתי לדרך, כמו פעם לפני שנים רבות...
פלאש לעבר..
אני רוכב בכביש סדום ערד, השעה 05:00 בבוקר, הימהה R6 שלי ואני מחוברים אבל אני לא הצלחתי לקבל את "הקליק" שרציתי ממנו כאילו היה משהו חסר שם.. לא היה לי חיבור לאופנוע (היה חדש), לפתע פתאום - כנראה קצר או פיוז נשרף, כל לוח השעונים כבה, בדיקה קצרה הראתה שהאורות עובדים וכן כל האופנוע מתפקד כרגיל, טוב מה עושה ? החלטתי להמשיך לים המלח היות ורק הגעתי לערד, ואז הבחנתי במשהו...ברגע שלא הייתי צריך להוריד את המבט ללוח שעונים, לחשב כמה סל"ד רץ המנוע וכמה קמ"ש אני רוכב בקיצור ברגע שכל האינפורמציה נעלמה, גיליתי שאני מתמקד רק בדבר אחד....בלרכב, לא דרך העיניים שלי, דרך הגוף והרגש פתאום התחברתי חיבור נדיר לאופנוע, לכביש, לטבע ופשוט נהניתי כפי שלא נהניתי מעולם הניקיון של המוח שקבלתי היה מעולה..
חזרה לזמננו..
הרכיבה לצפון הזכירה לי את הדרך ההיא בשקט, פשוט לרכב.... הגענו לחיפה, שם כאשר כמעט הגענו לקריית ים, עוצר לידי בחור עם בורגמן 650 דנדש ואומר לי: "אני אוהב את המספר של האופנוע שלך" ,אמרתי לו בחזרה: "אני אוהב את האופנוע שלך", אמר לי "אתה רוצה אותו ?" עניתי "אני יכול רק לחלום", אמר לי "אל תדאג נסדר לך משהו", אז לא ידעתי אפילו ששמו תמיר..
הגענו למקום ופתאום אני רואה את חברי הטוב מושיקו ניגש לתמיר ומדבר איתו, מסתבר שהם מכירים מילדות, טוב...לאחר שישבנו בשולחן דברנו, סגרנו עסקה, ואני עדיין לא קולט ...
לקראת היציאה תמיר אומר לי "נוסעים אליך ואני משאיר אצלך את ה-650 ולוקח את שלך" לא האמנתי שזה עוד קורה, נסענו תמיר מושיקו הנרי ואנוכי לכיוון רמת גן בדרך חשבתי לעצמי - לא יכול להיות פשוט לא...(אז לא הכרתי את תמיר ולא את העובדה שהוא אדם מדהים !), הגענו אלי הביתה, ישבנו על אספרסו דברנו, ואז תמיר מביא לי את המפתחות של הכלי שלו ואומר - "יאללה זזים", אני מביא לו את הרישיונות את המפתח של הסוזוקי שלי, וחושב בטח בבוקר הוא ישנה את דעתו....
בוקר שישי - אני רואה שתמיר מתקשר אלי, אומר לעצמי בטח הבחור שינה את דעתו.. עונה לשיחה - "בוקר טוב" אומר תמיר עשיתי העברת בעלות, האופנוע שלך....אני לא מעכל זאת עדיין, אומר תודה, קם הולך לשתות קפה ויורד למטה לבחון את הכלי. האופנוע גדול, אפילו גדול מאוד, פתיחה של המושב מגלה לי תא מטען קצר יותר משל ה-400 אבל רחב יותר כך שהוא שימושי, שני תאים לאכסון עמוקים מאוד ועוד אחד ננעל סוגרים לי את הפרק הזה במחשבה שיש באופנוע הזה מספיק מקום אפילו לגופה...מנוסרת טוב, אבל יש מקום. מה עכשיו ? צריך לרכב לא ? אז זהו שלא !! נזכרתי שאני מוגבל ברישיון נהיגה "עד 54.4 כ"ס", לבורגמן יש 55 אז מה עושה ? מרים מספר טלפונים לחברים, מקבל מספר של מורה נהיגה + הזהרה - "הוא צועק, מקלל, ומשוגע באופן כללי, אבל הוא הכי מהיר שיש" אמרתי טוב ודברתי עמו - טופס ירוק, בדיקת ראיה, בדיקה של רופא משפחה, משרד הרישוי - פטור מתאוריה, וקדימה....
טוב מגיע יום ראשון ובעיה קטנה - אין לי כלי לרכב עליו לעבודה......ובכלל לסדורים של הרישיון, הנרי חברי היקר ישר אמר - תשתמש בווספה שלי שבוע שבועיים עד הרישיון ואני ישתמש בקוואסקי שלי עד אז....עשיתי ביטוח לחודש לווספה לכל נהג (עולה 109 ₪), ונסעתי לסידורים, למחרת היום כבר היה את כל הבדיקות והמסמכים כתובים, וחתומים, נגשתי למורה נהיגה, שלומי מור שמו והיה חיבור טוב בנינו, ציק צק העלה אותי על GS500, ישן ואחרי 3 שיעורים הגיש אותי לטסט - עברתי !!, זה היה ביום שני שבוע אחרי, אחלה ממתין לרישיון בקוצר רוח ביום שלישי, "לא מוכן" אומר לי שלומי, מה ? למה ?! אני שואל, הבוחן לא עדכן זאת עוד, אהה והוא יצא ליומיים חופש...מה ?!?!?, תגיע כל יום לבדוק אמר לי, אז מצאתי את עצמי בכל יום רץ על הווספה הכייפית והנאמנה של הנרי למשרד הרישוי כדי לבדוק (עוד קיוויתי שאני יגיע לחוצה ישראל ויפתיע את מושיקו), בסוף הרישיון היה מוכן בשישי אז ותרתי על הטיול....
טוב מגיע הביתה, ומשחרר את הבורגמן מהמנעול שלו, "שלום" אני אומר לו קודם כל ניתן לך שם...חשבתי והחלטתי לקרוא לו בשם "קרייטוס", (ניתן להריץ חיפוש בגוגל), שהוא בחור מאוד סמפתי מהמיתולוגיה היונית (מושיקו הביא לי השראה עם- הרקולס שלו..) לאחר ההיכרות הקצרה שלנו הנעתי אותו, הניע בנגיעה, המנוע נשמע שונה לא רק מקטנועים אחרים, גם מאופנועים רגילים בעלי 2-4 בוכנות הצליל שונה, הרגשה של תחנת כוח חשמלית משהו...עולה על הכלי ומיד מבחין במספר דברים:
הכלי ביחס ל- 400 גבוה יותר, ההורדה של הכלי מהג'ק אמצע נעשית בקלילות ראויה לציון לאחר שב-400 אני פשוט מוריד אותו בעמידה ולא כאשר אני יושב על הכלי ,לאחר ההורדה מהג'ק אני מבחין במשהו נוסף - הקטנוע הזה כבד רצח ! קשה מאוד לדחוף אותו אחורה באופן יחסי לקטנועים אחרים, מזכיר יותר אופנוע כבד בקטע הזה, מיישר את הכלי, מתבונן בשלל האינפורמציה שיש שם מולי בלוח השעונים (למה צבע כתום ? צאו כבר מתקופת האבן, רוצים לבן, אדום, סגול, תכלת, רק לא כתום זה מזכיר לי רנו 19 של פעם), מתבונן על הכידון - רבי תעזור לי יש כאן מלא, פשוט מלא כפתורים שונים, לא הייתה לי הדרכה על הכלי ולא היה לי ספר רכב, מכבה את קרייטוס, עולה למעלה מוריד ספר רכב לאייפון וקורא כמה דקות מה הולך שם, אחלה מבין אני אומר לעצמי עכשיו המבחן המעשי, יורד למטה ושוב מניע את הכלי ומתכונן לתזוזה, אבל קודם נראה לי שצריך לתרגל את כל הכפתורים שיש שם...עזוב אני אומר לעצמי צא לדרך תוך כדי תלמד........טוב מושך טיפה את המצערת והתגובה מידית, ממש מידית... , OK חושב לעצמי נתחיל בקטנה, כיון ז'בוטינסקי, אלוף שדה, כביש 471, בירה אצל הנרי, חזור 471, אלוף שדה, כביש 40, כביש אחד, איילון, הביתה...
התזוזה בז'בוטינסקי נוחה יחסית, אני מבחין בכך שאני יושב גבוה ואני יכול לראות מעל המכוניות, נוח אני חושב לעצמי, אבל יש פקק קטן איך אני עובר בין המכוניות ? רגע יש איפה שהוא כאו משהו של מראות לוחץ כאן לוחץ שם, אהה הינה זה כפתור כחול ,(בינתיים הבנתי שהמשקף עולה ויורד בכפתור השחור בצד ימין), יופי ! המראות מתקפלות פנימה ולתדהמתי אני מבין שאני לא עברתי כך אפילו עם גו'י רייד 125 בין המכוניות, ברגע של הקיפול האופנוע צר, ממש צר ואני בקלות מתחיל להיכנס בין הטורים של המכוניות, כאן אני מבחין שיש מעין שטח קטן מאוד בין מצערת פתוחה לסגורה וכנראה צריך להתרגל אך בכל פתיחה אפילו קלילה של המצערת אני מרגיש "מכה" קלה של האצה, כאן ב-400 החיים היו פשוטים יותר והיה נוח יותר לעבור ממצב פתוח- סגור, טוב עובר את הפקק, לוקח ימינה לכיוון אלוף שדה, יש תנועה אז אני מחליט לזרום עמה ולא לעקוף מהשוליים הימניים, אוף יש כאן המון כפתורים אני חושב, אבל סך הכול מאוד נוח לרכב על הכלי הזה, המנוע חזק מאוד משמיע צליל מגניב שלא קיים באף כלי אחר, מרכז הכובד של האופנוע הוא קדימה ולמטה, מה שמשרה ביטחון עצום בפניות וקלילות של היגוי אך לא קליל מידי, המושב נוח, תומך ומשום מה חם...ממש חם אני חושב, מה הולך כאן ?!? רגע אני מבחין בעוד כפתור (כבר אמרתי שיש שם יותר מידי) שלחוץ פנימה, ויש שם צורה של חימום....יופי לי חימום למושב - אמריקה ורסנו אני חושב לעצמי, נכבה את זה האישה קרוב לוודאי תהנה מכך בחורף (אבל היא בחול, והיא עוד לא יודעת...), עולה אלוף שדה, שם הכביש מתעקל שמאלה ואני חושב "נראה מה אתה יודע" משכיב את האופנוע על הצד, ונגנב מהפשטות שזה קורה, כאילו חזרתי לאופנוע ספורט קליל, בפניה הכלי מרגיש יציב לחלוטין, ללא גמגומי כידון או גלגל אחורי, מסיים את הפניה הארוכה ונכנס לישורת, מתחיל להאיץ והמנוע מושך יופי בלי קושי כלל, ואז אני מבין במשהו טוב-רע תלוי בעונה, נכנסת לי רוח מלמטה לכיוון הגב והצוואר, טוב לקיץ אני חושב, רע מאוד לחורף, טוב ממשיך לרכב יש מעט רעשי רוח "רגע",אני חושב יש כפתור שמטפל בזה לא ? כן יש משהו כזה ולאחר גישוש עיוור אני מרים את המשקף ואז נהיה שקט מאוד, נחמד אני חושב לעצמי ונוסע על 471 לכיוון הנרי והבירה....
הכביש נגמר ואני בולם לאט, שומע רעש של משאית בולמת אם ברקס-אגזוז ולא רואה אחת כזאת, אהה אני חושב עוד משהו שצריך להתרגל אליו, נכנס לפתח תיקווה ונוסע על כביש ארוך, ישר, ומשובש רצח, האופנוע יודע לשכך מהמורות בצורה טובה, אבל בורות ביוב ותלאים אחרים הוא פשוט לא טוב בכך, והוא "נשבר" על בורות ביוב וכאלה, מאט את המהירות - סך הכול סוגר מעט גז והאופנוע נבלם באמצעות המנוע (עוד משהו להתרגל אליו אני חושב),
מגיע להנרי - אך סוף סוף בירה !! רגע הוא אומר לי -לא קניתי בירה, אחרי מספר קללות עסיסיות וניסיון דריסה אחד הוא אומר לי - נסע לקנות בקיוסק בירה, עלה אני אומר לו...טוב האופנוע נהיה כבד יותר אך להפתעתי הוא כמעט לא מרגיש את התוספת הנכבדה של הנרי....מגיעים למרכז קונים בירה, פיצוחים וחוזרים, יש מקום לשתייה מתחת למושב והמון מקום להנרי מעל המושב ואז הוא אומר לי אני רוצה לנהוג!, אמרתי טוב וישבתי מאחורה, פייר יותר נוח מאשר מקדימה, משענת מצוינת ואני חושב על כך שאפשר לנמנם שם בכייף, מגיעים - פיצוחים, בירה, נקניקיות על האש וממשיכים....
הנרי רוצה לרכב איתי על הניג'ה שלו, נעשה טיול קטן, אמרתי טוב, אבל אני צריך לתדלק כי לא היה דלק במיכל, נסענו לתחנה באלוף שדה, עוצר כאשר המשאבה לימיני "תחזור- תחזור" הנרי אומר בקשר, פתח התדלוק כמו בסוברו ישנה מצד שמאל....מתדלק את קרייטוס להפתעתי נכנס שם בערך 100 ₪ ,חוזרים אלוף שדה ויורדים ימינה לכיוון כביש אחד, הכלי מגיב יפה למצערת ומושך חזק, "נראה לי שמשהו אמר לי שיש איזה משהו ידני", טוב מחפש את הכפתור שמשנה את המצב לידני, מחפש עיוור, מוצא כפתור לוחץ - ואז אני רואה שהסל"ד קופץ לשמיים ונדלקת לי מנורה של Power, אוף! יש יותר מידי כפתורים בכלי הזה !
בודק את המצב החדש ורואה שהקטנוע הפך עורו ונהיה זאב קטן ועצבני שמושך סל"ד ונותן זרם של כייף, "תרגיע" אומר הקול הפנימי - רוצה להשתולל ? קנה אופנוע ועזוב אותך מכל הכפתורים שיש כאן....מחזיר למצב רגיל, עוד חיפוש ומוצא את המצב הידני "יופי" עכשיו מה ? אני רוכב על 109 קמ"ש כאשר העברתי לידני ראיתי שירד הילוך להילוך 5 ,מעביר שוב להילוך 6 נוסע, חוזר למצב אוטומט, כלום לא שונה, אז הבנתי שבשיוט רגיל הקטנוע נכנס למצב OD בלי צורך לעבור להילוך ידני, טוב לספורט, סיבובים, והרים, אני חושב לעצמי, ביום יום נשאר על אוטומט, בחנתי את האופציה הזאת עוד מספר פעמים במספר כבישים ומהירויות, עד 100 הכלי שומר על הילוך 5 מעבר לכך מעלה ל-OD לבד כאשר מרפים קלות מהמצערת, מיגון הרוח מעולה לי על מצב פתוח (178 ס"מ), והכלי באופן כללי מרשים, נוח, זריז, אהבתי אני חושב, וחוזר הביתה...
הטוב: מתלים במהירות גבוה ובסיבובים, כוח מנוע לנארי, ללא ויברציות, משקף רוח מתכוונן, מראות מתקפלות, קל להורידו מג'ק אמצע, תאי אכסון.
הטוב פחות: נשבר על כביש לא איכותי ופתחי ביוב, קשה מאוד להזיזו אחורה, יותר מידי כפתורים - דורש הסתגלות, פתח תדלוק בצד אחד.
