למה קרוזר זה לא בשבילי!

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי השושנים

עם יד על הלב, אחת הסיבות שהפסקתי לכתוב על חווית הרכיבה על הקרנף היא, שאני לא מוצא בה אתגר. עם המפלץ (ה-bmw) הזקן כל רכיבה הייתה אתגר ומבחן יכולת. נהניתי להציב לו מבחנים מטרות ואתגרים ולראות את כולם נכבשים ומבוצעים. זה לא היה מובן מאליו הייתה תחושה של הישג, היו תקלות שהיה צריך להתגבר אליהם היה מעניין.

עם הקרנף הכל יותר פשוט, אין תקלות, אין בעיות אין אתגר, ברצוני הוא מפלצת יורקת אש או קרנף מחמד בפינת ליטוף.

הכל מתבצע בקלילות, בעצמה שקטה והמון יכולת. יש הכל מהכל, מראה נכוחות, יכולת גמיעת מרחקים, הכל.

הבעיה היחידה היא שהוא מגמד אופנועים אחרים, רכבתי על ה- bmw 1200 lc החדש 2014 עם 18 אק"מ כלום, שום דבר לא זז אצלי בפנים, הוא יפה (למי שאוהב את הסגנון) הוא יעיל כמו שהגרמנים ימ"ש יעילים. הוא עושה כל טוב יותר מהקרנף, יש בו אלקטרוניקה מדהימה אבזרי נוחות ובטיחות, אבל אופנוע מול אופנוע ברורה לי הבחירה שלי בלי היסוס בכלל.

קניתי וי מקס כי אהבתי וי מקס, אהבתי את הצורה האהבתי את התחושות, את הישיבה, הסגנון, בגלל זה אני משאיר אותו מקורי, ברמת המפעל ולא מקסטם אותו כמו אחרים, טיפה נגיעות אישיות קלות וזהו.

בקיצור בשבילי זה הכלי, ומה יהיה האופנוע אחריו (תמיד יש אופנוע אחרי) ממש, אבל ממש לא ברור. - רן

---

ובכל זאת זכינו לעוד כמה שורות מפרי מקלדתך.

Sent from my ASUS_Z00AD using Tapatalk

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי רוכב על 2

לנסות להסביר למישהו למה סוג אחד של אופנוע "עושה לך את זה" יותר מסוג אחר זה כמעט כמו לנסות להסביר למישהו שלא רוכב על אופנוע למה כן לרכב.
מהירות שיוט של 100-110 - נכון. אבל זה כל היופי! אלו לא אופנועים שנועדו למהירויות גבוהות. אני קורא להם אופנועים של זקנים (אני משתדל לא להרגיש ככה, אבל הגיל עושה את שלו). אלו אופנועים למי שרוצה להרגיש כאילו הוא במרחבי טקסס ולא במסלול מירוצים (לא טוב יותר או רע יותר, זו פשוט גחמה אחרת). אגב, אם אתה חפץ במהירות אתה יכול לקנות את ה - XVS1300 של Yamaha שמגיע בקלות ל - 200, ומרשים לא פחות בלוק שלו.
חנייה - כן, זה מסורבל ודורש תכנון, אבל שיא הכיף זה לתכנן לא רק את מקום החנייה מבחינת המיקום הפיזי אלא לחנות במקומות הומים ולהסתכל על המבטים המעריצים.
פעם יצא לסיים יום מילואים באיזה שבע בערב. האופנוע חנה ליד הש.ג. ובש.ג. שמרו שתי חיילות צעירות. לקח לי איזה 5 - 10 דקות עם כל ההתארגנויות ובמשך כל הזמן הזה הן פשוט עמדו מחוץ לבוטקה והסתכלו בהערצה על האופנוע. אני יודע שזה מטופש להתלהב מזה, אבל לא יותר מלהתלהב מנסיעה ב - 200 קמ"ש בכבישי ישראל.
נסיעה עם בת זוג על האופנוע לטיולים זה חצי אורגזמה.
אז כל מה שכתבת נכון אבל הכל מתגמד כי אין, פשוט אין על הלוק של האופנועים האלו. אני לא יכול להסביר את זה אבל עוד לפני שאני מתחיל את הנסיעה אני כבר מאושר. הנסיעה כולה היא במוד רגוע של פאן טהור וכשאני מגיע לעבודה אני כל כך הרבה יותר רגוע שכל היום שלי פשוט נראה אחרת.
אני ממליץ לך לא להיפרד מהחלום הזה אלא למצוא קרוזר אחר. יש כאלה שהם יותר מתועשים ויותר נוחים ואולי יתאימו לך יותר. אתה לא תצטער.
אין כמו קרוזר.

---

נגעת בדיוק באותן הנקודות והתחושות שעברו עליי בתקופת הקרוזר. מסכים בהחלט שמבטי ההערצה מדגדגים עמוק עמוק את האגו ולפעמים פשוט עושים לך את היום. ונכון שיש משהו מרגיע נורא בכל סצנת הרכיבה (בהמון רכיבות מצאתי את עצמי מזמזם בקסדה born to be wild), א-ב-ל, לצערי הרבה אופנוע בשבילי זה לא כלי פנאי טהור, יש לי צרכים פרקטיים גם, על אף שיש לי טרנטה בנוסף, ולפעמים כל מה שאתה צריך זה להגיע מהר ובקלות, ופה הקרוזר נכשל. תוסיף לאלה, שעוד קיימת בי "חדוות הרכיבה", משהו שאיני יכול להסביר בצורה אובייקטיבית, נשארו עוד בלוטות צמאות לריגושים ואדרנלין, וגם בפאן הזה, הקרוזר "לא מספק את הסחורה".
כרגע הכיוון הוא טורינג או טורינג-ספורט, וממש ממש לא RR-ים וטיסה ב- 200 קמ"ש, אלא משהו שיחזיר אותי לחוויה האופנוענית הבסיסית של חופש, אתגר וריגוש.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי השושנים

עם יד על הלב, אחת הסיבות שהפסקתי לכתוב על חווית הרכיבה על הקרנף היא, שאני לא מוצא בה אתגר. עם המפלץ (ה-bmw) הזקן כל רכיבה הייתה אתגר ומבחן יכולת. נהניתי להציב לו מבחנים מטרות ואתגרים ולראות את כולם נכבשים ומבוצעים. זה לא היה מובן מאליו הייתה תחושה של הישג, היו תקלות שהיה צריך להתגבר אליהם היה מעניין.

עם הקרנף הכל יותר פשוט, אין תקלות, אין בעיות אין אתגר, ברצוני הוא מפלצת יורקת אש או קרנף מחמד בפינת ליטוף.

הכל מתבצע בקלילות, בעצמה שקטה והמון יכולת. יש הכל מהכל, מראה נכוחות, יכולת גמיעת מרחקים, הכל.

הבעיה היחידה היא שהוא מגמד אופנועים אחרים, רכבתי על ה- bmw 1200 lc החדש 2014 עם 18 אק"מ כלום, שום דבר לא זז אצלי בפנים, הוא יפה (למי שאוהב את הסגנון) הוא יעיל כמו שהגרמנים ימ"ש יעילים. הוא עושה כל טוב יותר מהקרנף, יש בו אלקטרוניקה מדהימה אבזרי נוחות ובטיחות, אבל אופנוע מול אופנוע ברורה לי הבחירה שלי בלי היסוס בכלל.

קניתי וי מקס כי אהבתי וי מקס, אהבתי את הצורה האהבתי את התחושות, את הישיבה, הסגנון, בגלל זה אני משאיר אותו מקורי, ברמת המפעל ולא מקסטם אותו כמו אחרים, טיפה נגיעות אישיות קלות וזהו.

בקיצור בשבילי זה הכלי, ומה יהיה האופנוע אחריו (תמיד יש אופנוע אחרי) ממש, אבל ממש לא ברור. - רן

---

אם כבר עם יד על הלב, אז לפעמים אני מקנא בכם, אתם שהגעתם לתובנה/התאהבתם בכלי שלכם/מצאתם את השותף האולטימטיבי וכולי. לא שתהליך החיפוש וההתנסות לא מענייןף להפך משעשע ומאתגר מאוד, אך תמיד קיים החשק הזה להגיע לשם

אני לא אוהב את אלו שממליצים על הכלים שלהם, אבל אחרוג ממנהגי הפעם.
לפני שעברתי ל-vfr הנוכחי שלי, חזרתי לתחום אחרי שבע שנים שחונות ולקחתי בורגמן.
קשה, קשה.
כשהתלבטתי לאיזה אופנוע לחזור חשבתי בעיקר בכיוון איזה נייקד חוליגן, דוקאטי 696 או z750 היו בין הפיינליסטים שלי. המכונאי שלי שיש לו, אין לי בעיה להודות, הרבה הרבה יותר ניסיון ממני מכל הבחינות, זרק לאוויר את ה-vfr. זרק והזהיר - "אם אתה לוקח אותו, יהיה לך מאוד קשה להחליף אותו".
למה.
כי הוא עושה הכל. אבל הכל. יש מהירים ממנו, יש קלים ממנו, יש יפים ממנו (אבל ממש לא בהרבה), יש זריזים ממנו, יש חזקים ממנו - אבל אופנוע שעושה את מה שהוא עושה, איך שהוא עושה (במיוחד במחיר שהוא נקנה) - אבל יותר טוב? וואלה, לא עולה לי לראש. נשבע.
הבחור שקניתי ממנו את ה-vfr עבר ל-r600. רצה יותר השחזות. רצה, ואמר שברור לו שהוא יחזור ל-vfr אחרי שיסיים עם השלב הזה.

אז רכבתי והתאהבתי. קפצתי לרכיבה על נינג'ה 1000 20015 חדש ומשודרג של חבר. היה מגניב, היה מנצנץ, היה סקסי, היה הרבה יותר רועש משלי עם אגזוז ה-m4 שלו.
חזרתי ל-vfr הקשיש שלי ולא היה חסר לי כלום.

המרדף אחרי ההכי חדש-הכי מהיר-הכי טוב תמיד קיים, אבל מצאתי שלעצמי, אני אוהב למצוא את הנישה שעושה לי טוב ולרוץ איתה.
זה קורה עם האופנוע וגם עם התחביב הגדול השני שלי, מוזיקה. קניתי את הרמקולים שלי בסכום לא מבוטל בכלל (20 אש"ח) - אבל הם האיזון בין המטורף לבין חוק התמורה השולית הפוחתת. אפשר יותר, אבל הקפיצה בתשלום וביתרונות שמקבלים פשוט לא מצדיקים את המרדף המתמיד.

תבדוק את ה-vfr, יכול להיות שלא תרד ממנו להרבה מאוד שנים.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי קסד

אתה לפחות מתנסה בתנוחות שונות.
אני עוד כשהייתי צעיר התקבעתי על תנוחה של זקנים (דו"ש)

---

אין על דושי"ם.

אפריקה טווין החדש נשמע אימפריה.

R-ninte
תפור עלייך
חווית קאסטום עם כל הפינוקים של הדור החדש ויכולת גם של מהירויות פליליות ללא בעיה.

או אולי איזה וימקס או דוקאטי סקרמבלר?

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי sweet bamba

אני לא אוהב את אלו שממליצים על הכלים שלהם, אבל אחרוג ממנהגי הפעם.
לפני שעברתי ל-vfr הנוכחי שלי, חזרתי לתחום אחרי שבע שנים שחונות ולקחתי בורגמן.
קשה, קשה.
כשהתלבטתי לאיזה אופנוע לחזור חשבתי בעיקר בכיוון איזה נייקד חוליגן, דוקאטי 696 או z750 היו בין הפיינליסטים שלי. המכונאי שלי שיש לו, אין לי בעיה להודות, הרבה הרבה יותר ניסיון ממני מכל הבחינות, זרק לאוויר את ה-vfr. זרק והזהיר - "אם אתה לוקח אותו, יהיה לך מאוד קשה להחליף אותו".
למה.
כי הוא עושה הכל. אבל הכל. יש מהירים ממנו, יש קלים ממנו, יש יפים ממנו (אבל ממש לא בהרבה), יש זריזים ממנו, יש חזקים ממנו - אבל אופנוע שעושה את מה שהוא עושה, איך שהוא עושה (במיוחד במחיר שהוא נקנה) - אבל יותר טוב? וואלה, לא עולה לי לראש. נשבע.
הבחור שקניתי ממנו את ה-vfr עבר ל-r600. רצה יותר השחזות. רצה, ואמר שברור לו שהוא יחזור ל-vfr אחרי שיסיים עם השלב הזה.

אז רכבתי והתאהבתי. קפצתי לרכיבה על נינג'ה 1000 20015 חדש ומשודרג של חבר. היה מגניב, היה מנצנץ, היה סקסי, היה הרבה יותר רועש משלי עם אגזוז ה-m4 שלו.
חזרתי ל-vfr הקשיש שלי ולא היה חסר לי כלום.

המרדף אחרי ההכי חדש-הכי מהיר-הכי טוב תמיד קיים, אבל מצאתי שלעצמי, אני אוהב למצוא את הנישה שעושה לי טוב ולרוץ איתה.
זה קורה עם האופנוע וגם עם התחביב הגדול השני שלי, מוזיקה. קניתי את הרמקולים שלי בסכום לא מבוטל בכלל (20 אש"ח) - אבל הם האיזון בין המטורף לבין חוק התמורה השולית הפוחתת. אפשר יותר, אבל הקפיצה בתשלום וביתרונות שמקבלים פשוט לא מצדיקים את המרדף המתמיד.

תבדוק את ה-vfr, יכול להיות שלא תרד ממנו להרבה מאוד שנים.

---

ה- vfr בהחלט כלול ברשימה, אני חושב שהוא תפור בול על הצרכים, אך לא פשוט למצוא אחד ממש טוב במחיר טוב. זו הסיבה העיקרית שקרצתי בהתחלה לאחיו היותר פשוטים, ה- cbr600f או cbr650f שפחות אות יותר עונים על אותם הדרישות במחיר יותר נמוך. ייתכן מאוד כי אאריך את תקופת החיפוש לטובת חיסכון של עוד כמה אלפיות.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי strelok89

r-ninte
תפור עלייך
חווית קאסטום עם כל הפינוקים של הדור החדש ויכולת גם של מהירויות פליליות ללא בעיה.

או אולי איזה וימקס או דוקאטי סקרמבלר?

---

נתחיל בזה שה- r-ninet נמצא ממש, אבל ממש, מחוץ לתקציב שלי. באשר לשני האחרים: ה- vmax הוצע מקודם, נשמע (ונראה) מעניין מאוד, אך ההיצע דל עד אפס, ובכל זאת צריך לחקור את הנושא יותר. הסקרמבלר בעיניי מפספס את הפואנטה: לא נראה לי נוח לשיוט מהיר וממושך (עד שעה-שעה וחצי) שזו דרישה עיקרית מהכלי.

בעייתי ה vfr. מי שקונה אותו ממש לא ממהר למכור. אין לך מה לצפות ליציאות מיוחדות. המחירים פחות או יותר סטטיים.

זה יכול להיות מעניין:
m.yad2.co.il/Cars/MotorCycleInfo.php?CarID=221465

תבדוק אם זה כיסא סרג'נט או סתם כיסוי.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי diesel

נתחיל בזה שה- r-ninet נמצא ממש, אבל ממש, מחוץ לתקציב שלי. באשר לשני האחרים: ה- vmax הוצע מקודם, נשמע (ונראה) מעניין מאוד, אך ההיצע דל עד אפס, ובכל זאת צריך לחקור את הנושא יותר. הסקרמבלר בעיניי מפספס את הפואנטה: לא נראה לי נוח לשיוט מהיר וממושך (עד שעה-שעה וחצי) שזו דרישה עיקרית מהכלי.

---

מה התקציב שלך?

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי strelok89

מה התקציב שלך?

---

עד 60 אלף

מה עם הדוש"ים המעניינים?

Sent from my ASUS_Z00AD using Tapatalk

להגיד שוב vt?

Sent from my SM-E500F using Tapatalk

אתה מוזמן לי-ם לראות, להרגיש ולהריח את הקרנף, אח"כ גם נדבר איך מוצאים לך אחד...

רן תמיד חשבתי שרועי היא נדבן רכיבות המבחן על הימהה המפלצתי :)
מה טווח המחירים של וי מקס היום?

Sent from my ASUS_Z00AD using Tapatalk