הגיגים של מישהו, שלפני יומיים אנשים חסרי כבוד, גנבו לו את האופנוע.
טוב ממה אתחיל ? רכשתי את האופנוע שלי ויסטורם ישן וחבוט שנת 2005, הייתי אז בדיוק לפני חתונה ולא יכולתי להרשות לעצמי להוציא כספים מיותרים, לבסוף אחרי מאמץ מצאתי אותו, ישן, חבוט, עבר 200 אלף ק"מ, אבל עבר בדיקה מקיפה ונמצא תקין לחלוטין.
קראתי לו "הזקן".
מאז הרכישה שלו ישבתי אין ספור שעות, ניקיתי, תיקנתי, החלפתי, ואחרי כמה חודשים מאופנוע עלוב הוא הפך לאופנוע מדוגם יפה וקרבי.
אין בורג שלא עברתי והחלפתי ושימנתי צבעתי ונעלתי.
הבאתי אותו למצב מושלם והוא בתמורה שרת אותי נאמנה. טילנו בכל הארץ, לבן וביחד, מהר ולאט, ביום ובלילה, מהחרמון ועד אילת.
הזקן שלי נסע כמו חדש, לא התלונן, לא גמגם, הוא אהב אותי ואני אהבתי אותו.
שלשום בבוקר ירדתי למטה, הזקן שלי כבר לא היה שם.
נשבר לי הלב. לא בגלל הרכישה שלו, בגלל הכמות של ההשקעה והשעות הרבות שטיפלתי בו.
למה גנב נאלח ? מה אתן לך אופנוע שעבר יותר ממאתיים אלף ק"מ ? מה תעשה עם ויסטורם משומש ?, בכמה תמכור אותו ? אלף ? אלפיים ?, זה מה שיעשה לך טוב על הלב ?.
לקחת למשהו אחר את עולמו בשביל סכום כזה ?
מה אני יכול להגיד לך ?
רק תהיה בריא. אני מקווה שיום אחד ההכרה של הכאב שאתה גורם לאחרים תגיע אליך, ואז תבין כמה הכאבת לי.
