היי,
איך זה שלקסדה כמו שואי GT Air יש 3 כוכבי בטיחות לעומת קסדות של מותג פחות יוקרתי שיש להן 5 כוכבי בטיחות?
בנוסף, רוב הקסדות של אראי, שנחשבת ליריבה של שואי, מכילות 4 כוכבי בטיחות.
אשמח להסבר,
תודה.
הצג להדפסה
היי,
איך זה שלקסדה כמו שואי GT Air יש 3 כוכבי בטיחות לעומת קסדות של מותג פחות יוקרתי שיש להן 5 כוכבי בטיחות?
בנוסף, רוב הקסדות של אראי, שנחשבת ליריבה של שואי, מכילות 4 כוכבי בטיחות.
אשמח להסבר,
תודה.
כי שארפ מודדים אנרגיה למוח
וזה הכוכבים שאתה רואה, הקסדה עם פחות כוכבים מגנה פחות על המוח בנפילה חלשה
הדעות שנויות במחלוקת לגבי מבחן שארפ. בגדול זה מבחן שממומן ע"י הממשל הבריטי. לא יודע בדיוק מה הולך שם אבל המבחן מפתיע.
קסדות שעולות 3000 4000 בארץ קיבלו פחות כוכבים מקסדות של פחות מ1000 שאני רוכב איתן.
Sent from my LG-D855 using Tapatalk
יש להם סרטון בו הם מסבירים איך מתבצעת הבדיקה.
חייב להגיד שהסרטון מרשים.
היתרון היחסי של שארפ על הקונה הממוצע הוא שהמכון הבריטי, לקח x קסדות והעביר את כולן מבחן זהה,
ואז חלק אותן על פי כמות הנזקים שנגרמו להם במבחן.
לאף אחד בעולם (כרוכש קסדה) אין את האפשרות לעשות מבחן דומה לפני קניית קסדה.
המכון הגדיל ועשה ודרג את נק' הכשל של הקסדות ונק' החולשה שלהם ובנה אתר בו אתה יכול לראות
את התוצאות של כל קסדה וקסדה להשוות מול מחיר וקסדות אחרות ולקבל החלטה מלומדת יותר מאשר
התבססות על אמנות טפלות, המלצת המוכר, או אופנה.
יצרנים מסוימים מסיבותיהם הם, מסרבים לשתף פעולה עם המכון, בעוד אחרים למדו את המבחן ומשפרים
את התוצרת שלהם בהתאם אליו ומכאן נובעת ההצלחה שלהם.
עד כמה יעיל המבחן ומשקף תאונה אמתית קשה לקבוע, קסדה שקיבלה ציון גבוה לא חייבת להיות גם המשוכללת
ביותר או בעלת החומרים איכותיים ביותר, אופנתית, או בעלת פייצרים יקרים.
ניתן למצוא קסדות של אותו היצרן במגוון תוצאות, רק בגלל שינוי דגם או חומר של הקסדה, ללא קשר למותג.
כל קסדה שנמכרת בארץ או בחו"ל, בעלת תקן נוסף דוגמת מכון התקנים, (הישראלי האמריקאי או האירופאי)
שאמור להבטיח שלא יכנס מוצר זול ובלתי בטוח, ועכשיו נשאלת השאלה כמה את סומך על מכון התקנים
שידע לבדוק בדיקה מקצועית מתאימה לקסדה והאם הבדיקה שלו מספקת אותך למרות שהתוצאה שלה "עבר
או לא עבר" ללא ציון.
דבר נוסף שכדאי לתת עליו את הדעת, הוא גיל הקסדה ותנאי האחסון לה זכתה שמשפעים על הבטיחות והמראה.
עכשיו, קניית קסדה היא עניין של תקציב וההחלטה אם לקנות קסדת פרימיום יקרה, או קסדה אחרת היא של הרוכב
על פי אופן השימוש, הצורך וסגנון הרכיבה.
בקיצור לקסדה ששומרת על הראש שלך חשוב לעשות רכישה מושכלת. - רן
אני ירחיב קצת אם זה הולך לכיוון הזה.
שארפ מתבסיס על מחקר בשם cost 327
שזה מחקר שבוצע בשנת 2000 לערך וזה מחקר בשיתוף כמה ממשלות אירופה וכמה יצרני קסדות על תאונות אופנוע . נכון להיום זה המחקר ההכי עדכני וההכי מקיף הקיים בעולם.
המחקר מצא שב95% מהפעמים מהירות הפגיעה של הראש בעצם אחר זה ב8.5 מטר לשניה שזה כ33 קמש.
עכשיו הדירשה של תקן ece זה שבמכה כזו הראש יקבל פחות מ400 g
שארפ בעצם מפילים את הקסדה במהירות של 9.5 מטר לשנייה ומודדים כמה g עובר ולפי זה נותנים כוכבים .
באתר גם יש צבעים שזה בעצם כמה g עבר בכל אזור ריסוק של הקסדה.
עכשיו אם נקח קסדה שאמורה להגן במהירות פגיעה גבוהה, נניח 17 מטר לשניה אז החומר סופג אנרגייה צריך להיות לפחות פי 2 קשיח יותר הדבר הזה יציל מפגיעה מוחית חמורה במהירות הזו אבל יגרום לפגיעה מוחית חמורה ב8.5 מטר לשניה.
עכשיו יש יצרני קסדות שהולכים לפי סנל שדורשים 2 מכות באותו המקום בקסדה מה שמכריח חומר קשיח יותר ותראה שקסדות סנל מקבלות פחות כוכבים כי הן מתאימות למסלול יותר ולמהירויות גבוהות וסביר להניח שיגרמו לפגיעה מוחית חמורה יותר מקסדה ב300 שקל שבנוייה לעיר
סטרולוק, אם אני מבין אותך נכון, אתה אומר שקסדה שתגן עליך במהירות נמוכה לא תגן עליך במהירות גבוהה וההפך? אם זה נכון, האם לא קיים מבחן שבודק קסדות במספר מהירויות ומשקלל את התוצאות?
http://lanesplitter.jalopnik.com/thi...lme-1736843351ציטוט:
נכתב במקור על ידי א הזקן
זה יבהיר איזה עניין או שתיים. :)
יתכן והיצרנים הזולים בונים את הקסדות שלהן כדי שיצטיינו במבחן אבל מפקירים תחומים אחרים בקסדה.
אם זה המצב, והמבחן לא מייצג בטיחות ריאלית אז הקסדות האלה לא יהיו יותר בטוחות למרות הכוכבים.
קראתי, התרשמתי, חשבתי ואני לא מבין (או לא קונה את ההסבר).ציטוט:
נכתב במקור על ידי alexsupreme
לא ממש מסתדר לי עם חוקי הפיזיקה שאני מכיר (הניוטונית, לא היחסותית ולא הקוונטית).
בתאונה בה קסדה (עם האבטיח בפנים) נעצרת, אפשר לחשוב על שני דברים: אנרגיה קינטית ותנע או מכה.
לגבי האנרגיה הקינטית, חומר שסופג אותה והופך אותה לצורה אחרת של אנרגיה יעשה את העבודה. זה מה שקורה ברוב הקסדות שאני מכיר.
לגבי התנע: בוא נחשוב על המוח בגולגולת ככדור גומי בתוך חלל מפלדה. כשאתה מאט את התנועה של הנ"ל, הגומי ינוע ויתכווץ. ככל שההאטה תהיה יותר גדולה, ככה הגומי יתכווץ יותר בכיוון התנועה. עכשיו, הנה העניין: מה שקובע כאן הוא שינוי המהירות לדרך שעברת ממהירות התנועה לאפס (דלתה וי לדלתה אל). והדרך הזו לא משתנה כפונקציה של מילוי הקסדה.
בוא ונעשה שלושה ניסויים מחשבתיים: נזרוק את כדור הפלדה עם הגומי שבפנים על שלושה משטחים: גומי, בור מלא בפלסטלינה ומשטח זכוכית.
בגומי, האנרגיה הקינטית תהפוך למתח בגומי (ספיגת אנרגיה קינטית) והמהירות תואט ל-0 (ואח"כ הכדור יעוף בחזרה – לא מעניין). יהיה לך דלתה וי לדלתה אל מסוים.
בפלסטלינה האנרגיה תהפוך לחום והמהירות תואט ל-0 בערך לאורך אותו מהלך, כלומר, דלתה וי לדלתה אל דומה.
את הזכוכית תציב על שתי אבנים קטנות, ותבחר אותה כך שהיא תהיה בדיוק בחוזק המקסימאלי כדי להישבר (ככה שאם תזרוק את הכדור מ-5 ס"מ נמוך יותר היא תישאר שלמה). שבירת הזכוכית תספוג אנרגיה קינטית, אבל אתה שוב במצב של דלתה וי לדלתה אל דומה.
המסקנה – מילויים שונים בקסדות יקבעו מה בדיוק יפעל בזמן תאונה על הגולגולת, אבל זה לא ישנה את התזוזה היחסית של המוח בתוך הגולגולת.
אשמח להסבר למה אני טועה.
עוד מקרה שחוקי הפיזיקה יפים בספרים אך לא במציאות :) אני אוסף לך כאלו...ציטוט:
נכתב במקור על ידי א הזקן
אני אנסה להסביר לך את זה "בפשטות". שכחת שחלל הפלדה הזה יושב בתוך עוד כדור מחומר סופג שיושב בעוד חלל מפלדה.ציטוט:
נכתב במקור על ידי א הזקן
החומר הסופג בקסדה 'איטית' סופג במהירות X את האנרגיה כשהוא מתכווץ מעובי של Y סנטימטר למילימטר אחד ומנצל את מלוא יכולת הספיגה שלו.
במהירות X*a כבר לא ישאר לו מה לספוג...
בקסדה 'מהירה' החומר הסופג קשה יותר כך שבמהירות X*a ייתכווץ מעובי Y לאחד מילימטר אבל במהירות X הוא יתכווץ רק Y/b.
ובמילים פשוטות:
קסדת ece - חומר סופג רך - במהירות נמוכה ניצול מלא של יכולת הספיגה. במהירות גבוהה ספיגה לא מספקת.
קסדת snell - חומר סופג קשה - במהירות נמוכה ספיגה לא מנוצלת. במהירות גבוהה ניצול מלא של יכולת הספיגה.
מקווה שהבנת אותי כי אני כבר ממש מבולבל...
בכל מקרה בחזרה למבחן שארפ - הסיבה שבשבילה הוא נוצר וממומן ע"י הממשלה היא אחת: להראות שהקשר בין מחיר לבטיחות אינו 1:1. את המטרה הזו הוא השיג יפה. הם יכלו לעשות מבחן יותר מקיף ולחלק ציונים לפי מהירות אבל יש לי הרגשה שזו תהיה טעות כי אז כולם ירצו לקנות קסדה שמגינה על הראש שלהם ב-300 קמ"ש גם אם בפועל הם נוסעים במהירות זו רק 0.000001% מהזמן. בתכלס גם אם יש להם מובי 125...
יורי, את זה הבנתי לבד ממה שכתב סטרולוק. תודה.
מה שלא הסברת זה למה זה משנה לגבי התנועה של המוח בתוך הגולגולת. זה המאמר שאלכס-סופרים שלח אליו ולזה התייחסתי.
אה, ואשמח לדוגמאות לחוקי פיזיקה שלא מתקיימים במציאות. יש לך איזה פרפטום מובילה שעובד? שנפתח סטרטאפ ביחד?
התנועה של המוח בתוך הגולגולת מושפעת מהתנועה של הגולגולת. אם המעבר מתנועה לעצירה הוא הדרגתי זה שונה מאם המעבר הוא פתאומי - אני מאמין שגם את זה אתה יודע. אז מה כאן השאלה?ציטוט:
נכתב במקור על ידי א הזקן
לגבי חוקי פיזיקה שלא עובדים במציאות התייחסתי לוויכוח שלנו בו טענת שלמשאית 18 גלגלים יש את אותה אחיזת כביש כמו לאופנוע, ולזה שאמרת שאי אפשר להתחשמל ממערכת של 12v. שניהם נכונים אבל לא עומדים במבחן המציאות.
אתה מבין אותי כמעט נכון .ציטוט:
נכתב במקור על ידי א הזקן
כדי שקסדה תגן עלייך בכל המהירויות יש בעייה כי למהירות נמוכה אתה רוצה חומר רך שיספוג אנרגיה.
אבל במהירות גבוהה החומר נדחס ולא יכול לספוג מספיק. משם יש 2 אופציות:
להיתפשר במידות הקסדה כמו שעושים עם קסדות אמריקאיות ושמים יותר חומר מה שבעצם הופך את הקסדה לגדולה וכבדה.
אופציה שניה והנפוצה שמים חומר קשיח יותר.
עכשיו חומר קשיח יותר יעבוד טוב במהירות גבוהה אבל לא טוב במהירות נמוכה.
משם זה עוד יותר מסובך, יש לך את האירופאים שמתבססים על cost 327
יש את הבריטים שזה השארפ שטיפונת מחמירים
ויש את סנל שמחמירים מאוד ומכוונים לכיוון המרוצים.
עכשיו כמו שיוריאר אמר .
קח כרית תלחץ עלייה היא רכה? סופגת מעולה מכה חלשה? אבל אם תתן איתה מכה חזקה זה כואב?
קח מזרן קשיח מכה חלשה מרגישה כמעט כמו על שולחן קשיח. מאידך מכה חזקה נבלמת.
אותו הדבר בידיוק
והדימוי הוא תחשוב שיש לך גוש ג'לי שוחה במים בתוך צנצנת את הצנצנת אתה מקיף בקלקר בקשיחות שונה ועובי שונה ומפיל ומודד עד כמה הג'לי התעוות.
זהו בדיוק. בקסדות במקרה של תאונה העצירה היא פתאומית בכל מקרה. ההבדל בזמן ממהירות מלאה לעצירה מוחלטת בין קסדות עם חומרים שונים יהיה, במקרה הטוב, אלפיות שנייה. מה שאומר, שלחומר הרך (המוח) בתוך הקופסה הקשיחה (הגולגולת) זה לא משנה. זה גם עונה, לדעתי, לסטרולוק עם דוגמת הג'ל.ציטוט:
נכתב במקור על ידי uriar
בוא נישאר במסגרת העובדות. אחיזת כביש זה דבר שמורכב מהרבה גורמים, אבל לחץ זה מוגדר - כוח על שטח. עד לפני כמה שנים (ואולי גם היום, לא יודע) היה אסור לעלות למטוסים עם נעלי עקב מחט, כי הלחץ שמפעילה לובשת הנעליים גדול יותר מלחץ שמפעיל פיל. ואגב, אני מניח שראית מה קורה לאחיזת הכביש של משאית 18 גלגלים כשבולמים במהירות בקו לא ישר.ציטוט:
נכתב במקור על ידי uriar
באשר ללהתחשמל מ-12v - הארגומנט שלך מזכיר לי את השאלה אם אפשר לקבל איידס בשירותים. התשובה היא שאפשר, אבל זה לא ממש נוח. בטח שאתה יכול להתחשמל כשמקור המתח הוא 12v, אם יש משהו שמעלה את המתח (כמו בקויל). אבל אז זה כבר לא 12v.
תראה אתה ממש לא צודק כמובן שההבדל בין כל סוגי הקסדות זה אלפיות השניה בפועל יש קסדות שעוצרות קליע במהירות 1800 מטר לשנייה מבלי פגיעה מוחית חמורה.ציטוט:
נכתב במקור על ידי א הזקן
אותן הקסדות אגב לא יעזרו במקרה של תאונת אופנוע. הכל בסוף זה אלפיות שניה שמשנות.
נחזור לשארפ פתח כל קסדה שם ותראה את הגרפים הצבעוניים שם כתוב בידיוק כמה g המוח מקבל באזור המסומן
בוא נעשה חשבון, סטרולוק. לקליע במהירות 1800 מ/ש במשקל, נניח, 2 גרם יש תנע של 3.6 ק"ג*מטר. אם הוא העביר את כל התנע שלו לראש ששוקל כ-2 ק"ג, מהירות הראש תהיה 1.8 מ/ש שהם 6.48 ק"מ/שעה. לכן, אם קסדה מסוגלת לעצור את הכדור לפני שהוא פוצע את הראש, לא יהיה נזק.
הסתכלתי על מבחני שארפ. כאן יש תיאור מדויק של המבחנים. למרות שהם מדברים על המוח, הם בעצם לא מודדים את הנזק למוח אלא לגולגולת. מה שהם עושים הוא להכניס כדור מקצף (חומר קשיח) עם חיישנים לתוך הקסדה. כדי לבדוק מה קורה למוח, הם היו צריכים להכניס כדוק ג'ל לתוך הכדור הקשיח ואת זה הם לא עושים.
ההבדל בין נזק לגולגולת לנזק למוח הוא לא רעיון שלי. זה נמצא בכתבה (הפרסומית) על קסדות בל בלינק ששלח אלקססופרים. העניין הוא (בגלל מה שכתבתי בתגובות הקודמות שלי) שאני לא מאמין שהפתרון שלהם עוזר.
דינוזאורים צאו מהקיבעון המחשבתי שלכם.
היום ישנם חומרים מרוכבים כמו d3o אשר סופגים פרופורציונאלית לאימפקט :
http://www.livescience.com/3954-soft...ard-crash.html
או שסתם כתבתי שטויות אנא עארף ...
אתה ערף :)ציטוט:
נכתב במקור על ידי קסד
ידוע, אבל לא קשור.
מדוע?ציטוט:
נכתב במקור על ידי א הזקן
גם אם חומר מסויים מתקשה פתאומית במהירות מסויימת ניתן לערבב כמה חומרים כאלו לקבלת ספקטרום מהירויות לא?
ולא התעמקתי בדוגמה של הקפיצים בקסדה - הם לפחות פרוגרסיבים ?
החומרים האלו הם בעצם כמו לבנות את השכבה סופגת האנרגיה בקסדה מכמה שכבות בקושי שונה. וכן, זה יגן על הגולגולת. אבל זה לא ישפיע על הכוחות שפועלים על המוח. אני יודע שזה נשמע הפוך מהאינטואיציה אבל אני מזמין אותך לעשות ניסוי. יהיה יותר קל לעשות אותו עם תאוצה (שזה כמו תאוטה רק בכיוון הפוך).
קח כוס מכוסה או בקבוק זכוכית, מזוג מים פנימה לבערך חצי מהתכולה. תניח על משטח עם קיר קשיח מאחור, כנס לאוטו ותאיץ. מה שיקרה זה שהמים, בגלל ההתמדה, ידחפו אחורה ו"יטפסו" על הדופן. סמן לאן הם הגיעו. תחזור על אותו ניסוי, אבל תשעין את הכוס על משטח מרופד. באותה תאוצה המים יעלו לאותו גובה.
ההסבר: הכוח שפועל (על המסה הרכה שבפנים) פרופורציוני לתאוצה (או תאוטה) שהיא אורך לזמן בריבוע. את המים בכוס (ואל המוח בגולגולת) לא מעניין אילו כוחות פועלים על הכוס (הגולגולת) בחוץ. מכיוון שבתאונה התאוטה (ממהירות רכיבה עד 0) לא תלויה בריפוד, הכוחות שיפעלו על המוח לא תלויים בריפוד.
הקסדה מגינה ממכה (impact) ולכן חשובה, אבל פגיעות מוח אינן תלויות בטיב הריפוד.
א הזקן, אני חושב שהתאוששתי מספיק בשביל להצטרף לדיון.
אני חושב שאתה מפספס משהו מאוד חשוב:
בדוגמה שלך אתה לוקח תאוצה לאורך זמן, כשאנחנו מדברים על תאוצה שנמשכת פרק זמן קצר מאוד.
כל הרעיון של החומר הרך בתוך הקסדה הוא להימעך בתאוצה - מה שנותן לגולגולת עוד קצת מרחק לנוע, ולמוח בתוכה עוד קצת מרחק להאטה (מכיוון שהקירות זזים, אז למוח תהיה אפשרות לזוז את המרחק בין המוח לגולגולת + המרחק אותו הגולגולת זזה בתוך הקסדה).
בדוגמה שלך, אם התאוצה היא מאוד קצרה בזמן והבקבוק זז אחורה תוך כדי הזמן הזה - המים לא יעלו לאותו הגובה, כי המרחק שהם יעברו יהיה קצר יותר והתאוצה הנדרשת קטנה יותר (חלק מהמרחק "ייבלע" ע"י הבקבוק האינרטי).
יש קשר ישיר בין התאוצה המועברת לגולגלת לבין התאוצה המועברת למוח .
תוסיף לזה פאקטור של זמן ככל שהזמן או התאוצה גבוהים יותר ככה יותר מועבר למוח.
תקרא את המחקר של cost327 הם מסבירים שם בידיוק מה הולך עם תוצאות של דרגות נזק מוחי אל מול מהירויות וקשיחות חומרים
מסכים אתך ג'ק. בעיקרון. עכשיו צריך להסתכל על הפרטים: מה המרחק הנוסף שעובר הראש בקסדה כתוצאה מריפוד טוב יותר או פחות? או, בניסוח אלטרנטיבי, בכמה זמן הריפוד מאריך את משך זמן התאוטה?ציטוט:
נכתב במקור על ידי Jack_R1
אין לי נתונים, אבל בתחושה המרחק או הזמן הנוסף זניחים.
אני לא כ"כ בטוח שהם זניחים. המרחק המקסימלי שאפשר לעבור זה 1-2 ס"מ, זה העובי של שכבת הספיגה (קלקר בד"כ). נניח וזה מחושב היטב וקורה בדיוק במהירות המקסימלית שממנה הקסדה עוד יכולה להציל. מצד שני, המרחק שהמוח יכול לעבור בתוך הראש לפני שהוא פוגע בגולגולת לא מגיע אפילו לזה - כך שלדעתי אי אפשר להזניח את זה, מכיוון שזה לפחות מאותו סדר גודל.
אני לא כזה מבין, כך או כך המוח שלי בצק. אבל יש גם כזו בשביל קסד - 6D ATR-1
https://www.youtube.com/watch?v=NmqfwDNIV3Q
נמכרת ברבזילה הזמנה מראש לקסדה מלאה.
https://www.youtube.com/watch?v=l55e...ature=youtu.be
https://www.youtube.com/watch?v=wk94MdHGSPg
אולי, אני באמת לא יודע. כמובן שיש סיכוי גם למעיכה. ואל תשכח, אנחנו לא משווים בין "עם קסדה" ל"בלי קסדה" אלא בין קסדות עם שכבות סופגות שהן רכות יותר, קשות יותר או פרוגרסיביות. אין ברירה אלא לעשות ניסוי.ציטוט:
נכתב במקור על ידי Jack_R1
מישהו מנדב את הראש שלו? :)
בוא אני אנסה להתקדם עוד קצת בלי להקריב את הראש קודם :)ציטוט:
נכתב במקור על ידי א הזקן
אוקיי, אז יש לנו 2 קסדות עם שכבת מעיכה באותו עובי, אבל מחומר שונה. אחת יותר רכה, אחת יותר קשיחה.
נניח ששתיהן מכוונות לאותו משקל ראש, הרכה מכוונת להימעך עד הסוף ב-30 קמ"ש והקשיחה מכוונת להימעך עד הסוף ב-60 קמ"ש.
נניח תאונה ב-30 קמ"ש קודם.
ב-30 קמ"ש, הקסדה הרכה תימעך לכל עובי שכבת המעיכה, ולכן תגדיל את המרחק (ותקטין את התאוצה). הקסדה הקשיחה יותר, לעומת זאת, תימעך פחות - נניח שזה יהיה בחצי עובי. לכן התאוצה במקרה הזה תהיה גבוהה יותר, והנזק בהתאם.
עכשיו נניח תאונה ב-60 קמ"ש.
ב-60 קמ"ש עם הקסדה השניה הכל פשוט - היא תהיה כמו הקסדה הראשונה במקרה הראשון. אבל עם הקסדה הראשונה זה כבר סיפור אחר. מכיוון שעכשיו היא נמעכת עד הסוף לפני העצירה, אפשר לחלק את התנועה ל-2 קטעים שונים - קטע אחד עם תאוצה מופחתת בגלל מעיכה, וקטע אחד עם תאוצה בגודל מלא בגלל שהשכבה כבר מעוכה ואין מה שמקטין את התאוצה. יוצא שהפעם קסדה מס' 2 תהיה בעלת תאוצה מקסימלית קטנה יותר - אם כי היא תהיה יותר גבוהה מהתאוצה המקסימלית של קסדה 1 במקרה הקודם.
OK, עכשיו מספרים.
אם אתה זקוק למשוואות של דרך בתאוצה קבועה, תמצא כאן.
החשבון אומר (בהנחה של 2 ס"מ למעיכה מלאה של הקלקר) שבמקרה הטוב ביותר (30 קמ"ש, מעיכה מלאה) התאוטה היא 17G (פי 17 מתאוצת הכובד). ב-30 קמ"ש עם ריפוד קשיח זה 34G. אותו דבר זה 60 קמ"ש עם ריפוד קשיח ו-60 קמ"ש עם ריפוד רך + מכה בסוף.
זה בתנאי שההאטה לינארית (תאוטה קבועה). אני לא יודע איך מתנהגים החומרים, אבל לא נראה לי שהתאוטה קבועה כי ככל שאתה מועך יותר הקצף מצטופף ומפעיל התנגדות גדולה יותר לתנועה (אם יש לו מספיק זמן - אולי התהליך גורם לו להיות במצב מטה-סטבילי וזה כן לינארי). אם כן, אז התאוטה אינה קבועה אלא פונקציה חזקתית כלשהי או אקספוננציאלית, מה שאומר שהמספרים למעלה הם ממוצעים ובעצם, לחלק מהזמן, התאוטות גדולות יותר.
אני לא רופא, אבל נראה לי שהתאוטה של 17G (שזה המינימלי לחלוטין) יתבטא במכה מאוד חזקה של המוח על הגולגולת כ-24 קג"כ למוח ממוצע במשקל 1400 גרם.
לא ריפוד אלא חומר סופג אנרגיה. אני מניח שלזה התכוונת.ציטוט:
נכתב במקור על ידי א הזקן
ג,ק וא' רק תיקון אחד - זה לא המרחק של החומר הסופג אלא ההדרגתיות.ציטוט:
נכתב במקור על ידי Jack_R1
הדרגתיות היא לא תכונה פיסיקלית.ציטוט:
נכתב במקור על ידי uriar
מעבר מרחק בזמן נתון - כן.
א הזקן, המספרים כנראה נמוכים מדי מכיוון ש-א) 2 ס"מ זה אופטימי לחלוטין, ב) אתה כנראה צודק ומקדם המעיכה הוא לא לינארי.
אני לא פיזיקאי אבל זה לא שהראש זז ב-90 קמ"ש ובעת פגיעה מאט מיד למהירות נמוכה בהרבה ואז יש לו עוד סנטימטר שניים של תנועה במהירות אחרת. הוא מאט במהירות הולכת ופוחתת עד לעצירה. אני לא יודע איך זה משפיע על המוח אבל על הגולגולת זה מה ששומר שלא תישבר. מ90 לאפס בשני סנטימטר אבל גרף המהירות אינו לינארי (הנה אמרתי לינארי - זה מספיק פיזיקאלי?) אלה יורד במדורג - עקומה.
לזה קוראים "תאוצה", זה מה שדיסקסנו כאן עם א הזקן.
נ.ב. דווקא הנחנו את השינוי של המהירות כלינארי, עם הערה שיכול להיות שהוא לא כזה בגלל תכונות החומר. בתאוצה קבועה המהירות יורדת באופן לינארי ("הדרגתי") ממהירות נתונה ל-0. מרחק, לעומת זאת, הוא אכן עקומה ריבועית, אבל הוא פחות מעניין כאן - מה שמעניין זה התאוצה, כי היא פרופורציונלית לכח הפועל.
תודה.ציטוט:
נכתב במקור על ידי MasterOz
מה שמוביל אותי לתהיות:
בהנחת מערכת תנודות חופשיות בעלת דרגת חופש אחת עם ריסון ויסקוזי (aka Mass, Spring, Dumper)
מה כדאי וצריך שיהיה פרוגרסיבי? הקפיץ הקינטי או שמא הריסון הויסקוזי?
קסד, מכיוון שמרחק התנועה מאוד מוגבל ותחת הנחה שכמות הכח המופעל על המח קשורה ישירות לכמות הנזק הפוטנציאלי, אין שום הצדקה להשתמש בשיכוך פרוגרסיבי בקסדה. אם יש לך מרחק נתון ואתה מאפשר לדלג על חלק ממנו עם התנגדות (=תאוצה) מופחתת, אז בהכרח על החלק הנותר ההתנגדות תהיה גבוהה יותר = תאוצה גבוהה יותר = כח גדול יותר = נזק גדול יותר.
גם לתאוטות ניתן ליצור דלתאות (שזו משווה ממעלה כמה? שלישית?)
אתה טוען שהתאוטה צריכה להיות לינארית על מנת להמנע מתאוטות גבוהות יותר בגלל הנמוכות.
נחמד.
אני טוען שהתאוטה צריכה להתנהג כמו פעמון - חלשה, מתגברת ושוב נחלשת.
דמיין את עצמך נהג פחית עם מטען מאד רגיש. אתה בטח מכיר את המתודה של לשחרר את הברקס ממש לפני העצירה.
אז זה זה.
הכל בתאוריה כן? לי בכלל יש קסדת אבטיח.
אני רק ירחיב שבעצם מדובר על מספרים של בין פחות מ200g
לעד 400g שזה המקסימום המותר לפי תקן ece
כמובן שזה בעצם נלקח ממחקר נירולוגי שקע שבמעל 400g נגרם נזק מוחי מדרגה 4 או 5 (לא זוכר בידיוק) אבל נזק כזה זה נזק עצום עם סיכויי גבוהה להשלחות לכל החיים.
סתם כדי לקבל פרופורציה מכה בראש שכתוצאה יש בחילה,סחרחורות וחוסר שיווי משקל עד דם מהאף למשך כיום זה דרגה 3
בואו נעשה סדר בחשבונאות, הקסדה נועדה למזער נזקים במקרה של תאונה או פגיעה.
במהירויות סבירות ובמקרה של נפילה או חבטה.
למרות כל החישובים, במהירות גבוהה הפגיעה הנוספת תהיה רב מערכתית והסיכוי לשבור
צוואר/גב או לחורר את הריאות/לב/כבד/איברים פנימיים גדול יותר משבירת הגולגולת או זעזוע מוח
קטלני.
ההגנה של הקסדה היא חלק ממעטפת בטיחות לא מושלמת ולא מבטיחה דבר. ראינו רוכבי gp
שמתרסקים לתוך עשב במהירויות תלת ספרתיות וקמים וראינו רוכבים שנהרגו בפגיעת ראש לתוך
עמוד/מדרכה/אוטובוס במהירות עיר.
קסדה טובה אמורה לשמור על הראש במצבים הגיוניים במסגרת המגבלות וגם הקסדה הטובה
לא מתיימרת לתת הגנה מושלמת.
עכשיו צריך לחשב את כל החישובים המסובכים בהתאם למהירות, כי אם מישהו חישב את תנועת
המוח בגולגולת בעת החבטה, הוא צריך לחשב את המהירות ההתחלתית של האירוע. רוצה לומר
תאונה במהירות של 200 קמ"ש או תאונה במהירות של 80 קמ"ש כמה מהר רץ המוח בגולגולת
וההשפעות של הקסדות השונות.
קסדה מצילה חיים, אבל אף קסדה לא יכולה לעבור את המגבלות של הגוף האנושי. - רן