בן 23 מבולבל מהחיים

אני מרשה לעצמי לשתף אתכם למרות שאין בינינו היכרות אישית, כי אני יודע שיש כאן אנשים
בוגרים בעלי ניסיון חיים וחוכמה, וזה משהו שאני צריך כרגע.
מה גם שהספקתי לדעת שיש כאן קהילה של אנשים טובים שרק רוצה לעזור.

בכל מקרה, אני אגש ישירות לעניין, הוא לא נוגע בתחביב שלנו בכלל.

אני בן 23 ו4 חודשים תכף. מאז השיחרור מהצבא אני לא מוצא את עצמי.
הייתי 5 ימים באמסטרדם מאז שהשתחררתי וזהו, חוץ מזה לא עשיתי איזשהו טיול.
אני עובד בעבודה מסודרת בכמעט 3 שנים האחרונות, אני שליח במסעדה, הכסף טוב, העבודה לא יותר מדי קשה,
אבל אני מרגיש שאני עומד במקום.
לצערי שקעתי יותר מדי בעבודה מאז השיחרור מהצבא. לא בילויים, אולי ממש פה ושם, חברים שאומרים שאני עובד יותר מדי,

הגעתי למצב שאני מרגיש כמו רובוט - קם בבוקר, לא עושה כלום יותר מדי, בקיץ הולך לים כמעט כל יום בבוקר רובץ שם כמו
שאני אוהב עד הצהריים וב6 בערב לעבודה עד 12 בלילה.
בחורף אני רוב הזמן בבית, בערב עבודה - שגרה כזו לא מעניינת יותר מדי.
זו גם הסיבה שבדיעבד הבנתי שאני לא בקשר זוגי ובמערכת יחסים למרות שאני די רוצה - כי אני פשוט הייתי שקוע רק בעבודה/בית, וזה משהו שהחלטתי להפסיק בזמן הקרוב.

מבחינת לימודים אמא שלי יושבת לי על הווריד, רק שאני לא יודע מה ללמוד ובגלל זה סחבתי את זה כמעט 3 שנים מאז השיחרור.
הגעתי להחלטה שבחודש הקרוב אני יורד מעבודת השליחות ומפחית דרסטית בימי העבודה, במקום לעבוד 6 ימים כשליח אעבוד
4-5 פעמים בשבוע ואוכל גם לשלב בקרים כדי שלא אעבוד ואהיה תקוע בערבים. חלאס, שיהיה לי גם זמן לעצמי ולחיים שלי.
מאמין שזה לא צעד שמספיק אבל זו התחלה.

יש לי המון סלט בראש, לא מוצא את עצמי, לא מבחינת קריירה (לימודים), לא מבחינת זוגיות (רק כרגע) - לא מבחינת כלום.
זו תקופה שהביאה אותי לדיכאונות לא מעט פעמים ושאני מקווה לצאת ממנה בקרוב, כי בחיים לא זכרתי את עצמי ככה.

תודה מראש לכל המייעצים, מעריך את זה

קודם כל תתנחם בזה שאתה צעיר ושעוד יש לך זמן.
אני בן 28 ואני בדיוק באותו מצב, השתחררתי לפני קרוב ל4 שנים משירות קבע ומאז החיים שלי זה עבודה בית אופנוע.

מילה קטנה של עידוד כי אין לי באמת משהו חכם לומר פה, לכל אחד מאיתנו יש איזו תשוקה למשהו בחיים, אפשר לקרוא לזה ייעוד אם תרצה.
משהו שהיית רוצה ללמוד לעומק ולעבוד בו לכל החיים, משהו שבוער בך באמת.
הבעיה היא שמלמדים אותנו שאין בעולם מקום לאנשים כאלה ושכמקצוע אתה צריך ללמוד משהו פרקטי שיביא כסף גם אם זה לא משהו שאתה בכלל אוהב.

אני אומר, fuck the system.
קח תזמן ותחפש מה אתה באמת אוהב בחיים.
מצאת? סחטיין, תפוס אותו מהקרניים ואל תקשיב לאף אחד שיספר לך למה זה לא פרקטי.
לא מצאת? נו מילא, לפחות לא התפשרת על איזה הנדסת מכונות משעממת למוות שכל גבר שני היום לומד בארץ סתם כי זה מגניב ללמוד במכללה.

Sent from my T5 using Tapatalk

לכל אחד יש חלום.


שלי כרגע זה לישון מספיק כדי להספיק לחלום...

נכתב במקור על ידי shaykram1989

לא מצאת? נו מילא, לפחות לא התפשרת על איזה הנדסת מכונות משעממת למוות שכל גבר שני היום לומד בארץ סתם כי זה מגניב ללמוד במכללה.
Sent from my T5 using Tapatalk

אל תהיה קלישאתי.
אני לומד הנדסת מכונות,דווקא לא משעמם בכלל.

לפותח האשכול,אתה צריך למצוא מה שאתה אוהב.
זה יכול לקחת זמן אסור להתייאש,אל תבזבז את הזמן בלרצות אף אחד,מה שאמא שלך רוצה לא תמיד נכון עבורך,אתה תחליט - אלה החיים שלך,לימודים בכפייה לא יביאו אותך לשום מקום,תתנסה בכמה שיותר דברים וככה אתה תמצא את הכיוון אל תבזבז את הזמן ברחמים ובלבולים,פשוט לך לכיוונים שמושכים אותך ותנסה אותם.

אני רואה המון אנשים על הבר שעובדים בעבודות שהם לא אוהבים ומגדלים ילדים שלא אוהבים אותם עם נשים שהם כבר לא אוהבים וחוזר חלילה ואני תמיד אומר ליצמי שחס וחלילה שאהיה כזה כשאהיה גדול.
היום ממרום ה27 אני יכול להגיד שלעזוב לימודים באמצע, ולהתנתק מהציפיות שיש לסביבה הקרובה ממני, והנה אני היום מנהל איזה 17 מיליון שקל בקוקטיילים בשנה שעוברים לי בין הידיים ולא מגיעים אליי לחשבון או לארנק.
אבל אני עושה את מה שאני אוהב.
זה ויש המון בחורות שיכורות שבאו לכייף. זה גם פלוס. יותר מהוצאות רכב על חשבון העבודה.

אני רואה המון אנשים על הבר שעובדים בעבודות שהם לא אוהבים ומגדלים ילדים שלא אוהבים אותם עם נשים שהם כבר לא אוהבים וחוזר חלילה ואני תמיד אומר ליצמי שחס וחלילה שאהיה כזה כשאהיה גדול.
היום ממרום ה27 אני יכול להגיד שלעזוב לימודים באמצע, ולהתנתק מהציפיות שיש לסביבה הקרובה ממני, והנה אני היום מנהל איזה 17 מיליון שקל בקוקטיילים בשנה שעוברים לי בין הידיים ולא מגיעים אליי לחשבון או לארנק.
אבל אני עושה את מה שאני אוהב.
זה ויש המון בחורות שיכורות שבאו לכייף. זה גם פלוס. יותר מהוצאות רכב על חשבון העבודה.

תעצור עם הלחפש עבודה/ מה ללמוד, תארגן סכום כסף נכבד, ועשה טיול רציני של כמה חודשים ליעד שאתה מתחבר אליו, רצוי שרשרת מקומות (דרום אמריקה למשל).
אם לא תעשה את זה עכשיו כנראה שלא תעשה את זה יותר, ואם משהו יסדר לך את הראש/ יישב את דעתך/ יכיר לך את עצמך יותר טוב זה טיול ארוך כזה.
אל תחשוב יותר מדי, ואל תוותר על זה. אמא תהיה פה גם אחרי שתחזור לשבת לך על הראש, יעבור לה.

אברי ידידי אין דבר כזה ילדים שלא אוהבים, מי שמספר לך שלא אוהב את הילדים שלו סתם מבלבל לך את השכל,ילדים זה האושר והסיפוק הכי גדול בעולם,נכון, לפעמים קשה וגם אני מקטר עם חברים ובכל מיני סיטואציות ש"הייתי מוותר על זוגיות וילדים"אבל זה ממש בשביל הצחוק, ואם תגיד בכל צחוק יש קצת אמת ,גם כאן צודק יש קצת אמת, לא תמיד פשוט אבל שורה תחתונה ילדים זה אש..

אמרתי שהילדים כבר לא אוהבים אותם.
ואלה הפציינטים שלי.

כולה בן 23 מה הלחץ?

אחינו,

אתה צריך למצוא מה מעניין אותך ולזרום עם זה. אם אתה לא יודע מה מעניין אותך, אז זה המשימה הראשונה שלך.
רוצה לגדל נמלים בהרי ההימלאיה? , לך על זה ! אבל תהיה הכי טוב שאפשר.
בסה״כ אתה צעיר מאוד ואף אחד לא מצפה שתחזיק משרה שמכניסה מליונים ותתחזק משפחה עם 3 ילדים וכלב לתפארת תוך שנה מהשחרור
(אני מניח שיש כאלה שעושים את זה אבל רובנו צריכים לעבוד קשה כדי להגיע לאן שהם רוצים)
אתה צריך להרגע ולהנות מהחיים..

כשאני הלכתי ללמוד, כולם אמרו לי שזה יהיה בזבוז של זמן וכסף , אבל אני נהניתי מכל רגע, אז מבחינתי כל רגע היה זהב.
מבחינת קריירה קיבלתי אפשרויות ללכת לחברות חזקות עם משרה קבועה עד הפנסיה, אבל אני ידעתי שאני כנראה אמות משעמום הרבה לפני , אז הלכתי על מקומות ״מסוכנים״ שלא בטוח שיחזיקו מעמד אבל הם התעסקו עם טכנולוגיות מתקדמות אז מבחינתי שוב פעם הרווחתי.

בקיצור, אל תהסס לטעות, תבדוק את העולם ותהנה מכל רגע, גם מהטעויות שלך.
מתישהו זה הכל יתחבר לך.

בהצלחה.

הטעות שלך היא העבודה שלך, תחפש עבודה בשעות היום, שמונה חמש (מחסנאי, נהג...) ככה תיהיה מסונכרן עם העולם ומבחינה חברתית תוכל להשתלב טוב יותר ולהנות מהחיים עד שתבין מה אתה רוצה לעשות.

נכתב במקור על ידי ktm690smc

הגעתי למצב שאני מרגיש כמו רובוט - קם בבוקר, לא עושה כלום יותר מדי, בקיץ הולך לים כמעט כל יום בבוקר רובץ שם כמו
שאני אוהב עד הצהריים וב6 בערב לעבודה עד 12 בלילה.
...
הגעתי להחלטה שבחודש הקרוב אני יורד מעבודת השליחות ומפחית דרסטית בימי העבודה, במקום לעבוד 6 ימים כשליח אעבוד 4-5 פעמים בשבוע ואוכל גם לשלב בקרים כדי שלא אעבוד ואהיה תקוע בערבים. חלאס, שיהיה לי גם זמן לעצמי ולחיים שלי.
מאמין שזה לא צעד שמספיק אבל זו התחלה.

זה בהחלט מספיק.
ותמצא לעצמך תחביבים! אולי דרך זה תבין גם מה אתה רוצה ללמוד, אם כי לא מחייב בכלל.

מבחינת לימודים....תשיג ספר ממוסד לימודים/חבר/ספרייה של כל התארים שנלמדים במדינת ישראל, תשב עליו תקרא תמרקר את התארים שאתה יותר מתחבר אליהם או שחושב שתהיה טוב בהם אם יש לך ראש ריאלי/הומני. תראה מה הדרישות להתקבל למוסד הלימודים שאתה רוצה ותקבע לעצמך תאריך דד ליין לתחילת הלימודים.
לעבור תואר אתה תמיד יכול אם התחלת והבנת שלא התחברת.
הצבת לעצמך דד ליין, בזמן הזה תיסע לחו"ל לטייל/לעבוד בעגלות תראה עולם תחווה תתבגר ותתנסה בדברים שלא נתקלת בהם בחממה הביתית שלך.
ואולי בכלל תחליט שלימודים זה לא בשבילך ואתה רוצה להיות שכיר כל החיים, תיקח קורס מקצועי בתחום שמעניין אותך ותתחיל לצבור ניסיון, בסוף אולי תפתח עסק משלך.
זה השנקל שלי מבנאדם שהיה במצבך לפני שנים בודדות, למרות שאני ידעתי תמיד מה ארצה ללמוד אבל רק לאחר שלוש שנים שהשתחררתי, החלטתי שחוויתי, נהניתי וחסכתי מספיק בשביל שאוכל ללמוד בלי חרטות.

תרגע אני בן 52 ומבולבל מהחיים...

ההמלצה הכי טובה שאני יכול לתת לך:

תצחצח שיניים ותנקה עם חוט דנטלי!
ותהיה נחמד להורים שלך. - רן