ציטוט נכתב במקור על ידי נעם 1 צפיה בהודעה
אני מנסה לפצח את ההתנגשות המובנית בהודעה שלך כי הפסקה באדום לא מסתדרת עם הפסקה בכחול. אני מודה שטרם הצלחתי להבין איך שתי הגישות השונות מתקיימות תחת קורת גג אחת. אבל זה רק אני.

רוכבי אדוונצ'ר אמתיים הם פרומיל שבפרומיל מאלה שרוכשים אופנועי אדוונצ'ר. או בלשונך, רובם ככולם, בעלי ממון המחפשים פוזה דוגמת ג'יפ עירוני.
הדיסקברי 1 האוטומטי שלי על כל ברזליו, 4X4 קבוע שלו, המנוע טורבו דיזל עתיק היומין, תיבת העברה על הידית שלה ואני עם ג'וני D. בבוא היום, עם כל אישיותי המסוקסת, אשקול בכובד ראש את ה X-ADV.

איללכא...וסובבו בגז
פשוט מאד, אני מדבר על התאמה של כלי לצרכים.
גם ג'אחה היא צורך של אנשים מסוימים.

אתה יכול לקחת ג'ינס משוק הכרמל, לשים לו מדבקת
ליוויס ולהסתובב בחוצות העיר נפוח מגאווה.
(סססססאומו כמה אני עתיק, לא מצאתי שם של ג'ינס אופנתי היום.)

קטנוע אוטומטי מפלסטיק בשטח, הוא בדיוק אותו הדבר.
לקחת כלי ולשים עליו מדבקת אדוונצ'ר זה פשוט עלבון לאינטליגנציה.

גם הטייפון 50 היה מסוגל לנוע יפה בדרכי עפר, היו לו נתונים
עוזרים כמו גלגלי בלון מתלים יחסית טובים ועוד, זה עדיין לא
הפך אותו לאדוונצ'ר, מקסימום לפאן טהור.

בשנות השמונים כל מי שהיה לו פיאט 127 (בחייכם צעירים תבדקו בגוגל)
שם לה מדבקה עם הכיתוב TURBO והרגיש מלך העיר.
זה הפך אותו לאגדת ראלי?

מי שהרפתקה בדמו יצא אליה בלב חפץ עם כל אופנוע ראינו מסע של קטנועי 50CC
לאילת בשטח, אופנועי כביש ספורט מתיירים בעולם, הארלי בשטח, ועוד בקיצור..
זה לא השם, זה הרוכב ומה עומד מאחוריו!