פלסטיקים, שרשרת, ומחשב מנוע - KAWASAKI Versys 1000 TL - חיים משותפים.

[השושנים]

אני חושב שהסיפור קצת יותר מסובך, פעם האופנוע היה נגיש יותר לרוכב, היצרן היה מכין סט כלים לטיפול וחילוץ ורוב הבעיות
היו פתירות גם בצד הדרך באמצעים פשוטים, החיבור זה למכונה שלך, הידע איפה כל בורג ומה לעשות אם...גרמה לך להקשר
אליו, יש בעיה? יש פתרון אצלך בארגז הכלים ואתה יודע מהו, לפני נסיעה היית בודק שמן, כי הכלי שלך "אוכל שמן" זה לא היה
אז דבר רע, זאת הייתה שיגרה, זה היה מרענן את השמן הישן זה גרם לך להתעניין באופנוע שלך יותר. ולהפוך אותו ל-"שלך"
באמת, איזה סיפוק יש בלהיתקע לרדת מהאופנוע ואתר את הבעיה ולתקן אותה ומיד אח"כ להמשיך הלאה.

אחד מידידיי עם G/S 1200 מודל 2017 קם בבוקר והבימר שלו לא מזהה אותו, אין תגובה מהמנוע אין לוח שעונים אין חשמל
הפתרון הכי ברור ששלחתי לו "בדוק מצבר..." כלום גם ניסיון התנעה עם כבלים לא עזר, האופנוע נגרר למוסך ושם התגלה שבאמת
האופנוע לא מזהה אותו, מפתח הקרבה החליט שהוא לא רוצה לדבר עם האופנוע...הלך יום, הלך גרר, אופנוע חדש, חוץ מעויינות
הדדית, חוסר אמון וטינה, מה כבר יכול להתפתח בין השניים? והקטע...אם מחר זה קורה שוב מה תעשה?


האופנועים החדשים שייכים למכונאים, הם כבר לא מעודדים אותך להתעסק איתם, להחליף נורה קדמית דורש פירוק חצי אופנוע התאמה
ואיפוס מחשב, הם גם מצריכים ידע לא מובטל כלים יעודים והמון מזל. רכיבה עליהם מהנה, הכל זורם ומרגיש נכון, אבל אין תחושת הישג,
כי אם האופנוע שלך לא יגיע לאילת וחזרה באותו יום, אז צריך לזרוק אותו לים, פעם זה היה אתגר גם לרוכב גם לאופנוע, סוג של גיבוש
חברתי ידידות "אתה תשמור עלי ואני אשמור עליך", תחושה שניצחת את ה...

העבודה על הדאקר מעידה כמה התגעגעתי לזה, לחיבור לטיפול להתגברות על הבעיות, זה לא שאחליף את הורסיס בו, ממש לא אבל
זה מחדד את מה שהיה, עם מה שיש ואת הטוב בשניהם.

ולוקי, שיער מושך כינים, ריצה גורמת לשרירים להיתפס, כשאתה בן 16 אתה לא בורר מה אתה לוקח ונוסטלגיה גורמת לזקנים לחייך.

[Dresdner]

לי זכור אנשים שהסוויטש נתקע ולא היה אפשר להניע וגם אז גררו למוסך להחלפת סוויטש מקורי ויקר לא פחות ממפתח הקירבה.

[ayalzo]

אני חוויתי מעבר מאולד סקול לממוחשב ברכב.
שום דבר לא השתנה, למעט סוג כלי העבודה.
נכון,
מחשב דיאגנוסטיקה ייעודי (לא הזולים של כמה עשרות דולרים) הוא יקר, ומחירו יכול להגיע לאלפי שקלים, אבל זה סהכ עוד כלי דיאגנוסטיקה שדווקא מקל מאוד על החיים. חלקם גם מספיק קטנים כדי להכנס מתחת למושב.
כמו כל כלי, צריך ללמוד לעבוד איתו, ולא תמיד תקלה בחיישן מסוים היא באמת חיישן תקול (כל רכב והשטיקים שלו), אבל באמת שאין מה לחשוש מקצת קדמה. בוודאי כשכל הידע קיים וזמין ברשת.

[erani99]

קיצר, שושנה מזדקנת ואל תזיזו(ותחשמלו) את הגבינה שלה !!!!
מזל שיש גבינות זקנות מעופשות לנגוס מהן
מוגש באהבה מעוד מזדקן

[השושנים]

אמרו לי שאני קצת מזניח את הורסיס בגלל אחיו הצעיר והמאותגר, האמת שזה לא ככה באמת, בזכותו יצאנו למקומות רחוקים, ואפילו רחמנא ליצלן לת"א
בקיץ, (פאק, ארור אני, אם זה יקרה עוד פעם).

יש פעמים שאני רוכב עליו עוצר ליד הבימרון הקטן נועל ועובר מאופנוע לאופנוע, אז מתחדדות התחושות, זיכרון השריר שירד מהורסיס מקבל את התשדורת
של הבימר ההבדלים צפים ונוח להבין את ההבדל בין ארבע צילינדרים לאחד . בית ספר לתחושות והבנת ההבדלים.

כל אחד מהנה ברמתו, אצל הבימר זה אתגר/הישג בכל רכיבה, זה אופנוע "של פעם", בלי משחקים IT IS WHAT IT IS לא מתנצל, מחוספס, בלי שום פוליטיקלי-קורקט.
לא מתחנף, לא מוותר, אופנוענות שלא תהיה ברורה לרוכבים חדשים שנולדו בתקופה אחרת.

הורסיס הוא המלך, איתו התחושה של הפלגה מפנקת אין תחושה של הישג כשהגעת, רק תחושה של הנאה מרובה מהכוח, הנוחות והרכיבה הנעימה, אתה לא יורד מסוס
עבודה נמרץ, אלה מכרכרה נוחה.

שניהם עברו טסט חלק, שניהם חוקיים כרגע לרכיבה ובאתר משרד התחבורה רשומים על שמי, תחושה נהדרת של הישג, התגברתי על כל המכשולים הבירוקרטיים על
כל כשל מכאני וכאילו אבן גדולה ירדה מהלב, עכשיו אפשר להתפנק ולשחק עם שניהם.

מה יהיה הלאה לא ברור, בשבת חזרנו הג'ינג'ית ואני מהקפה בלטרון בו פגשנו את א' שיצא לרעות בשדות זרים, כביש 1 לירושלים מרשים במיוחד כשהתנועה מעטה
ואני נשבע לכם שמי שתכנן את הסיבובים בכניסה ממש לפני גשר המיתרים הוא רוכב GP, איכות האספלט החדש, קוטר הסיבוב, הזוויות המדהימות עושות לונה-פארק
לכל רוכב שיודע מה הוא עושה שם, תשתדלו לא להגיע אליהם בהילוכים גבוהים, ממש לא, תורידו כמה שניתן, עדיין מהירים, אבל תשתמשו במנוע עד תום, תנו לו לעשות
הכל את ההאצות, את הבלימה, תשחקו עם ידית המצערת בלבד ועם זוויות ההטיה, ההפלקות, תבחרו את הקו המושלם, ואל (אל) תיגעו בבלם. ואם יש לכם את זה, אתם
תחשבו לרגע שאתם במקום אחר לגמרי, מבטיח.

אחרי כל רכיבה כזאת אני נשבע שלא אמכור אותו, אשאיר אותו עד ש... אבל אז מגיעה ההתפקחות זה לא אופנוע הצלה, זה אופנוע הנאה ויש דברים חדשים יותר
בחוץ, צריך לנסות גם אותם. האמת...לא מגיע לו.

[ayalzo]

כביש 1 לירושלים מרשים במיוחד כשהתנועה מעטה
ואני נשבע לכם שמי שתכנן את הסיבובים בכניסה ממש לפני גשר המיתרים הוא רוכב GP, איכות האספלט החדש, קוטר הסיבוב, הזוויות המדהימות עושות לונה-פארק
לכל רוכב שיודע מה הוא עושה שם, תשתדלו לא להגיע אליהם בהילוכים גבוהים, ממש לא, תורידו כמה שניתן, עדיין מהירים, אבל תשתמשו במנוע עד תום, תנו לו לעשות
הכל את ההאצות, את הבלימה, תשחקו עם ידית המצערת בלבד ועם זוויות ההטיה, ההפלקות, תבחרו את הקו המושלם, ואל (אל) תיגעו בבלם. ואם יש לכם את זה, אתם
תחשבו לרגע שאתם במקום אחר לגמרי, מבטיח.

ואחר כך אתה מפרסם קישורים לכתבות בשרשור "עוד רוכב נהרג" (או איך שקוראים לו).

[השושנים]

ואחר כך אתה מפרסם קישורים לכתבות בשרשור "עוד רוכב נהרג" (או איך שקוראים לו).

יש הבדל בין רכיבה מהנה ונכונה לבין רכיבה בחוסר אחריות, לדעת לנצל את יתרונות הכלי שלך בצורה מיטבית זה ההפך ממסוכן, ההמלצה שלא להגיע
בהילוך גבוה היא בטיחותית, כי ככל שההילוך גבוה יש סיכוי שתהיה מהיר מדי, רפוי מדי ותאלץ לבלום, מה שיפגום בלקיחת הסיבוב, הכביש מפתה
לעשות את זה הפיזיקה פחות, רדיוס הסיבוב שלך בהילוך גבוה ייקח אותך החוצה, מנוע בהילוך הנכון ישאיר אותך בקו. סיבובים אלה לא נלקחים במהירות
אלה בטכניקת רכיבה ובגלל זה אמרתי שמדובר בסיבוב אמיתי ולא סיבוב מהונדס למינימום מאמץ מהנוהג. זה ההפך מעידוד לרכיבת כאסח זה י רכיבה
נכונה לכביש הספציפי הזה.

[השושנים]

47800 ק"מ

הבדלי רכיבה, אין כמו לקפוץ ממושב אופנוע אחד לאופנוע אחר על מנת לחוש בהבדלים בניהם, לאחרונה זכיתי בפריווילגיה הזאת, כיוון שהבימרון הוא אופנוע ליחיד
ואני רוכב עליו סולו, הוא גם חף מארגזים פריינגיים ומגניי רוח אם נשכח לרגע מהמגן הקטן מעל הפנס היא שבכביש פתוח הבימרון הוא סוג של נייקד, בשטח הוא
דו"ש לכל דבר אבל...(זכרו את ההקדמה הזאת בסוף תבינו מה הוא עושה פה בפוסט של הורסיס)

שבת בבוקר א' הנמרץ (הגיע לפני!!!) הג'ינג'ית ואני יוצאים לרכיבת חילוץ עצמות הכבישים המוכרים לי כל כך והאהובים עלי שינו פניהם אחרי השריפה הארורה
נקודות חמר רבות נשארו למזלנו ללא נגיעה אבל גם שטחים עצומים עלו בלהבות, הג'ינג'ית פורסת זרועות לצדדים שקועה עמוק בתוך המוזיקה א' מזנב בי
מאחור (אח"כ יגיד שהפרעתי לו ובגלל שהוא על אופנוע חסר צילינדר הוא מהיר יותר ממני.) אני מתחדד מתחת לקסדה מוסיקה שקטה סיבוב רודף סיבוב,
שילוב הילוכים אלוהי לבלימה ותאוצה משתלב עם הכביש והסיבוב ואני בזון, ריכוז מקסימלי, איך אני יודע? נכנס בהטיה שמאלה שום רמז לבאות בוחר את הקו
המושלם לי, המורכבת משדרת נינוחות נצמדת כמו שצריך על שאני בוחר להתעלם ממנה לחלוטין לפתע בשיא הסיבוב אני מרגיש איך הנעל החדשה משתפשפת
בכביש מצידה הקדמי חיצוני (פרחי יגיד מאוחר יותר שהמיקום של הרגל על הרגלית היה לא נכון) הופתעתי כי זה הגיע משום מקום, לא חשבתי שאני בהטיה
כל כך נמוכה, זה פשוט זרם, הרגיש נכון אח"כ בבדיקה של הצמיג ראינו כמה עמוק ירדתי, התגובה הראשונה שלי הייתה להתיישר מה שלא הלך כל כך עם הקו
שבחרתי ונאלצתי לתקן החוצה ולהאט מה שפגע בשלמות הרכיבה על מנת לפצות הוספתי גז ועברתי לפנייה הבאה ממשיך את הרצף, המחשבה הראשונה שלי
הייתה אולי שכחתי להקשות את הבולם האחורי לרכיבה בשתיים, אבל לא עשיתי את זה אולי לחץ אוויר לא נכון גם זה נבדק ונמצא תקין, נכון לעכשיו המסקנה
שלי היא שנכנסתי לשאננות, אני בוטח יותר מדי בצמיגים ובאופנוע שזה כבר הפך אצלי לסגנון רכיבה שאני חייב להיות אליו מודע יותר.
בישיבה בקפה בלטרון א' מבחין לראשונה במכנס הרכיבה שלי (KLIM) ציינתי בפניו שאני די מאוכזב כי הוא פחות מאורר ממה שחשבתי...(זוכרים את הפתיח?)

היום רכבתי עם הבימרון והמכנס החדש לסדנה של נדב שחם (גורו BMW) לפגוש חבר ולהכיר, מעל 120 קמ"ש בירידות מ-443 פתאום הרגשתי שהמכנס
עושה את העבודה, הוא מתנפנף ברוח כשאצל הורסיס אין זכר לרוח כזאת גם במהירות כפולה, הוא מזרים אוויר קר פנימה תענוג, ואז זה היכה בי, הורסיס
הרבה יותר אווירודינמי ומסיט את הרוח מהרוכב הקסדה שקטה יותר, אין זכר לנענועי רוכב והתחושה של רכיבה בתוך בועה, בבימר אתה בתוך הבלאגן....
כל כך שונה וכל כך מהנה כל אחד בדרכו.

[השושנים]

הג'ינג'ית ואני רכבנו לאילת בדרך הארוכה והיפה, כבשים טכניים נוף מדהים והרבה שעות רכיבה, תן לורסיס לעשות את מה שהוא יודע לעשות טוב, ופשוט
ליהנות. נהנים מהחברה נהנים מהנוף מהעוצמה שגלומה באופנוע הזה שנמצא בפול-לואווד מתלים מכוונים לצד הקשה (בכל זאת משקל נוסף) צריך להזכיר
לעצמי את התוספת של ארגזי הצד, במיוחד במעברים הצרים. והא טס טס כאילו אין מחר ללא השפעה על חדוות הרכיבה, ללא בעיות כיוון או תמרון, פשוט
הנאה צרופה.

בדרך קצת לפמני הכניסה לכביש 12 בחור חמד מהפורום מזהה אותי ועוצר לידי, כמה מילים שמחתי להכיר...ולצערי שכחתי לשאול אותו לכינוי שלו בפורום
אז אם אתה פה תזדהה... היה נחמד להכיר!




ובנוסף תמונה מהיום בבוקר:

[ayalzo]

היה נחמד לפגוש

[השושנים]

איזה כייף!

[השושנים]

48013 ק"מ זמן טיפול.

הבעיה בירושלים שאין מוסך מרכזי של מטרו שיודע לבצע את תיאום הלועות הנדרש בטיפול גדול, עכשיו, היות ובהמלצת מומחים הצמדתי את החלפת הפלגים ביחד עם החלפת פילטר האוויר לטיפול אחד, על מנת לחסוך פירוק מיכל הדלק בכל טיפול, אז מה שנישאר זה להצמיד כיוון הלועות לטיפול הזה, וכיוון ששמן אני מחליף בחצי התקופה מהמלצת היצרן, יוצא שהייתי צריך להגיע לכ"ס על מנת לבצע את הכיוון הזה, לאחרונה נפתח מוסך מקצועי של מטרו בהנהלת אבי ברמן, למי שלא מכיר מדובר באחד המכונאים המוכשרים והטובים בתחום אז כמובן שניגשתי אליו לטיפול, מסתבר שגם אחרי כל הקילומטרים שצברנו המנוע פועל בצורה מושלמת אז פרט לניקוי הלועות, וכיוון מזערי לא היה צורך לגעת בכלום, השרשרת וגלגלי השיניים המקוריים עדיין במצב טוב ויש מצב שאצטרך להחליף אותם רק בטיפול הגדול הבא...האופנוע עבר סקירה כללית ובדיקה במחשב, לא נמצאו תקלות אבי גם גילה שהמתלים הקדמיים לא מכוונים נכון וכיוון אותם למצב מושלם, החלפת שמן מתיחת שרשרת וכיוון מדויק של הציר, ויכולתי לצאת מהמוסך עם חיוך על השפתיים. בובה של אופנוע, השבוע אדע אם הכיוון שנעשה מתאים לי.IMG-20211008-WA0008.jpg

[mudale222]

אתה רוצה להגיד לי שהשרשרת גגש"ים החזיקו לך 50,000??
לא נראה לי שא פעם הגעתי אפילו ל20k.

[השושנים]

יאפ....

[Dresdner]

מנועי 4 בשורה ידועים ככאלו ששומרים על השרשרת, העברת הכח חלקה יותר מתצורות אחרות, תבדוק בפורום היאבוסה גם שם יש מספרים גבוהים.

כמובן שגם השימוש משפיע והרבה ושושנה בפנסיה ככה שזה מסביר את העניין