למדיה יש תפקיד משמעותי בעיצוב שלי כרוכבת.נכתב במקור על ידי shaig
הרבה מהמודעות שפיתחתי לצורך במיגון, בהדרכות רכיבה, בבקרות באופנוע, חשיבות הצמיגים ועוד ועוד.
כל הדיון, הויכוחים, המאמרים, השאלות מילאו לאט לאט מאגר של ידע שאחרת לא היה מתמלא.
פעם הייתי רוכבת על אופנוע ללא abs, ללא מיגון ובלי שטרחתי לבדוק שהביטוח בתוקף.
היום לרכב מטר בלי כל אלא לא עולה בדעתי כי קראתי מניסיונם ( לפעמים המר) של אחרים.
לצערי הרב כך זה גם עם תאונות.
החברים שאיבדתי בדרך, שרשורי הנרות, התעמקות בשאלות מה ולמה זה קרה עיצבו את סגנון הרכיבה שלי לא פחות.
מאז שנהג עשה את הבלתי נתפס ולקח את טל שביט אני לא סומכת על אף נהג בשול, מצפה להיות מופתעת. בלי להתעמק בתאונה, בשאלה מה קרה ולמה זה לא היה קורה. זו רק דוגמא אחת.
מכל תאונה אני לוקחת משהו ולאט לאט זה משפיע.
אני לא אומרת שיש איזה פיתרון קסם ולפעמים זה בא למרות הכל, אבל אני כן מאמינה שההתעסקות בשאלות מחלחלת פנימה ועושה שינוי.
יש כאלה שבעקבות תאונה של חבר יורדים מאופנועים ויש כאלה שעוברים לקאסטום ויש כאלה שמשהו בתוכם לאט לאט משתנה והם מגלים שהם הופכים להיות רוכבים אחרים.
אז אולי לא יורידו 30 קמ"ש, אבל כן יורידו 3 ויקוו שהשרשור הבא לא יהיה עליהם, וגם זה משהו.
ככה לאט לאט משתנים.
ציטוט ההודעה בתגובה