עקב המצב האומלל פה בפינת המשקיענים החלטתי קצת לפנק.
מעולם לא הייתי השסתום המבריק ביותר בין ה-16 שיש לי... לפחות לא בכתיבה.
ברשתות חברתיות ופורומים למינהם אני Oldschool.
מבטיח לפצות בהמשך.
אני איש של אישה אחת (מה לעשות...) וכמו כן איש של דו גלגלי אחד.. My-R. מערכת יחסים שמעולם לא העיב עליה דבר מלבד מחסור כרוני בזמן.
לפניו היה ברשותי GSX550 שמאוד אהבתי, בטיולים של המועדון בקבוצה של "קדמיים" לא הרגשתי בחוסר כלשהוא, הוא היה מעולה בכל התחומים(חוץ מה-220 ק"ג שלו שחרגו ממידותיו וחייבו דיאטה).
לאחר כשנתיים החלטתי לפרק את מערכת היחסים ולפתוח דף חדש עם כלי חדש - מעט חזק יותר ושמן פחות.
בזמנו (תחילת שנות ה-90 ) כאשר השיער עוד היה מחובר לקרקפת, והמבט נגרר אחרי מחשופים ומנועים ולא אחר סיכומי יתרה, לא היו הרבה אפשריות, סוזוקי, דוקטי שסבל תדמית של חוסר אמינות, בדומה למוטו-גוצי ועוד שאריות.
חשבתי על ,GSX750ES סולידי מהוגן ובעל שיניים מושחזות, עד שחברי הטוב, חן K פתאום הופיע לי באיזה ערב עם GSX-R750 שנת 87, כחול לבן עם אגזוז של VANS וקיט קידום הצתה... (זעה קרה זולגת במורד גבי, ולחלוחית מציפה את עיני כשאני נזכר בזה).
"קח סיבוב" הוא אמר לי.. תנוחת הישיבה, קוקפיט של מטוס קרב וקליפאונים. תחושה של חיבור מושלם לכלי.
מניע, גירגור ה-VANS מושלם.. סימפוניית הצילנדרים פשוט מושלמת. עד היום אני חושב שזה הצליל היפה ביותר ששמעתי נובע מדו גלגלי, או בכלל.
יצאנו לסיבוב..
מה אפשר להוסיף, החיוך לא ירד לי במשך שבוע שלם (רק מי שרכב על אופנוע עם סיומת R או SS יוכל להבין).
לאחר שבועיים מצאתי.. GSXR-750 שחור/אדום יד שנייה שמור..שמור.
הבחור מפ"ת החזיק אותו שבועיים עד שהחליט שזה לא בשבילו וסיפר שהיד ראשונה, היה של היבואן של AIWA, איש מבוגר שהיה לו גם איזה אלפה ספורטיבית ומידיי פעם היה רוכב לעבודה עם ה-R.
בבדיקה האופנוע יצא מעולה, שילמתי מעל למחירון (כן.. אני מסוג אילו שמוכנים לשלם יותר.. וזה שווה כל שקל) ויצאנו לדרך.
40-50 אלף קלומטרים עברו עד שנכנעתי (באהבה) לחיי משפחה.. ילדים,משכנתא,לימודים ורכב מהעבודה. השלמות המוטורית הפכה לפסל קינטי בחניה הסגורה, מכוסה ומוגן.
מאז עברו כמעט 20 שנות משפחה, בני הבכור התגייס והחלום לחזור לרכב על ה-R החל לרקום עור וגידים.

כך הוא שכב מול כניסת המחסן כ-הרבה שנים..
2006_2.jpg
2014_22.jpg