ולו ע"מ שלא אתפס כמי שרק שולל, מצ"ב נוסח מכתבי למר פרידמן (בשינוי קטן אחד).
אם לא יואיל, ודאי לא יזיק.

לכ' מר אסף פרידמן,
מנהל ועדת חוק חוקה ומשפט

הנדון: כוונת המחוקק לאפשר העלאת תעריפי ביטוח החובה לדו"ג.

שמי אוזניון, אני בן 47, אב לשלושה ילדים ומורה בבי"ס יסודי אזורי במחוז דרום.
ברשותי אופנוע בנפח 125 סמ"ק המשמש אותי בעיקר להגיע לעבודתי, נסיעה של כ- 35 ק"מ לכל כיוון.
על כלי תחבורה זעיר וחסכוני זה (צריכת דלק ממוצעת של כ- 40 ק"מ לליטר) אני נדרש כבר היום לשלם ביטוח חובה של כ-4000 ש"ח. אם יועלה מחיר הביטוח איאלץ, וכמוני אני מניח רבים אחרים, לעבור לשימוש ברכב פרטי. פתרון זה ללא ספק יגדיל את עומס התנועה, יגרום לבזבוז של דלק ולזיהום רב פי כמה.

לא מיותר לציין שלפחות עבורי, וגם כאן אני מניח שאיני יחיד ומיוחד, אין פתרון תעבורתי של תחבורה ציבורית בשעות המתאימות כך שזאת באמת תהיה האופציה היחידה.

דומה כי מוסכם על כל העוסקים בתחום שמחירי ביטוח החובה בארץ כבר עכשיו גבוהים ביחס לכל מדינה מפותחת ונראה שלמדינה אמור להיות אינטרס מובהק לעודד את השימוש בדו"ג.

אני מפנה את תשומת לב הועדה להצעת החוק פ/2320/18 מיום 17/3/2010 אשר ע"פ מיטב הבנתי טוענת למעשה כי הפתרון כבר נמצא ואף החקיקה המתאימה קיימת אלא שחברות הביטוח בוחרות להתעלם ממנו.

בברכה,
אוזניון

ולחברי הפורום השואלים "למה רק על זה... ולמה לא על ההוא..." אני באופן אישי זעקתי לא מעט בימי חיי, בעיקר על צרות של אחרים ואפילו שילמתי מחיר אישי לא פעם. אז למרות שכמעט תמיד נכשלתי במאבקיי אני מביט בעידוד על המקומות הבודדים בהם היו הצלחות. למשל המאבק כנגד תכנית פצלי השמן באזור מטה יהודה.