כמה אקשן ודרמה סיפקו לנו השבועיים ברד-בול רינג, אוסטריה. בין לא מעט הדברים החיוביים שצפים עקב הקורונה, הקטע הזה של סבבים כפולים, שבוע אחרי שבוע באותו מסלול, מתגלה כפתרון לא רע בכלל. חוץ מהדגל האדום שנשאר הדבר הקבוע היחיד בערך, כל השאר משתנה ומוליד מרוצים שונים לגמרי, משודרגים. יש כל כך הרבה משתנים בדרך לניצחון בסבב GP, כשכל אחד מהם מושפע ומשפיע על מגוון פרמטרים אחר, סימביוזה קוראים לזה? שאפילו אותו מסלול בהפרש של שבוע, משנה אופי ומוליד הזדמנויות וגם לא מעט אכזבות.
הרמה הטכנית של הרוכבים והקבוצות כל כך גבוהה שגרף הלימוד והמוכנות למרוץ השני מבין השניים על אותו מסלול משתדרגת פלאים והמרוץ השני הופך תחרותי הרבה יותר. כל פרמטר טכני שניתן לשליטה ממוצה עד תום, אבל למרות כל ההיי-טק, ההנדסה המתקדמת והמיליונים שנשפכים, אי-שם בקוקפיט דחוס רוכב, ומוכשר ומאומן ככל שיהיה – הוא עדיין אנושי. עם רגשות, לחצים, פציעות וטעויות שלו או של אחרים שטורפים את הקלפים שמייצרים עבורנו את הדרמה וההפתעה שאף אחד לא חזה. MotoGP במיטבו. ואם כבר מדברים על ה-MotoGP, אז הדבר הנוסף שמתגלה לנו הוא שהוא חזק הרבה יותר מרוכב כזה או אחר, הדוקטור ולנטינו שנחשב לאלוהי ה-GP ועדיין סוחב, כבר מזמן עבר את השיא אבל הסדרה ממשיכה לנסוק וממש לא צוללת אחריו. כך גם היעדרותו של מרקז, המלך החדש, השאירה ואקום שמיד התמלא בקבוצות ופרצופים חדשים שמספקים לנו את הסחורה, שבוע אחרי שבוע.
בכלל, העונה הזאת מתהווה לאחת המטורללות, והמאפיין העיקרי שלה הוא אי-עקביות. רוקי'ז שפורחים, קבוצות לוויין שנותנות בראש למפעלים, כוחות חדשים שעולים אל מול ישנים שקורסים. הקרקס הזה שמנוהל על ידי איש בבלייזר, ברמודה וגרבי כדורגל ירוקים מתוחים עד לברך, הופך כאוטי במובן החיובי של הכאוס, ואנחנו מתים על זה. ואם כבר מדברים על למות, אז פנייה מספר 3. היא יכלה בקלות להפוך לפניית רוסי, או ויניאלס, או סתם פניית המוות. מגיעים אליה אחרי ישורת ארוכה שבשני שליש האחרון שלה יש שמאלית קטנטנה, אבל הקטנה הזו בשישי פול גז במהירויות שמלטפות את ה-350 קמ"ש הופכת לוואחד פנייה שמיד אחריה הרוכב צריך לרדת בכל הכוח על הבלמים כי פנייה מספר 3 שנשברת 90 מעלות ימינה תכף מגיעה.
יוהן זרקו רכוב על הטיל של דוקאטי שמהיר מהימאהה באיזה 20 קמ"ש לפחות, עוקף את מורבידלי משמאל בדיוק אחרי השמאלית הקטנה, ונכנס לתהליך הבלימה לקראת פנייה מספר 3 בעוד מורבידלי שמופתע מהעקיפה ממצמץ לשבריר שנייה ולפני שמספיק להגיב נשאב בסליפסטרים האדיר שנוצר במהירויות האלה לתוך הדוקאטי. שוב, ההתנגשות מתרחשת במהירות של מעל 300 קמ"ש! הרוכבים עפים הצידה בעוד האופנועים טסים בפול ספיד לעבר פנייה 3. הדוקאטי מתנגש בגדר הבטיחות, נגזר לשניים, וחלקיו ניתזים הלאה אל המסלול, בעוד הימאהה טס בכינון ישיר. אל הפנייה בדיוק מגיעים ויניאלס ורוסי, והאופנועים המתעופפים חותכים את הנתיב שלהם ומחטיאים אותם בסנטימטרים.
פול אספרגרו, בכיר רוכבי ק.ט.מ, מוביל בזמן הזה את המרוץ די בבטחה, ואז רואה את הדגל האדום מונף. הוא חוזר לפיטס מתוסכל וזועף כמו שור ספרדי מול המולטה (יריעת הבד האדומה של המטאדור). שבוע קודם בצ'כיה הוא ראה את בן קבוצתו הצעיר B.B מנצח ניצחון היסטורי ראשון עבור ק.ט.מ, בעוד הוא עף החוצה על-ידי לא אחר מיוהן זרקו, האקס שנטש. ועכשיו, שוב, מיסייה זרקו מעורב בהתרסקות שטורפת לו את הקלפים בדרך לניצחון ראשון וכל כך נחשק. כשהמרוץ מוזנק מחדש, פול שעדיין לא מצליח להירגע לוחץ חזק מדי וטועה. הוא לוקח פניות רחב ומאבד מיקומים, עד שאוליברה על הק.ט.מ של טק-3 נכנס בדלת הפתוחה, וכמו שבוע קודם, אספרגרו מהדק את הפנייה מבלי להתחשב, הפעם לוקח איתו את אוליברה ומוציא 2 ק.ט.מים מהתמונה. משאיר את הקרב על הניצחון לדוקאטים של דובי ומילר ולסוזוקים של רינס ומיר.
דובי, שהודיע לפני סוף השבוע שהחליט לסיים את דרכו בדוקאטי, סוג של הודעת אני מתפטר לפני שמפטרים אותי, מוצא מוטיבציה מחודשת ומוכיח לכולם ובעיקר לאיטלקים שלא רוצים אותו מה הוא שווה, מנצל את המהירות והכוח של הדוקאטי על המסלול המהיר הזה ומוביל את המרוץ בשקט המחושב והמדויק שלו. רינס, שעדיין מתאושש מהפציעה, מנסה לדחוף את הסוזוקי בקטעים המפותלים ולעקוף, אבל ניסיון קצת חזק מדי והוא מאבד את הקדמי ומסיים את המרוץ מאוכזב. מילר חוזר למקום השני, אבל הצמיגים שלו גמורים והוא עובר למוד הגנתי בעוד מיר הצעיר עם הסוזוקי לא מפסיק להציק ולנסות למצוא את הפרצה, שלבסוף מגיעה בפנייה האחרונה של המרוץ.
תוצאות הסבב החמישי, אוסטריה
- אנדראה דוביציוזו (דוקאטי)
- חואן מיר (סוזוקי)
- ג'ק מילר (דוקאטי)
- בראד בינדר (ק.ט.מ)
- ולנטינו רוסי (ימאהה)
אחרי ההיי מגיע הדאון
השבוע שבין המרוצים לא היה רגוע, בעיקר סביב התאונה הגדולה בפנייה מספר 3. הפוליטיקה נכנסה חזק לתמונה, והדרישה והלחץ להעניש את זרקו – בעיקר מצד ולנטינו רוסי, שפאביו קוארטררו הוא בן טיפוחיו ושייך לאקדמיתVR46 , לבסוף עבדו. הענשת זרקו נותנת תחושה של זריקת האחריות על הש"ג. המסלול הזה, ובעיקר הפנייה הזו, ידועים כמסוכנים, ועדיין חוץ מתוספת קיר מתנפח כסוג של כסת"ח, האשמה נפלה על זרקו והוא נאלץ לזנק במרוץ הבא מהפיטס. הפוליטיקה הקטנה שיצאה בעיקר מצידו של ולנטינו רוסי פגמה עבורי בזוהר הצהוב שלו.
פול אספרגרו ממשיך את המרדף אחרי הניצחון, מצליח לקבוע את הזמן המהיר ביותר במקצה הדירוג ומזנק מהפול. יחד איתו בשורה הראשונה היה אמור לזנק לא אחר מהפרחח הצרפתי יוהן זרקו, שוב מה שמוטיבציה מוציאה מהגורם האנושי. זרקו עם שורש כף יד שבור נותן עבודה וקצב, מצליח לעלות מה-Q2, וקובע את הזמן השלישי ב-Q1 אחרי טקאקי נקאגמי המפתיע של הונדה, שדי נעלמה יחד עם מרק מרקז. במקומו של הצרפתי מצטרף לשורה הראשונה חואן מיר עם הסוזוקי.
המרוץ שהתנהל בחלק הראשון מקבל טוויסט לא צפוי בחלקו השני. שוב, כמו שבוע קודם, דגל אדום טורף את הקלפים והדירוג. הפעם הדגל נשלף אחרי שויניאלס מאבד את הבלמים ונאלץ לקפוץ במהירות של מעל 200 קמ"ש מהימאהה M1 שלו, שממשיך לדהור ישירות לעבר קיר הבטיחות, מתרסק כליל ועולה באש. עוד סופ"ש מביך לימאהה, שהעונה הזו מתבזה בפן הטכני.
מיר, שהוביל כבר את המרוץ במעל לשתי שניות מנקאגמי ומילר כשפול אספארגרו מפגר בעוד 2 שניות אחריהם, נכנס למוסך כמו כל השאר רק כדי לגלות שהקבוצה לא שמרה עבורו סט צמיגים רענן, בעוד היריבים מתחמשים בצמיגים טריים. לא כוחות. למרות שהוא פותח חזק ומוביל, מילר מצליח לגבור עליו ולקחת את ההובלה, בעוד נקאגמי נעלם הרחק מאחור. פול אספרגרו ומיגל אוליברה סוגרים על מיר, וגם על מילר שלא מצליח להתנתק מהקבוצה ולברוח קדימה. פול עוקף ראשון את מיר שהולך ונחלש הקפה נוספת, וגם אוליברה עוקף ומכאן מתחיל מפגן אדיר של כוחות סוס, תאוצות ושליטה, מלחמה על כל פנייה בין הדוקאטי של מילר לבין הק.ט.מ של אספרגרו, בעוד אוליברה מלווה אותם כצל מאחור. הם נכנסים יחד לפנייה האחרונה על הקצה, נלחמים על קו היציאה אל עבר קו הסיום, נדחקים בלהט הקרב טיפה החוצה, ומשאירים לאוליברה את הדרך פתוחה לניצחון – ראשון שלו ושל טק-3 בעידן ק.ט.מ. איזה פיניש!
צמד הסבבים הבאים יתקיימו במיזאנו, איטליה – מסלול מפותל יותר שמספק מרוצים ואקשן לא פחות עוצרי נשימה. כמו שהעונה הזו מתנהלת עד כה, אין אף אחד בעולם שיכול לחלום על התסריט שהמציאות תכתיב. יהיה מעניין, זה בטוח. אל תחמיצו.
תוצאות הסבב השישי, סטיריה
- מיגל אוליברה (ק.ט.מ)
- ג'ק מילר (דוקאטי)
- פול אספרגרו (ק.ט.מ)
- חואן מיר (סוזוקי)
- אנדראה דוביציוזו (דוקאטי)
טבלת האליפות לאחר הסבב השישי
- פאביו קוארטררו, ימאהה, 70 נק'
- אנדראה דוביציוזו, דוקאטי, 67 נק'
- ג'ק מילר, דוקאטי, 56 נק'
- בראד בינדר, ק.ט.מ, 49 נק'
- מאבריק ויניאלס, ימאהה, 48 נק'
כתבה ממצה פחות או יותר את המציאות , חבל רק שהכנסת כאן את ההשפעה של הדעה האישית שלך על הדוקטור שכמעט איבד את חייו ויצא כמו שור מחדש כדי לסיים יחסית גבוה ובמקום לתת לו מחמאות על כך שהיום 25 שנה אחרי הוא עדיין שובר שיאים שלו כשהיה עוד ילדון באותם מסלולים בחרת להזכיר שהוא עבר את השיא. הניסוח שלך מוציא אותך כשר חוקית אבל מסריח מחוסר אובייקטיביות. זרקו היה צריך להיענש !!!!!!
בתור אוהד ותיק של רוסי (אם תכנס לעוד סקירות GP שלי תראה שאני גם ממש לא מסתיר או מתבייש בזה..) אני מבין לגמרי את האכזבה שלך מהביקורת שלי עליו. זה בסדר לא להסכים ושיהיו לכל אחד דעות משלו. תנסה לשחרר שניה ממצב הגרופי, ולהיות טיפה יותר אובייקטיבי..:)
אין עידכונים כבר חודש…