מה ניתן ללמוד מהמבחן בקטאר שהסתיים ביום ראשון האחרון, והאם מותר לנו לצפות לעונה טובה ומגוונת מ-2016 שאותה כבש מרקז עקב בצד אגודל בהתמדה ובבגרות שטרם נראתה אצלו?
להזכירכם, מרקז נהנה מכמות ריסוקים חסרת תקדים של צמד יריביו ביאמהה, לורנזו ורוסי, ואנחנו זכינו לראות 4 יצרנים מנצחים מרוץ, בהם הונדה, ימאהה, דוקאטי וסוזוקי. ראינו את קאל קראטשלאו וקבוצת LCR מנצחים שני מרוצים – קבוצה פרטית שמנצחת מרוץ MotoGP אחרי עשור. ראינו גם 9 רוכבים מנצחים: מרקז, רוסי, לורנזו, קראטשלאו, יאנונה, דובי, ויניאלס, פדרוסה ומילר.
את קטאר, כמו את ולנסיה וכמו את ספאנג וכמו את פיליפ איילנד, כובש מאבריק ויניאלס, הכוכב העולה בשמי יאמהה. ואם מרקז אומר שוינילאס מהיר וכל שאר הטוענים לכתר מחזיקים בקצב דומה, נבחר להאמין לו. האם זה אומר שדרכו של ויניאלס סלולה לתואר?
שניים ממתחריו הראשיים של ויניאלס ב-2017 התקשו מעט יותר בקטאר. רוסי, בשונה מבן קבוצתו ויניאלס, מתקשה למצוא את הסט-אפ המתאים עם הימאהה YZR-M1 של 2017. כך היה גם בספאנג ובפיליפ איילנד. מרקז, שרוכב עם מנוע הביג-באנג החדש של ההונדה RCV213V, מסיים במקום ה-11 בלוח הזמנים המשולב לימי המבחן.
מרקז ורוסי הוכיחו כבר מזמן שאימונים זה נחמד, אבל באליפויות זוכים במרוצים. שני אלה כבר הראו לנו שעת כבים האורות האדומים בזינוק, יש בהם את היכולת למצוא את אותן עשיריות שנייה שעושות את כל ההבדל. מאידך, ויניאלס עוד צריך להוכיח את יכולתו להיות עקבי ולרכב מהר מרוץ אחר מרוץ.
גם בקטאר רוכב דוקאטי המוביל היה אנדראה דוביציוזו ולא חורחה לורנזו. אם במבחנים הקודמים היו לורנזו והדוקאטי GP17 איטיים מויניאלס והימאהה YZR-M1 בכשנייה להקפה, הרי שבקטאר לורנזו משתפר וממוקם באמצע העשירייה הראשונה. במטווח ההקפות המהירות ביום השלישי בקטאר לורנזו מצליח למקם את עצמו רביעי, כשהוא איטי מויניאלס רק ב-0.189 שניות.
האם ניתן לומר שלורנזו מצא אור בקצה המנהרה של הדוקאטי GP17? אנחנו בספק. קטאר תמיד היה מסלול חביב על הפרא האדום. מסלול שאפשר לדוקאטי להביא לידי ביטוי את תחנת הכח שלו. אנחנו חוששים שלורנזו יגלה שהטיל האדום מסרב לפנות בקלות הכמעט טלפטית של הימאהה.
אז מה הסיכוי שעונת 2017 תאפיל על 2016, שהייתה – יש אומרים – העונה הטובה בשבעים שנות מרוצי GP?
דורנה גילתה שתמיכה בחלשים ובעניים מייצרת עניין במרוצים, ועניין במרוצים מייצר הכנסה. סוציאליזם קפיטליסטי במרוצי אופנועים. כאמור, קבוצת LCR הייתה לקבוצה הפרטית הראשונה לנצח מרוץ MotoGP מזה עשור. לא מרוץ אחד אלא שניים, כשקאל קראטשלאו כובש את ברנו ואת פיליפ איילנד. כחלק ממספר מהלכים של דורנה לעודד תחרות ב-MotoGP, כל קבוצה פרטית תקבל 2 מיליון יורו לעונה לרוכב למשך חמש העונות הבאות. זה אומר שללוצ'יו צ'קינלו, בעלי LCR, התקציב גדל ב-2 מיליון יורו לעונה, ושלהרב פונסראל, בעלי קבוצת טק-3, התקציב גדל ב-4 מיליון יורו לעונה. אם תהיתם כמה עולה לקבוצה פרטית לשכור אופנוע לעונה, אז דעו לכם שדורנה קבעה רף עליון של שכירות לאופנוע העומד על 2.2 מיליון יורו. התקציב הנוסף יאפשר לקבוצות הפרטיות להיות תחרותיות יותר אל מול קבוצות המפעל. ואנחנו, כידוע, מחבבים תחרות.
ועוד דבר: כניסה של יצרן נוסף שגם הוא ידוע בחיבתו היתרה למרוצים, הלא הוא ק.ט.מ והסיסמא הידועה READY TO RACE, אפריליה המשתפרת תחת ידיו של אלייש אספרגרו, דוקאטי וסוזוקי שחזרו לנצח ב-2016 – כולם יחד מאיימים על ההגמוניה רבת השנים של הונדה את ימאהה ב-MotoGP.
אנחנו מחכים בקוצר רוח ליום ראשון 26.3 בשעה 21:00, ועד אז נבחר לחשב הערכה מחדש, באופן חלקי. אנחנו חוששים שלרוח החדשה הנושבת מאז 2016 ייקח זמן להכות שורש ב-MotoGP ואיננו בטוחים כי 2017 תהיה טובה מ-2016, אבל אין ספק שהעונות הבאות יהיו מעניינות. אצל הרוכבים אנחנו מעריכים כי ויניאלס ייאבק בנחישות מול מרקז, כשרוסי ולורנזו יגנבו ניצחונות. מרקז כבר הראה לנו את יכולתו כקוסם סתגלן. זה בקושי, אבל יספיק לנמלה ב-2017.