שלושה רוכבים החולקים יחד 13 אליפויות עולם יצטרפו השנה לרשימה מכובדת של אלופי עבר ורוכבים בולטים בעולם הגרנד-פרי בהיכל התהילה (MotoGP Legends).
חורחה לורנזו יוכרז בסבב של חרז – אותו מסלול בו החל את הקריירה בגיל 15 ובו יש פנייה הקרויה על-שמו. לורנזו – מספר 99 האלמותי – זכה ב-5 אליפויות עולם במסלול הישגים שהחל בניצחון הראשון שלו ב-2003 והאחרון ב-2018, לסך של 68 ניצחונות. ב-2006 זכה באליפות בקטגוריית ה-250 סמ"ק, הישג אותו שכפל בעונת 2007. במרוצו הראשון בקטגוריה הבכירה זכה בפול פוזישן, והוא גרף את ניצחונו הראשון כבר במרוצו השלישי. את שלוש האליפויות בקטגוריה הבכירה סימן בשנים 2010, 2012 ו-2015 – שלושתן על-גבי ימאהה, איתה זכה ב-44 מרוצים. ב-2017 ביצע מעבר לדוקאטי וזכה איתם ב-3 ניצחונות נוספים, כשאת הקריירה הוא מסיים עם הונדה, לאחר תקופה רוויה בפציעות ובכישלונות.
מקס ביאג'י – הקיסר הרומי – זכה ב-4 אליפויות עולם ב-MotoGP. בעונת 1991 השתתף במספר סבבים בקטגוריית ה-250 סמ"ק, ועונה מאוחר יותר כבר זכה בניצחונו הראשון. האיטלקי זכה בהישג הנכסף בקטגוריה 4 שנים רצופות, בשנים 1997-1994 – בשלוש העונות הראשונות על אפריליה ובעונה האחרונה על-גבי הונדה. שנה לאחר מכן עבר לקטגוריה הבכירה בגרנד-פרי, ה-500 סמ"ק 2 פעימות, שם זכה בניצחונו הראשון באותה העונה וסיים שני בקטגוריה בסיומה – הישג אותו שחזר בין העונות 1998 כאמור ועד 2005, עונתו האחרונה, 3 פעמים בסך-הכל ועם 13 ניצחונות. לאחר מכן עזב לעולם אליפות הסופרבייק העולמית, שם זכה בשתי אליפויות – בעונות 2010 ו-2012 – על-גבי האפריליה RSV4.
יו אנדרסון (Hugh Anderson) זכה ב-4 אליפויות עולם ב-MotoGP. הניו זילנדי נכנס לעולם הגרנד-פרי בשנת 1960 לקטגוריות ה-500 ו-350 סמ"ק. עד לעונת 1966, בה פרש, זכה ב-25 ניצחונות. בעונת 1963 זכה באליפות כפולה בקטגוריית ה-50 סמ"ק וה-125 סמ"ק, שוב אליפות 50 סמ"ק בעונת 1964, ואליפות רביעית ב-125 סמ"ק בעונת 1965. כל האליפויות היו על-גבי סוזוקי.