אז מה היה לנו במבחנים? נכון יותר להתחיל במה לא היה לנו במבחנים לקראת 2018: לא הייתה לנו יצרנית בודדת שהעמידה אופנוע ברמה אחת מעל שאר היצרניות ולא היה לנו רוכב אחד שהשאיר אבק לשאר הגריד כמו ויניאלס ב-2017.
ואם כבר ויניאלס, במרץ 2017 דרכו של ויניאלס על גבי הימאהה YZR-M1 לתואר האליפות ב-MotoGP נראתה סלולה ומסומנת באבני שפה. זה נגמר באליפות נוספת למארק מרקז וה-RCV213V, כשבדרך דובי והדוקאטי GP17 מאלצים את מרקז להתאמץ כמעט עד דגל השחמט במרוץ האחרון בוולנסיה.
ימאהה, שנראתה כיצרנית ללא כיוון במבחנים בספאנג שבמלזיה ובצ'אנג שבתאילנד, מצאה קו ברור היישר לחוד במבחן בקטאר. בשבת יוהאן זרקו על ה-YZR-M1 של קבוצת טק-3 עוצר את השעון על 1:54.029 דקות. רוסי על גבי ה-YZR-M1 הרשמי מסיים שני כשהוא איטי ברבע שנייה. אפילו ויניאלס מדורג חמישי. ייתכן ובימאהה מצאו פריצת דרך. ייתכן וזה רק שילוב של תנאים שלא יחזור על עצמו ובימאהה שוב ימצאו עצמם מדשדשים.
מארק מרקז וקאל קראטשלאו ממשיכים להציג יכולת טובה ומדורגים שביעי ורביעי בהתאמה. פדרוסה ומשקל הנוצה שלו לא מצליחים לחמם את הצמיגים כראוי, ובשונה מהמבחנים הקודמים פדרוסה מדורג במקום ה-12.
בדוקאטי, ה-GP18 מתנהג אחרת תחת ישבנו של דובי מאשר תחת ישבנו של לורנזו. דובי מדורג שלישי כשהוא איטי מזרקו בשלוש עשיריות, ואילו לורנזו, שדהר בספאנג, מסיים את המבחן בקטאר במקום העשירי, כשהוא איטי מזרקו ב-0.663 שנייה להקפה.
במונחים של זמנים ארציים, שש עשיריות השנייה הן חסרות משמעות. בעולם המרוצים שש עשיריות ואף חצי מכך עלולות להתגלות כאוקיינוס של זמן שכולו סערות טרופיות.
במבחן בוולנסיה הצטופפו 11 רוכבים בפער של שנייה אחת. בשנייה נוספת מתקבצים כבר 18 רוכבים.
בספאנג היו אלה 13 רוכבים בשנייה הראשונה, וסך הכל 23 רוכבים בפער של שתי שניות מחורחה לורנזו.
בצ'אנג 16 רוכבים מצטופפים להם מתחת לשנייה מדני פדרוסה, ובסך הכל 23 רוכבים בשנייה נוספת.
בפערי זמנים שכאלה, כשברור שהצפיפות בחוד אינה מקרית, הכל פתוח אבל כיוון כללי יש. מרקז וקראטשלאו נראים נפלא על גבי ההונדה RCV213V. מנגד, זרקו רוכב מהר כשד על כל דגם או שעטנז של YZR-M1 שהוא מקבל מימאהה. דובי מצליח להוציא יותר מה-GP18 מאשר חורחה לורנזו. ועדיין, לורנזו יכול להתחרות על תואר האליפות, כמו גם רוסי וויניאלס.
בסוזוקי בחרו ללכת על גל ארכובה שמשקלו באמצע בין זה שניצח לויניאלס את סילברסטון ב-2016 לבין זה שמירר לאלכס רינס ואנדראה יאנונה את החיים בעונת 2017. גם העובדה ששני הרוכבים בריאים עוזרת. לא סתם רינס מוזכר כאן לפני יאנונה: רינס היה מהיר יותר במרבית המבחנים, ואנחנו מהמרים שרינס יתגלה כמתאים יותר לסוזוקי ב-2018.
ק.ט.מ ואפריליה מתקדמים רק בשביל לגלות שעכשיו לקצץ עשירית שנייה מהונדה את ימאהה את דוקאטי הופך להיות קשה הרבה יותר.
כולנו תקווה לעונה רותחת ומבעבעת כמו שהתרגלנו מאז 2015. מבט מפוכח מראה שמארק מרקז מרגיש נפלא על ה-RCV213V מבציר 2018, ואם בשתי העונות האחרונות מרקז זוכה באליפות כשהוא מתחיל את העונה ביחסים בינוניים עם ה-RCV שלו, מי אנחנו שנהמר נגדו ב-2018.