דקאר 2016: עוד רגע מתחילים

כל שנה אותו סיפור. מגיעים לסוף דצמבר ואז רף ההתרגשות עולה, כי בשבוע הראשון של ינואר מתחילה הצגת הראלי המרתקת מכולן ואחד מאירועי הספורט המוטורי הקשים והתובעניים ביותר שיש. הראלי שמיועד לקשוחים שבקשוחים – ראלי דקאר.

השנה יזנק הראלי במהדורה ה-38 ביום ראשון 3.1 מבואנוס איירס שבארגנטינה, ובמשך 14 ימים, מהם 13 ימי רכיבה ויום אחד של מנוחה (היום השמיני), יעברו המתחרים לא פחות מ-9,000 ק"מ מפרכים. השינוי העיקרי השנה במסלול הוא שהשנה לא חוצים את רכס האנדים ונכנסים לצ'ילה ולמדבר האטקאמה הצחיח, אלא עולים מארגנטינה צפונה לבוליביה וחזרה דרך דרכים מקבילות. חבל, שכן צ'ילה הפכה בשנים האחרונות לחלק בלתי נפרד מהדקאר, והרכיבה בדיונות של מדבר אטקאמה בהחלט היו תחליף ראוי לאלו של מאוריטניה שבאפריקה. כך או כך, אנחנו בטוחים שגם השנה המסלול לא יעשה חיים קלים למתחרים.

הרוכבים

בעשור האחרון הדקאר נשלט על ידי שני רוכבי-על שכל אחד מהם אגדה – מארק קומה וסיריל דפרה. לשניהם 5 זכיות בדקאר במצטבר, כולם במדי ק.ט.מ. אחרי המעבר של דפרה לרכבים בשנה שעברה הבמה נשארה בראלי הקודם לקומה, והוא אכן לא אכזב וזכה כאור בפעם החמישית בדקאר. אחרי דקאר 2015 הודיע הספרדי בן ה-39 על פרישה ממרוצי ראלי.

המשמעות של פרישת שני הרוכבים המובילים של העשור האחרון היא שהבמה כעת פתוחה לרוכבים צעירים וכשרוניים להביא את יכולתם לידי ביטוי ולזכות בדקאר.

הראשון מבין הרוכבים הללו הוא האס של השנים האחרונות – הספרדי חואן ברדה שרוכב בקבוצת הונדה. ברדה התגלה לפני 5 שנים כשרכב בקבוצת ספידבריין-הוסקוורנה, וכבר אז הציג כישורי רכיבה גבוהים מאוד. יש לו בסך הכל 13 ניצחונות בסטייג'ים בדקאר, אבל בעייתו הגדולה ביותר הייתה יציבות ועקביות. להיות רוכב טוב ומהיר זה חשוב, אבל צריך גם חוכמת חיים ואסטרטגיה מסודרת ובוגרת במרוץ כל כך ארוך, ובתחום הזה ברדה עוד לא הוכיח את הבגרות הדרושה, ולכן בכל הדקארים האחרונים הוא ירד אחורנית בשלבים האחרונים של המרוץ בשל התרסקויות או תקלות טכניות. השנה זו הפעם השלישית שברדה יתחרה בקבוצת הונדה, שכבר צברה ניסיון רב בדקאר, והשילוב של הניסיון וההשקעה של הונדה יחד עם הבגרות של ברדה שללא ספק תגיע השנה בהיעדר צמד מתחריו העיקריים, גורמת לנו להמר עליו כמועמד המוביל לזכייה בתואר השנה.

רוכב כשרוני נוסף שהוכיח את עצמו בגדול בשנה האחרונה הוא מתיאס וולקנר האוסטרי. וולקנר הצעיר בן ה-29, שרוכב בקבוצת ק.ט.מ, הוא בכלל רוכב מוטוקרוס שזכה 3 פעמים באליפות העולם במוטוקרוס בקטגוריות MX1 ו-MX2, וב-2014 עשה הרוכב הכשרוני הסבה למרוצי ראלי. כמה כשרוני הבחור? ובכן, מספיק אם נספר שבעונת 2015 הוא זכה באליפות העולם בראלי-רייד בשנתו הראשונה המלאה התחום. בדקאר הקודם הוא השתתף לראשונה כוויילד-קארד של ק.ט.מ, ובשל ההצלחה היחסית (כולל ניצחון בסטייג'!) בק.ט.מ בונים עליו כרוכב המוביל וכזה שיחליף את קומה ודפרה וימשיך את הרצף של 14 ניצחונות רצופים בדקאר ליצרנית הקטומה. עם המערך המשומן והמסיבי של ק.ט.מ לדקאר, אין ספק שגם וולקנר הוא פייבוריט רציני לתואר השנה.

רוכב נוסף שעשוי השנה לבוא לידי ביטוי הוא פאולו גונקלבס הפורטוגזי, שרוכב כמו ברדה בקבוצת הונדה, ועבר כמו ברדה לספידבריין-הוסקוורנה. גונקלבס עשוי להיות המבוגר האחראי השנה, ועם קור הרוח שלו והניסיון הרב הוא לדעתנו יהיה הרוכב העקבי ביותר. ועקביות, כידוע לכל חובב דקאר, היא שם המשחק כשמדובר במרוץ של שבועיים ו-9,000 ק"מ.

אבל יש רוכבים נוספים שאליהם יש לשים השנה לב. טובי פרייס האוסטרלי, שרוכב בקבוצת ק.ט.מ הרשמית, אם רק יקפיד לא להתרסק עשוי להיות בצמרת ולנצח סטייג'ים. הלדר רודריגז הפורטוגזי הוותיק סיים בעשור האחרון 5 פעמים בתוך החמישייה הראשונה, והשנה עם קבוצה רשמית של ימאהה ולוגיסטיקה בהתאם הוא עשוי להביא את יכולותיו הגבוהות לידי ביטוי. רובן פאריה, ששימש בשנים האחרונות כנושא המים של מארק קומה, ועם פרישתו של האחרון עבר לקבוצה המקבילה והחדשה – הוסקוורנה. גם הוא רוכב עתיר ניסיון שצפוי להיות בטופ 5. ג'ורדי וילאדומס, הספרדי הוותיק, שגם השנה ירכב בקבוצה הרשמית של ק.ט.מ ויביא איתו 15 שנות ניסיון. סטפן סוויטקו הסלובקי, רוכב ק.ט.מ שהציג כמה סטייג'ים יפים מאוד בשנים האחרונות. פאבלו קינטנילה, רוכב הוסקוורנה שגם הציג בשנים האחרונות כמה סטייג'ים יפים, ובן קבוצתו בהופעת הבכורה בדקאר – פלה רנה הצרפתי, שהגיע לראלי מאליפות העולם באנדורו. בהחלט נבחרת רוכבים מכובדת.

ואיך אפשר בלי נסיכת המערכת – לאיה סאנז הספרדייה המוכשרת, שסיימה בשנה שעברה במקום ה-9 המדהים – המקום הגבוה ביותר לאישה בראלי הדקאר אי-פעם. השנה, במדי ק.ט.מ, על ק.ט.מ 450 ראלי ועם מערך הסיוע של ק.ט.מ, סאנז צפויה להשיג תוצאות אפילו טובות יותר, ואנחנו (כמו רבים אחרים) מתכוונים לעקוב אחריה באופן צמוד.

הקבוצות

עכשיו כבר אפשר להגיד באופן ברור – חוק ה-450 סמ"ק שהחל לפני כמה שנים עשה טוב לראלי הדקאר כל עוד מדובר בקבוצות רשמיות. ההוכחה – השנה תהיינה לא פחות מ-5 קבוצות מפעל רשמיות, לעומת אחת בודדת בימי השליטה האבסולוטית של ק.ט.מ עם ה-660/690 ראלי. מי שנדפק מהחוק הזה הם הרוכבים הפרטיים, שבגלל החוק מגדילים את הוצאות התחזוקה הגם כך יקרות במהלך מרוץ, עד לרמה של להביא מנוע נוסף רזרבי. כך או כך, כשיש תחרות ברמות הגבוהות יש יותר עניין, יש יותר סיקור תקשורתי, ויש יותר כסף, לשם בדיוק כיוונו ב-ASO – מארגני הדקאר.

הקבוצה המובילה היא כמובן קבוצת המפעל של ק.ט.מ. כאמור, כבר 14 שנים ברציפות שהקבוצה זוכה בתואר בדקאר. יש שם מערכת סיוע מסיבית ומשומנת, שיודעת היטב את העבודה, והכספים שזורמים כדי להחזיק את האופרציה הזו הם גדולים מאוד. הכל כדי לשמור על ההגמוניה. בקבוצת ק.ט.מ ירכבו השנה 5 רוכבים רשמיים – מתיאס וולקנר, טובי פרייס וג'ורדי וילאדומס, כמובן לאיה סאנז, ורוכב וויילד-קארד שהגיע גם הוא מאליפות העולם באנדורו – אנטוני מיאו, אלוף EWC. בק.ט.מ כבר מכינים את התשתית לשנים הבאות.

המתחרה הגדולה של ק.ט.מ גם השנה תהיה קבוצת הונדה HRC. אחרי שנתיים של השקעות עתק ב-CRF450 ראלי ובקבוצה, וזאת על מנת לקחת מק.ט.מ את התואר, השנה עשויה להיות שנה של צומת חשוב עבור הונדה. אם המאמצים הרבים והמשאבים המטורפים ש-HRC משקיעה בקבוצת הדקאר שלה לא יניבו פרי, כלומר אליפות, לא בטוח שהקבוצה תמשיך להשקיע בהיקפים גדולים כאלה בדקאר. כך או כך, גם השנה הקבוצה מריצה מערך סיוע אדיר ממדים שמשתווה רק לזה של ק.ט.מ. הרוכבים המובילים מבין החמישה הם כאמור חואן ברדה ופאולו גונקלבס, והשלושה הנוספים הם מיכאל מטג' הצרפתי, פאולו קצ'י האיטלקי וריקי בראבק האמריקאי. פרט לקבוצת HRC הרשמית יש גם את קבוצת הונדה דרום-אמריקה שמריצה ארבעה רוכבים נוספים בראשות חבייר פיזוליטו המצוין.

פרט לשתי הקבוצות הגדולות שמתמודדות ראש בראש בשנתיים האחרונות, השנה יש שתי קבוצות חדשות – הוסקוורנה וימאהה. קבוצת הוסקוורנה היא למעשה קבוצת ק.ט.מ נוספת. האופנוע – הוסקוורנה 450 ראלי, הוא למעשה ק.ט.מ 450 ראלי צבוע בצבעי הוסקוורנה, כשהקונספט שעונד מאחורי קבוצת הוסקוורנה הוא למצג את החברה כמובילה בכל דוקטרינות הספורט המוטורי. בקבוצת הוסקוורנה ירכבו כאמור רובן פאריה הוותיק, פלה רנה הצעיר ופאבלו קינטנילה. יחד עם זאת, חשוב להבין שעל אף שהוסקוורנה שייכת לק.ט.מ, שתי הקבוצות נפרדות לחלוטין, עם מערך סיוע נפרד לחלוטין.

הקבוצה החדשה השנייה היא קבוצת ימאהה, עם ה-WR450F ראלי. אם עד היום ימאהה הריצה קבוצה בדקאר דרך ימאהה-צרפת או ימאהה-אירופה, כעת ישנה קבוצת מפעל רשמית. הרוכב הוא כאמור הלדר רודריגז הוותיק, שרוכב שנים ארוכות על אופנועי הראלי של ימאהה, ואליו יצטרפו לקבוצה פראנס ורהובן ההולנדי הוותיק ואלסנדרו בוטורי האיטלקי.

הקבוצה האחרונה היא קבוצת שרקו, שעם הרוכבים חואן פדררו גרסיה ואליין דוקלו הוותיק, ינסו לגנוב ניצחון או שניים ולהתברג לצמרת. בשנה שעברה זה בהחלט הצליח להם.

אין ספק שיהיה מעניין!

רצועת בונוס

הפעם רצועה אמיתית, לא במטאפורה. הוותיקים שביניכם שעוקבים אחרי הדקאר עוד מימי אפריקה, ודאי יעלו חיוך על פניהם ואפילו ישקעו ברגע של נוסטלגיה למשמע השיר הבא והתמונות שהוא מביא איתו.

שיהיה לנו יופי של דקאר. אנחנו כמובן נהיה פה מדי יום בכדי לעדכן.