דף הבית / חדשות / המורכבת נהרגה – הנהג יצא זכאי
DSC_3002

המורכבת נהרגה – הנהג יצא זכאי

אופנוע התנגש במשאית שפנתה שמאלה וחסמה את דרכו, וכתוצאה מכך המורכבת נהרגה והרוכב נפצע קשה; נהג המשאית יצא זכאי, והשופטת מתחה ביקורת נוקבת על התביעה ועל הרוכב, וגם על רוכבי דו-גלגלי

נהג משאית פנה שמאלה בצומת מבלי לתת זכות קדימה, וגרם לתאונה בה רוכב נפצע באורח קשה ואילו המורכבת מצאה את מותה. על פניו מדובר על רשלנות מובהקת של הנהג, אולם בסופו של הליך בית המשפט זיכה אותו: "לא מוטלת עליו האחריות לצפות מהירות מטורפת כזו המתקרבת למהירות טיסה".

אוקטובר 2019, סביב השעה 12:12, נהג  משאית נוסע ברחוב האחד עשר בצפת מכיוון צפון לדרום במטרה לפנות שמאלה בצומת T. באותה העת אופנוע ועליו רוכב ומורכבת מגיע מכיוון דרום לכיוון צפון. בהגיעו לצומת, פנה נהג המשאית שמאלה, תוך כדי נהיגה רציפה, מבלי שנתן זכות קדימה לאופנוע. הוא חסם את נתיב הנסיעה של האופנוע, מה שהוביל כמובן לתאונה – הוא התנגש בגלגל האחורי ימני של המשאית ושני הרוכבים הועפו והוטחו בעוצמה אל הכביש. התוצאה טראגית: המורכבת הובהלה לבית החולים במצב אנוש ונפטרה כעבור זמן לא רב. הרוכב נפצע באורח קשה מאוד, עם חבלת ראש ועם שברים מרובים. לאחר שהייה ארוכה במחלקת טיפול נמרץ הוא אושפז בבית לווינשטיין במצב סיעודי. לאור נסיבות התאונה, שמצביעות לכאורה על רשלנות מובהקת של נהג המשאית, הוגש כנגדו כתב אישום חמור, במסגרתו יוחסו לו עבירות רבות. בין היתר נהיגה בקלות ראש ואי-מתן זכות קדימה לאופנוע.

איך תאונה בנסיבות כאלו מסתיימת בזיכוי של הנאשם? בפסק הדין נכתב כי הסוגייה שטעונה הכרעה היא האם נהג המשאית התרשל כשהחליט לפנות שמאלה. למעשה ביקש בית המשפט לצלול לעומקן של מספר שאלות מהותיות. ראשית, מה הייתה מהירות האופנוע? שנית, האם האופנוע היה בשדה הראייה של הנאשם טרם פנה שמאלה? שלישית, האם הנאשם הפר את כללי מתן זכות הקדימה? ולבסוף, האם הנאשם חסם עם המשאית את נתיב האופנוע באופן כזה שמנע ממנו את האפשרות להתחמק מהמשאית?

משטרת ישראל זימנה למתן עדות את הבוחן שהגיע לזירת התאונה וכן את קצין הבוחנים, שציינו כי מהנתונים שנאספו בזירה ולאור הראיות ממצלמות המשאית, ניסוי שדה הראייה וחומרי החקירה, אין ספק כי האופנוע היה בתחום שדה הראייה של המשאית טרם החלה פנייתה שמאלה. כמו כן, הם ציינו כי מצב הדרך וכלי הרכב אינם הגורמים לתאונה, אלא פעולת אנוש של נהג המשאית.

הנאשם מנגד, שיוצג על-ידי עו"ד טטלבוים וסטולר, סיפר כי הגיע מכיוון למעלה ורצה לפנות שמאלה. "תוך כדי האטה הסתכל לכיוון הכביש קדימה לראות אם יש תנועה ולא ראה כלום, לא היה שם שום דבר, פנה שמאלה ואז כשנכנס כמעט עד הסוף (לצומת) הרגיש את ה'בום' מאחור", נכתב בפסק הדין. "הוא עצר, ירד מהמשאית וראה אותם (את המנוחה והרוכב – א"א) על האספלט". בחקירתו חזר הנאשם מספר פעמים בתגובה לשאלות החוקר, כי הוא נכנס בזהירות לצומת, הסתכל קודם ולא ראה שם שום דבר, הכביש היה פנוי לטענתו, גם בירידות לפניו לא היו מכוניות. הפעם הראשונה שראה את האופנוע הייתה כאשר ירד מהמשאית לאחר שחש את הפגיעה.

בתום שמיעת העדויות החל שלב קביעת הממצאים. תחילה צוין כי מהירות האופנוע הייתה גבוהה בהרבה מהמהירות המותרת לנסיעה במקום שהיא מוגבלת ל-50 קמ"ש. הבוחן העריך כי מרחק האופנוע מהצומת טרם פנית המשאית היה 150 מטרים וממוצע זמן פינוי הצומת 4.08 שניות עד לאימפקט. לצד זאת הוערך כי מהירות האופנוע על בסיס נתונים אלה הייתה לכל הפחות  132.35 קמ"ש, ויתכן, כך כתבה השופטת, שהרוכב נסע במהירות גבוהה בהרבה.

בשלב הבא נדונה הסוגייה האם האופנוע היה בשדה הראייה של הנאשם טרם פנה שמאלה. מצפייה בסרטון שהופק מהמצלמה הקדמית של המשאית עולה כי כאשר הנאשם קיבל את ההחלטה לפנות שמאלה והחל להוציא את החלטתו לפועל, האופנוע עדיין לא היה במרחב, דבר שעולה בקנה אחד עם גרסת הנאשם שטען כי טרם הפנייה שמאלה הוא הסתכל קדימה והכביש היה פנוי.

בתום הדיון על היבטים אלו התייחסה השופטת לשאלה האם הנאשם חסם עם המשאית את נתיב האופנוע באופן כזה שמנע ממנו את האפשרות להתחמק מהמשאית. "טענתו של הבוחן כי לא היה לרוכב לאן לברוח, וכי לא ניתן היה לסטות לימין או לשמאל במקום להמשיך ישר, איננה מקובלת עליי", פסקה. לדבריה, "הוא היה מספיק לעצור את האופנוע; ולחילופין להאט את קצב נסיעתו ולו 'רק' עד 50 קמ"ש (המהירות המותרת במקום) ועל-ידי כך למנוע את התאונה; ולחילופי חילופין, להטות את הגה האופנוע הטיה קלה שמאלה כדי לחמוק ממגע עם המשאית".

בשלב האחרון ניגשה השופטת לנתח את הסוגייה המהותית : האם הנאשם לא נתן זכות קדימה לאופנוע שהגיע ממול והאם הוא התרשל. בפרוטוקול כתבה השופטת: "אמנם על הנהג הסביר מוטלת האחריות לצפות כי כלי רכב אחרים בכביש עשויים לנסוע במהירות מופרזת, אך יחד עם זאת לא מוטלת עליו האחריות לצפות מהירות מטורפת כזו המתקרבת למהירות טיסה. בנסיבות אלה, נהג סביר לא יכול ולא חייב לצפות התנהגות כה קיצונית של נהג האופנוע, כזו המנתקת את הקשר הסיבתי המשפטי בין נהיגתו לבין התאונה".

לסיכום נכתב: "אין לי אלא לקבוע שהתביעה לא הציגה די ראיות ולא הוכיחה בפניי מעבר לכל ספק סביר כי הנאשם הוא האשם בקרות התאונה". סוף דבר, מכל הנימוקים מעלה, החליט בית המשפט לזכות את הנאשם.

כמו כן, באופן חריג כתבה השופטת: "על הרוכבים להיות מודעים לפגיעותם הגבוהה ולנראותם הנמוכה. עליהם לנהוג במהירות החוקית ובהתאם לתנאי הסביבה והדרך, לא לנקוט בתמרונים מסוכנים שעלולים להפתיע את הנהגים, לא לרכוב בשוליים ולא לזגזג בין כלי הרכב. בנוסף, עליהם לנסוע בריכוז ולהימנע מהסחות דעת, להיות מסוגלים לחזות מצבים מסוכנים וללמוד תמרוני חירום שיסייעו להם להגיב מהר ובמדויק להתפתחות אפשרית של סכנות… יש לקיים פעילות הסברה בקרב הרוכבים".

עו"ד אסף ורשה, יו"ר משותף של פורום הנזיקין בלשכת עורכי הדין, מבכירי עוה"ד בישראל בתחום דיני הביטוח ומומחה בתחום דיני התעבורה, מסביר: "על אף שרכיבה במהירות של 150 קמ"ש, נתפסת אצל רוכבים רבים כמהירות 'מנהלתית', בית המשפט תופס זאת לא רק כעבירה פלילית, אלא כחוסר אחריות קיצוני, כל שכן כאשר מדובר על רוכבים חסרי ניסיון משמעותי. בנוסף, גם הציפייה המובנית של רוכבים מהנהגים לצפות כל מהלך שיבצעו, נהדפת פעם אחר פעם על-ידי השופטים, שפוסקים כי לא כל סיכון הוא גם סיכון שיש וניתן למנוע אותו".

אודות אביעד אברהמי

אביעד אברהמי
בן 47, רוכב על אופנועים 31 שנים ברציפות, חולה גז מאובחן, ממציא מטבע הלשון 'חזיר גז' ועורך את האתר שבו אתם גולשים כעת.

עשוי לעניין אותך

Yamaha MT-09 2024 Test Dror Orpaz (5)

דגמי ימאהה מהשנים 2021 עד 2025 נקראים למוסך

דגמי ימאהה MT-09 ו-MT-10, טרייסר 900, נייקן 900 ו-XSR900 משנים 2021 עד 2025 נקראים למוסך לצורך החלפת חיישן מצב מצערת TPS

2 תגובות

  1. Avatar

    אני רוכב ולמרות זאת מודה שיש טעם בדברי השופטת אם באמת אלו פני הדברים
    חבל על החיים שהלכו סתם..

  2. Avatar

    יש פער בין הכותרת לבין תוכן הכתבה.
    אין ספק שקשה להיות רוכב וקשה גם להיות נהג בכבישי ארצנו…

Single Sign On provided by vBSSO
דילוג לתוכן