קבוצות המרוצים של ימאהה בענפי הראלי-רייד והמדבר לא ימשיכו לעונת 2022 ולמעשה יפסיקו להתקיים כקבוצות מפעל, זאת לאור הרצון להפנות את המשאבים הכלכליים לתחום אופנועי האדוונצ'ר בכלל והטנרה 700 בפרט.
בימאהה משתמשים בשם 'טנרה' (Ténéré) באופנועים הדו-שימושיים / אדוונצ'ר שלהם עוד משנת 1983, שם שבא להדגיש את רוח המדבר וההרפתקנות של הדגם. טנרה הוא מדבר רחב ידיים המשתרע במרכזו של מדבר סהרה בצפונה של ניז'ר, במערב אפריקה. עוד לפני כן, בשנת 1979, התחרה סוכן של ימאהה-צרפת, ז'אן קלוד אוליבר, לימים נשיא ימאהה-צרפת, בקבוצת ימאהה שהשתתפה במרוץ הפריז-דקאר המיתולוגי – שנה שבה זכו בשני המקומות הראשונים. קצת אירוני שההחלטה לסגור את קבוצת המרוצים נובעת מהרצון להשקיע את המשאבים בשיווק וקידום הטנרה 700 ברחבי העולם.
כאמור, בימאהה מודיעים על סגירה רוחבית של תחום המדבר הכולל את קבוצות הראלי-רייד והדקאר. זאת לאחר שנה טובה מאוד בה סיימו את דקאר 2022 במקומות הרביעי והשמיני. ההחלטה על כך מתייחסת לתחום הדו-גלגלי, בעוד בתחום ה-SSV (צד לצד- SBS) ימשיכו להשקיע ב-YXZ1000R. בימאהה מעדיפים להשקיע במועדוני לקוחות ובשיווק בתחום האדוונצ'ר, שכולל את הטנרה 700, כולל הוורלד רייד החדש.
אם נתייחס לדקאר, אז סיריל נבו ניצח את הדקאר הראשון עוד בשנת 1979, על-גבי ה-XT500. שנה לאחר מכן ימאהה כבר כבשו את כל ארבעת המקומות הראשונים, כאשר מתוך 25 רוכבים שסיימו באותה השנה, 11 רכבו על ימאהה XT500. סטפן פטרהנסל ניצח שש פעמים במדי ימאהה בשנות ה-90 (עם ה-YZE750 וה-XTZ850TRX), ואדי אוריולי הוסיף עוד ניצחון בשנת 1997.
הפרישה של ימאהה משאירה את מרוצי הראלי-רייד בידיים של ק.ט.מ (כולל קבוצות הוסקוורנה וגאס גאס) והונדה בלבד.
הדאקר הפך ללא רלוונטי ולא מעניין, עלויות גבוהות מידי לקבוצות המפעל… מירוץ משעמם לצופים וכיפי לרוכבים בלבד. עוד כמה שנים זה ייעלם. אין שום היגיון להמשיך את המירוץ הזה במציאות הביטחונית כיום, יחד עם עלויות שינוע מטורפות ואיבוד עניין של קהל שאוהב מרוצים קצרים ומעניינים, לא מירוצי סיבולת ארוכים ומשמימים. תם עידן הדאקר.