דף הבית / מגזין / נוסטלגיה: סוזוקי DR600 – האדוונצ'ר של פעם
SUZUKI DR600R (1)

נוסטלגיה: סוזוקי DR600 – האדוונצ'ר של פעם

מי שרצה אופנוע דו-שימושי אמיתי בשנות ה-80, כזה עם מנוע 600 סמ"ק של גברים שמניעים בעזרת הרגל, יכול היה לבחור רק בסוזוקי; קבלו את סצינת האדוונצ'רים של פעם

בשנות ה-80 הייתה כאן שממה. מבחינת היצע אופנועים, הכוונה. אם רציתם כלי שיכול להביא אתכם, על ציודכם, דרך הכביש אל השטח, לטייל ולחזור בחזרה – יכולתם לבחור רק בסוזוקי DR600. לתקופה, האופנוע הנמכר ביותר בישראל.

סוזוקי DR600, ולא משנה אם זה ה-Djebel או ה-Dakar עם המיגונים העדיפים, השם הזה סימל חופש. סימל יכולת להגיע מהכביש אל השטח ובחזרה לכביש, ואז לעבודה, למילואים ולכל מקום שנדרש ביחיד, בזוג ועם הרבה ציוד שקשור מאחור על הסבל. השם הזה גם מסמל את כל הגיבורים שניסו להניע אותו ברגל ימין, אחרי שחרור הקומפרסיה והבאת הבוכנה שוב ושוב לנקודה הנכונה. מי שלא ניסה להניע אותו, כשהוא חם ואחרי נפילה, לא יודע על מה אנחנו מדברים. אגב, עד היום יש כאלה שיטענו שהוא היה קל להנעה. בטח אותם רוכבים שהמאמץ הכי גדול היה לעלות על המדרכה מול בית הקפה.

סוזוקי DR600 - האדוונצ'ר של שנות ה-80
סוזוקי DR600 – האדוונצ'ר של שנות ה-80

פעם לא היה את המושג אדוונצ'ר. פעם גם לא היה במה לבחור. לסוזוקי היה את ה-TS250X – דו-פעימתי שלא היה לו מה לחפש בכביש. היה גם את ה-DR500 הרכרוכי, שהוחלף על-ידי ה-600 שלנו. היה למוטוגוצי את ה-V65TT שהיה אמין כמו פוליטיקאי, והיה את הקאג'יבה T4 שהביא לקרב מתנע חשמלי.

לרשימה הזאת נכנס ה-DR600 בשנת 1984. מנוע ארבע פעימות עם צילינדר אחד בנפח 589 סמ"ק, מקורר אוויר ושמן. גל זיזים עילי יחיד וארבעה שסתומים. המנוע סיפק 45 כ"ס ב-6,750 סל"ד ו-5 קג"מ ב-5,000 סל"ד. חמשת ההילוכים הביאו אותו למהירות מוצהרת של 160 קמ"ש. כל הטוב הזה שקל 141 ק"ג משקל יבש, ואת זה, יחד עם 21 ליטרים במיכל הדלק, בלם דיסק קדמי יחיד בקוטר 240 מ"מ ובלם תוף אחורי.

מערכת המתלים הורכבה ממזלג טלסקופי של קאיאבה בקוטר 38 מ"מ ומהלך של 240 מ"מ מלפנים, ומאחור בולם של שוואה שסיפק מהלך גלגל של 222 מ"מ עם זרוע ה-FULL FLOATER המפורסמת של סוזוקי. מלפנים היה חישוק 21″ ומאחור 17″.

בסטנדרטים של פעם, ה-DR600 הפגין יכולות שטח טובות, כל עוד מוד הרכיבה היה בטיול ולא בכסאח והייתם על שבילים. אין מה להשוות לאדוונצ'רי-שטח של היום. המנוע היה חלש, הבולמים היו פשוטים ורכים, המשקל היה גבוה, וכבר דיברנו על הקושי בהנעה. אבל אז, בשנות ה-80, ה-DR600 סימל חופש, טשטש גבולות של כביש ושטח ואפשר לחוות את כל הארץ לאורך ולרוחב. האמינות של המנוע והמכלולים הייתה ללא רבב, כשמערכות החשמל סבלו מרכיבות שטח והזנחה בטיפולים. עד היום תוכלו לראות דגמים בני 30 ויותר מפמפמים בנחת בכבישים ושבילים.

שנת 1989 סימלה את השנה האחרונה של ה-600 והביאה לנו את דגמי ה-650 עם שילוב האותיות R לשטח, RS לכביש יותר ו-RSE עם המתנע החשמלי הכל-כך חשוב (וגם הרבה פלסטיקה, לפחות עד שהגיע ה-RE). לדגם הזה נשמור מקום לפעם אחרת.

דבר אחרון, ושבו כשאתם קוראים את זה: מחירו של הסוזוקי DR600R Djebel בשנת 1988 היה 16,400 ש"ח. כן, זה מה שעלה. בתקופה מסוימת בשנות ה-80 הוא היה הדגם הנמכר ביותר באופנועים מעל 500 סמ"ק. זהו אחד הכלים שתמיד יעוררו תחושות ורגשות בקרב כל מי שגדל עם או בלי רישיון בשנות ה-80. נוסטלגיה אמיתית לימים אחרים.

כאן בגרסת DJEBEL
כאן בגרסת DJEBEL

אודות אסי ארנסון

אסי ארנסון
רוכב שטח וכביש, מאמן כושר ושיקום במקצועו, חולה על ספורט מוטורי מכל הסוגים - בעיקר של דו-גלגלי על כל סוגיו

עשוי לעניין אותך

SPYDER RT-LIMITED (1) copy

חדש בארץ: קאן-אם ספיידר ורייקר

עופר-אבניר משיקה לראשונה בישראל את דגמי הפנאי המיוחדים עם שלושה גלגלים של קאן-אם - ספיידר ורייקר; המחירים החל מ-110 אלף ש"ח לרייקר ועד 300 אלף ש"ח לספיידר

9 תגובות

  1. Avatar

    איזה פינה מגניבה, כיף גדול להיזכר בכל האופנועים של אז, שהיו סמל ואייקון מוטורי.
    להבגיל הייתי שמח אם הייתם עושים על הקטנוע פיאג'ו שהיו מניעים עם פדלים, ובתור ילדים זה האופניים החשמליות והאופנוע והטרקטורון של סוף שבוע.

  2. Avatar

    דווקא המנוע היה חזק מאוד ולא פראייר בכלל. אבל הוא שבר לי את הרגל כל פעם שניסיתי להניע. בסוף התייאשתי ועברתי לשתי פעימות עם פחות קומפרסיה..

  3. Avatar

    האופנוע הזה היה לאגדה בימיו.
    רכבתי איתו את כל כבישי המדינה, כולל מסע מקריית שמונה לאילת בשטח.
    את כל מעלות הנגב, מדבר יהודה, הערבה ורמת הגולן.
    אפילו עד שארם א-שייח הגענו בנסיעה רצופה מנהריה.
    ב-89 הדגם קיבל בלם דיסק מאחור. נקודת התורפה היחידה הייתה בחיבור המנוע הקדמי לשלדה. לאורך זמן התווצר שם סדק שנזל ממנו שמן. חוץ מזה, האופנוע אמין, חזק ובעל יכולות.
    החלפתי בהונדה XR650L חדיש יותר, אבל חבל שלא מייצרים עוד אופנועים כלבויניקים כאלו יותר.

  4. Avatar

    ליובל גבוביץ'. אסי כותב על מה שנמכר בארץ.
    בחו"ל היה גם ה klr600 של קוואסאקי.
    אבל שם בחו"ל,בשנות ה-80,הקרב האמיתי בקטגוריה הזו,היה בין ההונדה xl600r לימהה xt600.
    ד"א,גם בארץ,אצל המושבניקים,שקנו אופנועים מוברחים מהמתנדבים בקיבוצים השכנים,זה היה הפייט האמיתי.

  5. Avatar

    Xr650l מיוצר אבל רק לשוק האמריקאי, אין תקינה אירופאית. קוואסאקי klr 650 גם מיוצר ולא משווק אצלינו, גם כן בטח מסיבות תקינה. סוזוקי dr650 עדיין מיוצר ומשווק גם אצלנו .

  6. Avatar

    היה לי אחד שנת 87, המכסה שסתומים אהב להזיע עד למצב של נזילה (גם קילו RTV לא עזר כי המכסה היה מתעוות מהחום משך הזמן), באופן קבוע נעל ימין + שרוול מכנס ימין היו מכוסים בנקודות זעירות של שמן שהיה משפריץ לי על הרגל בנסיעה.
    לשלדה היה מנהג מוזר של לאסוף לתוכה מים מרכיבות בשטח בחורף וסתם משלוליות עד למצב של ריקבון ושברים, השיא היה שנשברתי (תרתי משמע) מהשברים והסרתי לחלוטין את 2 הצינורות שלדה שעוברים מתחת למנוע וריתכתי במקומם צינורות מתכת 2" כמו שהיו שמים בבית בקירות למים בעבר (כיום זה פלסטיק) וזה אשכרה עבד והחזיק לתמיד.
    קלאץ? נו אהבתי ויליז אז 3 סטים של רפידות בשנה וחצי.
    שרשת גלגלש צמיג אחורי? ראה מעלה – ויליז.
    ולקינוח גם הלך מנוע בשלב מסוים.
    בשנה וחצי שהיה אצלי בזמנו הוצאתי עליו יותר כסף ממה שהוא עלה לי בקניה.
    זה היה סוג של סובארו DL, אופנוע שלא מתקלקל וחרשתי אתו את המדינה לכל אורכה ורוחבה והרבה פעמים עם עוד מורכב או מורכבת ותיקים אבל כשהוא כבר מתחיל להתקלקל…..נו נו, עדיף לזרוק לים (הוא כבר גם ככה צבוע כחול).

  7. Avatar

    אופנוע אגדי לזמנו, אבל ממש לא היחיד. לי היה אפריליה טוארג. לא פחות קשה להניע אותו, אבל כיף גדול בכביש ובשטח

Single Sign On provided by vBSSO
דילוג לתוכן