הק.ט.מ 640 אדוונצ'ר הוצג בשנת 1998 כאופנוע דו-שימושי אדוונצ'רי גיבור שיכול לחצות את הסהרה באותה הקלות שהוא יכול לחצות את נתיבי איילון.
כשחושבים על אדוונצ'ר מיתולוגי של ק.ט.מ מיד מפליגים במחשבות אל ה-990 אדוונצ'ר, כשעד היום יש לא מעט כאלה שנשבעים שהוא האדוונצ'ר הטוב ביותר (ובצדק!), כאשר אחת הבשורות האמיתיות שלו הייתה מנוע ה-LC8 – הטווין הראשון של ק.ט.מ. שנים לפניו (2003 לדור ה-950 הראשון) בנו בק.ט.מ אדוונצ'ר-קרבי על-בסיס ה-620 של שנות ה-90.
כאמור, בתחילת שנות ה-90 לק.ט.מ היה אופנוע אנדורו גדול וחייתי בנפח 620 סמ"ק, אשר הגיע בגרסת EGS עם אפיון דו-שימושי ובגרסת SC (ר"ת Super Competition) קרבית עוד יותר שהוגדרה כדגם אנדורו מקצועי. מנוע ה-LC4 – סינגל בנפח 609 סמ"ק – כלל ארבעה שסתומים, גל זיזים עילי יחיד וקירור נוזל. הזנת הדלק התבצעה דרך קרבורטור דל'אורטו בקוטר 40 מ"מ, ההספק עמד על 55 כ"ס ב-7,000 סל"ד והמומנט על 6.1 קג"מ ב-5,500 סל"ד, יחד עם גיר של חמישה הילוכים. על-בסיס זה הציגו בק.ט.מ בשנת 1997 קונספט אדוונצ'ר, שלא התקדם לשום מקום משמעותי.
שנה לאחר מכן, ב-1998, כבר הוצג ה-640 'שלנו' (בתמונה בראש הידיעה). המנוע גדל ל-625 סמ"ק עם מאייד של מיקוני ונתונים יחסית זהים: 55 כ"ס ב-7,500 סל"ד ו-5.3 קג"מ ב-5,500 סל"ד. לטובת התנעת הבוכנה הגדולה וסיבוב גל הארכובה הצטרף מתנע חשמלי, שגובה ברגלית ההתנעה (בצד שמאל, למי שזוכר). בולמי ה-WP (לפני שק.ט.מ רכשו אותם) הורכבו ממזלג הפוך מסיבי בקוטר 50 מ"מ עם מהלך גלגל של 300 מ"מ, ובולם יחיד מאחור עם מהלך גלגל של 320 מ"מ, כאשר את שני הצדדים ניתן היה לכוון ולכייל. גובה המושב עמד על 945 מ"מ ומרווח הגחון על 320 מ"מ – אופנוע גבוה. המשקל היבש הציב את המאזניים על 154 ק"ג.
לעומת ה-640 הרגיל, את האדוונצ'ר הלבישו בק.ט.מ בפלסטיקה שכיסתה את מיכל הדלק הענק (28 ליטר) עם שני החורים במרכזו, משקף גבוה ולא מתכוונן, וצמד פנסי החרק המפורסמים. את העיצוב ניתן להסביר בכך שג'רלד קיסקה (Kiska) היה נוכח גם אז.
למרות העיצוב, ה-640 אדוונצ'ר עשה הכל בצורה קרבית, מחוספסת, מווברצת ומרגשת. המנוע – טרום עידן האלקטרוניקה המסרסת – הגיב לסיבוב מצערת כהרף עין. בלי בקרות אחיזה או ווילי היה ניתן להחליק את הגלגל האחורי בכל מקום, להרים את הגלגל הקדמי ללא בעיה ולהגיע לבלימה מדויקת על סף נעילה גם ללא ABS. הבקרות היו בידיים ורגליים (ובראש) של הרוכב. כל מי שרכב עליו בישראל ירד איתו לשטח וחרש כל פינה בארץ. יש לא מעט שיכולים לספר איתו סיפורים ממדבריות נוכריות ברחבי העולם והרפתקאות רבות שכוללות תפירת קילומטרים רבים בכל יום, נשיאת ציוד ללא כל בעיה, ותיקוני שטח קלים בעזרת אולר וסלוטייפ. הק.ט.מ 640 אדוונצ'ר דרס כל דבר שעמד בדרכו ולא זז לשום אבן, חריץ, עלייה או ירידה. בשביל להתקדם עוד קצת פשוט היה אפשר לעמוד על הרגליות ולהוסיף עוד מעט גז.
על הצד השלילי הוא באמת היה מתיש ביום יום, עם הרבה ויברציות ולא מעט חום שהשאיר ריח על הבגדים. האמינות של המכלולים לא הייתה להיט (בלשון המעטה) וזה לא היה דו-שימושי יפני גנרי או ב.מ.וו F650GS דקאר מפונפן. היה צריך להשקיע וללטף אותו בסוף כל רכיבה קשה ובסוף כל שבוע, אחרת הוא היה מציק בתקלות קטנות ומעצבנות.
מי שרכש אותו ורכב עליו כמו שצריך לרכוב לא התחרט לרגע. עד היום ניתן לראות אקזמפלרים בודדים שעדיין מסתובבים בשטח הישראלי. בק.ט.מ כיבו את האור עליו בשנת 2007, אחרי שהבינו שה-990 עושה את הכל טוב יותר (ומכניס יותר כסף). על-בסיס הפלטפורמה היה גם גרסת אנדורו וגרסת סופרמוטו מגניבה, עליהם בפעם אחרת.
מערכת פול גז מאחלת לכם שנה טובה עם הרבה קילומטראז' והרבה פול גז במקומות הנכונים!