רשות המסים מעלה את המס על שמני מנוע

שר האוצר חתם על צו שנכנס לתוקפו ב-17.1.22 ובמסגרתו יעלה מס הבלו על שמני סיכה, ובין היתר על שמני מנוע לרכבים ולאופנועים; הסיבה: הקטנת הכדאיות הכלכלית למהילת דלק בשמנים ובפחמימנים.

ב-17.1.22 נכנס לתוקפו צו שעליו חתום שר האוצר אביגדור ליברמן, שבמסגרתו עולה תעריף מס הבלו על שמני סיכה, וביניהם שמני מנוע ושמנים הידראוליים לממסרות. על-פי הצו, מס הבלו על שמנים יעלה ב-2,983.52 ש"ח לכל אלף ליטרים של שמן, כשהמס יחול על אריזות שנפחן גדול מ-20 ליטרים.

הסיבה לעליית המס היא ניסיון של משרד האוצר להילחם בתופעה של מהילת דלק על-ידי עבריינים לצורך הגדלת הרווח על מכירת הדלק. את הדלק נהוג למהול בפחמימנים שונים כמו שמני מנוע או שמני ממסרה. זו הסיבה שעליית המס היא על אריזות תעשייתיות שנפחן גבוה מ-20 ליטרים – כלומר לרוב על חביות של שמנים.

שמני מנוע באריזות של 1 ו-4 ליטרים לא צפויים להתייקר, אלא רק, כאמור, שמנים באריזות של יותר מ-20 ליטרים. המשמעות היא ששמני מנוע לעסקים קטנים ובינוניים, קרי מוסכים, צפויים להתייקר, והמחיר הגבוה יותר יתגלגל ללקוח. על עליית מס הבלו יש להוסיף את רכיב המע"מ, וכן את המחיר הכולל של המוצר הכולל את הרווח ליבואן ולמוסך. על-פי אלו, ההערכות בשוק מדברות על עלייה של 7 עד 9 ש"ח לעלות של ליטר שמן לצרכן הסופי במוסך. בנוסף, משמעות המהלך היא הקטנת פער המחירים שבין אריזות פלסטיק קטנות לבין אריזות גדולות (חביות) – דבר שיגרום לתמריץ למוסכים לעבור לאריזות קטנות ומזהמות.

בנוסף, הצו מגדיר את הנתונים הטכניים של סוגי השמנים שעליהם יוטל המס החדש, ובין היתר מוגדרת נקודת ההבזקה (טמפרטורת ההתלקחות של השמן) – בהתאם לתקנים מקובלים של שמני מנוע. אולם, שמנים למנועי 2 פעימות הם בעלי נקודת הבזקה נמוכה מפני שהם אמורים להישרף עם תערובת הדלק והאוויר, ולכן גם שמנים אלו צפויים להתייקר בשיעור של עד 10 ש"ח לליטר.

הצו כאמור נכנס לתוקפו ב-17.1.22, אולם ב-20.1.22 הגישו באיגוד לשכות המסחר – יחד עם איגוד המוסכים ו-7 עותרים נוספים – עתירה לבג"צ כנגד הצו. בעתירה דורשים העותרים לבטל את הצו או לשנות את המתווה כך שלא יפגע בעסקים קטנים ובינוניים ולא יפגע בצרכנים הסופיים. לטענת העותרים, לא ניתן לשפוך את התינוק עם המים, שכן המלחמה במהילת דלקים היא חשובה וחשוב לסגור את הפרצה הזו, אבל לא על-ידי הטלת מס גורף ופגיעה בתעשייה כולה ובציבור הצרכנים, אלא על-ידי אכיפה ממוקדת: "במקום שהמדינה תקל על הציבור ותבצע עבודת אכיפה כלפי קבוצת מיעוט עבריינית שולית, היא בחרה להטיל עונש קולקטיבי על כלל הציבור".

עומר סלע, מנהל תחום הרכב באיגוד לשכות המסחר, אומר: "פנינו לבג"צ לקבלת סעד משפטי דחוף, מאחר שכל פניותינו לרשות המסים למניעת הטלת המס השגוי והמסורבל על שמנים המשמשים לרכב ולתעשייה לא נענו או שקיבלו מענה בלתי מספק. המס הוטל כביכול על מנת לצמצם את התמריץ הכלכלי למהילת דלקים בשל אוזלת היד של מערכת אכיפת החוק כנגד עבריינות במשק הדלק. אלא שהוא הוטל על שמנים מוגמרים לרכב, לתעשייה, לבנייה, לחקלאות ולשימושי משק רבים נוספים תוך ייקור עלויות שלא לצורך ותוך הטלת עונש קולקטיבי דווקא על שומרי החוק. מדובר בתשומות מרכזיות לתחזוקה ולתפעול של כלים וציוד ממוכן, שמבחינת תכונותיהן הכימיקליות והפיסיקליות, מבחינת מחירן או מבחינת אופן אריזתן כלל אינן יכולות לשמש כתחליפים בלתי חוקיים לדלק או שאין כל התכנות כלכלית לכך. הגם שבמתווה המס הוכנסו מספר פרמטרים האמורים להקנות פטור מהמס בגין עמידה בקריטריונים כימיקלים ופיסיקליים, הרי שנפלו טעויות וכשלים בניסוח הצווים עליהם התרענו מבעוד מועד, ואלו צפויים להפוך את קבלת הפטור למשימה מסורבלת עד בלתי אפשרית, תוך יצירת כאוס בשוק. אופן ניסוח הצווים ונוהל הבלו הנלווה אליהם , יגרום בהכרח לתוספת עלויות מעבר לעלות המס, לגידול משמעותי בהיקף אריזות הפלסטיק ואף בנזקים לסביבה, ולייקור נוסף של העלות לצרכן. אנו מצפים לתיקון העיוותים הרבים המצויים במתווה המס שכבר החל לגרום לאנדרלמוסיה בשוק".