1. הטווח – דווקא זאת נראית כרגע הבעיה הקטנה ביותר.
2. זמן הטענה – נכון להיום נמדד בשעות. הפתרון המוצע נכון להיום הוא תחנות להחלפת סוללות. אחד תמורת אחד(דורש מנגנון פרוק מהיר, גם זאת לא הבעיה). הפתרון הנ"ל חלקי בלבד כי הוא לא יעיל בעבור כמות גדולה של משתמשים. הרי בסוף גם הסוללה הריקה שחזרה לתחנה צריכה חמש שעות הטענה, ובחמש שעות חולפים בתחנת ה"דלק" אלפי משתמשים, קיצר, לא פתרון ראלי. אם לסכם:
זמן הטענה ארוך זאת בעיה לא פתורה.
3. מחיר יקר של הכלים(ושל הסוללות) לא פרופרוציונאלי בעליל. לא ברור לי מי הטמבל שקונה היום אופנוע ב 30,000ש"ח, אופנוע המוגבל ל 100 ק"מ, ואז הוא מושבת לשעות רבות של הטענה חוזרת.
4. הסוללות, בניגוד לפרסומים, הם מזהמות בטרוף. הסוללות עצמם עשויות מחומרים בלתי מתכלים, רעילים מאוד, גם בלתי ניתנים למחזור. אורך חיי סוללה חשמלית כ – 500 מחזורי טעינה ואחר כך היא הולכת לפח הזבל, ויוצרת שם זיהום אדיר. כרגע גם הבעיה הזאת בלתי פתורה.

המכוניות האיברידיות זה סתם גימיק, לא ירוק ולא נעלים.

יש פתרון, הוא כבר ממש וותיק: הפעלת מנועי בעירה פנימית בגז.
ההסבה לא ממש מסובכת, אבל התאגידים עדיין לא מוותרים על רווחי העתק שיש להם מהטכנולוגיה הישנה והמזהמת.