צפייה בגרסה מלאה : סיכום שנה קצר - טנרה 700
אינני מתיימר להיות בוחן מקצועי, או רוכב מקצועי, או מקצועי בתחום כלשהו.
אני אוהב לרכב, בעיקר לבד, בעיקר בכבישים נידחים ובעלי ספרות רבות.
נהנה מהנוף ולא מהמהירות.
אוהב לסטות מהכביש אל שביל או דרך צדדית, על מנת להגיע לפינה נידחת.
עד כאן על עצמי.
את הטנרה הנוכחי רכשתי לפני כשנה מחברת מטרו. הוא החליף טנרה 660, שגם הוא נקנה מהחברה. לאחר מסע השכנועים של ימאהה בדמות סרטוני רכיבה של הטנרה החדש, חשיפת אב טיפוס ראשון, שני, שלישי ואז עוד המתנה, לא יכולתי להחזיק את עצמי ובחרתי ב-700 החדש.
איינשטיין אומר כי הכל יחסי. צודק. בכל תחום.
נקודת התורפה של הטנרה במבחנים היתה המתלים. אך למי ששידרג מהדגם הקודם התחושה היא של מעבר מסובארו לאונה לסיטרואן סי-5.
מערכת מתלים מעולה, משככת את הדרך ומצמידה את האופנוע לכביש ולשביל בצורה נפלאה. אולי צריך לרכב על אופנוע עם מתלים באמת טובים כדי להבין היכן אני נמצא. אך טוב לי בינתיים.
בשנה אחת עברנו 20 אלף קילומטרים, בדרך היו שלושה טיפולים (אלף, 10 ו-20) וסט צמיגים אחד. התחזוקה לא זולה אך שווה את המאמץ.
המנוע - מדהים. סי.פי.2 של ימאהה. גם אחרי שנה עדיין מצליח להלהיב. מושך טוב בכל תחומי הסל״ד, רגוע כשצריך, עצבני כשרוצים. נמר בעור כבש או כבש בעור נמר או כל וריאציה. מיכל הדלק קטן, 16 ליטר בלבד ומד הדלק עצמו מזייף ולא אחיד.
תיבת 6 הילוכים נעימה לשימוש. אין מחמאות מיוחדות ואין תלונות. תיבה יפנית למהדרין.
המושב - אאוץ׳.
במעבר מהדגם הקודם ימאהה בחרו להצר את המושב ולהוריד שכבת ריפוד. הרוכב מתרגל בסופו של דבר אך למורכב/ת קצת קשה יותר. גם ימאהה הבינו את זה והוציאו מושב קומפורט למורכב. כמובן בתוספת תשלום.
ה-700 מגיע בשלוש תצורות אבזור, רגילה, טורינג וראלי. אני בחרתי בטורינג הכוללת שני ארגזי צד, מגן גחון עבה יותר, ג׳ק אמצע ומיגון מנוע. בנוסף מגיע עם החבילה וואן-סיט מתכתי המאפשר נשיאת ציוד מאחורי הרוכב.
לוח השעונים הוא ״דור אחד אחורה״ - לא כולל את כל הצבעוניות הנפוצה היום באופנועים. אני אוהב. מידע פשוט וישיר ללא בלבולי שכל. גם האלקטרוניקה דלה וכוללת ABS בלבד. אין מצערת אלקטרונית ואין בקרת משיכה. ה-ABS ניתן לביטול לטובת רכיבת שטח.
קוקפיט הרוכב כולל שקע מצית לטובת המעשנים והטוענים וזרוע מעל לוח המחוונים, עליה ניתן להתקין מכשיר ניווט, מצלמת אקסטרים וכו׳.
בשנה הזו קרו שתי תקלות - חיישן מיקום הילוכים איבד את מספר 2 וחיישן רגלית הצד הפסיק לעבוד. שניהם הוחלפו באחריות.
אז אם לסכם בקצרה:
טוב - מנוע, גיר, מתלים (יחסי).
פחות טוב - מושב, מיכל דלק קטן.
אשמח לענות על שאלות נוספות למתעניינים.
אחלה אופנוע בעיני ולא חיפשתי יותר. גם נראה טוב מאוד בשחור עם זיווד.
ה"אין מושב" הצר ובעובי של 2 ס"מ למורכבת גרם לי לוותר על הכלי.
אביעד אברהמי
29-10-2020, 23:16
יופי של סיכום :thumbsup:
אני דווקא חושב שמערכת המתלים של הטנרה 700 טובה. יכולה הייתה להגיע עם קפיצים במידה אחת יותר קשיחים ועם הידראוליקה מעט יותר איטית, אבל כבר במצבם המקורים הם טובים, ובכל מקרה הם פלטפורמה מעולה לשיפור, ובזול.
אגב, רכבתי על טנרה 700 חצי שנה.
פות"ש - תודה על הסקירה, יצא לך להיכנס איתו לשטח?
אביעד- ב"הידראוליקה יותר איטית" אתה מתכוון שמספיק להחליף את השמן לצמיגות גבוהה יותר?
zx2r,
אני רוכב בעיקר בשבילים מסודרים, מדי פעם מאתגר את עצמי בדרכים קצת יותר קשות אך מכיוון שאני רוכב לבדי כל הזמן, אני נמע ממקומות מתאגרים מדי.
את הרכיבות האלו הוא מבצע נפלא.
כמובן שכאשר האופנוע נופל, מתגלה נקודת התורפה - משקל גבוה שפשוט מאוד קשה להרים לבד. ארגזי הצד עוזרים כי הם ״מרימים״ מעט את האופנוע מהקרקע, אך לא פעם ולא פעמיים נאלצתי לפרוק את כל הציוד מהאופנוע על מנת להרימו או לחילופין לחכות שמישהו יעבור באותו השביל. תמיד מישהו הגיע בסופו של דבר.
אביעד אברהמי
30-10-2020, 17:33
אביעד- ב"הידראוליקה יותר איטית" אתה מתכוון שמספיק להחליף את השמן לצמיגות גבוהה יותר?
לא, ובכל מקרה לא ניתן מפני שאלו בולמי קארטרידג', וצמיגות השמן המומלצת עבורם היא 5W בלבד, או מקסימום עם סטיות לכאן או לכאן.
אני מתכוון לשיסתום אגרסיבי יותר על אותו השמן, וזה ממש לא סיפור.
אותו הסיפור בבולם האחורי.
וחשוב להדגיש - הבולמים של הטנרה 700 טובים מאוד כבר במצבם המקורי. הם פלטפורמה מעולה לשיפורים, אבל הם טובים בפני עצמם.
אני שאלה: האם ההתלהבות מהכלים הקלים והמיועדים לתכלית רכיבה קלה ונמרצת שיודעת לתת עבודה בשטח משתנה,
היא לא סימן כי רוכבים הבינו כי לא באמת ניתן לרדת לשטח עם מפלצות תדמית ולתת בראש. והפנימו שהצורך האמתי במיני מדינה
שלנו הוא דווקא כלי קליל פשוט שיודע לצאת לשביל מהכביש?
מה שמצחיק הוא שאתה כל כל מנותק מהשטח, שאתה חושב שהטנרה הזה הוא כלי קליל.
לא, ובכל מקרה לא ניתן מפני שאלו בולמי קארטרידג', וצמיגות השמן המומלצת עבורם היא 5W בלבד, או מקסימום עם סטיות לכאן או לכאן.
אני מתכוון לשיסתום אגרסיבי יותר על אותו השמן, וזה ממש לא סיפור.
אותו הסיפור בבולם האחורי.
וחשוב להדגיש - הבולמים של הטנרה 700 טובים מאוד כבר במצבם המקורי. הם פלטפורמה מעולה לשיפורים, אבל הם טובים בפני עצמם.
זהו, תהיתי אם זה צמיגות או שינוי שסתומי מעבר. תודה!
פות"ש - זו אכן אחת "הבעיות" שיש לי עם כלים כבדים בשטח מאתגר ולמה העדפתי כלי קליל יותר. תודה!
שושני - ייתכן, ייתכן גם שמעדיפים כלים זולים יותר שעושים את העבודה בצורה נוחה יותר ופחות "פוגעת כלכלית" מאשר "מפלצות תדמית".
Samichan
31-10-2020, 13:25
אינני מתיימר להיות בוחן מקצועי, או רוכב מקצועי, או מקצועי בתחום כלשהו.
אני אוהב לרכב, בעיקר לבד, בעיקר בכבישים נידחים ובעלי ספרות רבות.
נהנה מהנוף ולא מהמהירות.
אוהב לסטות מהכביש אל שביל או דרך צדדית, על מנת להגיע לפינה נידחת.
עד כאן על עצמי.
את הטנרה הנוכחי רכשתי לפני כשנה מחברת מטרו. הוא החליף טנרה 660, שגם הוא נקנה מהחברה. לאחר מסע השכנועים של ימאהה בדמות סרטוני רכיבה של הטנרה החדש, חשיפת אב טיפוס ראשון, שני, שלישי ואז עוד המתנה, לא יכולתי להחזיק את עצמי ובחרתי ב-700 החדש.
איינשטיין אומר כי הכל יחסי. צודק. בכל תחום.
נקודת התורפה של הטנרה במבחנים היתה המתלים. אך למי ששידרג מהדגם הקודם התחושה היא של מעבר מסובארו לאונה לסיטרואן סי-5.
מערכת מתלים מעולה, משככת את הדרך ומצמידה את האופנוע לכביש ולשביל בצורה נפלאה. אולי צריך לרכב על אופנוע עם מתלים באמת טובים כדי להבין היכן אני נמצא. אך טוב לי בינתיים.
בשנה אחת עברנו 20 אלף קילומטרים, בדרך היו שלושה טיפולים (אלף, 10 ו-20) וסט צמיגים אחד. התחזוקה לא זולה אך שווה את המאמץ.
המנוע - מדהים. סי.פי.2 של ימאהה. גם אחרי שנה עדיין מצליח להלהיב. מושך טוב בכל תחומי הסל״ד, רגוע כשצריך, עצבני כשרוצים. נמר בעור כבש או כבש בעור נמר או כל וריאציה. מיכל הדלק קטן, 16 ליטר בלבד ומד הדלק עצמו מזייף ולא אחיד.
תיבת 6 הילוכים נעימה לשימוש. אין מחמאות מיוחדות ואין תלונות. תיבה יפנית למהדרין.
המושב - אאוץ׳.
במעבר מהדגם הקודם ימאהה בחרו להצר את המושב ולהוריד שכבת ריפוד. הרוכב מתרגל בסופו של דבר אך למורכב/ת קצת קשה יותר. גם ימאהה הבינו את זה והוציאו מושב קומפורט למורכב. כמובן בתוספת תשלום.
ה-700 מגיע בשלוש תצורות אבזור, רגילה, טורינג וראלי. אני בחרתי בטורינג הכוללת שני ארגזי צד, מגן גחון עבה יותר, ג׳ק אמצע ומיגון מנוע. בנוסף מגיע עם החבילה וואן-סיט מתכתי המאפשר נשיאת ציוד מאחורי הרוכב.
לוח השעונים הוא ״דור אחד אחורה״ - לא כולל את כל הצבעוניות הנפוצה היום באופנועים. אני אוהב. מידע פשוט וישיר ללא בלבולי שכל. גם האלקטרוניקה דלה וכוללת ABS בלבד. אין מצערת אלקטרונית ואין בקרת משיכה. ה-ABS ניתן לביטול לטובת רכיבת שטח.
קוקפיט הרוכב כולל שקע מצית לטובת המעשנים והטוענים וזרוע מעל לוח המחוונים, עליה ניתן להתקין מכשיר ניווט, מצלמת אקסטרים וכו׳.
בשנה הזו קרו שתי תקלות - חיישן מיקום הילוכים איבד את מספר 2 וחיישן רגלית הצד הפסיק לעבוד. שניהם הוחלפו באחריות.
אז אם לסכם בקצרה:
טוב - מנוע, גיר, מתלים (יחסי).
פחות טוב - מושב, מיכל דלק קטן.
אשמח לענות על שאלות נוספות למתעניינים.
תודה על פתיחת האשכול. תמשיך לעדכן.
Sent from my iPhone using Tapatalk
אני שאלה: האם ההתלהבות מהכלים הקלים והמיועדים לתכלית רכיבה קלה ונמרצת שיודעת לתת עבודה בשטח משתנה,
היא לא סימן כי רוכבים הבינו כי לא באמת ניתן לרדת לשטח עם מפלצות תדמית ולתת בראש. והפנימו שהצורך האמתי במיני מדינה
שלנו הוא דווקא כלי קליל פשוט שיודע לצאת לשביל מהכביש?
השושנים,
אני לא בטוח שאני מבין מהי כוונתך, האם הטנרה נחשב לכלי קליל? אולי ביחס למפלצות האוסטרו-גרמניות, אך לא בהשוואה כמובן לאופנוע שטח (או אפילו דו״ש) יפני בנפח רבע ליטר.
לעיתים אני מרגיש משיחות עם אופנוענים אחרים כי הם נוטים ״להילחם״ במציאות. התגובות נעות בין ״הוא לא טוב בשטח כמו הימאהה 250 שלי״ מצד אחד של המתרס ועד ״זה לא אופנוע כביש״ מצידו השני.
התחושה היא שמסרבים לקבל את המציאות כפי שהיא. לא ניתן ליצור אופנוע שהוא טוב בהכל (או לפחות לא במחיר סביר), ואופנועי האדוונצ׳ר הם ״פשרה״ מעולה למי שלא מחפש את הכי-הכי בכל דבר, אלא וורסטיליות נוחה לשימוש יומיומי. תנוחת רכיבה נוחה, ביצועי כביש טובים, ביצועי שטח סבירים לרוכב הממוצע.
עולם הפרסום מוכר לנו תמונה יפה בשביל הדמיון. שטח, כביש, הרפתקה. הרפתקה!
גם אני חוטא בהזלת ריר על סרטונים סמי-פורנוגרפיים של אדוונצ׳רים עומדים בקצב אחד עם אופנועי שטח קלים. האם הדבר אפשרי? בוודאי. אך הרמה הנדרשת מהרוכב גבוהה בהרבה, והעלות של הנזקים גם היא בהתאם.
כשאצא לטיול ארוך מסביב לעולם יום אחד, זה כנראה סוג האופנועים שאקח איתי. אדוונצ׳ר כשמו כן הוא - אופנוע להרפתקה. ההרפתקה יכולה להיות בקפה באיזה שביל ליד הבית או בהקפה מסביב לעולם. בשביל מטרה זו האדוונצ׳רים מתאימים כמו כפפה ליד ולדעתי הטנרה הוא בין הטובים שביניהם.
מה שמצחיק הוא שאתה כל כל מנותק מהשטח, שאתה חושב שהטנרה הזה הוא כלי קליל.
אמרתי בהשוואה לבימר, אגב רכבתי עליו והוא מרגיש קליל.
שטח זה דבר מאוד מופשט. רגע אחד אתה מפליג על שבילים ורגע שני הוא מייסר אותך בשוטים ועקרבים כך שלתפיסתי האישית לא הייתי רוצה אופנוע של 70,000 ש"ח (בלי תוספות!) הפוך על אבנים. לגבי הטנרה, עשיתי עליו נסיעת מבחן ולא אהבתי את לוח השעונים הספרטני המרצד ואת העובדה שהכיסא לא נוח במיוחד לרוכב וגם למורכבת.
המערכת פועלת באמצעות vBulletin® ; גרסה 4.2.2 Copyright © 2026 vBulletin Solutions, Inc. כל הזכויות שמורות. תורגם על ידי WizCraft