גיורא, KTM790 ADV

[קידוזו]

10045
חודשים בלי אופנוע והתלבטתי אם בכלל כדאי לקנות אופנוע. ראיתי את הרע בכבישים את השברים והנפילות בשבילים ואמרתי לעצמי, חכה.
אז חיכיתי והזמן עבר ודברים אחרים קצת השכיחו מהלב ופתאום הרגשתי שאני חייב אופנוע. חרמן עד לאזניים שכנעתי את עצמי שכל אחד מהדגמים למטה יענה לצרכי וחשקי:
התאמה לרכיבה בשטח עד רמת קושי 3 בסולם של 5. זה אומר קידמי בקוטר 21. י'- סינגלים נוחים, שבילי ג'יפים לא נוחים.
נסיעות בכביש - אפשרי, רק אם אפשר מעל 120 קמ"ש.

על על 1090 R ישבתי לא מזמן והופתעתי שהגעתי עם הרגליים לרצפה. זאת היתה הבחירה ששימחה את ליבי. אפשר ללחוץ בכביש וגם קצת שטח. ה 1290 T הוא הבחירה הבאה שמלהיבה אותי כבר הרבה זמן. פחות שטח ברמה אחת אבל יש טורינג כמו שצריך ומנוע על חלל. ה CRF 300 (24 כ"ס) שלקחתי לסיבוב היתה הבחירה של הראש. עזוב כבישים, זה מטורף. טייל לבד לאן שאתה רוצה. אמינות, קל. זול. אממה, שכח מנסיעות ארוכות.
אחר כך אמרתי רגע במחיר של אין כביש אולי עדיף DR650 עם שיפורי כיסא ובולמים משם עברתי לאם אתה כבר קונה אופנוע מדוגן לא לכביש באותה סביבת מחיר כך 690 (כי ק.ט.מ זה לא אבניר) ותקבל גם יכולת כביש והרבה יותר פאן בשטח. אחר כך נזכרתי שהונדה מוציעים את הטרנסאלפ 700 והתקשרתי.

עקרונית נראה בדיוק מה שאני רוצה, קצת שבילים הרבה אמינות ואלקטרוניקה אבל יגיעו עוד הרבה זמן ואני חרמן עכשיו. בשבוע שעבר התקשרתי כדי לסגור עם בעלי 690 ובעלי CRF300 ולמעשה העסקאות נסגרו בע"פ כשרק שאלת ההיסטוריה מרחפת מעל זיכרון דברים.

לא היתה היסטוריה אבל היה 790 S עם נתונים טובים.
790, אתה מטורף?
נזכרתי בסרטון האימה של ברט עם הקסקט.

https://www.youtube.com/watch?v=SauochkRQE8

אמ"לק- צלחות בלמים רעועות, בוכנת בלם אחורי שנתלשה מהתושבת, כשלים באלקטרוניקה. אממה, הבחור רוכב אנדורו עם הדבר הזה. חפרתי קצת ביוטיוב והיו עוד דברים שחזרו על עצמם כמו תרמוסטט ובולם אחורי ומוביל שרשרת. מצד שני, אישתי פתאום זרקה שאפשר לטייל בארץ ובחו"ל ודיברתי עם כמה חברים שרוכבים על 790 שלא נתקלו בבעיות.

היתה לי רכיבת מבחן שדי זכרתי לפני שנים וגם הבעלים נתן לי סיבוב קצר ובקיצור שכנעתי את עצמי בהצלחה שזה האופנוע הנכון לעכשיו. עשיתי בדיקה באחד המוסכים המורשים כדי לוודא שאין עיזים. יש היסטוריה מלאה, ק"מ נמוך ושנתון גבוה והכי חשוב, הוא לא בכתום שמכאיב לי בעין.

בדרך חזרה שיחקתי קצת. תאוצה טובה במהירות ביניים 80 עד 180. הקידמי פחות מתלהב מסיבובים מהירים כמו ארפכשד (http://fullgaz.co.il/forums/showthread.php/20942-%D7%90%D7%A8%D7%A4%D7%9B%D7%A9%D7%93-(-KTM-%D7%90%D7%93%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%A6-%D7%A8-1090)-), הבלמים בסדר לא להיט כפי שזכרתי ואולי בגלל שמשומש. הבולמים לכביש בסדר גמור. בשטח אבדוק בהמשך.

התמרון לכניסה לבית הוא סוג של "שטח טכני" והרגשתי את הגודל והמשקל לעומת ארבינקא (http://fullgaz.co.il/forums/showthread.php/22623-). אני גם מגיע לאחר שצברתי נסיון בשטח, אני בעניין של טיול ופחות מבחני עבירות.

זה לא אופנוע בינייים או פשרה עבורי כי מכל האדוונצ'רים הוא היחיד שמשלב גובה מושב, משקל, כוח, קצת תיור ואלקטרוניקה מתקדמת וכמובן תמורה לעלות. בעוד 20-30 אש"ח יש את האפריליה (אבניר) והטרנסאלפ החדש שטרם נחת כאן.

הדבר הנכון הוא להחזיק אופנוע ספורט טורינג וצרצר אבל אני לא שם מבחינת תשוקה, עלויות ורצון. אני בהתאוששות ארוכה משפעת אז אני לא עולץ לדברי אשתי אבל אני בטוח שיהיה כיף. יש לי כבר כמה מסלולי טיול בראש וזה יקרה בקרוב.

[NAOR2207]

חבר. אתה חופר
לא נשאר לך זמן לרכוב

[ayalzo]

לא מבין איך הטנרה 700\t7 לא נכנס בשיקולים.
אותו רעיון, מתקלקל פחות.

[JohnnyDough]

תתחדש!
אני כבר שנה וחצי עם 890 אדוונצ׳ר ומאוד אוהב את הכלי. הכשל היחיד שנתקלתי בו הוא עם המפסק של תאורת בלם (תקלה מוכרת בלא מעט כלים) אבל הוחלף בלי בעיה, עוד בסמוך לקניה, ומאז שקט. הדבר הכי מוצלח שעשיתי לו היה להחליף את הצמיגים לanakee adventure ויש מצב טוב שזה ישפר לך את התחושה בסיבובים. עבורי זה היה שינוי מאוד דרמטי יחסית לצמיגים שהגיעו איתו.
לפני זה היה לי דיוק 790, שגם לא עשה יותר מדי בעיות (הזעות שמן מהמפעל - תוקן ממש בהתחלה ולא חזר).

מהצד הפחות אופטימי - ניסיתי כמה מוסכים של היבואן, כולל כאלה שהומלצו כאן וממש לא בא לי לחזור לאף אחד מהם. היחיד שעשה רושם טוב יחסית עבר למטרו.

[השושנים]

מעניין...שיהיה בהצלחה

[קידוזו]

חבר. אתה חופר
לא נשאר לך זמן לרכוב
דווקא מאלה שרוכבים.


לא מבין איך הטנרה 700\t7 לא נכנס בשיקולים.
אותו רעיון, מתקלקל פחות.
גבוה
אין טורינג
אין הרכבות
אין בקרות
אמין, זה כן.

תתחדש!
אני כבר שנה וחצי עם 890 אדוונצ׳ר ומאוד אוהב את הכלי. הכשל היחיד שנתקלתי בו הוא עם המפסק של תאורת בלם (תקלה מוכרת בלא מעט כלים) אבל הוחלף בלי בעיה, עוד בסמוך לקניה, ומאז שקט. הדבר הכי מוצלח שעשיתי לו היה להחליף את הצמיגים לanakee adventure ויש מצב טוב שזה ישפר לך את התחושה בסיבובים. עבורי זה היה שינוי מאוד דרמטי יחסית לצמיגים שהגיעו איתו.
לפני זה היה לי דיוק 790, שגם לא עשה יותר מדי בעיות (הזעות שמן מהמפעל - תוקן ממש בהתחלה ולא חזר).
האופנוע עם צמיגי פירלי סקורפיון STR די חדשים. אין לי מושג לגבי טיבם. נראים כמו 70-30. לא יודע כמה ארכב בשטח שדורש צמיג קרבי יותר אבל אם צריך אחליף.

מהצד הפחות אופטימי - ניסיתי כמה מוסכים של היבואן, כולל כאלה שהומלצו כאן וממש לא בא לי לחזור לאף אחד מהם. היחיד שעשה רושם טוב יחסית עבר למטרו.
בינתיים הנסיון שיש לי סביר בהחלט. היו פאדיחות אבל קיבלתי גם ייעוץ וגישה מאוד שירותית במוסכים של KTM.


מעניין...שיהיה בהצלחה
שיהיה כיף. גם לך.

[ayalzo]

אני גם חשבתי כך.
עד ששכן שלי קנה אחד.
מונמך מהחברה.
זאת חיה אחרת לגמרי מהטנרה 660 שנראה לי שאתה מבלבל עימו.

[JohnnyDough]

בינתיים הנסיון שיש לי סביר בהחלט. היו פאדיחות אבל קיבלתי גם ייעוץ וגישה מאוד שירותית במוסכים של KTM.

הבעיות שלי היו עם זרקנות/חוסר אכפתיות והגינות/יושרה. השירותיות היתה סבירה.

[NAOR2207]

דווקא מאלה שרוכבים.


תהנה סתם ניסיתי להקניט,
אגב זה לא אתה הדראמה קווין שאמר שנגמר לו מאופנועים (ואמרתי עליו "הוא עוד ישוב") ?
ועוד בגלל קטום?

[השושנים]

https://www.youtube.com/watch?v=OS9uUlfBrbA

[קידוזו]

אני גם חשבתי כך.
עד ששכן שלי קנה אחד.
מונמך מהחברה.
זאת חיה אחרת לגמרי מהטנרה 660 שנראה לי שאתה מבלבל עימו.
רכבתי על הטנרה וגם לי יש חבר עם מונמך. לא חושב שהוא עומד מול ה 790 באף מדד מלבד אמינות. בעליות עם דרדרת רואים בבירור את השפעת האין בקרות.

[קידוזו]

רבע לשלוש ו-4 אופנוענים מאובקים ומבוצבצים מלאים בדאווין של פריז דקאר נכנסים לשוק של נתיבות ומחנים ליד המסעדה האחרונה שפתוחה לקראת השבת. בתשובה לשאלתי מה יש לאכול -זו התשובה שקיבלתי. כופתה פרנה.הטענתי שבגלל שאנחנו זרים הם סתם ממציאים מילים לבייש אותנו. הם צחקו וקיבלנו גם בריק עם ביצה נימוחה על חשבון הבית והיה שמח ומלא שבת שלום וסעו בזהירות. מלא מבטים מסביב. שמתי ילד לבקשת האב, על האופנוע. הנעתי והוא נתן גז בחיוך גדול וכולם עם כיפות ושביסים. היה כיפי, למרות שברקע אנחנו ישראל הראשונה והם השניה ואולי דווקא בגלל זה.

כמה ימים לפני, בשיא הגשמים מישו מחבורת המיואשים ארגן טיול. 2 טנרה, אחד GS850 ו 790. סגרנו שנישן ונאכל ערב בצאלים ובבוקר שלפני ואחרי נחליט על מסלול. לא הספקתי לרכוב על גיורא, לקנפג את התפריט ומצבי רכיבה ואפילו לא לרתום תיקי צד. הבנתי שלא נרכב שטח וגם אם כן, בקטנה כי בוץ. מדובר בהזדמנות או יותר נכון ההיכרות הראשונה עם הכלי ואני מלא סקרנות.

בבוקר אמרתי לגיורא, אתה ואני, כן? יוצאים עכשיו לטיול. בשמורת פורה כולם עם מגפי ומכנסי שטח שותים קפה. רק אני עם נעלי כביש ולא ממוגן בשיט. אני זורם לרכיבת שבילים ראשונה. עבירות רמה 1. קל. בדקתי התנהגות בפניות תאוצות בלימות והכל בסדר עד שמגיעים למקטע חול. רכבתי בעמידה עם משקל אחורה, ליטוף בלם אחורי לייצוב, גז החלטי, כידון משוחרר ואיבדתי את הקידמי די מהר. עפתי על החול ופצחתי בריקוד בגלל המוסיקה בקסדה. נפלתי טוב עם גלגול נכון. הרמתי לבד והמשכנו בין השלוליות לכיוון יד מרדכי ואחר כך לשדות עד שהגענו לבוץ.
10048

די מהר ה GS שהוביל נפל בחצי סחרור. הבוץ היה דביק ועמוק אבל הרמנו והמשכנו בזהירות. כאן הבנתי לראשונה עד כמה הגובה קריטי. אחר כך דרומה יותר נכנסנו לכל מיני שבילים לא שבילים בלי בוץ והרגשתי ממש נחמד. שיניתי את מצב הרכיבה מ street לשטח והשינוי מורגש. האחורי מפרפר יותר, הגז מתון יותר. במכות גז במצב Street הוא נותן משהו כמו סיבוב אחד ומתרסן בצורה מעוררת השתאות. את זה זכרתי מרכיבת המבחן אבל בכורכר זה קרא עשרות פעמים ביציאות מסיבובים. מאוד בטוח ומתחשב.
10049

בערב בפאב היה שמח אחלה אוכל (מומלץ) ואלכוהול וכלמיני ונרדמנו מבושמים בנחירות רמות. למחרת החלטנו תוך כדי סגירת הקסדות למעלה עקרבים והם רוכבים לאט. 100 קמ"ש בכביש מנהלתי קשוח עבורי. אני סובל מאבד ריכוז וגם היה חם. בחצבה החלטתי שאני חייב לתת בגז וחתכתי צפונה סולו דרך ערד > סנסנה > לכיש > בית גוברין. בערד היו המון מטיילים והיה קשה למצוא סדרת פניות ריקה אבל בהמשך קיבלתי כביש פתוח והמנוע והבלמים עבדו קשה. במגרש הביתי והמוכר בסביבות לוזית עגור הרגשתי ביטחון להעלות קצב והיה כיף. אחלה בהמה.

אז מה למדתי בגן
עד עכשיו קניתי אופונעים נורא שונים זה מזה וגיורא איפשהו באמצע.
היגוי - בפניות מהירות גיורא מאוד שונה מארפכשד (21 מקדימה, מתלים). קשה לדייק לאייפקס וצריך להקדים את הכניסה וכתוצאה גם להקדים את היציאה. זה אומר שתיקנתי לא פעם עם הגז את רדיוס הפניה בתאוצה החוצה. התוצאה היא קצב די מהיר אבל לא קרבי. בשטח מרגיש טוב מאוד.
בולמים - הקידמי בשבילים עובד טוב יותר במהירות ולאט הוא קופצני מדי. האחורי בפניות מהירות באפסלט במהמורות וגלים באספלט מזעזע למעלה מטה בצורה לא הכי בטוחה. הכוונה היא במהירות של רכיבת מסלול, לא בשיוט.
מיגון רוח- טוב בשיוט של 130-140. המשקף על גובה מקסימלי מפנה את הרוח לקצה הקסדה ובכיפוף קל אפשר לגמוע מרחקים משעממים מהר.
סוסים - התאוצה במהירות 80~ עד 140~ לצרכי עקיפה טובה אם בהילוך הנכון. בשישי חסר קצת כוח. מגיע ל 200 אבל מעל ל 185 זה קורה לאט. בסל"ד נמוך המומנט דווקא הפתיע לטובה.
ארגונומיה- מעולה. הכל נוח, במקום, קרוב וקל לשליטה. המושב המשודרג (אפטרמרקט של KTM) נוח לשעתיים רצופות אם צריך.
מראות - עובדות אבל קטנות מדי לטעמי. צריך לכוון אותם כל פעם מחדש.
גובה- תענוג. בוץ עם שני רגליים על הקרקע הרבה פחות מפחיד עם רגל בקושי. תחושת הביטחון שאתה יכול לעצור ולהניח רגל יציבה שתחזיק את המשקל מורידה את הסטרס מאוד. אני לא מתכוון לעבור מדרגות של חצי מטר ומבחינתי רוב האדוונצ'רים מתוכננים רע מהבחינה הזאת.
מרכז כובד - אם מוסיפים לגובה הנוח את מרכז הכובד הנמוך מקבלים תחושה של משקל פחות מאיים והכלי בשטח הרבה יותר נוח לשליטה.
הצמיגים די חדשים, פירלי ראלי STR.

גיורא נחמד בגמיעת מרחקים, מצויין לשבילים ברמה 1-3 וסינגלים קלים ,פחות מתאים לשטח קשה ברמה 4-5 ורכיבת כביש ספורטיבית. חלק מהמכלולים ברמה בינונית אבל הוא נוח, חזק וכיפי בשטח. נראה לי שיהיה נחמד.

[קידוזו]

מקטע מהטיול הראשון.

https://www.youtube.com/watch?v=hDfHKTCoGkY

[קידוזו]

קבעתי עם חבר שרוכב על הימליאן לסיבוב בשפלה הדרומית. אירוע שנדחה יותר משנתיים. רציתי להכיר סוף סוף את האופנוע בשטח ברמת קושי 1 עד 3, שאליו אני מייעד אותו. התחלנו במקטע של חצי שעה ברמה 3 ומשם רכבנו ברמת קושי 1-2. אחרי 90 ק"מ שטח נטו שעברו מהר בצורה חלקה אני מרוצה ומופתע לטובה. לא חשבתי שארגיש בנוח כל כך מהר. היה פשוט וכיף.
קישור למסלול, מומלץ.
https://off-road.io/track/6711032455626752
(https://off-road.io/track/6711032455626752)
אתגר שעדיין מחרפן אותי הוא תפזורות אבנים קטנות על מצע קשה כשהקידמי משייט אבל היו מעט כאלה. בסה"כ עברתי דברים שלא תכננתי לפגוש אחרי שעתיים בשטח והרגשתי בטוח.
הורדתי את הארגז הקשיח והוספתי תיקי אוכף על המאומט ויכול להיות שזה שיפר את תחושת היציבות. להערכתי הארגז של קאפה שוקל באזור 5-8 ק"ג אבל הוא בקצה הגבוה והמרוחק ביותר.
עברתי למצב רכיבה Off Road - תגובת הגז מתונה יותר ואני לא אוהב את זה. גם לא ביטלתי ABS אחורי וצריך ללמוד לקנפג את העסק.
את זווית מנופי הכידון אני לא מתכוון לשנות.
יש קוויקשיפטר אז ברגל שמאל אני מסתדר כי להוריד לשני קל אבל ברגל ימין צריך לכוון את הברקס.
הצמיגים גם הפתיעו לטובה.
מגיני ידיים סגורים אבל עשויים פלסטיק.
בסרטון המקטעים היותר קלים, פגישה עם זוג צבאים וקמטן די גדול.
את המרדף אחרי הצבאים הפסקתי אחרי שניות. רק רציתי לצלם.
בתכנון טיול עם לינה בשטח וכל הטררם האדנוונצ'רי.

https://www.youtube.com/watch?v=6QE-O7XfMsE

[Guccii800]

עכשיו בגלל הסרטון הזה בא לי לקנות הימליאן שגם לפני השתעשעתי במחשבה של לקנות אחד כזה.

[AsafA]

אחלה וידאו, עושה חשק לדו"ש קטן. איך קוראים לשיר שמתנגן ברקע?

[קידוזו]

עכשיו בגלל הסרטון הזה בא לי לקנות הימליאן שגם לפני השתעשעתי במחשבה של לקנות אחד כזה.
זה בשטח הקל, במקומות היותר קשים הופתעתי לגמרי. הרוכב מנוסה אבל האופנוע ובעיקר המתלים לא הראו שום סימני מאמץ.
קח בחשבון שהחבר לא עולה על אספלט כמעט. אם אתה קונה בחייאת- אל תעלה על אספלט. לאט (100 קמ"ש) זה מסוכן.
לפני שבוע רוכב אחראי עם הימלאין חטף מאחורה ושרד את זה.

[קידוזו]

אחלה וידאו, עושה חשק לדו"ש קטן. איך קוראים לשיר שמתנגן ברקע?
ממליץ בחום על דו"ש או אדוונצ'ר ויש נימוק.
בטיולי כביש רוכבים לפחות שעה מנהלתית עד לאותו "קטע מעניין".
הקטע המעניין לוקח פחות מחצי שעה ואז צריך לחזור אבל לא באותה דרך אז דופקים עיקוף מנהלתי של שעתיים.
אני לא נהנה מרכיבה על אופנוע בכבישים מהירים גם כשאני על 150 או 200. זה פשוט לא מעניין אותי. מעדיף רכב.
תוסיף את הסיכון למשהו קטלני מעל וקיבלת פחות כיף.
בטיולי שטח יש לך גם נוף שמאפשר לעצור ולהינות או לרכב לאט והיחס בין קטעים מעניינים לרכיבה מנהלתית גבוה בהרבה.
אם אתה לא בעניין של כביש בכלל ואתה לא מרכיב בדרך כלל יש אחלה דברים בין 30-40 אש"ח. תוסיף קורס שטח אחד על האש ואתה מסודר.
יאללה, בוא לשטח.
David Geddes - Run Joey Run

זה השיר. מילים של סרט טורקי וגם השקיעו בקליפ מליונים :) פשוט נזכרתי בו כשראית את הצבי בורח.
https://www.youtube.com/watch?v=j0coLSkmIBw

[השושנים]

אחלה וידאו, עושה חשק לדו"ש קטן. איך קוראים לשיר שמתנגן ברקע?

יש הרבה שירים טובים מלפני שנולדת...

[קידוזו]

אז אחרי 10 שעות שטח שברובו ברמת קושי 1-2 (חוץ מכמה מקטעים ברמה 3+) מתוך 5 כולל והקפצת החיילת לבסיס אני חושב שזה זה. כאילו הכלאה ה 701 ל 91090 אבל בעצם שיפור בהכל. פשוט תענוג. אין שום דבר שאני צריך או רוצה לשדרג. רכיבת שטח זה לא רק טכניקה אלא הרבה עניין מנטלי וכשהכלי לא מאיים אני זורם ואז גם הוא זורם ופשוט זורמים. שני טיולים שהפכו ל 170 ק"מ של זרימה בקצב מספק. כזה שרואים את הנוף בעיניים. כיף עם החבר על המליאן ויש עדיין קצת אביב. רוכב על מיטאס 06. התפנצ'ר, הצמיג מסרב להתקלף אבל מצד שני, עם פנימית מרוקנת לחלוטין רכבנו עד ליציאה מהשטח עוד 10 ק"מ ועל הכביש ב 55 קמ"ש עוד חצי שעה עד הבית. נס גלוי. מקטעים מהשליש הראשון של הטיול.

https://www.youtube.com/watch?v=1RYLImKxsRc

[קידוזו]

מצאתי אוצר. בחור מפורום אדוונצ'רים של גויים הקים אתר שמוקדש כולו ל 790 ADV:
https://790adventure.net/
(https://790adventure.net/)ביליתי שם די הרבה זמן. למדתי דברים חדשים ונרגעתי מכל מיני מחלות ילדות שכבר תוקנו וכמה "ליקויים סדרתיים" שהתבררו כמקרים בודדים.
שיחקתי בטיול הקודם עם מצבי רכיבה ומצבי ה ABS (עיצבו את העסק נורא מבלבל) ושכחתי להחזיר אותו למצב רגיל כשרכבנו על הכביש. זה הסתיים בזנב שנגרר מצד לצד לפני כיכר במשך 20 מ' לפחות. הגעתי לוידיאו הזה שאישש את מה שידעתי מה 701רוכב מיומן בשטח יכול לבלום טוב יותר בלי ABS. העניין שב- 790 ה ABS במצב שטח די טוב אבל ההבדל בין בלימה מתוכננת לעומת עז שקפצה על הדרך לא מצדיק לדעתי את המעבר.

https://www.youtube.com/watch?v=oW1fVY2m7JI

[קידוזו]

אחרי ימים שגיורא במוסך בגלל תקלה שלא התגלתה בבדיקה התגעגעתי. קיבלתי אותו עם בלמים חדשים מקדימה והנחיה לרכוב רגוע בקילומטרים הראשונים. רכבתי בקצב המכוניות ואפילו עם ברקס מופעל קלות עד לבית גוברין. תדלקתי ותקעתי סיגריה חפוזה וקולה. מזמן לא רכבתי ממש מהר. מכניס אזניות, חובש קסדה מרכיב משקפי שמש, רשימת שרים מנגנת, אחרונות הכפפות ויאללה- פאק, כמה שהתגעגעתי.
חימום קל בכביש האחורי הצר עם מעברי המים העמוקים הצמיגים חמים אני חם ובכלל היה חמסין. רוכב על האדומים בכביש המקסים לעגור ומשם שריגים ובעזקה שמאלה כי היה די פנוי וזה המגרש הביתי. לוחץ לוחץ ולא...זה פשוט לא אפרכשד. הבולמים לא מספקים את הביטחון לרדת נמוך בפניות והמנוע חזק אבל לא כמו הכוח האימתני שעשה חם בלב וההבדל בין 19 לקוטר 21 מקדימה משפיע על ההתנהגות ובחירת הקווים.

על הנייר גיורא חלש בכמעט 30% וזה מורגש. חזרתי הביתה וישבתי בחצר לעוד קולה שמח וטוב לב ומזיע כמו חמור. כי למרות שאהבתי נורא, לא רציתי להמשיך עם המהירויות בשגעת. רציתי שטח ויכולת סבירה בכביש. ה 790 הוא לא כולבויניק ספורט וטורינג ובזוג ושטח ברמה 3 כי אין כזה. אין לו ספורט בשיט והטורינג סביר מינוס אבל הוא אדוונצ'ר אסלי.

[קידוזו]

מור"ק אדוונצ'ר.
לא, אין לי שום מעלה קרבי ומדורדר או מדרגת סלע שפיזזתי מעליה אבל מעשה שהיה כך היה.
ד' 50 מ' לפני, מוביל על ההימליאן. זורמים לכיוון סיום העסק במקטע שבילי אדמה וכורכר בלב שדות. היינו על 50 קמ"ש ~ רוב הזמן.
עברנו ליד מטע מגודר משמאל. גדר קיר עם קונצרטינה נוצצת ונמוכה מדי. ד' על הקוליס הימני נתקל בזרימה מהשדה המגודר מאט מאוד עובר וקצת זורק ימינה שמאלה.
אני על השמאלי, מוריד קצת מהירות ועובר חלק. מעלים חזרה מהירות כי יש ראות וישורת ולפת פתע קלטתי שלולית בוץ שהתקרש מלמעלה.
לא הספקתי לבלום בשיט הקידמי העלה ספלאש אדיר של בוץ סמיך, האחורי נזרק שמאלה הכידון נטרק לכל הכיוונים וניסיתי להישאר על המושב שכאני בהחלקה חופשית לכיוון הגדר והתלתלית. מאבק ארוך של כמה שניות בלימה מתונה ועצרתי שלושה צעדי מהגדר ארבע מ' מהשביל. הדופק על מאתיים. ד' מתרחק אבל אני עוצר לנשום כי נבהלתי לאללה. זה האירוע הכי אקסטרימי שחוויתי בשטח מעולם. זה לא הנפילות של ה 2-4 קמ"ש. ב 50 קמ"ש זה רע וכשיש תלתלית בסביבה זה רע מאוד. אחרי דקותיים הנעתי והמשכתי. בוץ עם פאקינג הסוואה מושלמת. נראה יבש לחלוטין עד שמתקרבים מאוד. אז השיעור שלא הבנתי- שוב. בוץ בשבילים ליד שדות זה חרא. וזה מסוכן.

[השושנים]

אופנועני שטח מכורים לגבס.

[ayalzo]

פחחח....
גבס זה לחלשים.
טיטאניום זה החומר למקצוענים!
אני מושקע חזק מאוד בבורסה למתכות.

[קידוזו]

יש באמת קטע של לנסות יותר, גם אצלי. להעיז, לבטא את השיפור, להגדיל את הווסאח בשקל תשעים. כן, זה קורה ואנשים שוברים איברים. מי שראה אדוונצ'רים נופלים- זה הרבה פעמים מהר ורע ובלתי ניתן לשליטה ולניהול. רוכבים נטרקים בנפילות של ראש על סלע וברך מרוסקת מכלום- אבן מסכנה או חריץ במקום הלא נכון.
קבעתי איזשהו רף נזק ורמת סכנה ואני מנסה להישמר אבל זה לא תמיד עובד. מה שבטוח, שאם הייתי פחות קשיש ויותר בכושר הייתי מעיז יותר ואני לא זוחל בשטח פשוט יותר מטייל ופחות על אדרלנין או שופוני.

[קידוזו]

לפני כחודש לקחתי חבר חדש מהכתומים לטיול בשפלה. סיכמתי איתו על מקטע ראשון קצר של 10 ק"מ בשביל לבן סביר (דרגת קושי 1) שארכב מאחוריו כדי להתרשם ולהחליט על החלק השני של הטיול (דרגת קושי 2). הבחור טס והחלטנו שממשיכים לחלק היותר קרבי (דרגת קושי 2). זה היה בשישי והמסלול עובר בשטחי אש והגעתי לשער סגור. אילתרתי איגוף ובחרתי שביל שנראה סביר ואחרי עליה ברמה 2.5 הגענו לירידה לא טובה בכלל. דרגת קושי 4. העסק די תלול ויש באמצע מדרגה גבוהה ומיד אחריה אבקת גיר טחון ומשם דרדרת עד להתמתנות. בגלל שאני מרגיש אחראי לרוכבים שאני מוביל החלטתי שזו הזדמנות להתאמן על טכניקת ירידה מבוקרת לכוסיות. מכבים מנוע, משלבים להילוך ראשון וזוחלים למטה עם הרגלים תוך כדי שחרור מצמד. מרוויחים שליטה על מהירות גלגל אחורי וקידמי ושני ידיים על הכידון. זה רק לקטע של המדרגה והמשך הירידה עם קלאץ' וקידמי. עברנו את זה בצורה לא אלגנטית אבל עברנו. אחר כך טיפסנו לחירבת לויה ומשך לדרך הפטרולים. רכבתי לאט כדי לא ליצור לחץ ובכל זאת היתה נפילה אחת מסיבה לא ברורה.

בשבת לקחתי חבר על מוטוגוצי V85 די טירון בשטח לאותו מסלול -דרך הפטרולים. למרות החום העסק זרם יפה. הפעם לא ראיתי צבאים אבל זה אזור עם ריכוז מאוד גבוה. מכיוון שמפלץ הלוקי ביקש להבין את סולם הקושי-המסלול מלבד ההתחלה הוא ברמת קושי 1-2.
והכי חשוב- מה קורה \ קרה עם עודד ונאור?
הם חסרים כאן.

https://www.youtube.com/watch?v=keMb8XVMzw8

[ayalzo]

מי זה עודד?

[קידוזו]

מי זה עודד?
שלחתי בפרטי

[KKatkov]

קידוזו, הטלפון שתקוע על הכידון לא מוציא לך את כל הכיף מהרכיבה?
חוץ מזה - נראה טיול כיפי.
המסלול באמת קל כמו שהוא נראה בוידיאו? בזמן הצפיה נראה שאופנוע כביש יכול להסתדר עם השבילים האלה, כל עוד הקצב לא גבוה. מצד שני, אני יודע עד כמה הצילום נוטה להחביא את הקושי ולהחביא את המכשולים והאבנים החופשיות...

[קידוזו]

רוב הזמן בעמידה אז הטלפון לא מפריע ואני צריך אותו לניווט.
אני מאוד אוהב את האזור והוא מקסים באביב ובחורף.
המסלול לא מתאים לאופנועי כביש אבל עם אדוונצ'ר רך כדאי ומומלץ.
המסלול "הרזה" באופרוד:
https://off-road.io/track/6551588266573824
תוספת כי ממש קרוב- חירבת בית לויה ויש עשרות שבילים ברמות קושי שונות שמשתלבים וחוצים באזור. זה הכי חלבי.

[השושנים]

מבאס של הצליח לי הגיע עם הבימרן

[קידוזו]

מה נסגר, הוא עדיין בלי ביטוח?

[השושנים]

מה נסגר, הוא עדיין בלי ביטוח?

לצערי כן מבאס להחזיק בארץ כמה כלים בגלל הביטוח.

[קידוזו]

לצערי כן מבאס להחזיק בארץ כמה כלים בגלל הביטוח.
אפשר להעביר \ לבטל ביטוח לשבוע אם אתה בעניין של טבילת אש מעודנת.
אתמול הצטרפתי לטיול של חבורת המשוחזים. אמרו קל.
להם זה קל כי הם באמת מנוסים ומוכשרים.
בסולם שלי מ -1 עד 5 היו מקטעים מעל 3 ולאורך המסלול "ברח" לי הקידמי 4 פעמים. מתוכן 3 הצלתי בזכות המומנטום. באחרונה היתה עליה עם דרדרת אבנים גדולות משוחררות ופניה ומדרגה אז נפלתי. האופנוע נפל יותר נכון. פרשתי לאחר שהודעתי מראש על האפשרות כי הבנתי שזה מספיק ליום אחד. החברה מקסימים, נהניתי לאללה.

https://www.youtube.com/watch?v=5bDIlPsggVc

[קידוזו]

10176
אחרי שנה של תכנונים ודחיות עברתי אתמול את שלב ב' בקורס רכיבה של זיו כרמי. הציפיות היו גבוהות ולא התאכזבתי. הקורסים הקודמים שעברתי היו בעצם למידת בסיס והפעם טכניקות יותר מתקדמות וגם הבנתי שחלק ממה שלמדתי בקורסים קודמים השפיע לרעה. כשמשהו מרגיש נכון יודעים.
בתעלולי שיווי משקל אין מדד אחר מתחושה. כשמרגישים יותר יציב זה נכון. הקטע של כל הקורסים האלה זה התרגול ובגלל שתרגלתי משהו עקום זה הפך להרגל. עכשיו אתרגל את מה שלמדתי.


אז מה למדתי בגן? יציבה שונה, שיפועי צד, שליטת מצמד והכי חשוב, טכניקה מפתיעה למעבר על קטעים עם אבנים גדולות משוחררות. כמה שהייתי צריך את זה. סיבה מס' 1 לנפילות שלי בעמידה ותנועה. לסיום קינחנו בסשן קפיצות שהיה מפתיע.
10177

בניגוד לפעילות אחרות שהסרעפת מתכווצת בזמן אוויר על אדוונצ'ר לא מרגישים את הגובה. היה נורא חם, הרוב היה בשמש קופחת ישנתי בלילה 3 שעות וזה השפיע. היה לי כמעט שטותי דווקא בקטע הסיום כשכבר הייתי גמור. פתחתי גז להחליק את האחורי אבל היתה אחיזה והאבצע על הקלאץ' החליקה אז שוגרתי מהשביל לשדה זרוע אבנים ב 50 ו...טכניקה חדשה, בלימה מדורגת וחזרתי לשביל.

היתה עליה אחת עם דרדרת וסלעים ברמת 3.5 בסולם 5 שעברתי בקושי עם מס' פעמים שהמנוע כבה אבל עם אפס חששות לא היו דברים מפחידים או מסוכנים. לא רציתי להסתכן כי אני יוצא לטיול אופנועים ביוון עוד כמה ימים.

[קידוזו]

עד כה עברנו טיפול 20,000 בנוסף לירושה שקיבלתי מהיד הקודמת: הקלאץ' הוחלף, ברקסים צלחות מקדימה והעסק די יקר לתקופה של פחות משנה. מקווה שיתייצב. אני רוכב הרבה פחות בכביש ומטייל (בעיקר) בשטח מתאמן מתנסה ואפילו נהנה. השליטה והיכולת משתפרים בקצב משביע רצון ואני כבר לא מרגיש ירוק.

כמעט בכל טיול עובר בעליות או ירידות ברמה 3 בלי להתרגש או ליפול. היו גם מקטע אחד או שניים שקרובים ל-4 שלא נפלתי בהם אבל אני לא באמת שם. השיא היה טיול ארוך ומתיש במדבר. אחרי 5 שעות כמעט בלי קטעים שמאפשרים לשבת מצאתי את עצמי מזיע מתנשף ומאבד ריכוז. בגדול זה היה מעבר ליכולות הפיסיות שלי אבל נגמר טוב. צריך כושר בשביל החרא הזה.

רוב הטיולים באזור השפלה הרי ירושלים והעוטף אבל הכל יפה עכשיו בארץ שלנו. בכבישים מנהלתיים אני עדיין משייט על 150 אבל יורד פחות נמוך בפניות בגלל ה 21 והצמיגים. בטיול האחרון התאמנתי על קפיצות בבמפים של יער הקדושים בקטע הסלול.

לא חייבים לדעת לקפוץ אבל זו יכולת של נייס טו הב. צריך למעוך את הבולמים לפני ולתת מכת גז קצרה כשהקידמי עובר את שיא הבמפ. באחד הנסיונות הקידמי לא ירד והמשכתי על גלגל אחד עמוק במעבר לשול הישר לגזע של אורן סורר עד שהצלחתי להטות את האופנוע חזרה לאספלט.
הטמטום של הקוף לפעמים משעשעשע.

כל הסיפור ניתן לתמצות בזכרון שריר ואימון נגד האינסטינקט המכאני. מפחיד אותך? תן גז ותעמוד. לא זכרת לשים רגל על רגלית הבלם האחורי? לא תבלום כשצריך. אני חושב שלרוב רוכבי השטח הירידות יותר מאתגרות מהעליות. הבהמה מצייתת לגרביטציה וחייבים לבלום במידה המדוייקת לאחיזה הקיימת ובנתיב הנכון שלא תמיד ברור. הוא לא ברור כי אף אחד לא יורד מהאופנוע לבדוק ירידות או עליות לפני. סומכים על מה שרואים בהתחלה, על החבר, על סימנים שמעידים שהשביל פעיל ולפעמים מהמרים.

המשחק של בחירת הקו תוך שמירה על שיווי משקל ודיוק הבלמים כיפי למדי. לפעמים בוחרים לא לבלום במקטע מדורדר כדי לבלום חזק יותר על סלע ולפעמים צריך לשמור על על קצב נמוך מהליכה כדי לא לצבור מהירות הכל תלוי נסיבות ויש המון מידע שצריך לעבד ולהחליט תוך כדי רכיבה.

בחרת בנתיב הרחב שמעבר לקוליס הימני ואחרי 30 מ' אתה מגלה שהקוליס נהפך לקניון קולורדו והנתיב שאתה נמצא עליו הצטמצם לסכין ברוחב סבון כשאתה בירידה תלולה ומסביב מתקבצים הנשרים?- תתמודד. האקטיביות הפיסית והמנטלית היא השוני העיקרי מרכיבת כביש. לבלום חזק לפניה או לזגזג בין מכוניות ב 120 זה מימד אחד.

לזגזג בין מכוניות על משטח קרח כשזורקים עליך בלוני מים דורש יותר. בסולם שלי הירידה מהטיול האחרון היא 2.5 מתוך 5. לקחת בחשבון שהגופרו משטיחה שיפועים ולא רואים דרדרת. בכל מקרה ממוצע השיפוע באזור 10%. ממוצע שכולל "ישורות".

https://www.youtube.com/watch?v=czoYkylSzgc

[קידוזו]

אתמול אחרי חודשיים שלא רכבתי יצאתי לטיול עם החיילת. הכל נורא יפה עכשיו באזור עדולם אז חשבתי להמשיך על המקטע הצפוני של דרך הפטרולים. זכרתי שאין שם מקטעי בוץ ורמת עבירות 1.5 מתוך 5 (כל פרייבט עובר בזהירות). מדובר במסלול קל למתחילים -במיוחד בחורף כשכל האבנים הקטנות והעפר מהודקים. פעם ראשונה שאני מרכיב בשטח. הופתעתי לטובה. המשקל מאחורה לא הפריע וגם מקטע צדדי של 2.3 עבר בקלות. המשכנו עד בריכת צנאן שעדיין לא התמלאה עד הסוף אבל היתה ריקה. נחמד לאללה.

[קידוזו]

עברו יותר משלושה חודשים מאז שנשברה לי היד במדבר. (http://fullgaz.co.il/forums/showthread.php/24686-%D7%94%D7%A6%D7%98%D7%A8%D7%A4%D7%AA%D7%99-%D7%9C%D7%A1%D7%98%D7%98%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D 7%A7%D7%94-%D7%AA%D7%97%D7%A7%D7%99%D7%A8-%D7%95%D7%9E%D7%A1%D7%A7%D7%A0%D7%95%D7%AA)
מנעד התנועה והכוח ביד לא קרובים למצב המקורי. הייתי חזק בידיים מגבר ממוצע (הפיזיותרפיסטית אמרה) ועכשיו אם הייתי אינדיאני היו קוראים לי בעל היד החלשה. יש זוויות שבהם הלחיצה וההרמה כואבות. אפס שכיבות סמיכה ותרגילי כוח. לא בטוח שאני יכול להרים את האופנוע לבד. רכיכה אנושית. בושה.

התחילו מחשבות כמו הגיל ועוד נסיבות שהובילו לשאלת הכדאיות או רמת הסיכון מול מדד ההנאה. עד כמה אני באמת אוהב וצריך את זה.
אולי לעבור תחביב, אולי לעבור לכביש...מחשבות בלב איש.
הראש אומר להישאר באדוונצ'ר ולהירגע קצת עם עבירות מאתגרת. הלב עדיין רוצה מסלול ופצאל החדש נראה אחלה אבל זה קומפליקטד ואני מושקע בשטח.

רכבתי בכביש לראשונה לפני חודש וחצי. לא פשוט להחזיק במצערת ברכיבה של חצי שעה והתפיסה של כל העניין השתנתה. החלפתי לאחורי קרבי לשטח אז אין יותר סיבובים נמוכים ומהירים ואין שטח אלא רכיבה מנהלתית לסידורים שלא מעניינת ולא עושה לי את זה.

רכבתי מקטע של 3 ק"מ על איזה שביל לבן והרגשתי רחוק מהמקום שהפסקתי. צריך לחזור לאט וגם הקידמי שידר לי להאט. הוא נראה לי יבש אז שלשום החלפתי אותו לדגם קרבי לשטח עם קוביות גדולות ורכות. כזה שיוצר וובלינג מעל 130-150.
הייתי בשני מוסכים שונים אחרי ההתקנה ששיפרו אבל לא הצליחו לבטל את הרעידות. אולי בגלל שרכבתי עם ארגז בניגוד לשנה האחרונה.
10316

בתכל'ס הפכתי את גיורא לאדוונצ'ר משעמם בכביש. זה לא המהירות הסופית אלא חוסר היציבות בפניות. לצמיגים שטח רכים התנהגות מפחידה כשמופעל עליהם לחץ הגון. ההגיון כזה: עם צמיגי שטח ארכב יותר רגוע בכביש אבל אקבל אחיזה עדיפה בשטח ואצמצם את הסכנה לפציעות.

זאת הסיבה שקניתי את גיורא- טיולי שטח ואפשר גם רכיבות כביש ארוכות. רק שמטיולי הכביש הורדתי את הפאן ולא יהיה יותר ווסאח. צריך להיפרד מכל הסיבובים שאהבתי ליד תירוש עגור בר בהר ואעשה זאת בהקדם, הרבה יותר לאט, כמעט במהירות של רכב...וסדום ערד ו 25 ויתיר ועוד -הסוף לווסאח. כואב הלב אבל זו הבחירה מפרספסקטיבה של סיכוני פציעה.

גיורא קיבל מגן חדש לידית בלם קידמי שהתרסק ( JB WELD אכזב בענק) ואני מתכנן לחזור בשבועות הקרובים לשטח ברמת עבירות 2 עד שאחזור לכושר רכיבה ואז נראה.

[השושנים]

גם אני כמעט בכל רכיבה מקבל שתי החלטות אחת לרכוב יותר רגוע, והשנייה לדחות את זה לפעם הבאה.

אגב הפציעה שלך זה למה לא נכנסתי בגילי לשטח למרות שזה מדגדג לי-אופנוענים מכורים לגבס.

[ayalzo]

ראשית,
החלמה מפציעה לוקחת הרבה זמן ויש בדרך הרבה נקודות שבירה.
אני אחרי שנה+ של פיזיותרפיה הגעתי למצב שבו אני כבר לא רואה שיפור כלל ונכנסתי להשלמה עצובה שאשאר נכה.
עם זאת מכיוון שכבר סיגלתי לעצמי הרגל בריא של לקום כל בוקר ב4:30, לנסוע לעבודה,לעשות שעה פיזיותרפיה (שכבר שילבה סבולת וכוח גם לשאר הגוף), וכך כשכולם באים לעבוד אתה כבר אחרי אימון ומקלחת, החלטתי שזאת שגרה בריאה.
בלי לשים לב השיפור המשיך במשך השנתיים הבאות, וחזרתי כמעט לתפקוד מלא. למעשה, עד ה7.10 הצלחתי להתמיד באימונים וזאת הפעם הראשונה והיחידה בחיים שלי שהצלחתי בכך.
מאז כמובן האימונים מסתכמים בלעשן הרבה סיגריות ולהסתובב עם ווסט קרמי כל היום, אבל ניחא.

בוא נקצר.
תפסיק להיות קוקסינל, תמשיך בפיזיותרפיה, ואל תיכנס לדכאון. החלמה בגילנו לוקחת כמה שנים, לא כמה חודשים.

אם תרצה לשמוע חוויות על השיקום שלח ה"פ.

[קידוזו]

תודה אחשלו.
לא ידעתי שאתה אחרי תאונה. שמור על עצמך ותהרוג הרבה נוחבות.

[קידוזו]

הזמן עבר, היד התחזקה אני כבר עושה פושאפס. קצת רכיבות אימון ותרגול (בדגש על תרגול) ומתכנן לחזור לשטח בסתיו.
בכל מקרה חם לי מדי בקיץ הזה. ורררם וורררם.

[השושנים]

בהצלחה שמח שאתה חוזר לעצמך!

[JohnnyDough]

מתכנן לחזור לשטח בסתיו.

https://www.youtube.com/watch?v=2yFC6qJMwYI

[קידוזו]

בהצלחה שמח שאתה חוזר לעצמך!
תודה. גם אני...


https://www.youtube.com/watch?v=2yFC6qJMwYI
נחמה שולטתתתתת

אתמול מקצה אימון U TURN עם ד' שהסכים לאתגר השיעמום.
בעיני זו דרך טובה להתחבר מחדש לאופנוע כי מפעילים הכל: מבט, איזון, שליטה במצערת, נקודת חיכוך במצמד, ברקסים. הכל צריך להיות מתוזמן והרמוני.
יש אינספור סרטוני הדרכה באינטרנט כמו זה.
(https://www.youtube.com/watch?v=cM4YrRjKVUc)ניסינו בשטח עם אבנים וקצת שיפועים אבל זה לא עבד. לשלב הראשון צריך אספלט.
באספלט אחרי אימון קונוסים (פחיות משקה מהפח הקרוב) הצלחתי לשלוט ברדיוס סיבוב של 5 מ' לשני הכיווניים ויש עוד מקום לשיפור.
המטרה להגיע לרדיוס סיבוב קטן בכידון נעול והטיה לשני הכיוונים.
אם זה פרקטי בשימוש יומיומי? כנראה שלא, בשטח קצת יותר.
הנקודה שאימוני שליטה במהירות נמוכה מאוד אפקטיביים. המשך יבוא.

[קידוזו]

המשך בא.
בתרגול שהתרחש ימים ספורים אחרי באתי חם. חיפשתי גז וחזק. קצת התאמנו על שמיניות צפופות (היה שיפור, ממליץ) ואחרי זה עברנו לסגנון חופשי בסולו. הרכבתי מסלול שכלל בלימה חזקה, זריקת זנב ויציאה עם הרבה גז כך שהאחורי המשיך להחליק. אחרי כמה הקפות התאפסתי על המהירות הנכונה והתזמון והיה מואי כיף. באמת כיף גדול הקטע הזה של הווסאח ולחצות את גבולות האחיזה. זה לא מה שמכרו לנו, לאדוונצ'רנים? אתה כמעט מוכן לפריז דקאר. דריפט עם 100 כ"ס על 200 ק"ג סל"ד גבוה וענן אבק.

אחר כך הסתובבתי בין הסלעים על מחטי האורן מקפץ פה ושם עם דחיסת בולמים וראיתי סלע נוסף שהחלטתי לנסות. לא אל קפיטן ביוסמיטי. כולה מדרכה כפולה, גג. דחסתי בולמים מטר מאוחר מדי, הקדמי חטף מכה, יד אחת נתלשה מהכידון השניה נתקעה על הגז לייצוב והפלתי את עצמי וגיורא המשיך בצרחה לתוך העץ. לא חטפתי חזק אבל היד השבורה כן קיבלה זפטה. פריז דקאר עאלק.

אספתי את שיירי האגו הביתה מהרהר באזור הדמודמים שבין הפאן לסכנה ומאז לא לבשתי פעם אחת את חליפת הרכיבה ולא את המגפיים. ליתר ביטחון רכשתי קידמי קרבי ביותר. מה שקרוי בעגה 50/50. הצמיג היה נוראי. יצא מהמוסך וכבר בפניה הראשונה נפלו לי האשכים לאספלט. האופנוע נופל לפניות כמו משקולת ומתקן את עצמו ממש לאט ובצורה לא מדוייקת. חוץ מסאגת הפניות קיבלתי רעידות כידון מאזור ה 120. התקשרתי לבעל המוסך שאמר, צמיג עם קוביות גדולות -או שתחליף או שתיתן לו להתבלות ולקוביות להתקצר. התשובה לא התאימה אז נסעתי למוסך אחר שכיוון ושיפר את תחילת הנדנודים לאזור ה 130. נחכה נראה.

בינתיים החיים שלי השתנו בצורה קיצונית. אני מגיע לתלביב בשעות העומס מס' פעמים בשבוע. נדנודי כידון במעבר בין מכוניות על 130 זה לא כיף בכלל. האמת שדי סבלתי אבל אחרי כמה אירועי בטיחות הבנתי שזה לא ישתפר בהרבה וחזרתי לקידמי שמוגדר כ 80/20 ועל הדרך כי 25,000 החלפתי גל"גש ושרשרשת ופתאום חזר הכיף.

אחה"צ על 160 על כביש 4 בדרך חזרה הביתה. אזניות, אטמים והתופים של "ימי בצורת" (מתי כספי) בפול ווליום. רק מוסיקה ושריקת רוח. אין מנוע אין מכוניות מסביב. כלום. השמש שוקעת מימין, מקדימה ברקים עצומים. טיפות גדולות עפות מהמשקף המכוניות עוברות לאחור ואחרי חודשים נזכרתי כמה הנאה אפשר להפיק מרכיבה.

[AsafA]

תחזור לכביש

[השושנים]

מילים ולחן: החיים עצמם

זה לא הגיל להתחיל או להמשיך בשטח.
העצמות שלנו לא שוכחות.
הפצעים כבר לא סמל לגבריות, כמו פעם.
הנשים מחפשות ביטחון ולא סעד.
והצלקות לא מגלידות.
הברכיים חורקות WD כבר לא פתרון.
ואצבעות עובדות טוב בחמישיות.
האינסטינקטים של גיל 16 נשארו שם.
והאופנוענים עדיין מכורים לגבס!

[קידוזו]

לא יודע. מצד אחד אני מכיר רק רוכב אחד שלא שבר את עצמו בשטח (טפו טפו טפו) אבל בשבועיים האחרונים היו לי שתי בלימות חזקות מאוד מאזור 150 שהלחיצו אותי. מה שבטוח שאני יותר מפחד מהנהגים מהאלמנטים בשטח. גם רוכב סופר מיומן וזהיר חשוף לטירוף המוחלט בכביש. וזה טירוף. אין איתות, אין מראות, אין שמירת מרחק. מסוממים, מטומטמים, ערסים, בדואים, אמהות ממהרות..אין קץ לטמטום.

[קידוזו]

10555
בימים האחרונים אני סובל מפרק יד רגיז במיוחד. רק רוצה לתת בגז והרבה. לא קרה לי הרבה זמן וטיול? בכלל... כמו בכל שישי שמעתי מאוחר בלילה חבורות אופנוענים על 6 דרומה. אז לאחר שנה של תכנון ודחיות החלטתי להגיע בזריחה לנקודה מתאימה לצילום שגיליתי בגוגל מפות על כביש סדום ערד.
https://maps.app.goo.gl/NGm4N9kQU6VCnBBA6

המטרה היתה לעשות סשן קצר של צילום Panning, תת ז'אנר נפוץ בצילומי ספורט מוטורי בהם האובייקט שנע מהר מפוקס והרקע מטושטש מרוח. הערתי את אישתי שהנהנה בייאוש. אני חוזר לפני החום, קצר.

בחמש ורבע בחושך עזבתי עריכת סרט עליתי על 6 דרום שמתי קרוז קונטרול על 135 (כי גם אור גבוה לא מכסה מרחק בלימה) והדרמתי. מוסיקה אדירה באזניים וקר לי. להפתעתי למרות שהייתי רק על 135 והוויז סימן לי ששעת ההגעה מתאחרת לא עקפה אותי אף שיירה. גם לא אופנוען אחד. לקראת ערד הקור התחלף בצינה ורק בירידות לנקודה לאחר שעקפתי כמה מכוניות התחמם העסק. נזכרתי. כמה שזה כיף לתקוף פניות.
10556

עצרתי בנקודה היחידה והמיוחדת הכנתי את המצלמה במהירות כי השמש אוטוטו עולה הדלקתי סיגריה וחיכיתי לחבורות. כדי לא לאכול את הראש עברו שם כמה טייסים הייטקיסטים ובדואים עם מכוניות ספורט במשך שעתיים וזהו. אחר כך הגיעו שוטרים שאמרו לי שהאופנועים לא רוכבים שם יותר אלא רק למטה.
10557

אז ירדתי למטה בקצב גבוה, בלימות חזקות עם טרייל ברייקינג יציאות שמנדנדות את הפרונט ועקפתי במתינות לא חוקית קבוצת מכוניות. במכונית האחרונה דמיינתי נהמה של 4 צילינדר קרוב לאוזן חיפשתי אותו במראה ולא רואה. כשיצאתי לעקיפה במבט במראה ראיתי אותו צמוד אלי במרחק יד בנקודה המתה במראה. הבהרתי לדביל את דעתי המלומדת בתנועה חד משמעית והוא המשיך.
10558

בהמשך ראיתי 5 רוכבי ספורט 2 מהם נראו כאלה שיודעים מה הם עושים, השאר חיים על זמן שאול. היה שם עוד צלם שהתמקם כשאשתו ברכב, בחום. הכל ביחד עם חוסר השינה העלה לי את רמת העייפות. בסימון -100 הסתובבתי חזרה ועליתי ברכיבה אגריסיבית. בערד הפסקת קולה סיגריה והביתה על 150 בקרוז קונטרול בכביש 6 השנוא. מהחלום נשארתי עם ערסים, בדואים והייטיקסטים במכוניות ספורט.

[השושנים]

כבישי ישראל הפכו לפקק אחד גדול, תשתיות גרועות ומסוכנות ונהגים פראיים.

האפשרות למצות נהיגה/רכיבה להנאה כבר כמעט לא קיימת פה.

פעם הייתי חולה הגה ונהנתן רכיבה, היום הרבה פחות.

מכוניות חזקות ומהירות הפכו מזמן לבלתי נגישות לרוב וצריך כיסים עמוקים
ופחות יכולת נהיגה. מה שהופך את הנובו רישים למסוכנים.

אופנועים הפכו לחולצי פקק לאופורטוניסטים ולא לאוהבי אופנועים אמתיים.
ולכן רוכבים בכפכפים גופיות ואופנועים אוטומטיים.

תרבות הנהיגה נעלמה והוחלפה במלחמה, אגו ולי מגיע יותר ובמלחמה יש הרוגים.

יותר ויותר מחלחלת תרבות הנהיגה הכפרית לכביש הישראלי והוא הופך לשדה קרב
בין הפלגים ולא משנה באיזה צד אתה תמיד יהיה על ידך זה מהצד השני.

250000 מכוניות עולות כל שנה לכביש, מיליון מכוניות כל 4 שנים על תשתית שאינה
מתפתחת בהתאם אין חניה, אין נתיבים והמכוניות גדלות בלי פרופורציה,
כי כל אחד צריך SUV או טנדר.

אין אכיפה נכונה, אין משילות, אין אדיבות או סובלנות, אין ראייה רחבה או תכנון עתידי. בהצלחה.

10559

[the striker]

וואללה שושנים הכנסת אותי לדיכאון, רק שחור עשית לי לקראת השנה החדשה.