liorbn
23-11-2015, 12:05
הי חברים.
טוב, אחרי 20 שנה בהן רכבתי רק על אופנועי דוקאטי, כולם כמובן אדומים, זה קרה... בביקור השנה במוטו-ג'יפי של חרז עמד בתצוגה MV Agusta Dragster RR מדהים ביופיו, בעבר לטשתי לא אחת עיניים ליצרן האיטלקי הקטן והחדש בעולם ובישראל (במתכונתו המודרנית) , והחידושים במנועי הטריפל, שמסתובבים הפוך מהמקובל, אה-לה-מוטוג'יפי, במתלים ובאלקטרוניקה המעולים, אבל בעיקר בעיצוב שהלך והשתפר, וכשיצא השנה הדראגסטר לאוויר העולם, החלטתי שזה זה !!!
הכלי האחרון שלי, דוקאטי מונסטר 1100-EVO, אחרון אייקוני קירור האוויר הגדולים בעולם, כבר היה אצלי כמעט 4 שנים, וחיפשתי משהו יותר אגרסיבי ומוקצן, אבל לא סופרבייק, בקיצר, סטריטפייטר, שקצת חסר בימים אלו בליין של דוקאטי, לזה הצטרף הרצון לגוון הפעם ליצרן אחר, ולחוות מכונות שונות, לא עזרו כל אותם עשרות "יועצים" שאמרו לי למה לא, הלב אמר כן, וההחלטה נפלה... המונסטר המדהים שלי פורסם, ונמכר באותו שבוע, חודשיים ההמתנה לכלי החדש עברו, והנה ההתרשמות אחרי פרק זמן הרצה ורכיבה ראשונים.
האופנוע – MV Agusta Brutale Dragster 800 בצבע לבן אדום (אין אדום בדגם הרגיל)
זמן אצלי – 9.5 שבועות
קילומטראז' – 3,000
צריכת דלק ממוצעת – 15.2 ק"מ לליטר (ראו גרף)
נוחות ושימושיות – פאק איט, העיצוב שווה את כל הסבל
מנוע – טריפל 800, 125 כ"ס, 8 ומשהו קילו מומנט, מנתק הצתה ב 13,600 מטורפים, אבל גולת הכותרת במנוע המטריף והגמיש הזה היא טווח הסל"ד, הכלי מושך חלק כבר מ 2,000 סל"ד, קצת מעל זה יש לו מומנט מאד בריא, לא כמו הטווינים הגדולים של דוקאטי, אבל הרבה הרבה יותר מכל יפני מקביל, בסביבות 8,000 סל"ד, היכן שהטווין הגדול של דוקאטי מבקש להעלות הילוך, הנהמה של המנוע הופכת לצרחה מקפיאת דם בסטייל של פרארי (המנוע תוכנן בעזרתם) , ומשם המנוע מושך בכח הולך וגובר עד מעל 11,000 סל"ד שהם שיא ההספק, מגניב ברמות על.
התנהגות – הצמיג האחורי המוגזם (200/50) בסיס הגלגלים המיניאטורי (138) שקצר ב 7 ס"מ מהדור הקודם של המונסטר שנחשב אופנוע קצר, מייצרים שילדה והיגוי קצרים ועצבניים, הברקסים האיכותיים, ברמבו 320 כפולים וצפים מקדימה, ששוללבו בשעטנז של משאבות עליונות NISSIN מייצרים את אחת המערכות הנשכניות ביותר עליהן רכבתי, כמעט כמו המונובלוק של אופנועי הסופרבייק, צמיגי הפירלי דיאבלו רוסו 2 והאלקטרוניקה המאד מודרנית מייצרים חבילה מגניבה באמת.
כל השאר – עיצוב, עיצוב, עיצוב, עזבו שהוא קשה כמו אופנוע מסלול, קצר ועצבני כמו בולדוג ביריון, צריכת דלק לא הכי הכי (1:15.2 בנסיעה בינעירונית רגועה), הכל מתגמד ליד העיצוב, תנוחת הרכיבה היחסית גבוהה, והקוויקשיפט המדליק שמזווד בכלי (העלאות הילוכים בלבד, מעלה מטה ב RR) , הפעם לשם שינוי אני לא מתכוון לשנות בכלי דבר, עדיין לומד ומסתגל לדבר הקצר והמדהים הזה, שגורם אפילו לרכיבת בוקר לעבודה, להיראות ולהישמע כמו גן עדן !!!
ליאור בנאי
טוב, אחרי 20 שנה בהן רכבתי רק על אופנועי דוקאטי, כולם כמובן אדומים, זה קרה... בביקור השנה במוטו-ג'יפי של חרז עמד בתצוגה MV Agusta Dragster RR מדהים ביופיו, בעבר לטשתי לא אחת עיניים ליצרן האיטלקי הקטן והחדש בעולם ובישראל (במתכונתו המודרנית) , והחידושים במנועי הטריפל, שמסתובבים הפוך מהמקובל, אה-לה-מוטוג'יפי, במתלים ובאלקטרוניקה המעולים, אבל בעיקר בעיצוב שהלך והשתפר, וכשיצא השנה הדראגסטר לאוויר העולם, החלטתי שזה זה !!!
הכלי האחרון שלי, דוקאטי מונסטר 1100-EVO, אחרון אייקוני קירור האוויר הגדולים בעולם, כבר היה אצלי כמעט 4 שנים, וחיפשתי משהו יותר אגרסיבי ומוקצן, אבל לא סופרבייק, בקיצר, סטריטפייטר, שקצת חסר בימים אלו בליין של דוקאטי, לזה הצטרף הרצון לגוון הפעם ליצרן אחר, ולחוות מכונות שונות, לא עזרו כל אותם עשרות "יועצים" שאמרו לי למה לא, הלב אמר כן, וההחלטה נפלה... המונסטר המדהים שלי פורסם, ונמכר באותו שבוע, חודשיים ההמתנה לכלי החדש עברו, והנה ההתרשמות אחרי פרק זמן הרצה ורכיבה ראשונים.
האופנוע – MV Agusta Brutale Dragster 800 בצבע לבן אדום (אין אדום בדגם הרגיל)
זמן אצלי – 9.5 שבועות
קילומטראז' – 3,000
צריכת דלק ממוצעת – 15.2 ק"מ לליטר (ראו גרף)
נוחות ושימושיות – פאק איט, העיצוב שווה את כל הסבל
מנוע – טריפל 800, 125 כ"ס, 8 ומשהו קילו מומנט, מנתק הצתה ב 13,600 מטורפים, אבל גולת הכותרת במנוע המטריף והגמיש הזה היא טווח הסל"ד, הכלי מושך חלק כבר מ 2,000 סל"ד, קצת מעל זה יש לו מומנט מאד בריא, לא כמו הטווינים הגדולים של דוקאטי, אבל הרבה הרבה יותר מכל יפני מקביל, בסביבות 8,000 סל"ד, היכן שהטווין הגדול של דוקאטי מבקש להעלות הילוך, הנהמה של המנוע הופכת לצרחה מקפיאת דם בסטייל של פרארי (המנוע תוכנן בעזרתם) , ומשם המנוע מושך בכח הולך וגובר עד מעל 11,000 סל"ד שהם שיא ההספק, מגניב ברמות על.
התנהגות – הצמיג האחורי המוגזם (200/50) בסיס הגלגלים המיניאטורי (138) שקצר ב 7 ס"מ מהדור הקודם של המונסטר שנחשב אופנוע קצר, מייצרים שילדה והיגוי קצרים ועצבניים, הברקסים האיכותיים, ברמבו 320 כפולים וצפים מקדימה, ששוללבו בשעטנז של משאבות עליונות NISSIN מייצרים את אחת המערכות הנשכניות ביותר עליהן רכבתי, כמעט כמו המונובלוק של אופנועי הסופרבייק, צמיגי הפירלי דיאבלו רוסו 2 והאלקטרוניקה המאד מודרנית מייצרים חבילה מגניבה באמת.
כל השאר – עיצוב, עיצוב, עיצוב, עזבו שהוא קשה כמו אופנוע מסלול, קצר ועצבני כמו בולדוג ביריון, צריכת דלק לא הכי הכי (1:15.2 בנסיעה בינעירונית רגועה), הכל מתגמד ליד העיצוב, תנוחת הרכיבה היחסית גבוהה, והקוויקשיפט המדליק שמזווד בכלי (העלאות הילוכים בלבד, מעלה מטה ב RR) , הפעם לשם שינוי אני לא מתכוון לשנות בכלי דבר, עדיין לומד ומסתגל לדבר הקצר והמדהים הזה, שגורם אפילו לרכיבת בוקר לעבודה, להיראות ולהישמע כמו גן עדן !!!
ליאור בנאי