צפייה בגרסה מלאה : מישהו פה פעם התחתן בבית כנסת ?
מה התהליך?
אפשר להתחתן באיזה בית כנסת שאבחר ?
את מי צריך לשחד כדי שזה יהיה בית הכנסת הגדול באלנבי ?
הערכת מחיר ?
לך תשאל אותם, לדעתי זה בחנם.
אבל אני לא בטוח שהם מחתנים גברים עם חתולות...
mudale222
27-10-2016, 19:11
ועוד בבית כנסת?
JohnnyDee
27-10-2016, 21:47
צריך להיות מצווה, ובחינם.
בגדול זה בחינם, אבל הרבנים תמיד מוצאים תירוץ לקחת כסף, סופרים, ואז מבקשים עוד..
שמעתי סיפורים
arieelberg
28-10-2016, 13:51
שמע לבעלי נסיון, אל תתחתן.
nihrider
28-10-2016, 16:53
הכל בחינם רק בסוף אתה נותן לרב 4000 שקל
הכל בחינם רק בסוף אתה נותן לרב 4000 שקל
בבית הכנסת הגדול באלנבי רוצים 90,000
matanbar26
28-10-2016, 19:49
שקל!?
נשמע לא להגיוני, זה מחיר של אולמות (והאולמות היקרים לא הבונבונים).
משהו לא מסתדר עם המחיר הזה.
וואו חלום, רק חסר מנגל ובירות.
בית כנסת הגדול בתל אביב יש לו אולם אירועים אז זה כמו כל אולם פלוס הבונוס שזה יותר זול פלוס בית כנסת
דבר שני רב זה מקצוע אז למה שלא יקבל שכר אתה מוכן לעבוד בחינם???
אפשר תמיד להיתחתן ברבנות עם עלות אפסית
Sent from my iPhone using Tapatalk
rusty james
30-10-2016, 09:24
רב מעמותת 'צוהר' - לא יקשה על הזוג ועל אף שכן נהוג לתת כמה מאות בודדות הרי שאין זו חובה.
ביהדות לחתן זו מצווה ולא לוקחים עבורה שכר.
Sent from my GT-I9301I using Tapatalk
DadOnWheels
30-10-2016, 09:42
לא שאני מבין למה צריך "להתחתן".
אתה יכול לקחת את בחירת ליבך ו-2 חברים, לעמוד על מדרגות הרבנות... או בעצם איפה שבא לך.
לחזור אחרי "הרי את מקודשת לי בטבעת זו, כדת משה וישראל", לשים לה טבעת על האצבע.
אחרי זה לגשת לרבנות ולהצהיר שאתם נשואים, שהעדים יעידו מה (איזו שטות עשית) ולסגור עניין.
אם יש בעיה עם החוקיות שלך או בת זוגך... הבנתי שהרבנות של החרדים בירושלים לא עושים עניין משטויות קטנות.
אם אתה רוצה רק חופה בבית הכנסת, ככל הנראה לא ייקחו לך כסף, ויחד עם רב מארגון "צוהר" (חייב רב שמורשה לחתן מטעם הרבנות כדי שזה יהיה מוכר - אגב, רב מצוהר לא מקבל משכורת על זה, אלא עושה זאת בהתנדבות מלאה) זה יהיה חינמי לגמרי (מה שנותנים לרב זה רק מרצון טוב ולא חובה)
אם אתה רוצה לעשות שם כבר אירוע וכו' אז על השימוש באולם אירועים כמובן שתשלם..
בהצלחה !
ואני אטען דווקא שזה ממש לא טעות :tongue: להתחתן.. הרבה יותר טוב מאשר קשר "לא מחייב"..
DadOnWheels
30-10-2016, 11:06
ואני אטען דווקא שזה ממש לא טעות :tongue: להתחתן.. הרבה יותר טוב מאשר קשר "לא מחייב"..
עם 4 ילדים, אני די מחוייב.
בלי קשר לקלף מקושקש זה או אחר.
אני לא אפתח על זה דיון פה, אבל הנקודה היא בעיקר הבעיה ב"קלות" שאנשים מתגרשים..
כשאתה מתחתן, אתה עושה צעד במחשבה (גם אם עפת עליה איזה תקופה, עד החתונה אתה תעכל את זה ותעשה את הצעד משיקול דעת ולא מרגש).
אותו דבר בגירושים - לא על כל חביתה שהיא שורפת מתגרשים (שזה בדר"כ מתוך רגש ולא מתוך מחשבה)
אין צורך לפרט איזה נזק חברתי וכו' גירושים עושים לילדים.
DadOnWheels
30-10-2016, 11:28
אני לא אפתח על זה דיון פה, אבל הנקודה היא בעיקר הבעיה ב"קלות" שאנשים מתגרשים..
כשאתה מתחתן, אתה עושה צעד במחשבה (גם אם עפת עליה איזה תקופה, עד החתונה אתה תעקל את זה ותעשה את הצעד משיקול דעת ולא מרגש).
אותו דבר בגירושים - לא על כל חביתה שהיא שורפת מתגרשים (שזה בדר"כ מתוך רגש ולא מתוך מחשבה)
אין צורך לפרט איזה נזק חברתי וכו' גירושים עושים לילדים.
רגע לפני, לעכל. ולא "לעקל" - אלא אם אתה מתכוון לפנות ל"הוצאה לפועל".
בוא כן נפתח את הדיון המדובר...
כ-30% מהזוגות מתגרשים היום.
ולא כי הם התחתנו מהיום למחר. הם כבר יצאו כמה חודשים ~ שנים והגיעו למסקנה ל"קשור את הקשר"... עברו כמה שנים והופ - אנחנו לא מתאימים.
שוברים מסגרת.
גם "ידועים בציבור" אפשר לגרור לבית הדין הרבני במקרה של "פרימת קשר", אם מישהו רוצה למרר את החיים לצד השני.
וכל עוד תמשיכו לתת כח לממסד המדובר - הוא ימשיך לצבור אותו.
תארתי כבר מה צריך כדי להחשב נשואים ביהדות, בערך באותה קלות שאפשר להתאסלם.
לגבי להתגרש... זה קל או קשה, תלוי בזוג.
לגבי "נזק לילדים", זה כבר תלוי בהורים. אני לא בטוח שזוג שסובל כל רגע שהם ביחד יהיה כל כך עדיף לילדים.
rusty james
30-10-2016, 12:26
DadOnWheels (http://fullgaz.co.il/forums/member.php/9305-DadOnWheels), כל מילה בסלע.
עוד לא התחתנתי ואתם כבר זורקים לי מספרים של אחוזי גירושין.
רגע לפני, לעכל. ולא "לעקל" - אלא אם אתה מתכוון לפנות ל"הוצאה לפועל".
בוא כן נפתח את הדיון המדובר...
כ-30% מהזוגות מתגרשים היום.
ולא כי הם התחתנו מהיום למחר. הם כבר יצאו כמה חודשים ~ שנים והגיעו למסקנה ל"קשור את הקשר"... עברו כמה שנים והופ - אנחנו לא מתאימים.
שוברים מסגרת.
גם "ידועים בציבור" אפשר לגרור לבית הדין הרבני במקרה של "פרימת קשר", אם מישהו רוצה למרר את החיים לצד השני.
וכל עוד תמשיכו לתת כח לממסד המדובר - הוא ימשיך לצבור אותו.
תארתי כבר מה צריך כדי להחשב נשואים ביהדות, בערך באותה קלות שאפשר להתאסלם.
לגבי להתגרש... זה קל או קשה, תלוי בזוג.
לגבי "נזק לילדים", זה כבר תלוי בהורים. אני לא בטוח שזוג שסובל כל רגע שהם ביחד יהיה כל כך עדיף לילדים.
תיקנתי, תודה :-)
אני לא אמרתי שאם לא מתאימים חייבים להישאר יחד.. ממש לא. אני רק העליתי את נושא הקלות שבפעולת החתונה/גירושים.
כשמישהו/י יודע שעל כל דבר קטן ישר חותכים, לרוב פעולות אלו יעשו מתוך רגש ולא שכל.
סוף סוף, כשבחרת בבחירת לבך, היה לך (אני מקווה) הרבה סיבות למה בחרת אותך לצידך להמשך החיים. וכידוע, עם השנים ה"אהבה" בין בני הזוג יורדת (לא לגמרי כמובן, אבל ברמה מסוימת) ונהיית יותר "טכנית". ואז האפשרות הזו של גירושים, אם תהיה יותר "זמינה" (בלי תהליך מיגע שיגרום לך לחשוב רגע אם אתה פועל מתוך רגש או שכל) תעלה בכל אפשרות. על כל ויכוח קטן ירוצו תסריטים בראש של "יאלה גירושים".. במקום "אולי סתם עלינו על מוקש ואפשר לתקן..".
חוץ מזה, גם תהליך גירושים ברבנות/בית משפט וגם "פרימת קשר" יכול להיות מהיר מאוד או אינסופי, הכל תלוי בשיתוף הפעולה..
ולגבי הילדים - ברור שזוג ש"לא מתקשר" יזיק לילדים, אבל פה יכנס לתמונה ה"קושי" בגירושים, שיגרום ל"יעוץ זוגי" או טיפול אחר שיהפוך את המצב למצוין לילדים, או שיגיעו למסקנה שצריך לחתוך.. (מה שכמעט ואין סיכוי שילכו לייעוץ אם אין נישואים כדת וכדין)
עוד לא התחתנתי ואתם כבר זורקים לי מספרים של אחוזי גירושין.
שושו, אנחנו רק מציגים בפניך את ה"שוק".
אני בטוח שלאבא על גלגלים (שיש 4 ילדים) יש חיי נישואים סבבה.. אחרת הוא לא היה מגיע ל-4..
(גם אצלי, שיש לי קצת יותר ממנו..)
בכל מקרה - מזל טוב ! הרבה הצלחה..
שושו, אנחנו רק מציגים בפניך את ה"שוק".
אני בטוח שלאבא על גלגלים (שיש 4 ילדים) יש חיי נישואים סבבה.. אחרת הוא לא היה מגיע ל-4..
(גם אצלי, שיש לי קצת יותר ממנו..)
בכל מקרה - מזל טוב ! הרבה הצלחה..
תודה תודה, אל דאגה בקשר לשוק בדקתי אותו טוב טוב
אני לא חושב שבתי כנסת יאפשרו נישואים חד מיניים. אולי ברפורמי.
:biggrin:
בצחוק - שיהיה במזל.
לא להתחתן לא להתחתן לא להתחתן. אתה אוהב את בחירת ליבך, אתה לא צריך טקס פרימיטיבי מימי הביניים בשביל לאשר לך שאתה אוהב אותה, אתה כבר יודע את זה.
רוצה חתונה? תעשה חתונה אזרחית כמו כזו שהייתי בא לא מזמן. בתפקיד "הרב" היה חבר טוב של החתן שכתב והלחין קטע מקורי ויפה שהיה קצת אויר רענן לסצנה הממסוחרת של החתונות המשמימות בארץ. ללא שום חתימות על חוזים, כתובות, רכוש משותף וציק שמן לרבנות. הזוג המאושר ביחד כבר 10 שנים, מאמינים מהנסיון הארוך שזה קשר שעתיד להימשך עד שיהיו זקנים עם נכדים והם מאוהבים עד הגג ועם זאת, עדיין לוקחים בחשבון שסרטי דיסני זה לא המציאות ושמחר זה יום חדש ואי אפשר לדעת מה יקרה, כך שאם וכאשר יבחרו להתגרש, הם רוצים שזה יהייה חלק, נקי ומהיר , מבלי לרמוס אחת את השניה בבית משפט ובלי הרגשה של בית כלא רבני למהדרין.
אתה לא מבין שאתה מסנוור מאהבה כרגע ולא חושב בבהירות, בגלל זה תרשום לה בכתובה קנס כספי גבוה כי אתה חי באשליה שלעולם לא תתגרשו, לא מבין שסרטים של דיסני לא באמת קיימים.
יש לי חברה 3 וחצי שנים, לא רואה שום סיבה לכבול את עצמי בכבלי רבנות איתה. היא לא שייכת לי ואני לא שייך לה ואנחנו לא צריכים לכבול אחת את השני בשרשראות. כי זה בדיוק מה שזה. ובטח שבטח לא חשבון משותף וכל החולה הרעה הזו. ככה שאם ניפרד מחר, לא צריך לחלק את הרכוש לשניים ולעבור שבעה מדורי גיהנום.
אתה לא מבין איזה סיפורי זוועה של עורכי דין, תביעות רכוש, בתים שאבדו וייסורי גיהנום של שנים ברבנות יש לזוגות שבחרו להתחתן כדת משה וישראל. ומה משותף לכולם? כולם היו מאוהבים עד הגג וחשבו שזה יימשך לנצח.
צריך להבין, נתוני הגירושים היום עולים בקצב מסחרר כל עת, וגדולים יותר מכל נקודה בהיסטוריה. וזו מגמה עולמית. מכמה סיבות פשוטות:
- אם פעם זה זוגות היו נשארים ביחד מהבושה של מה יגידו, היום גירושים כבר לא נחשב בושה אלה דבר תקין שבשגרה שאין להרכין ראש בגללו.
- היום בעידן האינסטנט והפייסבוק. החשיפה הגבוהה לגלובליזציה, ופיתויים מכל כיוון , לקשרים הרבה יותר קשה לשרוד לאורך זמן, כי להבדיל מעבר, הם כבר לא חיים בבועה קטנה משלהם.
- המהמשך לסיבה השנייה - אתרי הכרויות ובגידות בחסות האנונמיות הנוחה של האינטרנט. עם ההבנה שכולנו סה"כ בע"ח ככל החיות שבדנ"א שלנו אנחנו לא יצורים מונוגמיים. לא משנה כמה החברה תנסה לטשטש את זה.
אנחנו הזכרים, בדנ"א שלנו נועדו להפיץ את הזרע בכמה שיותר "מקומות" כדי להבטיח את הישרדות המין האנושי. עם הזמן שיצאנו מהגונגלים ואט אט התפתחה תרבות ודת, זה ירד מתחת לרדאר, אבל לא סתם בגידות הם דבר כה פופלארי, כי מה שכתוב לנו בדנ"א מאות אלפי שנים, לא ייעלם כל כך מהר.
- ירידת פופלאריות הדת וחילוניות של החברה.
מעולם לא בגדתי ולא רואה את עצמי עושה את זה, אבל זה מראש כי אני נמנע ממצבים וסיטואציות שבהם היצרים והפיתויים עלולים להתעורר , כי אני להבדיל מאחרים, מודע ליצר האנושי שלי ולא מתכחש אליו, אלא מתמודד איתו בהכרה מלאה.
matanbar26
30-10-2016, 19:16
אל תתחתן-כי אתה עלול להתגרש-תמיד טענה שמועלת ע"י מתנגדי נישואים+הסטטיסטיקה של גירושין.
חבר'ה קחו סטטיסטיקה אחרת-66% מהזוגות בארץ לא מתגרשים.
ולא אני לא תומך נישואים, דווקא נגד אבל הנה מוצא את עצמי מתחתן בחמישי הבא.
והטענה שאם מתחתנים אז זה משפיע על הרצון להיפרד נכונה-לפני 30-40 שנה.
יש כאלה שמתחתנים מתוך רצון, כאלה שמכבדים את הבן זוג/בת זוג, מכבדים את ההורים או סתם מרגישים שזה יחזק את הקשר.
הטקס עתיק וחסר קשר למציאות העכשווית-אין מסכים ממני אבל יש כאלה שדווקא בגלל שהוא מנותק מהמציאות העכשווית אוהבים אותו-מסורת וכול הבולשיט הזה.
ובכול מקרה-הסכם ממון.
רוצה חתונה? תעשה חתונה אזרחית כמו כזו שהייתי בא לא מזמן. בתפקיד "הרב" היה חבר טוב של החתן שכתב והלחין קטע מקורי ויפה שהיה קצת אויר רענן לסצנה הממסוחרת של החתונות המשמימות בארץ. ללא שום חתימות על חוזים, כתובות, רכוש משותף וציק שמן לרבנות. .... מבלי לרמוס אחת את השניה בבית משפט ובלי הרגשה של בית כלא רבני למהדרין...
עם ההבנה שכולנו סה"כ בע"ח ככל החיות שבדנ"א שלנו אנחנו לא יצורים מונוגמיים. לא משנה כמה החברה תנסה לטשטש את זה.
מלבד כתובה, אין שום דבר ממה שציינת שיש דווקא בנישואים ברבנות. אפילו את הקטע המקורי שהזכרת, אין שום בעיה לשלב בטקס הדתי הקצרצר (כמובן שלפי אופי הרב שהבאת כך תהיה סגנון החופה שלך.. ויש רבנים שלא נופלים מכל "מנחה" אחר שתביא..)
לגבי הצ'ק השמן לרבנות - ממש לא.. אתה משלם "עמלת פתיחת תיק", כמו בכל תחום אחר בארץ.. (בסופו של דבר יש שם אנשים שעושים פעולות וגם הם צריכים להתפרנס..)
ואני לא יודע מה איתך, אבל אני ממש לא מרגיש "בעל חי" בדנ"א שלי.. אלא משהו קצת יותר "נעלה" מזה.. לצערנו, התרבות הזו של השטחיות שוטפת כל חלקה טובה של אנושיות (כן, מה שאין ממש בבעלי חיים..) והיא זו שגם גורמת לאחוזי גירושים הגבוהים.
אנחנו בדור ה-"אינסטנט", הכל עכשיו ומיד ובלי לחשוב, אבל אם אנשים רק היו קצת יותר חושבים לפני שהם עושים דברים, הרבה תופעות לא היו קורות..
וכמובן - מזל טוב גם לך מתן !
עונה לשניכם:
למרות האמור במה שכתבתי מקודם, אני ממש לא אנטי דת. יש הרבה דברים יפים בדת היהודית, וגם בדתות אחרות כגון הנוצרית, הבודהיסטית, האינדית ואפילו כמה דברים יפים באיסלאמית הידועה לשמצה. כאדם שהתחנך על הדת היהודית, עד היום אני שומר ונהנה מאוד מהחגים וזמן האיכות עם המשפחה היקרה שהם מעניקים לי. ואפילו הולך מדי פעם לבית כנסת, לא כי אני מאמין שמישהו בצד השני שומע את תפילותיי, פשוט כי אני נהנה מהאוירה, המסורת, ודברים שגדלתי עליהם כילד.
אבל, כמו כל דבר בחיים, גם הדת לא חפה מפגמים וכמו בכל דבר בחיים, יש בה צדדים יפים יותר וצדדים יפים פחות. והרבנות, היא אחת מהם.
אין שום בעיה שהרבנות צריכה להתפרנס דודי יקר, והאנשים שעובדים בה צריכים להביא לחם הביתה למשפחה אבל, בשום אופן, לא להתפרנס על חשבון האומללות של זוגות שסה"כ החליטו מסיבותם שלהם, שהם לא מעוניינים יותר לחיות יחד. לא לאמלל אותם, לא להעביר אותם בירוקרטיה נצחית של השפלות, חתימות, בירורים והצדקות לגירושין. עד היום יש זוגות שכבר שנים תקועים בתהליך המבזה הזה ללא מוצא. אנשים שלא מתפרנסים ביושר, לא ראויים להתפרנס!
הרבנות היא חולה רעה, בדת היהודית, המייצגת כל מה שרע בה. וצריכה להיעלם מהעולם. או לכל הפחות, לעשות סדר בית, ולהחיל חוקים מחדש.
מתן, עושה רושם מדבריך שאתה יותר מתחתן ברבנות בכדי לרצות אחרים כדוגמת הוריך מאשר לרצות את עצמך. אתה שוכח שאתה צריך לעשות מה שטוב לך ולא כדי שאמא ואבא יהיו מרוצים. אתה שוכח שלאמא ואבא יש קיבעון מסוים לגבי חתונה עקב הדרך והתקופה שבה התחנכו וגדלו שכבר לא תוכל לשנות, אבל תוכל שלא להסכים לה.
אבל שיהייה במזל טוב.
דודי, אתה כן מרגיש בעל חיים בדנ"א שלך. תרצה או לא. אתה יכול להמשיך להתכחש לצד הפרימיטיבי - הישרדותי שבך, אבל הוא תמיד יהייה לצדך, נוכח בכל עת.
תעשה ניסוי פשוט - לך לעשות מסג' בבית מלון או ספא. ( מסג' רגיל וחוקי כמובן, לא "מסג" מסווה) במידה וזו תהייה מסג'יסטית, תיווכח לראות שברגע שהיא מתחילה לעסות אותך, תקבל זקפה חזקה שתנסה להסתיר ממנה. אותו דבר אם תראה בחורה יפה עם לבוש מינימלסטי בים, ואותו דבר אם תצפה בפורנו בבנות אחרות שהם לא בת זוגתך. למה זה קורה לך? כי המה-שמו שלך עדיין חושב שאתה חי במהרות ובג'ונגלים. עדיין חושב שאתה נלחם על חייך מממותות ענקיות שמאיימות לרמוס אותך ואריות שמאיימות לטרוף אותך. לכן, הוא "נדלק" מכל מצב גם היום במאה ה21, כי הוא לא יודע שיצאנו מהמערות והוא לא יודע שכבר אנחנו לא נלחמים על הישרדותנו. הוא, כל מטרתו, לדאוג שיהייה לך המשכיות ובכמה שיותר בחורות למקרה שכמה מהן, או ילדיהן לא ישרדו. כי ככה היה פעם, וככה זה עד היום בטבע אצל בע"ח האחרים.
ככה נוצרנו, אלה המנגנונים הביולגים הטבועים בנו, ובזכות זה המין האנושי שרד עד שיצא מהג'ונגלים, הפסיק להיות ניצוד והתיישב.
אתה מדבר על לחשוב לפני מעשה, בעצם אתה בעצמך מודע, שבאמירה הזו, שיש דברים מתחת לפני שהשטח שטבועים בנו כל עת, שהם בעצם מלחמה בין המוח הישר, למנגנוניים הטבעיים ההשירדותיים שלנו בגוף.
בסופו של דבר, אני רק אומר את דעתי, והיא דעתי בלבד. אני מכבד את דעתכם, פשוט חולק עליה זה הכל. אבל אחתום במה שאני תמיד חותם -
שכל אחד יעשה מה טוב עבורו. אני סה"כ נותן השקפה אחרת להרהר עליה. בהצלחה.
לא להתחתן לא להתחתן לא להתחתן.
מה שמתאים לך לא בהכרח מתאים לאחר.
מה שמתאים לך לא בהכרח מתאים לאחר.
נכון, ולכן אמרתי בנוסף :
בסופו של דבר, אני רק אומר את דעתי, והיא דעתי בלבד. אני מכבד את דעתכם, פשוט חולק עליה זה הכל. אבל אחתום במה שאני תמיד חותם -
שכל אחד יעשה מה טוב עבורו. אני סה"כ נותן השקפה אחרת להרהר עליה. בהצלחה.
אחרי שקראתי בריפרוף את המתנגדים והתומכים אני אענה בקצרה.
להתחתן רק כשזה בא מבפנים ממקום של אמת והבנה של ההשלכות, אם שלמים עם זה ב 100% אז כן.
אל תתחתן כדי לעשות ארוע, לרצות את ההורים או כל דבר ריק מתוכן אחר שבסגנון.
החיים הם דינמים ומה שנראה לך עכשיו לא יראה אותו דבר 5-10 שנים מאוחר יותר.
אני את החשבון שלי עשיתי.
Tribalmistyc2
30-10-2016, 23:55
מילה
MasterOz
31-10-2016, 01:59
לא להתחתן לא להתחתן לא להתחתן. אתה אוהב את בחירת ליבך, אתה לא צריך טקס פרימיטיבי מימי הביניים בשביל לאשר לך שאתה אוהב אותה, אתה כבר יודע את זה...
מעולם לא בגדתי ולא רואה את עצמי עושה את זה, אבל זה מראש כי אני נמנע ממצבים וסיטואציות שבהם היצרים והפיתויים עלולים להתעורר , כי אני להבדיל מאחרים, מודע ליצר האנושי שלי ולא מתכחש אליו, אלא מתמודד איתו בהכרה מלאה.
אז מה שאתה אומר, זה שאתה מודע לזה שאתה לא מסוגל להתגבר על היצר שלך...
אתה מודה שאתה לא עומד בפיתויים. טוב, לפחות אתה אומר את האמת.
בוא נפתח את זה לרגע...
אתחיל בזה שאני לא אדם דתי, פעם הייתי, היום אני ממש לא.
לפעמים אני צם ביום כיפור, לפעמים לא. אין לי סיבה אמיתית.
אין לי מושג לכאן או לכאן אם יש אלוהים או ישויות אחרות ואין לי דעה נחרצת בעניין.
אשתי, אתאיסטית לחלוטין, כך שגם בבית שלנו אין כל-כך מקום לאלוהים.
מה זה קשור, אתה שואל...
אני מבקש לקחת אותך לעשרת הדברות, המהות והתמצית של היהדות.
בעצם...לחמש האחרונות עם תזכורת קטנה לראשונות - ואלו הן...עם הערות שלי,
לרגע אחד תנסה לעקוב אחרי...זה לא מסובך.
אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם - בוא נגיד שאין אלוהים.
לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי. לֹא-תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל, וְכָל-תְּמוּנָה - אם אין אלוהים, אז ממילא אני לא...
לֹא תִשָּׂא אֶת-שֵׁם-ה' אֱלֹהֶיךָ, לַשָּׁוְא - אל דאגה, לא אשא, כי כבר אמרנו שאין אלוהים.
זָכוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת, לְקַדְּשׁוֹ - זה כבר עניין אישי, אם בא לי אזכור, אם לא...לא.
כַּבֵּד אֶת-אָבִיךָ, וְאֶת-אִמֶּךָ - נגיד, רק נגיד שזה לא עניינך, זה ביני לבינם.
את החמש הראשונות, מחקתי!
1. אין אלוהים - הלכו השלוש הראשונות.
2. אין שבת, אל תגידו לי מה לעשות, לא בא לי לזכור.
3. בלי להכנס להשלכות, היחסים שלי ושל הורי...זה העסק שלי ולא של אף אחד אחר.
נשארו חמש אחרונות...
לֹא תִרְצָח.
לֹא תִנְאָף.
לֹא תִגְנֹב.
לֹא-תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר.
לֹא תַחְמֹד, בֵּית רֵעֶךָ.
כולם קשורים לפיתויים כאלו ואחרים...
מה בסך הכל מבקשים ממך או ממני?
לא תרצח - אני לא מדבר על סיטואציות של כעס או נקמה שמובילות לרצח.
בעבר, אדם שהכרתי ולצערי התברג לתוך ארגון פשע, ביקש ממני "להפטר" מאדם אחר,
תמורת חמישים אלף ש"ח...עבור דקה עבודה.
לא תנאף - אני נשוי, אבל מה לעשות? לפעמים יש הזדמנות לשבור שגרה...
אני בחו"ל, במילואים, לקוחה שמפלרטטת, נשואות, גרושות, רווקות,
ילדות שנראה שעברו 18 אבל הן פחות מ 16 ורוצות למרוד...יש והיו המון הזדמנויות.
לא תגנוב - כסף שנפל למישהו וראיתי, מזומן מהקופה של החנות בה עבדתי,
משהו ששייך למישהו שלא רואה שאני יכול להעלים. אפילו אופנוע לא שלי, עם מפתח בסוויטש.
לא-תענה ברעך עד שקר - למה לא? מציעים לי לשקר תמורת הרבה דברים...
תמורת כסף, טובות הנאה, פרסום.
לא תחמוד בית רעך - מגיע מהפסוק "לֹא תַחְמֹד, בֵּית רֵעֶךָ; לֹא-תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ, וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ, וְכֹל, אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ"
שזה בעצם, לא להוציא או לקחת בלחץ חברתי, בתמורה לתשלום נדיב או חס ושלום בכוח.
כל אלו פיתויים, בסך הכל חמישה...לא יותר.
ואתה אומר, בחסות היותך סוג של חיה, שאתה לא מסוגל לעמוד בהם.
לכן אתה נמנע ממצבים וסיטואציות...כי יש לך ייצר אנושי שאתה לא מתכחש לו.
ואני אומר, הייתי שם, אשכרה...מול כל הפיתויים האלו.
אם שרדתי אותם, אם השתמשתי בשכל שלי...שהוא מותר האדם מן הבהמה,
אז אני גיבור, לא סתם גיבור...גיבור על!
כפי שנאמר על ידי התנא, שמעון בן זומא, איזהו גיבור?
ולא מדובר על בחור חזק או אמיץ, אלא על אדם הכובש את יצרו.
איפה אתה רוצה להיות? בצד של אלו שלא מוכנים להתמודד עם הפיתויים? או בצד של אלו שכן?
ונחזור לשאלת החתונה, השזורה בהיותינו יהודים.
רבנות או לא רבנות, אין שום קשר למה שקורה בין בני הזוג ואין קשר לטקס פרימיטיבי או לא.
אין מה לקשור בין הדברים. בדיוק כמו שאין לקשור בין אחוזי הנישואין לאחוזי הגרושין.
ההיצמדות לאחוזים וספקולציות היא נבזית, שקרית והכי חמור...נעשית מתי שנוח לאנשים.
בוא נדבר על אחוזים, הנה כמה שאלות :
1. האם אחוז המתים בתאונות הדרכים מונע ממישהו שאתה מכיר להחזיר את רשיון הנהיגה שלו?
2. האם אחוז המוות והפגיעות הקשות ברוכבי דו גלגלי, הביא מישהו לוותר על הרשיון לפני שנפגע?
3. האם אחוז העסקים שנכשלים, מפסידים ונסגרים, מונע מאנשים לפתוח עסקים חדשים?
4. האם אחוז העליה במחירי הביטוח לדו-גלגלי, מביא לידי מחאה וביטול פוליסות?
5. האם אחוז המים המזוהמים בחופי ישראל, מרחיק את המתרחצים?
6. האם אחוז המלח, הסוכר, השמן וכדומה, מונעים ממך לאכול אותם למרות שאתה יודע שזה מזיק?
האם אתה רוצה שאמשיך עם השאלות האלו?
במשפט האחרון שלך אתה כותב "
מעולם לא בגדתי ולא רואה את עצמי עושה את זה..."
האופציה היחידה שלך כדי שלא תגיע למצב של לבגוד או לא לבגוד, היא לא להכנס למערכת יחסים מחייבת.
אם כן תכנס...לפי דבריך, יש אופציה יותר מסבירה שאתה הולך לבגוד...ובגדול.
לעניין הטקס, למעט דתיים שיש להם לא מעט קשיים, לחילוניים שיודעים להפרד (וצריך גם את זה לדעת)
לטקס הדתי והפרימיטיבי לדבריך, אין השפעה. רוצה לנהוג כמנהג היהודים? תפאדל.
לא רוצה? גם תפדאל. אבל אל תאשים או תצביע ותגיד שזה קשור לאישור האהבה בין בני הזוג.
כן רב, לא רב, חבר, רופא, עו"ד או הכלב של השכנים...זה ממש לא משנה, טקס זה טקס
וזה לא קשור לאישור אהבה, זה בסך הכל טקס שבו מסתכלים בעיניים ואומרים שרוצים להיות ביחד.
בעניין אורך החיים של הזוגיות, אין לזה מתכון בטוח, אין לזה הוראות או הסבר מדוייק,
אני יכול להעיד רק על עצמי, מנסיון, חישובים וחשבונות שלי.
בחרתי להתחתן עם אישה שמעבר לתכונות או מעלות שראיתי בה,
מעבר לאהבה שלי אליה, מעבר לסקס ומעבר ליופי שלה...
ראיתי מישהי שאני גם יכול להתגרש ממנה ועדיין תשאר חברה שלי.
היו לי מצבים שרציתי לקום וללכת, היו כבר משברים של לעזוב הכל...
אבל בשורה התחתונה, תמיד ידעתי וראיתי שהיא החברה הכי טובה שלי
וזה מבחינתי המתכון המדוייק לחי נישואין ארוכים ומוצלחים.
יופי הולך, יום אחד לא יעמוד לי יותר, גם פרפרי האהבה יפסיקו לעוף,
אבל תמיד יש לי עם מי לדבר, לצחוק, לריב ולשתוק.
תאמין לי...אני לא אדם קל, אני רחוק מלהיות מושלם, לפעמים...אפילו אני לא סובל אותי.
גם היא לפעמים, גם סובלת וגם לא סובלת...תרתי משמע,
אבל בשורה התחתונה, היא רואה בי, בדיוק מה שאני רואה בה...מישהו לסמוך עליו.
תאמין לי, לי זה עובד.
כגרוש עם ילד בוגר (16.5 ) וכמי שחי בזוגיות שנייה ללא נישואין + 2 ילדים ( ס"ה 3 ילדים ) לא אטיף לך להתחתן או לא.
אבל ! במידה ותבחר בטקס דתי, שים לב לסכום שאתה רושם בכתובה. יש לו משמעות משפטית.
אל תשתולל ואל תפריז בסכום. רשום סכום ריאלי . ראשית, עליך להבין את משמעות הכתובה. חתונה הינה טקס מרגש, אולם בחיים, אנו ובני הזוג עוברים תהפוכות שלעיתים לצערנו מובילות לפירוק הקשר.
מאחל לך זוגיות מושלמת, חתונה מקורית, וכשתעלעל בשרשור זה (כשתהיה כבר סבא ) תצחק על כל התובנות החשובות והדיעות השונות שהועלו כאן.
http://www.meetgarshim.co.il/index.php?dir=site&page=articles&op=item&cs=3559
lokimonster
31-10-2016, 09:22
תהפוכות קורות.
בזוגיות יש כלל אחד והוא לא לקחת אותה כמובן מאליו.
כל השאר זה טכני - כתובה, רבנות, אזרחי או איפה ואיך להתחתן.
אישית העסקה הכי טובה שעשיתי בחיי זה החתונה עם הצוררת הגדולה שיודעת לכוון את הרכבת ולשלוט בקטר.
לגבי בגידות זה יכול לקרות לכל אחד/ת.
DadOnWheels
31-10-2016, 10:55
יש לי חברה 3 וחצי שנים, לא רואה שום סיבה לכבול את עצמי בכבלי רבנות איתה. היא לא שייכת לי ואני לא שייך לה ואנחנו לא צריכים לכבול אחת את השני בשרשראות. כי זה בדיוק מה שזה. ובטח שבטח לא חשבון משותף וכל החולה הרעה הזו. ככה שאם ניפרד מחר, לא צריך לחלק את הרכוש לשניים ולעבור שבעה מדורי גיהנום.
אתה לא מבין איזה סיפורי זוועה של עורכי דין, תביעות רכוש, בתים שאבדו וייסורי גיהנום של שנים ברבנות יש לזוגות שבחרו להתחתן כדת משה וישראל. ומה משותף לכולם? כולם היו מאוהבים עד הגג וחשבו שזה יימשך לנצח.
אם אתם גרים יחד באותה דירה - אתם כבר זוג ידועים בציבור ואם תחליט להפרד, תזהר.
אל תתחתן-כי אתה עלול להתגרש-תמיד טענה שמועלת ע"י מתנגדי נישואים+הסטטיסטיקה של גירושין.
חבר'ה קחו סטטיסטיקה אחרת-66% מהזוגות בארץ לא מתגרשים.
ובכול מקרה-הסכם ממון.
או 100% מהגרושים היו נשואים.
(טוב אולי רק 95%, כי יש גם ידועים בציבור שמתגרשים).
markiz83
31-10-2016, 11:12
צחי, מאסטר אם כל הכבוד לזה שאתם כותבים יש גם אנשים שצריכים לקרוא את כל זה וחלקנו עם בעיות קשב וריכוז חמורות.
אנא ממכם תשתדלו לא לעבור את שתי פסקאות בתגובה אחת.
תודה מראש :)
zrobavel
31-10-2016, 11:18
אתה לא מבין איזה סיפורי זוועה של עורכי דין, תביעות רכוש, בתים שאבדו וייסורי גיהנום של שנים ברבנות יש לזוגות שבחרו להתחתן כדת משה וישראל. ומה משותף לכולם? כולם היו מאוהבים עד הגג וחשבו שזה יימשך לנצח.
רק על מנת להבהיר, לעורכי דין וחלוקת רכוש אין תלות אם הזוג נשוי או לא.
הסיבה שבגינה אישה מקבלת מחצית מהרכוש היא התרומה שלה לצבירה שלו במרוצת השנים, גם אם זה תמיכה בבן זוג מנטלית או/גם נשיאת עול המשפחה כדי שהבן זוג יוכל לעבוד.
כלומר, בין אם הייתה חתונה ברבנות או על הירח או לא הייתה חתונה בכלל, זוג אשר הקימו משפחה, חיו שנים יחדיו ובעלי רכוש משותף יכולים לעשות את המוות וכל הבולשיט הזה של העורכי דין אחד לשני בלי קשר למסמך אם הם היו נשואים או לא.
את זה ספציפית, אל "תפיל" על הדת...
צחי, מאסטר אם כל הכבוד לזה שאתם כותבים יש גם אנשים שצריכים לקרוא את כל זה וחלקנו עם בעיות קשב וריכוז חמורות.
אנא ממכם תשתדלו לא לעבור את שתי פסקאות בתגובה אחת.
תודה מראש :)
+ חלקנו מסטולים תחת.
...
אז מה שאתה אומר, זה שאתה מודע לזה שאתה לא מסוגל להתגבר על היצר שלך...
אתה מודה שאתה לא עומד בפיתויים. טוב, לפחות אתה אומר את האמת.
לא אמרתי את זה, אמרתי סה"כ שאני מודע אליו ומעדיף להימנע ממצבים שבהם אצטרך לעמוד למבחן. יכול להיות שגם הייתי עומד בהם, אבל למה לבדוק את זה אם אפשר להימנע מראש.
בוא נפתח את זה לרגע...
אתחיל בזה שאני לא אדם דתי, פעם הייתי, היום אני ממש לא.
גם אני פעם האמנתי.
לפעמים אני צם ביום כיפור, לפעמים לא. אין לי סיבה אמיתית.
כנ"ל
אין לי מושג לכאן או לכאן אם יש אלוהים או ישויות אחרות ואין לי דעה נחרצת בעניין.
אני לא מאמין, אבל לא יכול לשלול על הסף שום דבר, קצת כמוך.
אשתי, אתאיסטית לחלוטין, כך שגם בבית שלנו אין כל-כך מקום לאלוהים.
מקום רק לאלוהים או גם לדת? כי אם גם לדת אז חבל. לשמור קצת על קידוש בשישי, חגים וקצת מסורת לא מזיק. זה רק יכול לתרום לתחושת השייכות לעם, ולאחדות המשפחה. בעיקר אם יש לך ילדים, אתה רוצה להכיר להם את שני העולמות בכדי שיתבגרו, יכירו את שניהם ויוכלו יותר טוב להחליט בעצמם.
מה זה קשור, אתה שואל...
אני מבקש לקחת אותך לעשרת הדברות, המהות והתמצית של היהדות.
בעצם...לחמש האחרונות עם תזכורת קטנה לראשונות - ואלו הן...עם הערות שלי,
לרגע אחד תנסה לעקוב אחרי...זה לא מסובך.
אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם - בוא נגיד שאין אלוהים.
לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי. לֹא-תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל, וְכָל-תְּמוּנָה - אם אין אלוהים, אז ממילא אני לא...
לֹא תִשָּׂא אֶת-שֵׁם-ה' אֱלֹהֶיךָ, לַשָּׁוְא - אל דאגה, לא אשא, כי כבר אמרנו שאין אלוהים.
זָכוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת, לְקַדְּשׁוֹ - זה כבר עניין אישי, אם בא לי אזכור, אם לא...לא.
כַּבֵּד אֶת-אָבִיךָ, וְאֶת-אִמֶּךָ - נגיד, רק נגיד שזה לא עניינך, זה ביני לבינם.
את החמש הראשונות, מחקתי!
1. אין אלוהים - הלכו השלוש הראשונות.
2. אין שבת, אל תגידו לי מה לעשות, לא בא לי לזכור.
3. בלי להכנס להשלכות, היחסים שלי ושל הורי...זה העסק שלי ולא של אף אחד אחר.
נשארו חמש אחרונות...
לֹא תִרְצָח.
לֹא תִנְאָף.
לֹא תִגְנֹב.
לֹא-תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר.
לֹא תַחְמֹד, בֵּית רֵעֶךָ.
כולם קשורים לפיתויים כאלו ואחרים...
מה בסך הכל מבקשים ממך או ממני?
לא תרצח - אני לא מדבר על סיטואציות של כעס או נקמה שמובילות לרצח.
בעבר, אדם שהכרתי ולצערי התברג לתוך ארגון פשע, ביקש ממני "להפטר" מאדם אחר,
תמורת חמישים אלף ש"ח...עבור דקה עבודה.
לא תנאף - אני נשוי, אבל מה לעשות? לפעמים יש הזדמנות לשבור שגרה...
אני בחו"ל, במילואים, לקוחה שמפלרטטת, נשואות, גרושות, רווקות,
ילדות שנראה שעברו 18 אבל הן פחות מ 16 ורוצות למרוד...יש והיו המון הזדמנויות.
לא תגנוב - כסף שנפל למישהו וראיתי, מזומן מהקופה של החנות בה עבדתי,
משהו ששייך למישהו שלא רואה שאני יכול להעלים. אפילו אופנוע לא שלי, עם מפתח בסוויטש.
לא-תענה ברעך עד שקר - למה לא? מציעים לי לשקר תמורת הרבה דברים...
תמורת כסף, טובות הנאה, פרסום.
לא תחמוד בית רעך - מגיע מהפסוק "לֹא תַחְמֹד, בֵּית רֵעֶךָ; לֹא-תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ, וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ, וְכֹל, אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ"
שזה בעצם, לא להוציא או לקחת בלחץ חברתי, בתמורה לתשלום נדיב או חס ושלום בכוח.
מוריד לפנייך את הכובע שעמדת בפניי כל הסיטואציות הללו, אבל אם אפשר להימנע מחלקם מראש לא עדיף?
כל אלו פיתויים, בסך הכל חמישה...לא יותר.
ואתה אומר, בחסות היותך סוג של חיה, שאתה לא מסוגל לעמוד בהם.
אני חיה, אתה חיה וכולנו חיות. זה מהמילה חיים, לא מבין מה הבעיה באימרה הזו? אתה לא חיה? אז מה אתה? כולנו חיות בכוכב הזה, כולנו בע"ח. ההבדל בינך לבין חיית המחמד שלך זה נטו איטליגנציה וזהו. שניכם עשויים מאותם חומרים, נושמים את אותו אויר, חולקים את אותו כוכב ומסיימים בסוף באותו מקום.
לכן אתה נמנע ממצבים וסיטואציות...כי יש לך ייצר אנושי שאתה לא מתכחש לו. אמת
ואני אומר, הייתי שם, אשכרה...מול כל הפיתויים האלו.
אם שרדתי אותם, אם השתמשתי בשכל שלי...שהוא מותר האדם מן הבהמה,
אז אני גיבור, לא סתם גיבור...גיבור על!
כפי שנאמר על ידי התנא, שמעון בן זומא, איזהו גיבור?
ולא מדובר על בחור חזק או אמיץ, אלא על אדם הכובש את יצרו.
איפה אתה רוצה להיות? בצד של אלו שלא מוכנים להתמודד עם הפיתויים? או בצד של אלו שכן?
לא אמרתי שאני לא נכון להתמודד איתם וגם לא אמרתי שאני לא יכול להם. סה"כ אמרתי שאם אני יכול להימנע מהם מראש ולא לבחון את עצמי, עדיף. מכיר את המשפט על החכם והפיקח?
ונחזור לשאלת החתונה, השזורה בהיותינו יהודים.
רבנות או לא רבנות, אין שום קשר למה שקורה בין בני הזוג ואין קשר לטקס פרימיטיבי או לא.
אין מה לקשור בין הדברים. בדיוק כמו שאין לקשור בין אחוזי הנישואין לאחוזי הגרושין.
ההיצמדות לאחוזים וספקולציות היא נבזית, שקרית והכי חמור...נעשית מתי שנוח לאנשים.
מצחיק שאתה שם אחוזים וספוקלציות באותה נשימה. למרות היותם הפכים מושלמים. אחוזים מעידים על עובדה מוגמרת וספוקלציות זה ההפך הגמור. מה בדיוק רע באחוזים וסטטיסטיקות? יש לך כלי יותר טוב ומדוייק לאמוד דברים?
בוא נדבר על אחוזים, הנה כמה שאלות :
1. האם אחוז המתים בתאונות הדרכים מונע ממישהו שאתה מכיר להחזיר את רשיון הנהיגה שלו?
האמת שהאחוזים דיי נמוכים ואפילו אפסיים לעומת אחוז מחזיקי הרשיון ואחוז כלי הרכב על הכביש, אם כבר שאלת.
2. האם אחוז המוות והפגיעות הקשות ברוכבי דו גלגלי, הביא מישהו לוותר על הרשיון לפני שנפגע?
אולי לא לוותר טכנית על הרישיון, אך חלק מרוכבי הדו"ג כן מחליטים שלהפסיק לרכב עקב הסיכון שבדבר.
3. האם אחוז העסקים שנכשלים, מפסידים ונסגרים, מונע מאנשים לפתוח עסקים חדשים?
לצערי לא, אבל זה לא מעיד על חוכמה גדולה.
4. האם אחוז העליה במחירי הביטוח לדו-גלגלי, מביא לידי מחאה וביטול פוליסות?
לצערי לא, וחבל שכך.
5. האם אחוז המים המזוהמים בחופי ישראל, מרחיק את המתרחצים?
בטוח שחלק מהם.
6. האם אחוז המלח, הסוכר, השמן וכדומה, מונעים ממך לאכול אותם למרות שאתה יודע שזה מזיק?
זה לא מזיק, שנעשה במידה. נקודה. הגוף שלך אפילו צריך את זה בכמות מאוזנת.
האם אתה רוצה שאמשיך עם השאלות האלו? בכיף, שוט.
במשפט האחרון שלך אתה כותב "
מעולם לא בגדתי ולא רואה את עצמי עושה את זה..."
האופציה היחידה שלך כדי שלא תגיע למצב של לבגוד או לא לבגוד, היא לא להכנס למערכת יחסים מחייבת.
אם כן תכנס...לפי דבריך, יש אופציה יותר מסבירה שאתה הולך לבגוד...ובגדול.
לעניין הטקס, למעט דתיים שיש להם לא מעט קשיים, לחילוניים שיודעים להפרד (וצריך גם את זה לדעת)
לטקס הדתי והפרימיטיבי לדבריך, אין השפעה. רוצה לנהוג כמנהג היהודים? תפאדל.
מה זה לדבריי? זה טקס קדום ועתיק יומין. בהגדרה - פרימיטיבי.
לא רוצה? גם תפדאל. אבל אל תאשים או תצביע ותגיד שזה קשור לאישור האהבה בין בני הזוג.
אם אתה אוהב באמת את בת הזוג שלך אתה לא צריך שום טקס שיאשר לך את מה שאתה כבר יודע ומרגיש נקודה.
כן רב, לא רב, חבר, רופא, עו"ד או הכלב של השכנים...זה ממש לא משנה, טקס זה טק
וזה לא קשור לאישור אהבה, זה בסך הכל טקס שבו מסתכלים בעיניים ואומרים שרוצים להיות ביחד.
סה"כ? ספר את זה לאלה שבגלל "סה"כ" הטקס הסמלי הזה, איבדו את כבודהם, בריאותם והונם אחרי מאבקים של שנים בגירושים מכוערים והליכים משפטיים.
בעניין אורך החיים של הזוגיות, אין לזה מתכון בטוח, אין לזה הוראות או הסבר מדוייק,
אני יכול להעיד רק על עצמי, מנסיון, חישובים וחשבונות שלי.
בחרתי להתחתן עם אישה שמעבר לתכונות או מעלות שראיתי בה,
מעבר לאהבה שלי אליה, מעבר לסקס ומעבר ליופי שלה...
ראיתי מישהי שאני גם יכול להתגרש ממנה ועדיין תשאר חברה שלי.
היו לי מצבים שרציתי לקום וללכת, היו כבר משברים של לעזוב הכל...
אבל בשורה התחתונה, תמיד ידעתי וראיתי שהיא החברה הכי טובה שלי
וזה מבחינתי המתכון המדוייק לחי נישואין ארוכים ומוצלחים.
יופי הולך, יום אחד לא יעמוד לי יותר, גם פרפרי האהבה יפסיקו לעוף,
אבל תמיד יש לי עם מי לדבר, לצחוק, לריב ולשתוק.
תאמין לי...אני לא אדם קל, אני רחוק מלהיות מושלם, לפעמים...אפילו אני לא סובל אותי.
גם היא לפעמים, גם סובלת וגם לא סובלת...תרתי משמע,
אבל בשורה התחתונה, היא רואה בי, בדיוק מה שאני רואה בה...מישהו לסמוך עליו.
תאמין לי, לי זה עובד.
אז באמת מוריד את הכובע ובאמת שמח בשבילך. באמת. ללא טיפה ציניות. שרק תמשיכו לחיות ביחד באושר. אבל זה שזה עבד אצלך זה לא מעיד על רבים אחרים וטובים שנפלו. ונפלו חזק וכואב. עם חור בכיס,נזק לבריאות וצלקת בלב.
אז מה שאתה אומר, זה שאתה מודע לזה שאתה לא מסוגל להתגבר על היצר שלך...
אתה מודה שאתה לא עומד בפיתויים. טוב, לפחות אתה אומר את האמת.
בוא נפתח את זה לרגע...
אתחיל בזה שאני לא אדם דתי, פעם הייתי, היום אני ממש לא.
לפעמים אני צם ביום כיפור, לפעמים לא. אין לי סיבה אמיתית.
אין לי מושג לכאן או לכאן אם יש אלוהים או ישויות אחרות ואין לי דעה נחרצת בעניין.
אשתי, אתאיסטית לחלוטין, כך שגם בבית שלנו אין כל-כך מקום לאלוהים.
מה זה קשור, אתה שואל...
אני מבקש לקחת אותך לעשרת הדברות, המהות והתמצית של היהדות.
בעצם...לחמש האחרונות עם תזכורת קטנה לראשונות - ואלו הן...עם הערות שלי,
לרגע אחד תנסה לעקוב אחרי...זה לא מסובך.
אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם - בוא נגיד שאין אלוהים.
לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי. לֹא-תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל, וְכָל-תְּמוּנָה - אם אין אלוהים, אז ממילא אני לא...
לֹא תִשָּׂא אֶת-שֵׁם-ה' אֱלֹהֶיךָ, לַשָּׁוְא - אל דאגה, לא אשא, כי כבר אמרנו שאין אלוהים.
זָכוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת, לְקַדְּשׁוֹ - זה כבר עניין אישי, אם בא לי אזכור, אם לא...לא.
כַּבֵּד אֶת-אָבִיךָ, וְאֶת-אִמֶּךָ - נגיד, רק נגיד שזה לא עניינך, זה ביני לבינם.
את החמש הראשונות, מחקתי!
1. אין אלוהים - הלכו השלוש הראשונות.
2. אין שבת, אל תגידו לי מה לעשות, לא בא לי לזכור.
3. בלי להכנס להשלכות, היחסים שלי ושל הורי...זה העסק שלי ולא של אף אחד אחר.
נשארו חמש אחרונות...
לֹא תִרְצָח.
לֹא תִנְאָף.
לֹא תִגְנֹב.
לֹא-תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר.
לֹא תַחְמֹד, בֵּית רֵעֶךָ.
כולם קשורים לפיתויים כאלו ואחרים...
מה בסך הכל מבקשים ממך או ממני?
לא תרצח - אני לא מדבר על סיטואציות של כעס או נקמה שמובילות לרצח.
בעבר, אדם שהכרתי ולצערי התברג לתוך ארגון פשע, ביקש ממני "להפטר" מאדם אחר,
תמורת חמישים אלף ש"ח...עבור דקה עבודה.
לא תנאף - אני נשוי, אבל מה לעשות? לפעמים יש הזדמנות לשבור שגרה...
אני בחו"ל, במילואים, לקוחה שמפלרטטת, נשואות, גרושות, רווקות,
ילדות שנראה שעברו 18 אבל הן פחות מ 16 ורוצות למרוד...יש והיו המון הזדמנויות.
לא תגנוב - כסף שנפל למישהו וראיתי, מזומן מהקופה של החנות בה עבדתי,
משהו ששייך למישהו שלא רואה שאני יכול להעלים. אפילו אופנוע לא שלי, עם מפתח בסוויטש.
לא-תענה ברעך עד שקר - למה לא? מציעים לי לשקר תמורת הרבה דברים...
תמורת כסף, טובות הנאה, פרסום.
לא תחמוד בית רעך - מגיע מהפסוק "לֹא תַחְמֹד, בֵּית רֵעֶךָ; לֹא-תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ, וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ, וְכֹל, אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ"
שזה בעצם, לא להוציא או לקחת בלחץ חברתי, בתמורה לתשלום נדיב או חס ושלום בכוח.
כל אלו פיתויים, בסך הכל חמישה...לא יותר.
ואתה אומר, בחסות היותך סוג של חיה, שאתה לא מסוגל לעמוד בהם.
לכן אתה נמנע ממצבים וסיטואציות...כי יש לך ייצר אנושי שאתה לא מתכחש לו.
ואני אומר, הייתי שם, אשכרה...מול כל הפיתויים האלו.
אם שרדתי אותם, אם השתמשתי בשכל שלי...שהוא מותר האדם מן הבהמה,
אז אני גיבור, לא סתם גיבור...גיבור על!
כפי שנאמר על ידי התנא, שמעון בן זומא, איזהו גיבור?
ולא מדובר על בחור חזק או אמיץ, אלא על אדם הכובש את יצרו.
איפה אתה רוצה להיות? בצד של אלו שלא מוכנים להתמודד עם הפיתויים? או בצד של אלו שכן?
ונחזור לשאלת החתונה, השזורה בהיותינו יהודים.
רבנות או לא רבנות, אין שום קשר למה שקורה בין בני הזוג ואין קשר לטקס פרימיטיבי או לא.
אין מה לקשור בין הדברים. בדיוק כמו שאין לקשור בין אחוזי הנישואין לאחוזי הגרושין.
ההיצמדות לאחוזים וספקולציות היא נבזית, שקרית והכי חמור...נעשית מתי שנוח לאנשים.
בוא נדבר על אחוזים, הנה כמה שאלות :
1. האם אחוז המתים בתאונות הדרכים מונע ממישהו שאתה מכיר להחזיר את רשיון הנהיגה שלו?
2. האם אחוז המוות והפגיעות הקשות ברוכבי דו גלגלי, הביא מישהו לוותר על הרשיון לפני שנפגע?
3. האם אחוז העסקים שנכשלים, מפסידים ונסגרים, מונע מאנשים לפתוח עסקים חדשים?
4. האם אחוז העליה במחירי הביטוח לדו-גלגלי, מביא לידי מחאה וביטול פוליסות?
5. האם אחוז המים המזוהמים בחופי ישראל, מרחיק את המתרחצים?
6. האם אחוז המלח, הסוכר, השמן וכדומה, מונעים ממך לאכול אותם למרות שאתה יודע שזה מזיק?
האם אתה רוצה שאמשיך עם השאלות האלו?
במשפט האחרון שלך אתה כותב "
מעולם לא בגדתי ולא רואה את עצמי עושה את זה..."
האופציה היחידה שלך כדי שלא תגיע למצב של לבגוד או לא לבגוד, היא לא להכנס למערכת יחסים מחייבת.
אם כן תכנס...לפי דבריך, יש אופציה יותר מסבירה שאתה הולך לבגוד...ובגדול.
לעניין הטקס, למעט דתיים שיש להם לא מעט קשיים, לחילוניים שיודעים להפרד (וצריך גם את זה לדעת)
לטקס הדתי והפרימיטיבי לדבריך, אין השפעה. רוצה לנהוג כמנהג היהודים? תפאדל.
לא רוצה? גם תפדאל. אבל אל תאשים או תצביע ותגיד שזה קשור לאישור האהבה בין בני הזוג.
כן רב, לא רב, חבר, רופא, עו"ד או הכלב של השכנים...זה ממש לא משנה, טקס זה טקס
וזה לא קשור לאישור אהבה, זה בסך הכל טקס שבו מסתכלים בעיניים ואומרים שרוצים להיות ביחד.
בעניין אורך החיים של הזוגיות, אין לזה מתכון בטוח, אין לזה הוראות או הסבר מדוייק,
אני יכול להעיד רק על עצמי, מנסיון, חישובים וחשבונות שלי.
בחרתי להתחתן עם אישה שמעבר לתכונות או מעלות שראיתי בה,
מעבר לאהבה שלי אליה, מעבר לסקס ומעבר ליופי שלה...
ראיתי מישהי שאני גם יכול להתגרש ממנה ועדיין תשאר חברה שלי.
היו לי מצבים שרציתי לקום וללכת, היו כבר משברים של לעזוב הכל...
אבל בשורה התחתונה, תמיד ידעתי וראיתי שהיא החברה הכי טובה שלי
וזה מבחינתי המתכון המדוייק לחי נישואין ארוכים ומוצלחים.
יופי הולך, יום אחד לא יעמוד לי יותר, גם פרפרי האהבה יפסיקו לעוף,
אבל תמיד יש לי עם מי לדבר, לצחוק, לריב ולשתוק.
תאמין לי...אני לא אדם קל, אני רחוק מלהיות מושלם, לפעמים...אפילו אני לא סובל אותי.
גם היא לפעמים, גם סובלת וגם לא סובלת...תרתי משמע,
אבל בשורה התחתונה, היא רואה בי, בדיוק מה שאני רואה בה...מישהו לסמוך עליו.
תאמין לי, לי זה עובד.
סיכמת את ההסתכלות שלי על העולם בעמוד וחצי.
:worship:
לא הרבה מילד בן 17 אבל..
ספר את זה לאלה שבגלל "סה"כ" הטקס הסמלי הזה, איבדו את כבודהם, בריאותם והונם אחרי מאבקים של שנים בגירושים מכוערים והליכים משפטיים.
המשפט הזה אומר שאתה מפיל את הדברים ומבסס את הרעיון שלך על מחשבה לא נכונה. כמו שכבר רשמו לך, אין שום קשר בין חתונה לכל הדברים האלה. גם זוג ידועים בציבור, ואפילו כולל - זוג חברים שגרו ביחד יותר משנה, יכולים תוך כדי שהם נפרדים לעשות אחד לשני את המוות, משפטית וכו'. כן, כדי להתגרש לא צריך להתחתן.
אני דאגתי להסכם ממון, מתחלקים חצי חצי במינוס שלי וחצי חצי בפלוס שלה.
ועכשיו ברצינות, דאגתי.
שושו, לא כיוונתי לנקודה הזאת. אבל אם מזכירים את זה - אני לא דאגתי. מעולם לא הטריד אותי, וגם לא יטריד, גם אם יקרה מה שאני לא חושב שיקרה.
נ.ב. יצא שרשור מעניין, גם אם אתה מטריל וגם אם לא.
אני לא מנסה לשכנע את צחי בכמה מהדברים שאני רואה אחרת לחלוטין, פשוט כי אני די בטוח שעם הגיל וניסיון החיים הוא גם ייראה אותם אחרת - למשל, החשיבות של טקסים והצהרות והשפעתם על תהליך קבלת ההחלטות. לא סתם מלמדים את הדברים האלה בקורסי ניהול, גם אם מדובר ברמת ה"מיקרו".
נ.ב. יצא שרשור מעניין, גם אם אתה מטריל וגם אם לא.
ג'ק,
אל תדאג אני ישלח לך הזמנה לחתונה ויוכיח לך שזה לא היה הטרלה :boogie:
אל תדאג אני ישלח לך הזמנה לחתונה ויוכיח לך שזה לא היה הטרלה :boogie:
לא צריך הזמנה כי לא צריך להוכיח לי כלום, אבל אם אתה באמת מתחתן - מזל טוב :)
lokimonster
01-11-2016, 09:42
מזל טוב
בכמה אתה מוכר את האופנוע??
מזל טוב
בכמה אתה מוכר את האופנוע??
הוא לא שלי, הוא של העבודה.
המשפט הזה אומר שאתה מפיל את הדברים ומבסס את הרעיון שלך על מחשבה לא נכונה. כמו שכבר רשמו לך, אין שום קשר בין חתונה לכל הדברים האלה. גם זוג ידועים בציבור, ואפילו כולל - זוג חברים שגרו ביחד יותר משנה, יכולים תוך כדי שהם נפרדים לעשות אחד לשני את המוות, משפטית וכו'. כן, כדי להתגרש לא צריך להתחתן.
תגיד, שמעת פעם על סרבני גט? מתוך ויקיפדיה בבקשה:
בהלכה היהודית, סרבנות גט הוא מצב שבו אדם נשוי מסרב לסיים את נישואיו באופן רשמי על פי ההלכה, למרות שהנישואים אינם מתממשים בפועל, ובכך הבעל מונע מאשתו או האישה מבעלה להינשא לאחר. הסיבה העיקרית לסרבנות גט בימינו היא רצון של הסרבן להשיג תנאים מסוימים בהסכם הגירושין, ומקרים אלו מכונים לעתים סחטנות גט. סיבות נוספות לסרבנות גט הן נקמנות או קנאה כלפי בן הזוג, או התנגדות עקרונית למתן גט הלכתי, למשל במקרה של אדם שהמיר את דתו.
התורה מחייבת שגירושין יתבצעו על ידי מתן גט מהבעל לאישה. על פי ההלכה הגט חייב להינתן על ידי הבעל מרצונו ואם הבעל נותן את הגט שלא מרצונו הגט עלול להחשב גט מעושה שהוא פסול. ניתן על פי התורה לתת לאישה גט בעל כורחה, אלא שהדבר נאסר בחרם דרבנו גרשום וחוק שיווי זכויות האישה תשי"א-1951 קבע מעשה זה כעברה פלילית מסוג פשע ("התיר האיש קשר הנישואין על כורחה של האישה, באין פסק דין של בית משפט או בית דין מוסמך המחייב את האשה להתרת קשר הנישואין - האיש אשם בפשע ודינו מאסר עד חמש שנים.")
סיבה נפוצה לסרבנות גט היא "סחטנות גט", אשר בהם גברים ונשים אינם מסרבים קטגורית לתת גט או לקבלו, אלא מציבים תנאים מוקדמים, לעתים קשים, לכך, למשל מתוך רצון לשפר את מעמדם במאבק הרכושי בסכסוכי גירושין, או את מצבם בסכסוכים על ענייני משמורת וילדים. תביעת שלום בית משמשת לעתים כאמצעי לכוף את המשך הנישואין על הצד האחר או כטקטיקה במסגרת ניסיונות להשיג עמדות יותר טובות בהסכם הגירושין[1]. על פי נתוני בתי הדין הרבניים מוגשות כ-1,000 תביעות מסוג זה בשנה.
על פי ההלכה ועל פי חוקי מדינת ישראל מסורבי הגט נותרים נשואים, ועל כן אינם יכולים להתחתן בשנית. לפי ההלכה, אישה נשואה, ובכלל זה מסורבת גט, המקיימת יחסי אישות עם בן זוג אחר, מוקעת יחד עם בן זוגה כנואפים, והם נאסרים לינשא זו לזה אף לאחר סיום הנישואים הנוכחיים. בנוסף, צאצאים הנולדים כתוצאה מיחסים אלו יחשבו לממזרים ואפשרות הנישואים שלהם תוגבל. הבעל יכול להשתמש בהגדרת האישה כנואפת כדי לנסות להשיג הישגים בבית הדין, הישגים הקשורים לממון ולשמורת הילדים. לעומת זאת, הגבר יכול לקיים יחסי אישות עם אחרת בלי שהדבר יחשב לניאוף הלכתי.
מאידך, גבר נשוי ובכלל זה מסורב גט, מחויב במזונותיה של אשתו כל עוד הם נשואים, אפילו אם נפרדו. האישה עשויה לנצל את חובות הבעל כלפיה בדין ההלכתי והאזרחי כאמצעי לחץ עליו. חוב המזונות משמש במקרים רבים תמריץ לבעל, להיכנס למשא ומתן עם האישה לצורך נתינת הגט.
תגיד, שמעת פעם על סרבני גט? מתוך ויקיפדיה בבקשה:
כן, שמעתי. כמו ששמעתי על מתים בתאונות דרכים וכו', כל הרשימה שמאסטר הביא לפני זה ועוד מיליון דברים שיכולים בתיאוריה להיות רלוונטיים אליי - אבל הם לא. בשביל לא לפספס, אני מוכן לשנות את הניסוח המצוטט ל"אין כמעט שום קשר". זה לא ישנה הרבה.
תגיד, שמעת פעם על פסיכולוגיה? מכיר בחור כזה, קוראים לו דן גילברט (https://en.wikipedia.org/wiki/Daniel_Gilbert_(psychologist))? יש לו קטע מאוד רלוונטי לסיפור, שמראה כמה גרועה הגישה הזאת של לא לסכם כלום ולהשאיר פתחי מילוט מתוך פחד מאי וודאות עתידית, וכמה אנשים לא מבינים את זה. הנה לך, תהנה, אפילו עם הכוונה למקום הרלוונטי (https://youtu.be/LTO_dZUvbJA?t=859) - סה"כ כ-4 דקות שאתה צריך להשקיע. אתה מוזמן אחרי זה לראות את הכל, 20 דקות שוות מאוד, במיוחד לאור הדיון הזה (אצלי זה כנראה הקטע הכי מצוטט בעשור האחרון או משהו). לך תדע, אולי תשנה את דעתך בדבר או שניים. אולי בטעות תתחיל לתהות מה הסיבה ומה התוצאה בין כמות הגירושים לנפוצות גישת ה"אל תתחתן, אולי תצטרך להתגרש יום אחד".
נ.ב. פסיכולוגים שעושים מחקרים מגניבים עדיפים על coaching, תאמין לי. יש עוד כמה הרצאות מעניינות כאלה על נושאים אחרים.
MasterOz
02-11-2016, 17:32
...
לעניין הטקס, למעט דתיים שיש להם לא מעט קשיים...
צחי, כנראה שפספסת את השורה הזו.
כן, שמעתי. כמו ששמעתי על מתים בתאונות דרכים וכו', כל הרשימה שמאסטר הביא לפני זה ועוד מיליון דברים שיכולים בתיאוריה להיות רלוונטיים אליי - אבל הם לא. בשביל לא לפספס, אני מוכן לשנות את הניסוח המצוטט ל"אין כמעט שום קשר". זה לא ישנה הרבה.
תגיד, שמעת פעם על פסיכולוגיה? מכיר בחור כזה, קוראים לו דן גילברט (https://en.wikipedia.org/wiki/Daniel_Gilbert_(psychologist))? יש לו קטע מאוד רלוונטי לסיפור, שמראה כמה גרועה הגישה הזאת של לא לסכם כלום ולהשאיר פתחי מילוט מתוך פחד מאי וודאות עתידית, וכמה אנשים לא מבינים את זה. הנה לך, תהנה, אפילו עם הכוונה למקום הרלוונטי (https://youtu.be/LTO_dZUvbJA?t=859) - סה"כ כ-4 דקות שאתה צריך להשקיע. אתה מוזמן אחרי זה לראות את הכל, 20 דקות שוות מאוד, במיוחד לאור הדיון הזה (אצלי זה כנראה הקטע הכי מצוטט בעשור האחרון או משהו). לך תדע, אולי תשנה את דעתך בדבר או שניים. אולי בטעות תתחיל לתהות מה הסיבה ומה התוצאה בין כמות הגירושים לנפוצות גישת ה"אל תתחתן, אולי תצטרך להתגרש יום אחד".
נ.ב. פסיכולוגים שעושים מחקרים מגניבים עדיפים על coaching, תאמין לי. יש עוד כמה הרצאות מעניינות כאלה על נושאים אחרים.
תודה, בהמשך הערב אערוך הודעה זו ואגיב לדבריך ולמה ששלחת שעוד לא ראיתי. בינתיים, אתן לך עוד דוגמא חיה וטריה מהיום לבעייתיות של כניסה לחתונה והסכם ממון:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4873029,00.html
ולפני שאתה אומר: "תראה, אבל שופט פסק לטובתו בסוף", תראה בציטוט מהכתבה שיש מקרים שזה יכול להסתיים אחרת:
ה"שופט בנימין יזרעאלי הבהיר כי על פי חוק יחסי ממון, נכסים שהתקבלו בירושה בתקופת הנישואים לא נכללים במסגרת איזון המשאבים. יחד עם זאת ניתן בנסיבות מסוימות להוכיח כוונה ליצור שיתוף גם ביחס לנכסים מעין אלה."
לסיכום, גועל נפש... אין מה להגיד על האישה הזו.. אם לא היה מתחתן איתה וחותם על הסכם ממון אלא פשוט נשאר בן זוג שלה ללא כל הבלאגן מסביב, זה לא היה קורה מכתחילה. כי לא היה לה שום כח חוקי לתבוע מכתחילה.
לסיכום, גועל נפש... אין מה להגיד על האישה הזו.. אם לא היה מתחתן איתה וחותם על הסכם ממון אלא פשוט נשאר בן זוג שלה ללא כל הבלאגן מסביב, זה לא היה קורה מכתחילה. כי לא היה לה שום כח חוקי לתבוע מכתחילה.
בזה בדיוק אתה טועה. מספיק שהיה נשאר בן זוג שלה וגר איתה, והיו לה כמעט את אותן הזכויות, ועם רצון ועו"ד טוב היא היתה עושה לו את אותו המוות בדיוק. אמרת שאתה גר עם חברה שלך, נכון? אז לצורך העניין, אם היא מחר נפרדת ממך - היא יכולה לתבוע חצי ממה שצברתם כשגרתם ביחד, והיא יכולה גם לזכות. תקרא את זה (http://www.get.what2do.co.il/%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8-%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%A9/) ותיווכח. החתונה רק תעשה לה את המשימה טיפונת קלה יותר, לא מעבר לזה.
ושוב, אני מכוון לנקודה הרבה יותר עקרונית. אני טוען שכל מי שלא מתחתן בגלל שהוא עלול להתגרש, ועושה שיקולים פיננסיים כאלה ואחרים - מראש מגדיל את סיכוייו להתגרש ו\או לחיות חיים לא מאושרים, מה שנקרא יורה לעצמו ברגל. אם הוא פוגע או לא - זה עניין אחר. תראה את ההרצאה שהפניתי אותך לראות בהודעה הקודמת, תבין למה אני חושב שיש בסיס לטענה הזאת.
תודה. בסוף יצא לי להגיב רק עכשיו. בדיוק סיימתי לצפות בכל הקטע בן 22 הדק' . אם לסכם את מה שהוא אמר, הוא בעצם טוען ש:
- אין הבדל בין רמת האושר בחיים לבין מי שיש לו יותר לבין מי שיש לו פחות. רק אולי בהתחלה, אבל תקופה מסויימת אחריי, לאחר שאתה כבר התרגלת למצב החדש, רמת האושר בחיים בין שניכם, נשארת זהה.
- שנותנים לך את האפשרות לבחור בין כמה דרכים, אתה עשוי להתחרט ולהתחבט על הדרך שתבחר, לתהות אם הייתה אכן הכי טובה או שאולי היה עדיף ללכת באחרת. וזה כלל לא משנה באיזה דרך בחרת. לעומת זאת, שניצבת מולך דרך אחת בלבד, אתה תהייה הרבה יותר מרוצה ומאושר ממנה.
- שאתה חי במצב נתון ובלתי ניתן לשינוי, אתה מסתגל, אתה לומד להיות מאושר איתו. לעומת זאת, שאתה יכול בכל רגע לשנות את המצב, זה יגרום לך להיות תמיד פחות מרוצה מהמצב הנתון, מעצם הידיעה שאתה יכול לשנותו.
- מי שנותן לחששות להשתלט עליו, ידרוך במקום.
- לבני אדם יש חולה רעה של לנבא ולנתח דברים שליליים שעלולים לקרות להם אם ילכו בדרכים מסוימות עוד לפני שכלל ניסו אותם, מה שעלול לגרום להם להימנע מהם לחלוטין.
שתי הנקודות האחרונות שציינתי הם הנקודות שביקשת להביא לצומת ליבי בנוגע להימנעות מחתונה.
אני מבין את הנקודות שלך. ומסכים על רוב הדברים ובכלל מרוח הדברים הכללית שלך ושל דן גילברט. שניכם אומרים דברים מאוד נכונים סה"כ.
ועדיין, דן גילברט דיבר באופן כללי ולא נגע ספציפית על חתונה ובטח שהוא לא יודע על איך מתנהלת הרבנות שלנו כאן.
דעתי על חתונה לא השתנתה .כי פשוט אני עדיין לא רואה שום יתרון לחתונה ומעולם לא שמעתי זוג שאמר לי שהיה מאושר יותר אחרי שהתחתן. ועדיין אף אחד פה לא ענה לי על שאלה פשוטה - מה אקבל ביחסיי עם חברה שלי אחרי שנתחתן, שאין לי איתה עכשיו?
כך שלא מדובר פה אצלי רק על הימנעות מחתונה כי אני חושש להתגרש, אני פשוט לא רואה בטקס הזה שום יתרון שיצדיק את כל הכאב הראש מסביב.
מעבר לזה, הרבנות בארץ, עד שלא תשנה את דרכיה, אין סיבה להתחתן. במיוחד לנשים. אם אישה במאה ה21 עדיין צריכה את אישור הבעל בכדי להתגרש ולהיות "מותרת לכל אדם", אז זה משפיל. זה לא שיוויוני, זה הופך את האישה לפחותה מהגבר במעמדה וזה מתאים לימי הביניים.
מה זה סרבני גט? מה זה הקישקוש הזה? מספיק שאחד מבני הזוג רוצה להתגרש וצריך להתיר לו באופן חד צדדי להתגרש ומיד. איפה השאלה פה בכלל? מה זה הקישקוש המקושקש הזה לקבל את אישור הצד השני? מין הסתם שהצד השני לא תמיד יהייה מוכן לקבל את זה ששותפו לחיים כבר לא רוצה לחיות איתו ויעשה הכל כדי למנוע ממנו ללכת. וזה רק צרה אחת. יש עוד הרבה צרות אחרות ברבנות. הרבה בירוקרטיה, הרבה סחבת מיותרת, הרבה הוצאות מיותרות, ובאופן כללי לרבנות צורת חשיבה מיושנת שלא מתאימה לימינו אנו.
כך שמבחינתי, אין סיבה להכניס ראש בריא למיטה חולה. אני וחברה שלי מאושרים ביחד, נישואין לא יתנו לנו שום דבר מעבר, רק אולי נהפוכו.
בכלל, אני אישית חושב, שעצם העובדה שאני וחברה שלי יכולים כל רגע לקום וללכת, ללא כבלי נישואין, הופכים את הקשר לפחות מובן מאליו בעיני שנינו, ויותר מיוחד ופחות שגרתי. כי אחרי חתונה, עלולה להיווצר מין הרגשה של "כלואים ביחד". של איזה חוזה עבודה שחתמת עליו ואתה עכשיו מחוייב להישאר. וזה עלול לעשות נזק לכימיה ולחיבה בין בני הזוג שהיתה להם לפני. זה עלול ליצור תחושה שהצד השני הוא מובן מאליו ולהביא לשיגרה שוחקת ומשעבדת שתכבה את התשוקה ותגרום לה אט אט לדעוך.
אז כן, אני יודע שזה תלוי גם בבני הזוג עצמם, ואיך הם מנהלים את הקשר ואת הזוגיות שלהם. ומאסטר אוז ציין בפניי כאן שהוא מאושר מאוד מהנישואין שלו וברור לי שיש רבים אחרים כמותו וטוב שכך. אני יכול להעיד גם באופן אישי שהורי נשואים כבר 30 שנה ומאושרים מאוד יחד גם היום.
אבל הנקודה היא, שהם גם היו מאושרים ביחד לפני, וגם מאסטר אוז היה מאושר מאישתו לפני שהתחתן איתה. כך שמה בדיוק החתונה שינתה כאן?
בסופו של דבר, אחרי הארוע הנוצץ שנמשך כמה שעות קצרות בלבד ושבשבילו התכוננתם וטרחתם ללא הפסק בכמעט שנה ארוכה של סידורים, הוצאות כספיות גדולות, התרוצציות בכל מקום וכאבי ראש בלתי פוסקים, שבאו על חשבון דברים אחרים חשובים יותר שיכולתם לעשות במשך השנה הזו. (ובשביל מה? גם ככה 90% מהמוזמנים ישכחו מארוע שלכם בוקר אחריי. גם ככה 90% מהמוזמנים יגיעו עם חיוכים מזויפים, מתוסכלים על הקנס המתמשך הזה של הארועים שנופל עליהם כל חודש. גם ככה 90% מהמוזמנים מגיעים כי מרגישים מחויבים להגיע ולא כי הם רוצים לבוא . גם ככה 90% מהמוזמנים יעניין רק האוכל.)
כך שאחרי החופה ואחרי כל החתימות מול הרבנות, ואחרי הצהרת הנישואין זה לזו, מה, מה בעצם השתנה לטובה שלא היה לפניי? כלום. לעומת זאת, מה עלול להשתנות לרעה? הכל.
דיון מגניב, אז ברשותך אמשיך. אבל יש כאן 2 נקודות שונות שאתה מתיחס אליהן ומערבב אותן, תן לי שניה להפריד בין הנקודות האלה:
דעתי על חתונה לא השתנתה .כי פשוט אני עדיין לא רואה שום יתרון לחתונה ומעולם לא שמעתי זוג שאמר לי שהיה מאושר יותר אחרי שהתחתן. ועדיין אף אחד פה לא ענה לי על שאלה פשוטה - מה אקבל ביחסיי עם חברה שלי אחרי שנתחתן, שאין לי איתה עכשיו?
מעבר לזה, הרבנות בארץ, עד שלא תשנה את דרכיה, אין סיבה להתחתן. במיוחד לנשים.
איך שאני רואה את זה - נושא אחד הוא עצם החתונה, מה זה נותן, והנושא השני הוא הערבוב של החתונה ברבנות.
אנסה לתת את נקודת המבט שלי על כל נושא בנפרד:
מה נותנת חתונה שאין בלי חתונה... זה לא בדיוק ניתן לכמת ולא זהה בין מקרה למקרה.
אם, אתה לוקח את המקרה שלי, למשל - התחתנתי עם אישה מארץ זרה, שפגשתי אותה בארץ זרה נוספת, במצטבר גרתי איתה חודש ורבע בכל מיני מקומות בעולם כשהבאתי לה את הטבעת. נראה לך ש"בואי נגור ביחד בארץ, את בסבירות גדולה תחריבי את הקריירה שלך בשביל זה והילדים, אבל לא נתחתן כדי שאם תרצי להתגרש ממני יום אחד - תוכלי, ועל הדרך נעשה את התהליך שממילא צריכים לעבור במקרה כזה עוד יותר ארוך ומייגע" נשמע כמו הצעה יותר מפתה מ"בואי תתחתני איתי ונהיה ביחד לא משנה מה"? ד"א, התחתנו בארץ זרה שלישית, וכל מי שהיה לנו שם בחתונה זאת אחותי עם בעלה שקפצו לבקר. לא היה אירוע בארץ, כי ממילא לא רצינו לעשות אירוע שבו בסבירות גבוהה כל המוזמנים יגיעו רק מהצד שלי. זה לא הפריע לעצם החתונה בשום צורה, ולא היה מפריע גם אם היינו שם רק שנינו. אם אתה רוצה שאנסה להגדיר את זה במדויק - חתונה זה מסמך רשמי שאומר שבטבעת האירוסין שהבאתי לה - התכוונתי לכל מילה שאמרתי. אתה מדבר על סרבנות של רבנות? אני הייתי צריך להתאמץ כדי להוכיח למדינה שאני אשכרה נשוי ולא מזייף. הדוגמה שלי אמורה לסתור לך לא מעט דברים מהתפיסה הקלישאתית משהו, אני חייב לציין, של "מה זה חתונה".
וכן, האישור הרשמי הזה משנה, במודע ובתת-מודע, של שני הצדדים. מאותה הסיבה שהבאתי לך בהרצאה של דן גילברט - זה הופך את הדברים לבלתי ניתנים לשבירה ברגע, זה נותן רשמיות והכרה - לא בעייני הרשויות, לא בעיניי האנשים, אלא בעיניי הזוג עצמו. כשאתה חי עם חברה שלך וממשיך לחיות איתה - אתה חי במצב שניתן לשבירה ברגע, כשאתה קם יום אחד ואומר לה שאתה רוצה להתחתן איתה - אתה נותן הצהרה שאומרת לעצמך ולה 2 דברים: א) שאתה מוכן לקשר מחייב באמת (וכשיהיו ילדים, תדע מה זה אומר מחייב באמת), ב) שאתה מוכן גם לקבל את התשובה שלה בנושא, כל תשובה - כי אתה סגור על זה עם עצמך. ויותר ממה שאתה צריך את זה - האישה צריכה את זה, היא צריכה את ההתחייבות שלך, ושוב - כשיהיו ילדים, כשתראה מה זה עושה לאישה ולקריירה שלה, כשתראה מה זה עושה לך וכמה קשה להתמודד עם זה - תבין למה. וזה לא קורה היו לרוב כשמתחתנים, ובגלל זה אולי הרבה חתונות נגמרות לא משהו. התהליך המצוי נראה היום ככה: גר גבר עם חברה שלו, סבבה וטוב לו, והוא ממשיך לגור איתה עד שהיא רוצה ילדים יום אחד ואחרי שהיא מעכלת את זה, היא אומרת "טוב, נו, אז אתה מתכוון לעשות משהו בינינו?" - או באופן פשוט מאלצת אותו להתחתן או ללכת. ראיתי את זה קורה לא פעם ולא פעמיים, גם בין זוגות שבסוף דווקא חיים סבבה. יום אחד, כשהחברה שלך תפסיק להיות ילדה (וזה יקרה כשהיא תתחיל ברצינות לרצות ילדים, בגיל 30 ככה, אולי קצת לפני או אחרי), זה עלול לקרות גם לך.
אני לא בטוח שאצליח להעביר לך את הנקודה, בגלל שאנחנו מדברים בשפות שונות. ללא משקל של חיים מבוגרים, ללא ילדים ומשכנתא והתחייבויות אני לא יודע אם אתה יכול להבין את הצורך של אישה מבוגרת בהתחייבות כמו חתונה וגם לא את הצורך של עצמך, במיוחד אם אתה כותב דברים כמו "שזה עלול ליצור אוירה של כלואים ביחד". ניסית פעם לחיות כשהחיים לא שייכים לך, ואתה אוסף את פיסות החיים הקטנות פה ושם, כשהחיים שלך מתחילים ב-9 בערב ואתה עד אז כ"כ עייף שכל דבר עולה לך על העצבים? זה בערך מה שילדים עושים. אתה בטוח שאתה יודע מה זה בכלל "אוירה של כלואים ביחד"? אתה יודע עד כמה הילדים פוגעים באישה, בעצמאות שלה, בקריירה שלה? על מי היא צריכה לסמוך כדי לספק לה רשת בטחון וגב חזק - על מי שלא היה מוכן להתחייב לחיות איתה? פלא שהנשים של היום נהיות גברים והגברים של היום הופכים למתוסכלים ומיותרים?
"ימינו אנו",ד"א, שאתה מזכיר כל הזמן, גרועים למדי לדעתי. "העולם המורדני" הלך בדרך מחורבנת וצולעת בהרבה מובנים חברתיים. ובעקבות זאת, הקשיים שמערימים כשאחד מהצדדים רוצה להתגרש חלקית מוצדקים - זה כי היום כשגבר ואישה מתחתנים, הם לא באמת יודעים מה הם עושים כי הם לא מבינים ומפנימים את מהות ההתחייבות של האחד לשניה, אפילו לא קרוב. חלקית - בגלל שהממסד הדתי הוא רעה חולה בפני עצמו, מה שמעביר אותי לנושא השני - הקשר שבין הרבנות לחתונה.
הקשר הזה אכן עקום ובאופן עקרוני הממסד עקום, בגלל שהוא שואב את הכח שלו מהממסד המדיני ובגלל שאין אלטרנטיבה. אבל יש אלטרנטיבה שהיא יותר ויותר זמינה היום - לא להתחתן ברבנות. רוצה להתחתן - טוס לכל מקום בעולם שמאפשר לך להתחתן מבלי להיות אזרח (יש מלא כאלה, מיוון עד לאס ווגאס), ותתחתן כמה שאתה רוצה. רוצה אחרי זה לעשות מסיבה בארץ כי זה כיף (וזה כיף) - תעשה, לא רוצה - אל תעשה, רוצה להירשם כנשוי במרשם האוכלוסין - תירשם, לא רוצה - אל תירשם, זה לא קשור בכלל לעצם החתונה. רוצה מסמך שמחתן אותך, לא רוצה להתעסק עם הרבנות בכלל - קמו בארץ מלא עמותות למיסוד הקשר הזוגי, כאלה שמאפשרות לך להתחייב באותה ההתחייבות רק בלי להיות נשוי רשמית ברישומי האוכלוסין. פחות טוב, אבל אם שני בני הזוג אזרחים ישראליים - תכלס כמעט לא משנה היום, ופותר את כל העניין של הרבנות. אפשר לכתוב מפה ועד אילת על למה הרבנות היא ממסד עקום, מהם הגורמים להקצנה הדתית בימינו, האם נישואים אזרחיים זה טוב או לא, וכו' - כל זה מעניין, אבל לא לעצם הדיון הזה, שכאן כל מה שמספיק לדעת - שיש מלא דרכים להשאיר את הרבנות מחוץ לעסק ובכל זאת להתחתן. וכשמגיעים למצב כזה של להתגרש, אפשר להגיד שזה באמת המבחן האמיתי שאומר עם מי התחתנת, וכן, אל תצפה אף פעם שזה יהיה קל ופשוט, כי אם זה היה כזה - כנראה שלא היית מתגרש מלכתחילה.
נראה לי שהבאתי לך הרבה דברים להרהר עליהם, ונראה לי שלא תעשה את זה, לא היום. אבל אולי עוד כמה שנים כן. בכלל, צריך קצת מעבר לדף וחצי של כתיבה בפורום שמייגע לקרוא, בשביל לזרוע שינוי תפיסתי אצל מישהו. אבל אני סומך על החיים, רוב הסיכויים שעוד עשור, כשבתקווה אתחיל לגלות איך זה נראה כשהחיים חוזרים לידייך (חלקית) עם ילדים מתבגרים, אתה כבר תגלה למה מהלך החתונה שרד את כל הדרך האנושית והגיע עד היום.
zrobavel
06-11-2016, 10:47
ועדיין אף אחד פה לא ענה לי על שאלה פשוטה - מה אקבל ביחסיי עם חברה שלי אחרי שנתחתן, שאין לי איתה עכשיו?
זה נקרא מחוייבות, אל תשלה את עצמך, אבל כנראה שאתה כן משלה את עצמך, כמובן כנראה שלא במודע כי נראה לי שאתה עדיין לא בשלב של להתחייב אז אתה מסביר בעיקר לעצמך למה ככה עדיף, כי אם היית קצת חושב על זה, אין פה באמת צורך לשכנע מישהו ואת הדעה שלך הבהרת כבר במספר פוסטים, כרגע אתה רק חוזר עליה. (ברוח טובה כמובן) :)
בכלל, אני אישית חושב, שעצם העובדה שאני וחברה שלי יכולים כל רגע לקום וללכת, ללא כבלי נישואין, הופכים את הקשר לפחות מובן מאליו בעיני שנינו, ויותר מיוחד ופחות שגרתי. כי אחרי חתונה, עלולה להיווצר מין הרגשה של "כלואים ביחד". של איזה חוזה עבודה שחתמת עליו ואתה עכשיו מחוייב להישאר. וזה עלול לעשות נזק לכימיה ולחיבה בין בני הזוג שהיתה להם לפני. זה עלול ליצור תחושה שהצד השני הוא מובן מאליו ולהביא לשיגרה שוחקת ומשעבדת שתכבה את התשוקה ותגרום לה אט אט לדעוך.
אז כן, אני יודע שזה תלוי גם בבני הזוג עצמם, ואיך הם מנהלים את הקשר ואת הזוגיות שלהם.
עצם זה שגם אתה וגם החברה שלך ״יכולים כל רגע לקום וללכת״ כפי שאני מצוטט אותך אומר שאין מחוייבות ואתה מודע לכך שזה סותר את הנקודה מעל. :)
תגיד לי, ממה בית יהיה יותר חזק, בטון או קרטון?
כנ״ל מערכת יחסים, תשקיע בה, תתחייב אליה והתמורה תהיה בהתאם, תשאיר תמיד פתח מילוט ואולי יום אחד תשתמש בו, דרך אגב, גם בת הזוג שלך יכולה להשתמש באותו דרך מילוט, ההתחייבות הזאת היא הדדית...
בסופו של דבר, אחרי הארוע הנוצץ שנמשך כמה שעות קצרות בלבד ושבשבילו התכוננתם וטרחתם ללא הפסק בכמעט שנה ארוכה של סידורים, הוצאות כספיות גדולות, התרוצציות בכל מקום וכאבי ראש בלתי פוסקים, שבאו על חשבון דברים אחרים חשובים יותר שיכולתם לעשות במשך השנה הזו. (ובשביל מה? גם ככה 90% מהמוזמנים ישכחו מארוע שלכם בוקר אחריי. גם ככה 90% מהמוזמנים יגיעו עם חיוכים מזויפים, מתוסכלים על הקנס המתמשך הזה של הארועים שנופל עליהם כל חודש. גם ככה 90% מהמוזמנים מגיעים כי מרגישים מחויבים להגיע ולא כי הם רוצים לבוא . גם ככה 90% מהמוזמנים יעניין רק האוכל.)
כך שאחרי החופה ואחרי כל החתימות מול הרבנות, ואחרי הצהרת הנישואין זה לזו, מה, מה בעצם השתנה לטובה שלא היה לפניי? כלום. לעומת זאת, מה עלול להשתנות לרעה? הכל.
מאוד אינדיבידואלי, לא כל החתונות אותו דבר, החתונה שלך (אם תהיה לך) תהיה כמו שאתה תעשה לך אותה.
אתה יכול להזמין 100 אנשים הכי קרובים אליך שרוצים לשמוח בשמחתך על חוף ים או 600 איש שבאים כי הם חייבים באולם שמכרת כליה בשבילו, בחירה שלך והבת זוג שלך.
לסיכום, דעה אישית שלי, אני חושב שאתה חי בעולם של סטריאוטיפים, מדבר על חתונות ונישואים בלי לחוות אותם, כמו לדבר על אופנועים מבלי לרכב על אחד.
אני גם חושב שלא ניתן להסביר לך על כך כי זה כמו לנסות להסביר למישהו מה זה לגדל ילד, את הקושי והאושר שהוא מביא, אחד מהדברים הלא ניתנים להסברה האלו...
רק אשתמש במשפט הכי שנוא עליי, שיהיה לך תבין. :)
ובנימה הזאת, למה צריך מחוייבות?
כי ככה בונים משפחה, לא קשור לילדים, משפחה, מערכת יחסים יציבה שכאשר מגיעים לבאמפר קל לא לוקחים את כל החפצים והולכים להורים, שמפרגנים אחד לשני ומשקיעים אחד בשני, כי התחייבת לכך עד לסוף ימי חיי, מבלי לשמור את פתק ההחלפה... ;)
לסיכומו של חפירה, מצב של ״זה מה שיש ועם זה ננצח״. (בנימה הומוריסטית)
מעניין אם הרגלי הרכיבה בקבוצה או לבד תואמים את ההשקפה על נישואים
רכיבה יכולה לבטא אינדיבידואליות טהורה ולא קבלת מוסכמות חברתיות (לא לבלבל עם מוסכמות בטיחותיות ברכיבה)
בכלל, אני אישית חושב, שעצם העובדה שאני וחברה שלי יכולים כל רגע לקום וללכת,...
אתה לא קורא/מקשיב למה שאומרים/כותבים לך.
זה שאתה לא נשוי עכשיו, לא אומר שאם תרצה הלילה לקום וללכת, חברה שלך לא יכולה להעביר אותך 7 מדורי גיהינום,
כולל לדרוש לקחת חצי מהקרן פנסיה שיש לך עוד מהצבא-קבע, 5 שנים לפני שפגשת אותה בכלל.
ואם אתה לא תיקח עו"ד נורמלי ותסמוך על ההיגיון של השופט, תמצא עצמך עם חור תחת ברוחב 5 צול.
בלי נישואין ובלי אירוע נוצץ ובלי חתונה.
זה המצב המשפטי.
מבחינה דתית, אם תרצה הלילה לקום וללכת חברה שלך יכולה להעביר אותך 7 מדורי גיהינום ברבנות,
תידרש לעבור טקסים הזויים ולשלם כל מיני תשלומים כדי להתגרש, פשוט כי ביהדות יש נישואין שמקורם ב"קידושי-ביאה"
(אני מקווה שאחרי כל הזמן שאתם גרים יחד היא תוכל לטעון לפחות את זה).
מה שאומר שצריך "גירושין לחומרה".
ואם אתה לא תיקח עו"ד/טוען רבני נורמלי ותסמוך על ההיגיון של הדיינים, תמצא עצמך עם חור תחת ברוחב 5 צול.
בלי נישואין ובלי אירוע נוצץ ובלי חתונה.
זה המצב הדתי ליהודים (לפי מה שרשום בת"ז שלך, ולא מעניין אף אחד שאתה מאמין במפלצת הספגטי המעופפת) בישראל.
כך שאחרי החופה ואחרי כל החתימות מול הרבנות, ואחרי הצהרת הנישואין זה לזו, מה, מה בעצם השתנה לטובה שלא היה לפניי?
כלום. לעומת זאת, מה עלול להשתנות לרעה? הכל.
ראה את הכתוב מעלה - להשתנות לרעה בגלל נישואין זה רק בטיפ-טיפה.
רמת השיט שתעבור בפרידה בלי נישואין תלויה באכזריות של בת הזוג שלך.
להשתנות לטובה - הצהרה רשמית על מחוייבות ונאמנות וכל זה יכולה לעשות המון טוב למערכת יחסים טובה -
ראה את המגילות של ג'ק (no offence יקי, כן?).
אני למשל נשוי מטעם עצמי (היה אירוע מצומצם עם קרובת משפחה שהתחפשה ליאיר לפיד ושבוע אח"כ מסיבת טראנס לחברים), רווק בת"ז, עם ילדים,
ולא משלה את עצמי לרגע שמשהו פתוח לעומת נישואין מוכרים ע"י המדינה - אני נשוי (וטוב לי :biggrin:).
................
דיון מגניב, אז ברשותך אמשיך. אבל יש כאן 2 נקודות שונות שאתה מתיחס אליהן ומערבב אותן, תן לי שניה להפריד בין הנקודות האלה:
..................
..........
איך שאני רואה את זה - נושא אחד הוא עצם החתונה, מה זה נותן, והנושא השני הוא הערבוב של החתונה ברבנות.
אנסה לתת את נקודת המבט שלי על כל נושא בנפרד:
מה נותנת חתונה שאין בלי חתונה... זה לא בדיוק ניתן לכמת ולא זהה בין מקרה למקרה.
אם, אתה לוקח את המקרה שלי, למשל - התחתנתי עם אישה מארץ זרה, שפגשתי אותה בארץ זרה נוספת, במצטבר גרתי איתה חודש ורבע בכל מיני מקומות בעולם כשהבאתי לה את הטבעת. נראה לך ש"בואי נגור ביחד בארץ, את בסבירות גדולה תחריבי את הקריירה שלך בשביל זה והילדים, אבל לא נתחתן כדי שאם תרצי להתגרש ממני יום אחד - תוכלי, ועל הדרך נעשה את התהליך שממילא צריכים לעבור במקרה כזה עוד יותר ארוך ומייגע" נשמע כמו הצעה יותר מפתה מ"בואי תתחתני איתי ונהיה ביחד לא משנה מה"? ד"א, התחתנו בארץ זרה שלישית, וכל מי שהיה לנו שם בחתונה זאת אחותי עם בעלה שקפצו לבקר. לא היה אירוע בארץ, כי ממילא לא רצינו לעשות אירוע שבו בסבירות גבוהה כל המוזמנים יגיעו רק מהצד שלי. זה לא הפריע לעצם החתונה בשום צורה, ולא היה מפריע גם אם היינו שם רק שנינו. אם אתה רוצה שאנסה להגדיר את זה במדויק - חתונה זה מסמך רשמי שאומר שבטבעת האירוסין שהבאתי לה - התכוונתי לכל מילה שאמרתי. אתה מדבר על סרבנות של רבנות? אני הייתי צריך להתאמץ כדי להוכיח למדינה שאני אשכרה נשוי ולא מזייף. הדוגמה שלי אמורה לסתור לך לא מעט דברים מהתפיסה הקלישאתית משהו, אני חייב לציין, של "מה זה חתונה".
קודם כל, אתה מאושר? לך זה עשה טוב? זה הכי חשוב. מעבר לזה, שוב, אתה בעצמך עכשיו אומר שחתונה זה : "מסמך רשמי שאומר שהתכוונתי לכל מילה" נו? אם זה כל מה שזה אומר אז מה הטעם בלהתחתן? אני לא צריך להוכיח לחברה שלי את המסירות שלי כלפייה באקט של חתונה. ההתנהגות שלי ומה שאני משדר כלפיה מדבר בעד עצמו. לכל הסימליות הזאת אין משמעות עבורי.
וכן, האישור הרשמי הזה משנה, במודע ובתת-מודע, של שני הצדדים.
אוקיי, אתה ואחרים צריכים אישור רשמי, בכיף, עניין שלכם. אני לא רואה בזה שום צורך. מיותר מבחינתי.
מאותה הסיבה שהבאתי לך בהרצאה של דן גילברט - זה הופך את הדברים לבלתי ניתנים לשבירה ברגע, זה נותן רשמיות והכרה - לא בעייני הרשויות, לא בעיניי האנשים, אלא בעיניי הזוג עצמו.
ומה טוב בזה שזה מרגיש "בלתי ניתן לשבירה"? אני מסביר לך שזה הדבר הכי גרוע שיכול להיות בקשר. הרגשה של חוזה שנחתם בין הצדדים, של מחוייבות רשמית. זה, על פי תפיסת עולמי, עושה נזק חמור לכימיה בין בני הזוג ולמשיכה הטבעית. שאין חתונה כובלת, יש מתח בריא בידיעה שבן הזוג יכול לקום וללכת. דבר המונע מבני הזוג להיכנס לשיממון ושגרה שתגרום לירידת הכימיה והתשוקה בינהם. זו הסיבה שיש כל כך הרבה גירושים, כי חתונה נותנת לבני הוג הרגשה של "הכל מובן מאליו, הוא תמיד יהייה פה. אנחנו ביחד לעד" וזה גורם לירידה חדה בכימיה והמשיכה שהייתה לפניי אצלהם, מה שמוביל מהר מאוד לבגידות וגירושין.
כשאתה חי עם חברה שלך וממשיך לחיות איתה - אתה חי במצב שניתן לשבירה ברגע, כשאתה קם יום אחד ואומר לה שאתה רוצה להתחתן איתה - אתה נותן הצהרה שאומרת לעצמך ולה 2 דברים: א) שאתה מוכן לקשר מחייב באמת (וכשיהיו ילדים, תדע מה זה אומר מחייב באמת), ב) שאתה מוכן גם לקבל את התשובה שלה בנושא, כל תשובה - כי אתה סגור על זה עם עצמך.
שוב, אתה חוזר על אותם דברים, פשוט במילים אחרות. כך שאני חוזר על אותם תשובות. שמע ג'יק, זה בסדר שאני ואתה מחזיקים דעות מנוגדות. זה בסדר שאני ואתה לא מצליחים לשכנע אחד השני, זה באמת בסדר גמור. בטח שבטח שאני ואתה שומרים על תרבות הדיון והכבוד ההדדי זה לדעותיו של זה. זה מה שיפה בבני האדם לעומת שאר בע"ח. לכל אחד יש את הדעות שלו, והשקפת העולם שלו.
אני לא צריך להוכיח לחברה שלי או לכל אחת שאולי תבוא אחריה, את המחויביות שלי בקשר בצור של חתונה. בהתנהגות שלי , במעשים שלי, ועצם זה שאני איתה היא כבר יודעת את זה. ואם היא צריכה חתונה מלאכותית כדי לדעת את זה, אז מבחינתי, הקשר ביננו מלאכותי.
חתונה היא לא ערובה לכלום. זה פיקציה. שכל כך הרבה זוגות נשואים בוגדים מתחת לשולחן ומתגרשים, אתה מבין כמה זה כבר לא אמין כיום למכור חתונה כאיזשהי ערובה למחוייבות.
ויותר ממה שאתה צריך את זה - האישה צריכה את זה, היא צריכה את ההתחייבות שלך, ושוב - כשיהיו ילדים, כשתראה מה זה עושה לאישה ולקריירה שלה, כשתראה מה זה עושה לך וכמה קשה להתמודד עם זה - תבין למה.
אני עדיין לא החלטתי דבר לגבי ילדים, אני עדיין לא שם. אני אפילו לא יודע אם אני רוצה. כרגע ולשנים הקרובות לכל הפחות, מספיק לי כלב.
וזה לא קורה היו לרוב כשמתחתנים, ובגלל זה אולי הרבה חתונות נגמרות לא משהו. התהליך המצוי נראה היום ככה: גר גבר עם חברה שלו, סבבה וטוב לו, והוא ממשיך לגור איתה עד שהיא רוצה ילדים יום אחד ואחרי שהיא מעכלת את זה, היא אומרת "טוב, נו, אז אתה מתכוון לעשות משהו בינינו?" - או באופן פשוט מאלצת אותו להתחתן או ללכת.
אין בעיה, אני לא צריך בנות זוג כאלה. זוגיות שהמשכיות שלה תלויה בחתונה, מבחינתי, היא זוגיות מזויפת.
ראיתי את זה קורה לא פעם ולא פעמיים, גם בין זוגות שבסוף דווקא חיים סבבה. יום אחד, כשהחברה שלך תפסיק להיות ילדה (וזה יקרה כשהיא תתחיל ברצינות לרצות ילדים, בגיל 30 ככה, אולי קצת לפני או אחרי), זה עלול לקרות גם לך.
ראיתי את זה גם קורה ומקרוב ואני ממש לא חושש מזה. כרגע לא רואה את עצמי מתחתן, אבל אם מתישהו כן, זה כי זה יבוא נטו ממני. לא כי חברה שלי הציבה לי אולטימטום.י.
אני לא בטוח שאצליח להעביר לך את הנקודה, בגלל שאנחנו מדברים בשפות שונות.
נכון, ואני חוזר ואומר, שאין שום דבר פסול בלהחזיק השקפות עולם שונות, זה אפילו יפה בעיניי.
ללא משקל של חיים מבוגרים, ללא ילדים ומשכנתא והתחייבויות אני לא יודע אם אתה יכול להבין את הצורך של אישה מבוגרת בהתחייבות כמו חתונה וגם לא את הצורך של עצמך, במיוחד אם אתה כותב דברים כמו "שזה עלול ליצור אוירה של כלואים ביחד". ניסית פעם לחיות כשהחיים לא שייכים לך, ואתה אוסף את פיסות החיים הקטנות פה ושם, כשהחיים שלך מתחילים ב-9 בערב ואתה עד אז כ"כ עייף שכל דבר עולה לך על העצבים? זה בערך מה שילדים עושים. אתה בטוח שאתה יודע מה זה בכלל "אוירה של כלואים ביחד"? אתה יודע עד כמה הילדים פוגעים באישה, בעצמאות שלה, בקריירה שלה? על מי היא צריכה לסמוך כדי לספק לה רשת בטחון וגב חזק - על מי שלא היה מוכן להתחייב לחיות איתה? פלא שהנשים של היום נהיות גברים והגברים של היום הופכים למתוסכלים ומיותרים?
שמע , אתה גורם לעניין הילדים והמחוייבות לא להישמע מפתה במיוחד שאתה מתאר כאן רק את השלילי. אתה בעצם אומר במילים אחרות, שאתה מביא ילדים, החיים שלך כבר מפסיקים להיות שלך. ולי, זה פשוט לא מתאים. לפחות לא כרגע. החיים שלי הם אכן החיים שלי, ואני לא ממהר לוותר על החופש שלי בצורת ילדים.
אז כרגע, קרא לי אנוכי, אבל להיכנס למחוייבות של ילדים ונישואין, לא נשמע לי מפתה במיוחד. אולי זה יבוא לי בגיל 50 מי יודע..
דודה שלי נשואה לבחור אמיד בן 70. אין לא ילדים, וגם היום בהסתכלות אחורה, אם תשאל אותו אם יש לו חרטות, הוא יגיד לך שנהפוכו. הוא יצא לטיולים, לא היה כבול לשום דבר, ראה עולם (ועדיין רואה, כל הזמן, על היכטה שלו) וטוב לו וכיף לו. והוא לא צריך שאף אחד יחזיק לו את היד בגיל 80, כי גם ככה רוב הילדים זורקים אותך בבית אבות או נותנים לך איזה פיליפנית ושוכחים ממך. בסוף, כולם מתים לבד, עם ילדים או בלי. אז עדיף לחיות ולמצות כל רגע. ולדאוג שכל רגע יהייה שייך לך. שלא תבין לא נכון, אני מאוד אוהב ילדים, אבל מהצד.
"ימינו אנו",ד"א, שאתה מזכיר כל הזמן, גרועים למדי לדעתי. "העולם המורדני" הלך בדרך מחורבנת וצולעת בהרבה מובנים חברתיים.
אתה יודע זה קצת מצחיק. כי המשפט הזה" פעם היה יותר טוב" הוא כנראה משפט הכי חרוש ותלוש מהמציאות בהיסטוריה של האדם. שהתחילו להגיד אותו מבוגרים כבר בתקופה התנכית. גם אמא שלי תמיד אומרת לי, שהייתה בגיל שלי, אמא שלה הייתה נוהגת להגיד שפעם היה יותר טוב, וגם אמא שלה כנראה אמרה אותו דבר.
כל דור מבוגר חושב, שהדור הצעיר מקולקל. ככל דור מבוגר חושב שפעם היה טוב יותר. כי כל דור מבוגר, שנזכר בילדות שלו, המוח תמיד יעלה לו תחושות טובות. כי האדם תמיד ירצה להתרפק על זכרונות טובים, ולהדחיק את הרעים. ככה המוח האנושי עובד.
אבל המציאות היא, שהיום, במאה ה21, זו התקופה הכי שקטה, הכי שלווה, הכי משגשגת עם הכי הרבה שפע שהיה אי פעם. מאז הרגע שהאדם התחיל להתהלך על הארץ לפני 200,000 שנה. כל חוקר יגיד לך את זה. שזו התקופה הכי טובה לחיות בה. העבר היה ברובו, אכזר, נטול זכויות פרט, אנשים מתו כל הזמן ממלחמות, מרעב וממחלות.
ובעקבות זאת, הקשיים שמערימים כשאחד מהצדדים רוצה להתגרש חלקית מוצדקים - זה כי היום כשגבר ואישה מתחתנים, הם לא באמת יודעים מה הם עושים כי הם לא מבינים ומפנימים את מהות ההתחייבות של האחד לשניה, אפילו לא קרוב. חלקית - בגלל שהממסד הדתי הוא רעה חולה בפני עצמו, מה שמעביר אותי לנושא השני - הקשר שבין הרבנות לחתונה.
הקשר הזה אכן עקום ובאופן עקרוני הממסד עקום, בגלל שהוא שואב את הכח שלו מהממסד המדיני ובגלל שאין אלטרנטיבה. אבל יש אלטרנטיבה שהיא יותר ויותר זמינה היום - לא להתחתן ברבנות. רוצה להתחתן - טוס לכל מקום בעולם שמאפשר לך להתחתן מבלי להיות אזרח (יש מלא כאלה, מיוון עד לאס ווגאס), ותתחתן כמה שאתה רוצה. רוצה אחרי זה לעשות מסיבה בארץ כי זה כיף (וזה כיף) - תעשה, לא רוצה - אל תעשה, רוצה להירשם כנשוי במרשם האוכלוסין - תירשם, לא רוצה - אל תירשם, זה לא קשור בכלל לעצם החתונה. רוצה מסמך שמחתן אותך, לא רוצה להתעסק עם הרבנות בכלל - קמו בארץ מלא עמותות למיסוד הקשר הזוגי, כאלה שמאפשרות לך להתחייב באותה ההתחייבות רק בלי להיות נשוי רשמית ברישומי האוכלוסין. פחות טוב, אבל אם שני בני הזוג אזרחים ישראליים - תכלס כמעט לא משנה היום, ופותר את כל העניין של הרבנות. אפשר לכתוב מפה ועד אילת על למה הרבנות היא ממסד עקום, מהם הגורמים להקצנה הדתית בימינו, האם נישואים אזרחיים זה טוב או לא, וכו' - כל זה מעניין, אבל לא לעצם הדיון הזה, שכאן כל מה שמספיק לדעת - שיש מלא דרכים להשאיר את הרבנות מחוץ לעסק ובכל זאת להתחתן. וכשמגיעים למצב כזה של להתגרש, אפשר להגיד שזה באמת המבחן האמיתי שאומר עם מי התחתנת, וכן, אל תצפה אף פעם שזה יהיה קל ופשוט, כי אם זה היה כזה - כנראה שלא היית מתגרש מלכתחילה.
פה שנינו מסכימים, אם להתחתן, אז עדיף לא ברבנות.
נראה לי שהבאתי לך הרבה דברים להרהר עליהם, ונראה לי שלא תעשה את זה, לא היום. אבל אולי עוד כמה שנים כן. בכלל, צריך קצת מעבר לדף וחצי של כתיבה בפורום שמייגע לקרוא, בשביל לזרוע שינוי תפיסתי אצל מישהו. אבל אני סומך על החיים, רוב הסיכויים שעוד עשור, כשבתקווה אתחיל לגלות איך זה נראה כשהחיים חוזרים לידייך (חלקית) עם ילדים מתבגרים, אתה כבר תגלה למה מהלך החתונה שרד את כל הדרך האנושית והגיע עד היום.
שמע אל תגיד עליי נואש, מתישהו , מקווה בקרוב, יהייה לי אופנוע ראשון, וייצא לך לדבר איתי על הכל באיזה מפגש רוכבים על כוס קפה.
צחי אתה החיקוי הכי קרוב שיש לדריש אבל עדיין רחוק ממנו שנות אור.
חבל שדריש כבר לא רושם כאן יותר :-/
צחי אתה החיקוי הכי קרוב שיש לדריש אבל עדיין רחוק ממנו שנות אור.
חבל שדריש כבר לא רושם כאן יותר :-/
לא מכיר את הנ"ל אז לא בטוח איך אני אמור להגיב לדברייך :/
המערכת פועלת באמצעות vBulletin® ; גרסה 4.2.2 Copyright © 2026 vBulletin Solutions, Inc. כל הזכויות שמורות. תורגם על ידי WizCraft