סיכום התנהלות מול חברת הביטוח
הי,
לפני מספר חודשים שיתפתי אתכם באירוע לא נעים שהיה לי ובו נשרף לי האופנוע. באירוע הזה סבלתי מעבר לעוגמת הנפש גם מהתנהלות מזעזעת מצד חברת הביטוח והסוכן.
אני רוצה להביא לידיעתכם את פרטי האירוע וההתנהלות, בתקווה שמישהו יוכל להפיק מזה ערך מוסף.
כאמור, בערב פסח שני, עליתי לרכיבה על האופנוע שלי (קוואסקי VN900 שנת 2014) ולאחר מספר דקות הרגשתי גמגומים והחלטתי לחזור הבייתה. כמאה מטר לפני הבית האופנוע עלה באש תוך כדי נסיעה. מתוך אינסטינקט קפצתי מהאופנוע וניסיתי לכבות אותו עם צינור מים.
בהתחלה הנזק לא היה נראה כבד והייתי אופטימי. גררתי אותו למוסך באופן עצמאי ובגלל החגים לקח כשבוע עד שקיבלתי תשובה שדי הממה אותי לגבי גובה הנזק.
מכיוון שהיה לי ביטוח מקיף, עצרתי את הטיפול ופניתי לסוכן הביטוח שלי - "צפונית".
למרות תזכורות מצידי לקח לסוכנות שבועיים שלמים לשלוח שמאי, כשבדרך אני מקבל מהם הודעות מזלזלות בטלפון בתגובה לשאלות התעניינות לגבי ההתקדמות (ואני ממש לא טיפוס נודניק).
לאחר שבועיים הגיע סוף סוף השמאי שקבע שערך הנזק הוא 67% מערך הכלי כלומר טוטאל לוסט.
למחרת קיבלתי טלפון מהסוכן ללכת לקחת את הדברים מהאופנוע כי הוא הולך למגרש. כשהגעתי למוסך הופתעתי למצוא שם עוד שמאי. הסתבר שחברת הביטוח, "כלל" ערערה על גובה ההערכה ושלחה עוד שמאי מטעמה.
השמאי של חברת הביטוח קבע גם הוא נזק גבוה מאד, בגובה של 55% מערך הכלי אבל...
כאן הכל התחיל להסתבך. חברת הביטוח החליטה שהיא רוצה שהכלי יעבור לסטאטוס של "אובדן להלכה". למי שלא מכיר (כמוני) זו קומבינה שבה הכלי למעשה מורד מהכביש אבל חברת הביטוח יכולה למכור אותו במספר שונה.
מיד התקשרתי לסוכן הביטוח שלי, ושוב קיבלתי מסרים מזלזלים ש"מה בכלל אני דואג?" טוטאל לוסט זה טוטאל לוסט וזה לא אמור להשפיע עלי (לא נכון!).
לאחר, שבמשך שבועיים קיבלתי מכתבים מ"כלל" שהוכיחו לי שהסוכן שלי לא יודע על מה הוא מדבר, ובשיחות איתו היה לי ברור שאין לו מושג ירוק בהליך, החלטתי לפנות ישירות לחברת הביטוח.
אתם יכולים לדמיין את הקושי שיש במשפט הפשוט הזה שרשמתי עכשיו, אבל לא ויתרתי ובמשך כמה ימים בדבקות במטרה הצלחתי להגיע עד לשמאי הממונה ב"כלל".
יאמר לזכותו שהוא היה הראשון להסביר לי את הפרוצדורה, שבה הסתבר לי שהתיק עובר לועדה עלומה במשרד התחבורע שצריכה לאשר את הבקשה של "כלל" ועד אז אין טיפול בתיק.
בשלב הזה החלטתי להגיע עד לועדה ולקבל מהם אינפורמציה. הצלחתי להשיג את הטלפון של ראש הועדה והתקשרתי אליה. היא הייתה בהלם מוחלט מזה שאני בכלל פונה אליה (ברור, הרי אין לי שום עניין בתיק) והסכימה רק לומר שהועדה תתכנס מתישהו בקיץ ותודיע את ההחלטה שלה לחברת הביטוח בלבד (שוב פעם ברור, כי הרי אני לא צד בעניין). חיכיתי בסבלנות עד סוף יוני ואז פניתי פה בפורום לעזרה.
בחור בשם etz301 הפנה אותי לעורכת דין שמתמחה בנושאים האלו. (המון תודה, זה היה הדבר שהכי עזר לי בכל התקופה הזו).
עורכת הדין עשתה לי סדר במה אני זכאי לו ונתנה לי טיפים מה בדיוק להגיד לחברת הביטוח וכיצד להתנהל, כולל אם ארצה לשכור את שירותיה. יאמר לזכותה שהיא הייתה מדהימה ולמעשה הביאה את תחילת השינוי.
לאחר שידעתי מה לדרוש, התקשרתי שוב לסוכן ונתתי לו הוראות מפורשות. לקח עוד שבועיים וחברת כלל החליטה שהיא משלמת לי 50% מהערך כתשלום ראשון. כמו חברת ביטוח מצוייה, מהסכום שהם קבעו, הם גם קבעו קיזוזים על דעת עצמם ובפועל קיבלתי שליש מהכסף.
המשכתי להתנהל מול הסוכן שפשוט לא ידע וגם לא רצה לתת תשובות ולאחר עוד שבוע שזה כבר נמאס לי, דרשתי לדבר עם המנכ"ל. המנכ"ל שוחח איתי ומאד התנצל על ההתנהלות, והוא גם הבטיח שמעתה כל שבוע יעדכנו אותי איפה הדברים עומדים.
כל זה כמובן לא קרה ואף אחד שם לא ידע וגם לא רצה לתת תשובות על כלום.
בסוף יולי הגיעו מים עד נפש, ופניתי למפקח על הביטוח והתלוננתי בפניו גם על הסוכן וגם על חברת הביטוח. וכאן קרו שני דברים הפוכים ומדהימים:
הנציגה של הסוכנות הבהירה לי בצורה מפורשת שהיא לא מעוניינת לתת לי יותר תשובות על שום דבר מכיוון שפניתי למפקח (במילים אחרות הסוכנות מענישה אותי על זה שהעזתי להתלונן על הטיפול הביזיוני שלהם), ומספר ימים לאחר מכן קיבלתי מהם מכתב תשובה על התלונה שלי שבו למעשה הם קובעים שמרגע שהשמאי של "כלל" נתן הערכה, אין להם יותר שום חלק בעניין וכל הטיפול הוא רק של חברת הביטוח (אתם מבינים, אתם משלמים אבל אתם לא הלקוח ואתם לא מעניינים אותם).
חברת "כלל" לעומת זאת התחילה פתאום לרוץ. בתוך יומיים קיבלתי מכתב שמבקש ממני לחתום על העברת בעלות על האופנוע. סרבתי לחתום ללא קבלת החלטה מפורשת בענייני, ואכן לאחר שיחה עם הממונה על התביעות ב"כלל" קיבלתי מכתב חתום על ידו שמפרט את ההחלטה של "כלל" שאומרת שאני זכאי למלוא ערך האופנוע כפי שנקבע ע"י השמאי (בניקוי השתתפות עצמית).
בשלב הזה חתמתי על כל מה שהם ביקשו וחיכיתי.
מדהים שלקח להם 3 ימים למצוא קונה ולהעביר בעלות אבל שבועיים שלמים להעביר לי את הכסף...
היום קיבלתי את הכסף ו... הפתעה. ברור שלא את כל הסכום, חסרים רק כמה אלפים, אבל מה זה כבר כמה אלפים בשביל אדם מן הישוב (מלחמות ההתשה לעולם לא נגמרות).
אז מה היה לנו:
1. סוכנות ביטוח שזלזלה בי לאורך כל הדרך, נתנה שירות מזעזע, ובסופו של עניין כשהעזתי להתלונן גם הענישה אותי בחוסר טיפול מוחלט ומכתב שמתנער מכל אחריות. את "צפונית" אני כנראה לא אתבע, אבל לעולם, לעולם, לעולם אני לא אהיה לקוח שלהם יותר.
2. חברת ביטוח שעושה הכל כדי לעכב תשלומים, משלמת מה שבא לה, ומתי שבא לה ומשאירה אתכם להתמודד עם ההשלכות. את "כלל" אני בודאות אתבע, גם על הסכומים שהם לא שילמו וגם על עוגמת הנפש, אני בטוח לגמרי, מנסיון עבר בתביעות מול חברות הביטוח בבית משפט לתביעות קטנות, שאני אקבל סימפטיה מהשופט שתתבטא גם בכסף. אין לי ספק שבסופו של יום אני אקבל יותר מאשר אם הם היו משלמים לי את הסכום שהגיע לי מלכתחילה.
תובנות:
עצה מספר 1 - אם האופנוע בדרך לטוטאל לוסט, תעזרו לו להגיע לשם (בטח אל תנסו למנוע את זה) אחרת תסבלו ממאבק אינסופי מול חברת הביטוח
עצה מספר 2 - סוכנים לא יודעים הכל, את רובם אתם לא מעניינים כשאתם תובעים, והם עובדים בשביל חברת הביטוח ולא בשבילכם. תדעו מתי לשים סוף לבירבורי המוח שלהם ולהתחיל להתנהל עצמאית, גם אם זה קשה.
עצה מספר 3 - האינטרנט הוא כח בלתי רגיל של הצרכנים שבו הם יכולים לשתף ידע. לפעמים לוקח לנו יותר מידי זמן להשתמש בכלי הזה. אני נזכרתי מאוחר מאד לשאול את השאלות פה בפורום.
עצה מספר 4 - לעולם לא זורקים שום מסמך רשמי מחברת ביטוח. יתרה מזה, דורשים מהם לקבל כל החלטה בכתב ולא בעל פה. זה הבסיס לתביעה שבוא תבוא.
עצה מספר 5 ואחרונה - אל תתייאשו אף פעם. חברות הביטוח בונות על היאוש שלכם. השפה היחידה שהן מכירות זה כוח. תפנו למפקח, תתבעו בבית משפט ואל תוותרו.
קיץ נעים ובטוח לכולם
