ציטוט מתוך כתבה:
"ויש עוד חדשות פחות טובות: מותג דיאלים שהיה אחראי בלעדי לכמה מאות יחידות בפברואר 2018, לא חידש כלל את פעילותו השנה."
https://m.ynet.co.il/Articles/5458623
הצג להדפסה
ציטוט מתוך כתבה:
"ויש עוד חדשות פחות טובות: מותג דיאלים שהיה אחראי בלעדי לכמה מאות יחידות בפברואר 2018, לא חידש כלל את פעילותו השנה."
https://m.ynet.co.il/Articles/5458623
לא בדיוק.
בפברואר 2018 נרשמו מאות יחידות ע"ש היבואן (אחרי שרשמו מאות כלים לפני כן, גם ב-2017). הם ממשיכים למכור אותן כ"יד יבואן". הכלים נמסרים ללקוחות ועולים לכביש. הם פשוט לא רושמים כלים חדשים ע"ש לקוחות ולכן לא מופיעים בדו"ח התוצרים יותר. כל המלאי שלהם רשום יד יבואן.
זה לא אומר שהמותג מת סופית. זה רק מצביע על שיטת העבודה של היבואן ותו לא.
גילוי נאות, אני מאמין במותגים מוכחים בעלי שם טוב ועם היסטוריה של אמינות.
מאד קשה לי עם מוצרים זולים מהמזרח הלא ברור, גם כאלה שמתהדרים בשמות עבר מפוארים, כי טוב שם טוב משמן טוב...
זה נכון אצלי כמעט לכל דבר אבל במיוחד בכלי רכב או מוצרים יקרים, אני מעדיף לשלם יותר במעמד הרכישה ולא אח"כ במהלך
השימוש.
התירוץ של: "הכל מיוצר בסין" לא קונה אותי כי הוא נכון חלקית, עדיין לא הומצאה נוסחה של מחיר נמוך ואיכות טובה, (יש המצאה
של איכות נמוכה במחיר גבוה, אבל זה לפעם אחרת).
תרבות "רמי לוי" של הכל בדולר מבטיחה דבר אחד, סחורה מאיכות טובה פחות כאשר הלקוח מוותר מראש על דברים רבים.
רמת המחירים של מוצרים מהמזרח הרחוק שנראים מיליון דולר ושווים הרבה פחות, יצרה שוק של לקוחות מתפשרים או מוותרים,
"אני אקנה אחזיק את זה שנה שנתיים ואמשיך הלאה, או במחיר שלו אני אקנה שלוש פעמים חדש", מוכרת לי אבל אישית אני לא
אוהב אותה, היא יכולה לעבוד מבחינתי בדברים זולים או חסרי משמעות.
אני די אולד סקול, אוהב דברים שנבנו לעד (באנגלית זה נשמע יותר טוב) כאלה שהאיכות נשפכת מהם, כאלה שלא מאבדים מהמראה
שלהם אחרי שעה, כאלה שלא מפסיקים לתפקד בצורה יעילה אחרי שימוש קל, כאלה שנותנים עבודה.
מסתבר שמחיר זול הוא לא ערובה לכלום, וכל אלה שחשבו לעשות קופה עם מוצר פחות טוב משל המתחרים אבל במחיר מפתה לא
תמיד מצליחים, כי יש מוצרים שאי אפשר לפתות את הלקוח במחיר זול...כי לפעמים מותג הוא לא רק שם...
הסיבה היחידה היא שהלקוחות לא מגיעים, ולכן התכנית העסקית שלו קורסת, ההלוואות והכסף ששולם עבור הכלים ממשיך לצבור
חובות, הערך הכלכלי שהיבואן חשב שהכמות הזאת שווה, כרגע נגזר בכמה אחוזים מה שאומר הפסדים. עכשיו השאלה כמה הגב
הכלכלי שלו חזק, כמה מהפסד זה יגולגל על מותגים אחרים שהוא מוכר, וכמה קרוב הוא לפשיטת רגל, מה שישאיר את אלה שקנו
ממנו חסרי בית.
שאלה טובה. חשבתי על זה לא מעט. לא הצלחתי למצוא היגיון עסקי בכך. אולי, רק אולי, קנה כמות גדולה מהיצרנית בעבור הנחה ראויה, אבל לא הצליח למכור בקצב שהוערך קודם לכן. זו הסיבה שהכלים נמכרו בצורה איטית ו איבדו יד (אחרי 12 חודשים מיום הגעתם ארצה). עם זאת, מאחר ונרכשו בזול יחסית, זה "פחות כואב" כשצריך למכור אותם כרשומים יד.
אבל - זו ספקולציה נטו. לא מבוססת בשיט.
אז כך או כך, לא מדובר בהתנהלות רגילה של יבואן.
אני לא רואה היגיון כלכלי לרשום על עצמך מאות כלים, ואני מניח שאם לא הייתה חובה לעשות זאת, לא היו עושים את זה.
אז אם הם לא "מתים" סופית, הם בדרך לשם. כנראה.
אבל זאת רק הנחה שלי.
ואולי הוא מחכה למשלוח של כלים מהיצרן וכרגע אין לו כלים חדשים למכור. מחודש אחד קשה לדעת...
זה אכן החוק.
זה לא מה שקורה בפועל מאחר ואין למשרד התחבורה את המידע לגבי תאריך הייצור המדויק. בפועל, הוא רושם לפי מועד ההגעה לארץ. היבואנים הגדולים עומדים בדרישת "יום הייצור" ועובדים בשקיפות מלאה מול משרד התחבורה. אני יודע שזה לא נכון לגבי יבואנים שמייבאים בהיקפים של פחות מ-1000 כלים בשנה...
שאלה - בהסכם ליסינג הכלי נשאר על שם היבואן נכון? האם יכול להיות מצב שבו יבואן עוסק בליסינג של X קטנועים ואז יוצא שה- X קטנועים הללו לא נכנסים בכלל לסטטיסטיקה של המכירות?
שואל את זה כי ראיתי בזמנו שרשות החניה בהוד השרון ציידה את הפקחים בקטנועי דיאלים...
אין קשר. כל נושא הליסינג מתחיל לאחר עליית הכלי לכביש.
הדו"ח שבו עסקים כאן מדבר הוא דו"ח רישוי. הוא מציג את רשימת הכלים שזכו באותו החודש ללוחית רישוי צהובה, נרשמו ככאלו שעלו "על הכביש". החודש, ע"פ הדו"ח וע"פ הקישור שבהודעה הראשונה כאן בפוסט, לא נרשם ולו כלי אחד של המותג עם לוחית צהובה חדשה.
הבנתי - תודה על התשובה!
אם כך, בהמשך לספקולציה שכתבת:
אולי, רק אולי, קנה כמות גדולה מהיצרנית בעבור הנחה ראויה, אבל לא הצליח למכור בקצב שהוערך קודם לכן. זו הסיבה שהכלים נמכרו בצורה איטית ו איבדו יד (אחרי 12 חודשים מיום הגעתם ארצה).
אז מה שקרה בשנים קודמות (ככול הנראה) הוא שהם למעשה קנו כלים, לא רשמו אותם, ואחרי שנה מכיוון שהם היו מחוייבים לרשום אותם לפי חוק רק אז הם רשמו אותם והם נכנסו לסטטיסטיקה?