עובר לאנדורו ,הנאה או סתם מאמץ?

עוד שבוע של התלבטות ,רכיבה שנייה וכבר מתעצבן על כולם כולל האופנוע.
באתי ממוטוקרוס "רכיבה חופשית" שבילים,דיונות וקירות קטנים .
מכרתי את yz בעיקר בגלל הרישוי ושכנוע מצד חברים לעבור לאנדורו ,השתכנעתי "תקנה אנדורו טהור בוא תרכב איתנו ולא תרצה לחזור לדיונות המשעממות בשבת "
קניתי קטמ 125 שנת 2016 בעיקר בגלל ההמלצות וקיבלתי אופנוע שתי פעימות מדהים .

רכיבה ראשונה ,אזור צרעה ,קצת סינגלים ,סלע פה ושם בקטנה ומתחיל לקלוט את העניין וההנאה.
מתקדמים והמוביל מחליט לעלות על הסלעים למעלה ,שלושה רוכבים לפניי מטפסים בכיף שלהם ואני עובר שתיים ונופל /נתקע .
שטח קשה מאוד והמוח מאותת לגוף לא להמשיך הקסדה רטובה מזיעה ,כל הגוף כואב ותפוס ואני תוהה מה ההנאה ברכיבה שגומרת לך את כל האנרגיה ?
בסתובבתי וחזרתי לשטח הטבעי שלי ,שומע מאנשים שזה סגנון רכיבה הכי מהנה ואני מנסה להבין מה כל ההנאה לרכב באפיסת כוחות?

נתתי עוד צ'אנס שבוע אחרי ,שוב אותו תקליט ,מסבירים לי איך לעלות באיזה הילוך וכמה חשוב משחק עם הקלאץ' . אני מקשיב אבל בפועל מגיע לאפיסת כוחות בשלב מסויים ומרגיש שאני במרוץ סיבולת ולא נהנה .
לא מבין מה ההנאה בלהיתקע בין סלעים בעלייה ולהלחם רק כדי לעבור כמה מטרים ?
אני מחובר לשטח על אופנועים מגיל קטן ולא רוצה להיכנע ,אוליי רכיבה שלישית תהיה מהנה או אוליי עשירית ? אני רואה את כמות האנשים בסגון רכיבה זה ותוהה לגבי עצמי .
עצות יתקבלו בברכב .

מוכר וידוע, אל תחשוב שמשהו לא בסדר איתך.
בעצמי זוכר את הקללות אל מול עליית מדרגות סלעים באיזור שוהם, בזמן שחבר יקר עלה בקלילות, אני מזיע למוות, הידיים לא מתפקדות.

עשינו עצירה ושאלת אותו למה הוא כזה מזוכיסט - הוא ענה לי במשפט שלא אשכח לעולם: "עוז, זה לא שאתה לא אוהב סלעים, אתה עוד לא יודע שאתה אוהב סלעים".
כמה שהוא צדק, שנה וחצי אחרי, מתענג על אותם איזורים שחשבתי שבלתי נסבלים.

זה ייקח זמן, אבל אל תתייאש. יש סיפוק רב בלרכוב אנדורו ואני בטוח שגם אתה בסוף תבין בדיוק על מה מדובר.
אפיסת הכוחות הינה זמנית, לאחר מספר רכיבות כשתתחיל להתחבר לכלי, להשתמש במצמד כראוי וליצור אחיזה - שם הקסם יקרה.

אם עדיין החיבור לוקח זמן, המלצתי היא שכרגע כדאי להתמקד במסלולים זורמים יותר כגון קו 400 ומתקן אדם, ולאחר מכן לנסות עליות יותר מורכבות וטכניות.
דווקא לרכוב עם חבר'ה עם יותר ניסיון בתוואי שטח הזה יגרום לך להשתפר הרבה יותר מהר.
תמשיך, אל תוותר ובסוף תתמכר.

א. זה ספורט. משמע- כנס לכושר.
ב. זה ספורט משמע- כשאתה מתאמן אתה משתפר. כשאתה רוכש מיומנויות דברים פתאום נהיים קלים.
ג. זה ספורט. אני נגד ספורט. בגלל זה רוב הטיולים שלי היו טיולים. יעני, מינימום יום אחד מלא, ועדיף לא במרכז. יומיים במדבר כשהדגש הוא על טיול ולא על מלחמה (ולכן, ברוב המקרים הרכיבה היא על שבילים ולא בסינגלים).

כל אחד ומה שעושה לו את זה. אם אתה בחור שמאתגר אותו להתמקצע ולהשתפר, תמשיך.
אם אתה סה"כ רוצה קצת פאן, אתה יכול לחזור לרכיבות שלך.
ואגב,
לא כל אנדורו חייב להיות "הארד אנדורו".

אז זהו שמיציתי את הדיונות ,חוזר על עצמו ולא מאתגר מספיק .
לשמור על כושר גופני זה לא הצד החזק אצלי ואני בטוח שרוב הרוכבים החובבנים לא עושים את זה .
טוב לדעת שאני לא היחיד שסובל ברכיבות הראשונות וכנראה גם נכנסתי למסלול "הארד אנדורו" קשה על הפעם הראשונה.
לאלה שרוכבים את הסגנון על בסיס קבוע
כמה זמן לקח לכם לרכב בלי לבזבז את האנרגיה בלהרים ולסחוב את האופנוע ?

קח לעצמך 3 חודשים. אתה צריך להתרגל גם לאופנוע וגם לסגנון החדש. 3 חודשים (עם תדירות רכיבה חד שבועית של כמה שעות) זה מה שמניסיוני, לוקח עד שדברים מתחילים "ליפול למקום". גם תסתדר יותר עם האופנוע (למצוא את נקודות הכוח שלו, ההילוכים הנכונים לזוויות השונות וגם להשתמש ביתרונות שלו כמו המשקל הנמוך) וגם תסתדר יותר עם התוואי שחדש לך.
עד אז, תנשוך שיניים.

מחזק מאוד את כל מה שאמרו לפניי. לי באופן אישי לקח שנה עד שהתחלתי להנות מזה, כיום אני לא רואה את החיים שלי בלי זה. בקיצור אל תתייאש, זה רק נהיה כיף יותר מרכיבה לרכיבה. ותגיד תודה שאתה צריך להרים 125, אני התחלתי על DR350 ...

לא יודע, להבדיל מכולם, אני דווקא חושב ההפך

כל הקטע של להתפוצץ על סלעים
לטפס לאט לאט בקצב צב ולעשות עלייה אחת ברבע שעה
נשבר לי

אני באמת חושב שלא כולם בנויים להארד אנדורו
אני חושב שאם אתה אוהב שבילים, מהירות
רכיבה שהיא נטו כיף ולא "אימון"
אז וותר על הסלעים ותחזור למה שאתה אוהב

לא רואה סיבה לשבור את עצמך (ואת האופנוע)
אם אתה לא נהנה

נתחיל בזה שה"חברים" שלך הם לא כאלה חברים...
לקחת רוכב מתחיל ברכיבתו הראשונה/שנייה לסלעים בצרעה זו התעללות, וזה הדרך הנכונה להפצע או באמת להתבאס ולוותר על התחום.
ואמנם הניסיון שלך מהדיונות הוא לא כלום, אבל הוא גם לא הרבה כשזה מגיע להארד-אינדורו.
תתחיל בסינגלים יותר זורמים בבן שמן והסביבה, פארק קנדה וכו', שם כולנו התחלנו. תפתח את כושר הרכיבה והטכניקה בהדרגה ובבטחון.
ברור שבעלייה שבה אתה גם בפחד וגם מתעייף למוות תוך 10 דק' לא תלמד כלום ולא תשתפר.
זו ממש לא בושה להתחיל בהתחלה, וכמו שאמרו אולי הארד זה בכלל לא בשבילך ואתה טיפוס של אינדורו "רגיל",
מה שפעם קראנו לו פשוט אינדורו וזה מה שכולם רכבו.
היום יש איזו נהירה להארד-אינדורו, שזה אחלה (וגם אני אוהב את זה), אבל זו לא האופציה היחידה

אחי, נראה לי שפשוט קפצת "גבוה מידי" בהתחלה..
תתחיל במסלולים רגועים כמו שכולם המליצו,
תלמד טכניקה ותתחבר לאופנוע ולתנאי השטח ותתאהב מחדש!
ואתה לבד כבר תחפש סלעים ועליות יותר מאתגרות,
ואם גם אחרי מס' רכיבות לא התחברת, כנראה שסוג הרכיבה הזה לא מתאים לך וזה בסדר!
יש לי חברים שאוהבים "לתת בגז" ברכיבה פתוחה, וחלקם התחברו לרכיבת אנדורו-טכני וחלקם לא..
כמו שכתבו לך כולם, לך למסלולים רגועים ותלמד את הסגנון ותחליט לבד בעוד חודש-חודשיים-שלוש.. כמה שתרגיש
בהצלחה! :thumbsup:

תחליף את הKTM 125 בD9 ותראה לכולם מאיפה משפריץ הסלע!!