היצרנית האיטלקית, שעשתה קאמבק ב-2014 ומייצרת אופנועים קטנים, נחתה בארץ עם צמד דגמי HPS; המחירים: 19 עד 30 אלף ש"ח.
http://fullgaz.co.il/%d7%94%d7%a9%d7...9%d7%90%d7%9c/
http://fullgaz.co.il/wp-content/uplo...l-1080x720.jpg
הצג להדפסה
היצרנית האיטלקית, שעשתה קאמבק ב-2014 ומייצרת אופנועים קטנים, נחתה בארץ עם צמד דגמי HPS; המחירים: 19 עד 30 אלף ש"ח.
http://fullgaz.co.il/%d7%94%d7%a9%d7...9%d7%90%d7%9c/
http://fullgaz.co.il/wp-content/uplo...l-1080x720.jpg
נפלא שיש בארץ ייצוג כמעט לכל דבר עם שני גלגלים ומנוע.
אבל... אני באמת לא מצליח להבין את ההיגיון העסקי ביבוא של עוד מותג שימכור כמה יחידות בודדות בשנה.
קליבלנד, AJP, למברטה, TGB, פאנטיק, HM, לונסין...
אפילו האלה היותר-רציניים, שיש להם ביד מוצר באמת מוצלח - כמו האנפילד או SWM - לא מצליחים להגיע למכירות סבירות. וזה הגיוני - אופנוע בישראל בד"כ הוא לא צעצוע, אלא כלי תחבורה. ככזה, הוא נדרש להיות אמין, עם זמינות חלקים ומוסכים זמינים. אחרת, המכירות הן בבודדים, ואני לא יכול להבין איך זה משתלם.
אני מרגיש קצת סתירה בדברייך: מצד אחד אתה אומר שיש מוצרים באמת מוצלחים ומציין את אנפילד ו-SWM, אך מצד שני, אתה אומר שזה הגיוני שהם לא מצליחים כי הם נדרשים להיות אמינים, עם זמינות חלקים, מוסכים וכו' - נשמע מדברייך כאילו הם לא כאלו ולכן לא מצליחים. אז הם מוצלחים או לא?ציטוט:
נכתב במקור על ידי KKatkov
אולי לא הייתי ברור מספיק.ציטוט:
נכתב במקור על ידי כRובי
הם מוצלחים אבל לא מצליחים - בדיוק מהסיבה שציינתי.
מעטים מוכנים לשים את כספם על אנפילד 650, כשבאותו מחיר אפשר לקנות SV650 - עם אמינות ידועה, מיבואן גדול (אל תחשוב שאני מחלק מחמאות לאבניר, אני לא) ומוסכי שירות בכל פינה בארץ. למרות שהאנפילד 650 הוא לא סתם "יציאה מגניבה" של איזה יצרן קטן שיכול מחר לפשוט רגל ולהשאיר אותך בלי חלקים או אחריות, אלא אופנוע מיצרן גדול שזוכה לשבחים במבחני דרכים בכל העולם.
ה-SWM משחק בשתי הקטגוריות: דגמי ההסקווארנה אדומה רוכבים על המוניטין שהכלים האלה הספיקו לצבור בכל העולם (ועל זמינות החלקים שקיימת עבורם) - ואליהם התייחסתי כשהפרדתי אותם עם האנפילד.
הדגמים העצמאים של SWM (האלה עם המנוע הסיני) הם בקטגוריה הראשונה. חתול בשק.
עוד נתון שבא לטובת ה-SV - כמעט 30 כ"ס יותר מהאנפילד. הישראלים קונים בראש ובראשונה עם הכיס ויעדיפו אופנוע חזק יותר לרוב, כתמורה טובה יותר למחיר. האנפילד מעולה להודו, שם הוא נמכר במחיר זול יותר מהדיוק 390 (מלך הכביש) וזול מכל 300 יפני. במדינות המערב הוא עולה כמו 300 חדש, אפילו פחות ברוב המקרים, לכן גם שם יש לו קהל רוכשים פוטנציאליים לא קטן, בייחוד באירופה בה הוא קורץ גם לבעלי הרשיון המוגבל.ציטוט:
נכתב במקור על ידי KKatkov
בארץ, אם היה מתומחר ב-35 במקום 48 אש"ח, היה מוכר משמעותית יותר ונוגס למתחרים כמו ההאסקי 401 בפלח השוק. אבל זה לא המקרה.
ולגבי מונדיאל - אופנועי נישה חמודים, מי שרוצה רטרו עם ביטוח מוזל ולא מחפש ספורט או אדוונצ'ר (דוגמאת מה שיש לסוזוקי להציע), יש סיכוי שזה יקרוץ לו.
תחום הרכיבה על אופנוע בארץ צעיר מאד, בקווים כללים רק בשנות השמונים נפתח השוק בארץ לכלים כמו בחו"ל
ועד אז האופנוע היה כלי זול קודם לרכב, רוב הציבור פה לא זוכר את החרם היפני על ישראל ובני גילי לא זכו לשפע
המתגלגל כאן היום, פלח האופנועים היפנים ה-"אמינים" ביסס את מעמדו אל מול התוצרת האיטלקית בריטית הנחותה שהייתה
פה אז, היום יש שפע של מכונות במגוון קטגוריות מחירים ואפשריות כמעט כל אחד יכול להגיע לאופנוע סביר, במחירים נוחים.
היו ויהיו נפילות יהיו סוחרים שיצליחו ויהיו כאלה שיפלו, בינתיים השפע חוגג והמחירים יורדים, שימו לב למחירי האופנועים החדשים
ולנפילות במחיר למשומשים חדשים.
כל כניסה כזו מבורכת ועוזרת למלחמת המחירים, הקהל רק מבולבל מהשפע ולומד לאט לאט לסנן את הכלים הטובים לו.
בסופו של יום הקונים מצבעים בארנק וכלי ללא שוק נמכר במחירי הפסד, אבל עדיין יש מישהו שקונה משיקוליו הוא. מה הרווח של
היבואן זה לא תפקיד הרוכבים להיכנס לו לכיס, אם היינו מדינה נורמלית עם רמת מחירים כמו בחו"ל קרוב לוודאי שתחום הדו"ג
היה מכפיל את עצמו. אבל אנחנו פה וכל אחד יעשה את הבחירות שלו.