נסיעת מבחן והתרשמות שלי מ BMW S1000R
יש לי חבר טוב, (חבר פה בפורום אפילו) שהוא מתלבט סדרתי. הלבטים לגבי האופנוע הבא שלו, הם 'ה'טעם לחיים שלו. מדובר במקרה קשה, של גבר בשנות הארבעים לחייו, שבעודו מוריד את הניילונים מהאופנוע החדש שקנה ממש עכשיו, כבר מתחיל להתלבט לגבי הכלי הבא שלו (לזכותו יאמר, שבסוף התהליך, הוא קונה באמת, ולא סתם אוכל את הראש במשך חודשים). שני הכלים לגביהם הוא מתלבט כרגע הם אפריליה טואנו ו BMW S1000R, שני כלים ראויים ומשובחים לכל הדעות. איך כל זה קשור אלי? ובכן, מעבר לכך שמדובר בחבר במצוקה שמבקש עזרה, לזכותי יאמר שאני רוכב על אפריליה טואנו, ומבחינתו אני אהיה שופט מצויין בהתמודדות על תואר "הכלי הבא שלי" (שלו, כן, לא שלי, אני אוהב את הטואנו שלי). ובכן, לבקשתו תאמתי רכיבת מבחן עם סוכנות BMW, כשבתוך תוכי פנימה, באתי עם כוונה ורצון אמיתיים לראות מה הכלי הזה שכולם מדברים עליו יודע לעשות, ולך תדע לאן זה יוביל.
זהו סיכום רכיבת מבחן שעשיתי אתמול על במוו S1000R זה יהיה בקצרה, כי אפשר לכתוב, לתאר ולברבר המון. אני לא מתיימר להיות בוחן רכב, עיתונאי מוטורי או רוכב מוטו ג'י.פי. בדימוס – כאלה יש הרבה, רובם טובים, ומכולם קטונתי, ולכן, הסיכום הזה הוא סיכום התרשמות שלי. אני מתנצל מראש בפני הטכנופילים, אבל אין כאן נתונים טכניים, זוויות, מפסעים, מהלכי בוכנה או שאר ממבו ג'מבו של אלקטרוניקה ומכלולים – יש כאן רק סיכום של החוויה שעברתי.
מסלול הנסיעה: תל אביב, שער הגיא, אשתאול, איתנים, צובה, מבשרת וחזרה – קיבלתי שעתיים שמתוכם הצלחתי לחסל חצי שעה כמעט רק על היציאה מתל אביב...
ובכן רבותי,
מדובר באופנוע סופר נייקד מעולה. נקודה. בלי אבל. איכות הבניה, החלקים וההרכבה – פירסט קלאס. אין פלסטיקים מקרקשים, אין פינות לא חופפות, והכל מורגש מהודק ומקצועי (חוץ מבית המתגים השמאלי שהיה רפוי וע"כ התנצל הנציג במקום).
מה אהבתי – דבר ראשון, הבלמים. לטעמי אלה הבלמים הטובים ביותר בהם השתמשתי עד היום. היכולת של הבלמים האלה לחסל מהירות היא לא פחות ממדהימה (כאן ניתן לשבץ קלישאות בלמים בלי סוף כמו מקמטי אספלט, עוצרי סיבוב כדור הארץ וכו' – ודרך אגב, כולן יהיו נכונות), הבלמים מלאי עוצמה ורגש, ונותנים תחושה שגם אם תלחץ את הידית עד הסוף, ובכל הכוח, אתה תעצור בבטחה ולא תגיע לסטופי. בנוסף לבלמים, לאופנוע הזה יש יכולת דינמית מעולה, לא פחות מזה. האופנוע פונה, משכיב, ומפליק בקלות, בדיוק רב, ונותן פידבק מעולה – וזה כמובן כתוצאה ישירה מכך שהאופנוע הזה הוא בעצם ה S1000RR הקודם, רק ללא פיירינג ועם כידון רחב. מעבר לאלה, לאופנוע יש קוויקשיפטר מצויין, גם בהעלאה וגם בהורדה, חלק, מדויק ומהיר. חייב לציין שהאופנוע היה לי נוח מאוד בעיר. טוב, זה לא טוסטוס, אבל היה לי הרבה יותר נוח לתמרן איתו בפקקים של תל אביב בבוקר מאשר הטואנו. מבחינת תנוחת הרכיבה – התנוחה זקופה יותר מהטואנו, אבל רוכנת יותר מאדוונצ'ר.
מה לא אהבתי – ובכן, המנוע. נכון, גילוי נאות, אני איש של מנועי V, אבל... אם נסנן את הדברים שאני לא אוהב במנועי 4 בשורה (חלקים מדי, לינארים מדי, דורשים התעסקות עם הלוכים, רעש מעאפן - צרחה עאלק...) עדיין הוא מרגיש לי פחות חזק ופחות זורם ממה שציפיתי. במהירות שיוט של 140 על הילוך שישי, הוא מווברץ, רועד ומזמזם ובעיקר הרגיש לי נורא עסוק, חסר לי כוח מתפרץ, והתאוצות פחות חזקות משציפיתי. מחוץ לעיר, כל הזמן הרגשתי שהמנוע משדר שהוא עסוק מדי, מזמזם מדי ופחות נינוח ממה שציפיתי ממנוע ליטר במהירויות סבירות. מעבר לזה, תנוחת הישיבה עליו היתה לי ממש לא נוחה. משהו בשילוב של מיקום הרגליות הגבוה והיחסית קידמי, גובה המושב ומיקום הכידון גרם לי להרגיש ממש לא נוח ולא נינוח וכל זאת אחרי פחות משעת רכיבה. מאוד חסר לי מיגון רוח, זה מאוד מורגש - ב140 הרוח מנדנדת ומטלטלת את הידיים שמנדנדות את האופנוע – לא מתאים בכלי ברמה הזו. בנוסף לאלה, המיכל הרחב והצורה שלו מקשים על חביקת האופנוע עם הירכיים, ותאמינו לי שצריכים עזרה מכל איבר בגוף וביחוד את הקיבוע של הירכיים, כדי להצמד אל האופנוע הזה כאשר בולמים איתו חזק.
לסיכום – הבימר הוא אופנוע מעולה, חזק, דינמי וספורטיבי. זה כלי שבחיים כנראה לא אצליח להוציא ממנו את כל מה שהוא יודע ויכול לתת, אבל, לא לטעמי – לא הצלחתי להתחבר אליו ולהתרגש ממנו – שני תנאי סף הכרחיים לדעתי מהאופנוע *שלך*.
