החלפת הילוכים - מה אני עושה לא נכון?

אני בתהליך הוצאת רישיון A1, אני לומד את השיעורים על דו"ש - Honda CRF250L.

היום התנסיתי בשיעור בחוץ, השיעור השני שלי בחוץ, ואני שם לב לבעיה שחוזרת על עצמה - העברות הילוכים, בעיקר בהאצות בכבישים בהם המהירות המותרת היא 70 קמ"ש. אני חושש שאני לא מעביר הילוכים כמו שצריך.

יש שני דברים שלדעתי מהווים בעיה עבורי במעבר הילוכים:

1. ההעלאה של רגלית ההילוכים (פיזית) מעלה מעט קשה לי, אני מרגיש כאילו אני צריך להילחם במשהו נוקשה. זה אמור להיות כך? המורה גורם לזה להיראות כל כך פשוט...

2. אחרי שאני מעביר להילוך, אני מעלה את הקלאץ' הלחוץ חזרה לנקודת החיכוך וממתין כחצי-שנייה עד שנייה עד שהדסקית נפגשת עם המנוע, ורק אז מוסיף גז. זה גורם לכל מעבר הילוך להרגיש מעט קופצני, משהו שמזכיר לי את אותה התחושה של שיעורי הנהיגה ברכב ידני. כמה זמן יש להחזיק את הקלאץ בנקודה? ממה שראיתי עד היום באופנועים, מעבר הילוכים אמור להיות משהו מאוד חלק וזורם.. אצלי, לעומת זאת, כל מעבר הילוך זה תהליך שנמשך 3-4 שניות. יש לכם טיפים איך לגרום לעסק להיות יותר חלק? אני ממש מרגיש שכל מעבר הילוך זה אישו ברכיבה ושזה מסיח את דעתי מעניינים אחרים..

3. כשאני מתקרב לכיכר או לצומת עם מתן זכות קדימה, אני מתחיל בהורדת הילוכים להילוך שני בדרך כלל, ובמידה שיש תנועה חוצה אז גם להילוך ראשון. גלישה "רגילה" לצומת או לכיכר בהילוך שני במהירות של כ-10 קמ"ש מביאה את האופנוע לקרטע מעט כשאני מוסיף גז בהשתלבות לכיכר או בפנייה בצומת. איך נמנעים מכך? המורה המליץ לא לרדת להילוך ראשון אם אין סיבה, אבל זה מרגיש שהילוך שני פשוט גבוה מדי למהירות שאני גולש איתה.

שאלתי את המורה לגבי שאלות 1-2 ולטענתו זה בסה"כ בסדר מה שאני עושה, אבל אני לא בטוח שהוא הבין עד הסוף למה אני מתכוון.

הייתי שמח לשמוע חוות דעתכם.

תודה לכם.

יש הבדל מסויים בהעברת ההילוכים בין אופנוע לרכב.
רכיבי הגיר באופנוע קטנים וקלים יותר, ויש להם פחות אינרציה. לכן כל התהליך הרבה יותר מהיר.
לרוב, חבטה או קושי בהעברת הילוכים קורים באחד משני מקרים:
1. הפרדה לא טובה של הקלאץ' או שרשרת שאינה מתוחזקת.
2. פערי סל"ד גבוהים שגורמים לבלימה/האצה של המנוע בהעברה.
אני יכול לחשוב גם על 3... רוכב עם כפכפים או נעל ספורט רכה. יש אופנועים שבהם זה מפריע.

את הסעיף השני, שאולי אינו אינטואיטיבי, אסביר בדוגמא של מה שנקרא "דאבל-קלאץ'" - כך פעם היה צריך להעביר הילוכים בכל רכב, וזה היה קיים במשאית עד לפני כמה עשורים, בגירים ללא סינכרוניזטורים.
נניח שאתה נוסע 30 קמ"ש בהילוך שני, ורוצה להעביר לשלישי:
בהילוך שני המהירות הזאת שווה 3000 סל"ד.
בשלישי היא שווה 2000 סל"ד.
העברת ההילוך לוקחת מעט זמן, והרכב לא מספיק להאט בזמן הזה בצורה ניכרת. עם זאת, הסל"ד צריך לצנוח ב-1000 סל"ד.
לכן, אם תעביר מהר מדי - בעצם תבצע בלימה אגרסיבית של המנוע ע"י הגיר, תוך כדי שאתה מפעיל עומסים גבוהים על רכיבי הגיר ועל חלקי המנוע - והתוצאה תהיה קפיצה חזקה ומורגשת (באותה משאית ישנה עליה דברנו - גם צלילים מפחידים מהגיר).
לכן, איך היו מעבירים? דאבל קלאץ'. לוחצים קלאץ', מוציאים לניוטרל. משחררים קלאץ'. לוחצים קלאץ' שוב, מכניסים הילוך, משחררים.
עקב הכובד והאינרציה של חלקי המנוע, זה אפשר (בקירוב טוב) לסל"ד לרדת ל-2000, כך שכל הצירים ישתלבו ללא קולות מחאה.
ומה עשו בהורדה משלישי לשני?
קלאץ', ניוטרל, מכת גז כדי להעלות את הסל"ד ל-3000, שילוב הילוך ושחרור קלאץ'.

חזרה לאופנועים...
כאמור, הרכיבים הפנימיים ב-CRF עליו אתה רוכב קלים מאוד, ולכן ברגע שאתה שם קלאץ' - הסל"ד תוך שניה נופל לסרק, גם עם היית על 7000 סיבובים לדקה.
לכן, אם אתה ממזמז את הגיר והקלאץ' הרבה זמן בהעברה, תרגע שתשחרר קלאץ' - הגלגל יאיץ את המנוע מ-1000 ל-6000 סל"ד, וזה בד"כ ילווה בקפיצה לא נעימה.
כדי לקבל העברה חלקה, צריך לפעול מהר:
תנועה ראשונה - גז נסגר (לא חובה עד הסוף, אפשר גם "בליפ" קטן של סגירה), קלאץ' נסגר חצי מהלך (2 אצבעות על הקלאץ', סוגר אותו עד החצי - לא צריך יותר מזה!) ובאותו הזמן הרגל מפעילה לחץ על הרגלית כלפי מעלה.
תנועה שניה - הקלאץ' יוצא החוצה תוך כדי פתיחה של הגז. אין צורך להתעכב בנקודת החיבור, מספיק לשחרר את הקלאץ' בתנועה חלקה והחלטית אחת.
כל התהליך לוקח פחות מחצי שניה לדעתי.
בהורדה של ההילוך, אפשר להוסיף מכת גז קטנה כדי להקפיץ את הסל"ד במקביל לתנועה הראשונה. לא חובה.

לגבי שאלתך בסעיף 3: נראה שהמורה לא טורח להסביר לך שהקלאץ' הוא כלי ולא איזה מטרד שנועד להעביר הילוכים.
הקלאץ' מווסת את כמות הכוח שעוברת מהמנוע לגלגל, ובכך מחליק את העברת הכוח.
ההילוך הראשון קופץ? זה כי אתה משחרר את הקלאץ', במקום לגלוש עם חצי קלאץ', ולשחק סביב נקודת החיבור כדי להעביר בדיוק את אחוז הכוח שאתה צריך.
השני חלש? אז פתח יותר גז, ותווסת את המהירות עם הקלאץ'.
שתי האופציות לגיטימיות. הדבר היחיד שאינו לגיטימי זה להתקדם בקפצוצים עם קלאץ' משוחרר...

מקווה שעזרתי.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי KKatkov

יש הבדל מסויים בהעברת ההילוכים בין אופנוע לרכב.
רכיבי הגיר באופנוע קטנים וקלים יותר, ויש להם פחות אינרציה. לכן כל התהליך הרבה יותר מהיר.
לרוב, חבטה או קושי בהעברת הילוכים קורים באחד משני מקרים:
1. הפרדה לא טובה של הקלאץ' או שרשרת שאינה מתוחזקת.
2. פערי סל"ד גבוהים שגורמים לבלימה/האצה של המנוע בהעברה.
אני יכול לחשוב גם על 3... רוכב עם כפכפים או נעל ספורט רכה. יש אופנועים שבהם זה מפריע.

את הסעיף השני, שאולי אינו אינטואיטיבי, אסביר בדוגמא של מה שנקרא "דאבל-קלאץ'" - כך פעם היה צריך להעביר הילוכים בכל רכב, וזה היה קיים במשאית עד לפני כמה עשורים, בגירים ללא סינכרוניזטורים.
נניח שאתה נוסע 30 קמ"ש בהילוך שני, ורוצה להעביר לשלישי:
בהילוך שני המהירות הזאת שווה 3000 סל"ד.
בשלישי היא שווה 2000 סל"ד.
העברת ההילוך לוקחת מעט זמן, והרכב לא מספיק להאט בזמן הזה בצורה ניכרת. עם זאת, הסל"ד צריך לצנוח ב-1000 סל"ד.
לכן, אם תעביר מהר מדי - בעצם תבצע בלימה אגרסיבית של המנוע ע"י הגיר, תוך כדי שאתה מפעיל עומסים גבוהים על רכיבי הגיר ועל חלקי המנוע - והתוצאה תהיה קפיצה חזקה ומורגשת (באותה משאית ישנה עליה דברנו - גם צלילים מפחידים מהגיר).
לכן, איך היו מעבירים? דאבל קלאץ'. לוחצים קלאץ', מוציאים לניוטרל. משחררים קלאץ'. לוחצים קלאץ' שוב, מכניסים הילוך, משחררים.
עקב הכובד והאינרציה של חלקי המנוע, זה אפשר (בקירוב טוב) לסל"ד לרדת ל-2000, כך שכל הצירים ישתלבו ללא קולות מחאה.
ומה עשו בהורדה משלישי לשני?
קלאץ', ניוטרל, מכת גז כדי להעלות את הסל"ד ל-3000, שילוב הילוך ושחרור קלאץ'.

חזרה לאופנועים...
כאמור, הרכיבים הפנימיים ב-CRF עליו אתה רוכב קלים מאוד, ולכן ברגע שאתה שם קלאץ' - הסל"ד תוך שניה נופל לסרק, גם עם היית על 7000 סיבובים לדקה.
לכן, אם אתה ממזמז את הגיר והקלאץ' הרבה זמן בהעברה, תרגע שתשחרר קלאץ' - הגלגל יאיץ את המנוע מ-1000 ל-6000 סל"ד, וזה בד"כ ילווה בקפיצה לא נעימה.
כדי לקבל העברה חלקה, צריך לפעול מהר:
תנועה ראשונה - גז נסגר (לא חובה עד הסוף, אפשר גם "בליפ" קטן של סגירה), קלאץ' נסגר חצי מהלך (2 אצבעות על הקלאץ', סוגר אותו עד החצי - לא צריך יותר מזה!) ובאותו הזמן הרגל מפעילה לחץ על הרגלית כלפי מעלה.
תנועה שניה - הקלאץ' יוצא החוצה תוך כדי פתיחה של הגז. אין צורך להתעכב בנקודת החיבור, מספיק לשחרר את הקלאץ' בתנועה חלקה והחלטית אחת.
כל התהליך לוקח פחות מחצי שניה לדעתי.
בהורדה של ההילוך, אפשר להוסיף מכת גז קטנה כדי להקפיץ את הסל"ד במקביל לתנועה הראשונה. לא חובה.

לגבי שאלתך בסעיף 3: נראה שהמורה לא טורח להסביר לך שהקלאץ' הוא כלי ולא איזה מטרד שנועד להעביר הילוכים.
הקלאץ' מווסת את כמות הכוח שעוברת מהמנוע לגלגל, ובכך מחליק את העברת הכוח.
ההילוך הראשון קופץ? זה כי אתה משחרר את הקלאץ', במקום לגלוש עם חצי קלאץ', ולשחק סביב נקודת החיבור כדי להעביר בדיוק את אחוז הכוח שאתה צריך.
השני חלש? אז פתח יותר גז, ותווסת את המהירות עם הקלאץ'.
שתי האופציות לגיטימיות. הדבר היחיד שאינו לגיטימי זה להתקדם בקפצוצים עם קלאץ' משוחרר...

מקווה שעזרתי.

---

עזרת המון, תודה ענקית.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי ttarazi

עזרת המון, תודה ענקית.

---

שמח שעזרתי.
אגב, אני יכול לנחש מה החוויה העגומה שלך מלימודי הנהיגה ברכב - אבל גם זה עניין של הבנה ותרגול. נהג מיומן מעביר הילוכים כמעט בלי שהנוסעים שמים לב לכך - ומרוויח, כי ידני זה פשוט, יעיל וכיף :)

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי KKatkov

שמח שעזרתי.
אגב, אני יכול לנחש מה החוויה העגומה שלך מלימודי הנהיגה ברכב - אבל גם זה עניין של הבנה ותרגול. נהג מיומן מעביר הילוכים כמעט בלי שהנוסעים שמים לב לכך - ומרוויח, כי ידני זה פשוט, יעיל וכיף :)

---

בחיי. האמת היא שלמרות שהוצאתי רישיון לרכב ידני לפני 7 שנים, לא נהגתי בהילוכים מאז הטסט שעשיתי, ככה שגם ניסיון בהחלפת הילוכים ברכב אין לי ממש..
אני חושב שאחד הדברים הכי חשובים שכתבת לי למעלה הוא שאין צורך בהשהיית הקלאץ' בנקודת החיכוך אחרי החלפת הילוך, אלא שחרור חלק ואיטי שלו יספיק.
מטבע הדברים, בגלל שאני עושה רישיון ואין בבעלותי אופנוע, אני בקושי מספיק להתנסות בעניין החלפת ההילוכים. בשיעור הבא אנסה לתת דגש על כך.

תודה שוב :)