זורם מעלה סיפורים נבחרים שטבועים עמוק בכבישים המאובקים של י-ם אי שם בעבר.
פרק-1
האבולוציה המתועדת:
סופי והוספה-ספרינט 150 מודל 1969
https://scontent.ftlv6-1.fna.fbcdn.n...62&oe=5F7CF22C
המפלץ- BMW R100RS
https://scontent.ftlv6-1.fna.fbcdn.n...ed&oe=5F7BA946
הקרנף- VMAX 1200 2001
https://scontent.ftlv6-1.fna.fbcdn.n...f5&oe=5F7A8786
נוריס צאק נוריס-ורסיס 1000 2017
https://scontent.ftlv6-1.fna.fbcdn.n...6c&oe=5F7CABFD
יש סיכוי שהיית מבקר עם הוי-מקס בחנות של רונן בגן יבנה לפני מספר שנים?
פרק-2
הייתה לי למברטה לא נוסעת חיפשתי משהו לשפר ניידות בעקבות שינוי במקום העבודה חבר היציע החלפה על הדבר הזה:
https://carsforum.co.il/uploads/mont...2dc297620f.jpg
https://carsforum.co.il/uploads/mont...8d806ee3e3.JPG
אני חשוב שלאציטוט:
נכתב במקור על ידי TundraOG
69 זה עם הגלגלים הקטנים לא?
אני חושב שעד 65 לא בטוחציטוט:
נכתב במקור על ידי NAOR2207
..בעקבות הצורך בהתניידות לבית שמש פרסמתי בפורומים של אז בקשה למציאת רכב זול עם טסט, חבר פורום יקר הציע לי את הווספה שלו, לצורך התניידות ככל שאחפוץ וללא תמורה....כמובן שלא רציתי לקחת כלי שאיננו שלי ולהיות אחראי עליו במידה וחלילה יקרה משהו, לכן סירבתי בנימוס...אבל הזרעים נזרעו וזמן לא רב אחרי שכבר עברתי לתפקיד אחר התבשלה לה עסקת קומבינציה:
המלכה האם (הלמברטה) תעבור לרשותו של ידידינו, ובתמורה אני אקבל ווספה אספנות במצב נסיעה לשימושי....בלב לא קל והמון התלבטויות רקמה העסקה עור וגידים, הלמברטה הועברה רשמית על שמי והכלה החדשה (הנסיכה סופי) הובלה אחר כבוד לבירה....החילופין בוצעו באישון לילה וללא מחאות רבות של המעורבים...וכבר היום ממש לפני כמה שעות בצעתי את נסיעת המבחן הראשונה...שהסתיימה כמה מטרים כשהמנוע כבה וסרב להידלק שנית...כנראה בגלל מחסור בדלק.....קצת על הנסיכה, שמה ניגזר משמה של השחקנית האיטלקיה סופיה לורן שחגגה לא מכבר את יום הולדתה, סופי אומנם צעירה יותר, ילידת 1969 וידועה גם בשם ווספה ספרינט, מנוע -150 סמ"ק שפימפם בעליזות מדהימה...
סיכום אירועי היום, בסך הכל הכללי יום מוצלח למדי, אחרי המפגש הראשוני הכושל משהו, וההרגשה הקשה, של מה לכל השדים עושים עכשיו... ניתנה לי הזדמנות ראשונית לבחון את המצב לאשורו...בשלב הראשון לימוד כללי ובסיסי של הווספה, תוך התמקדות בנקודות חולשה קריטיות, השלב הבא היה פרוק מסנן האוויר בשלב הזה הובחנה הבעיה הראשונה, כבל הצ'וק קרוע והמנוע היה זקוק לתערובת יותר עשירה מהרגיל, פתיחה ידנית של הצ'וק ומתן קיק בריא והמנוע מתעורר לחיים למס' שניות....כבר סימן מעודד... השלב הבא היה הוצאת מיכל הדלק והעברה של ברז הדלק, למצב רזרבי ברז הדלק בווספה מאובטח בגומייה השומרת אותו מחובר לבודי... גומייה זו החזירה נשמתה לבוראה לפני שנים, כך שבפועל רק אם גישה ישירה לברז הדלק ניתן לשנות את המצב...הדלק זורם לקרבורטור והנסיכה סופי מתעוררת לחיים...כיוון קל של הטורים והיא מפמפמת לה באיטלקית שוטפת, ומכסה את שמי החנייה בעשן כחלחל....לאחר דקה או שתיים שהלב פועם בעוז, אזרתי אומץ וביצעתי את הסיבוב המשמעותי הראשון....אז ככה החיים על האוכף בכלי שגילו פחות בארבעה שנים מגילי, גורמים לך לשנות מוד במצב הרוח, אם שאגה של R מעבירה אותך למצב אטרף, הרי הפימפום השקט משדר (לי לפחות) שקט ושלווה, סיבוב קטן בחניה למצהלות השכנים, שרגילים כבר לראות כיצד גרוטאות מתכת מתעוררות לפתע לחיים ולמפגן אור קולי של אש, רעם ותימרות עשן... וחזרה למקום החנייה וארגז הכלים לצורך מקצה שיפורים...בסיכומו של דבר...
למחר מתוכננת פרוצדורת העברה סופית של הבעלות, הוצאת אישור זמני לתנועה לצורך תיקון, נסיעה עצמית למוסך להחלפת צמיגים כיוון ברקסים, שמישהו שכח לספר להם שתפקידם גם לעצור, ורק לאחר דין ודברים עם כלי העבודה שלי ניתנה הסכמה שבשתיקה שיסיעו מדי פעם בעצירה מכובדת...אישור בלמים ונסיעה לטסט....
מאז מיסוד היחסים בינינו בצורה רשמית וחוקית, סופי ואני מרבים לבלות ביחד זמן איכות, המתחלק בדרך כלל לשנים...סופי מפורקת לחלקים (עם סיבה או בלי)... או סופי ואני על כבישי י-ם, כמות התגובות והערות לה אנו זוכים בכל נסיעה כזו, מעלה בפני לא פעם רצון אמיתי להעלותם על הכתב ולשתף אתכם בחוויה.
הישראלי המצוי הרי לא יתאפק מלהביע דעתו על רכבך, גם אם דעתו נגזרת מעולם מושגים שונה לגמרי משלך...והתגובות מתחלקות לשניים...בדרך כלל מבט הערכה של מבין עניין ואומר יופי של כלי, הווספה הזו הכי טובה שיש...גם לי/לאבי/לאימי/לאחי/לעסק שלי הייתה כזו...וכאשר הם שומעים שהיא ילידת 1969 ישר עולה מבט מצועף בעיניהם והאגודל מונף כלפי מעלה, והם מוכנים לתת לי באותו הרגע את הרכב שלהם תמורת סיבוב...החלק השני, שחלקם אפילו מכיר אותי אישית שואל: "אז מה זה מה שהמשטרה נותנת לך?"...או "מה אין לך כסף לאוטו נורמלי עם המשכורת שלך?"
לאלה כבר מזמן הפסקתי לענות ולנסות להסביר עניין... לאחרונה גם פיתחתי תשובה חדשה: "אשתי זרקה אותי ולקחה הכל...זה מה שנישאר לי."...לא תאמינו איך השיטה זו פועלת...מבטי השתתפות כנים עולים על פני הנשמות הטובות... וחלק מהם אפילו מציע עזרה...זוהי גם דרך נהדרת להכיר את החברים האמתיים שלך, אשתי כבר קיבלה טלפון בסגנון: "או , סוף סוף זרקת את הנבלה, מה את עושה הערב?" בקיצור, נשמות טובות...ומה מתוכנן הלאה, סופי כבר מרגישה שהגענו לשלב שאפשר כבר לצאת לטיול גדול יותר, מחוץ לעיר, למרות שאני עדיין רוצה להחליף קודם את מיכל הדלק שלה, על מנת שסוף סוף תהיה לי אינדיקציה אמיתית מתי ניגמר הדלק במיכל ...(כזכור ניתן לנסוע רק כאשר ברז הדלק, במצב רזרבה בגלל סתימה במיכל) השבוע נחליט מה לעשות..
ום שהתחיל בתיסכול גדול, וניגמר (או שלא) בשמחה....אז ככה היום בבוקר, יום חופשי שלי שלחתי את האישה והילדים לבית הספר...וירדתי בשימחה לבקר את סופי...על הפרק החלפת מיכל דלק פגום, במיכל תקין...פעולה פשוטה לכל הדעות זמן משוער כחצי שעה...אבל...בהידוק בורג לא זהיר קרעתי את שיבת הפיבר השומרת את הדלק בקרבורטור, והשמחה החלה... כל דבר שהיה יכול להסתבך אכן הסתבך...(יופי מרפי) וכך לפני שיאזל הדלק במיכל נסעתי, למוסך של חברנו יעקוב טורטן, באזור התעשייה...שם החל מסע חיפושים אחרי השיבה וכמובן שלא נימצאה אחת מתאימה...לבסוף הותאמה שייבת אלומיניום מיוחדת שפתרה את הבעיה, במקביל הוחלפה גם דיזת הדלק לקטנה יותר והתוצאה משמעותית, סוף סוף סופי מושכת ונוסעת כראוי לנסיכה אמיתית...ללא היסוסים ובכוח ובמהירות הראויה...ניקוי מהיר של כל חלקי הווספה בלחץ אוויר השלמת מספר ברגים סוררים שאיבדו עצמם לדעת... וחזרה מהירה הביתה לפני האישה והילדים...זה המקום להודות לעמית, שמלכתחילה חזר וטען כי הבעיה נעוצה בדיזת דלק לא מתאימה, עמית אתה תותח...
רגע שושנה,
הצלחת לבלבל אותי,זה סיפור שכתבת בעבר ואתה מעלה אותו כאן ככתבו וכלשונו? או סיפור עכשוי המתהווה לו מידי יום ביומו?
אכן, אם בלבלתי אותך אז כנראה שלא הייתי מספיק ברור, אי שם בשנת 2006 החלטתי להפוך לימון ללימונדה והתחלתי למסד את נושא האספנות שלי, רציתי להוכיח
לכל העולם שאפשר לרכוב על אספנות ככלי יום יומי, משם הכל היסטוריה, אני משחזר כרגע קבצים ישנים מפורום אחר ומעלה בעיקר סיפורים חביבים ונקודות מפתח,
משיפוץ ישן ודרך שמבססת את כל מה שאני היום. יהיה נחמד אני מבטיח.
המקור כאן: https://carsforum.co.il/topic/123702...omment-1033196
ספר זן ואומנות החזקת האופנוע, (למי שגם קרא) מנתח גיבור הסיפור, את חייו ותאוריות מסוימות, בשעה שהוא, בנו וזוג חברים נוסעים להם בטיול חוצה ארה"ב על זוג אופנועים...רכיבה ארוכה על אופנוע נותנת זמן פרטי למחשבות...ריבוי התגובות האוהדות למראה סופי ושלי, מלמדות משהו על דרך המחשבה של הנהג הישראלי...רוב התגובות עוסקות כמובן בנושא האמינות, הנהג הישראלי אינו אוהב להיות במוסך, רכבים רבים וטובים, איבדו את אמון הנהג הישראלי, (ואיתו את השוק) בגלל בעיות אמינות וריבוי ביקורים במוסכים, ראו מקרה סיטרואן סאאב פג'ו ואחרות...הנהג הישראלי אינו פראייר ואינו רוצה להיחשב אחד כזה, הוא לא ימכור את רכבו בהפסד גדול, ולכן על הרכב להיות אחד כזה השייך לקונצנזוס הלאומי, על מנת שבבוא שעת האמת יימכר הרכב מידית וללא בעיות, כרכוש העובר לסוחר...האמינות היא שם המשחק ולכן האהבה המרובה למותגים הנתפסים כאמינים ונמכרים היטב בארץ, רבה... שיקולים אחרים נפסים אצל רוב הנהגים בארץ כמשניים...תישאלו כל אחד מה היתרונות של רכב איטלקי מיד יגיד לכם המנוע, הצליל, הביצועים, המראה...ובאותה נשימה, יופיע האבל...אמינות, חלודה, הפסד ערך, לא יודעים לטפל....וכו...
הווספה נמכרה באירופה שלאחר המלחמה, ככלי רכב לצורך התניידויות פשוט וזול, אולם דרך הפרסום שלה הועבר שם לא רק בזכות האמינות, אלה שווק ככלי לצעירים, הבחורות ששותפו בפרסומות ובלוחות השנה (והקפיצו את קובי שלנו)...העבירו מסר של פאן, של בילוי ולא כלי עבודה כפי שנמכרה הווספה בארץ...ההנאה מהנהיגה, מהדרך, הודגשו שוב ושוב לצד החסכוניות, והנוחות...המותג ניתפס שם ככלי החופש, הפנאי והבילוי, בעוד פה בארץ ניתפס ככלי השליחים העבודה הקשה, והמרחקים, אולם דווקא בזכות חייה הקשים בארץ, זוכרים לווספה חסד נעורים...היעלמותה במהלך השנים והעברת המקל לכלים המודרניים האוטומטים...יצרה סוג מסוים של געגוע, והיום כשהן מופיעות וחוזרות מהמחסנים, החצרות, ומקומות המסתור שלהן, מבוגרות יותר, מנוסות יותר, ומסתירות סוד הידוע רק להן, מתקבלות הן בברכה חיוך ואהבה...אף אחד לא נישאר אדיש
עכשיו מסתדר לי,נרשם לעדכוני השרשור,בטוח שיהיה מעניין...