עדכון שלוש שנים - ימאהה טנרה 700
בהמשך לשרשור שנפתח כאן, שעסק בהתרשמותי מהטנרה 700 שלי לאחר שנה, רציתי לכתוב עדכון נוסף.
אז כמו בשרשור הקודם, לא השתנה בי דבר, אני עדיין נהנה לרכב בעיקר לבדי ולא בקבוצה, רוכב בעיקר כביש ומדי פעם יורד לשבילים על מנת להתנתק מעט מההמולה.
האופנוע עומד כיום על 59 אלף ק"מ, מתוכם 15 אלף בטיול ארוך בחו"ל, במהלכם עבר טיפולים על פי ספרות היצרן.
ב54 אלף קילומטרים החלפתי סט צמיגים שני, הפעם בחרתי בMitas E07+. בחרתי בסט זה כי הוא היה זמין באופן מיידי בסדנה ולא התאכזבתי מהבחירה.
לאופי הרכיבות שלי הסט מתאים באופן מושלם, יכולת כביש נהדרת ואחיזה מעולה בשבילים (וקצת יותר).
בנוסף, החלפתי שרשרת וגג"ש לסט מקורי של ימאהה.
האופנוע עבד קשה (בעיניי, הוא לא התרגש באמת) ב-15 אלף הק"מ האחרונים, היה עמוס בציוד ונסע בממוצע 150 ק"מ ביום בדרכים שונות ומשונות, אך עדיין הפגין אמינות מופלאה.
לצערי, בימים האחרונים נדלקה נורת צ'ק אנג'ין והצביעה על חיישן חמצן תקול. איפוס התקלה במחשב מחק את התקלה, אך מהכרותי עם תקלות מסוג זה, אני בטוח שזה רק עניין של זמן עד שהיא תחזור.
מחיר חיישן חמצן (בטנרה יש רק אחד) הוא כ-1000 ש"ח פלוס-מינוס במטרו.
אני מחשיב זאת כתקלה מקובלת לאחר תקופה כזו. אני נוטה להשליך זאת על סוגי דלקים רעים במדינות בהן רכבתי, אך לא בטוח כי זו הסיבה.
הרכיבה עם האופנוע לאורך תקופה של שלוש שנים רק חיזקה אצלי את ההרגשה כי אין לי צורך במשהו חזק/מפואר/משוכלל יותר. האופנוע הזה יודע לתת לי את כל מה שאני דורש ואף מעבר לכך, תוך הפגנת אמינות יפה מאוד.
