-
רוחות חזקות ומחוות בכביש
אהלן,
אני לא בטוח מה יהיה התוכן של ההודעה בדיוק אבל רוצה לשתף.
לא מזמן חזרתי לרכב (רכבתי לתקופה די קצרה לפני כשלוש שנים) וקניתי רויאל אנפילד- מטאור 350. זה בדיוק מה שחיפשתי, אופנוע שעושה את העבודה ונוח לי לרכב עליו- לא במהירויות גבוהות כמובן.
בכל מקרה, אני לא רוכב המון אבל כן מדי פעם יוצא לי לרכב באזור שעתיים לכיוון, למרות שרוב הנסיעות קצרות. בשבוע שעבר יצאתי מאזור ב"ש דרומה על כביש 40, ובדרך נתקלתי ברוחות מאוד חזקות שממש העיפו אותי לנתיב הנגדי. קל להבין שמיד הרכיבה השתנתה מרגועה ונחמדה לכזו שאני נאבק בה לאורך זמן. מצאתי את עצמי מכווץ את הגוף ומנמיך מהירות, למרות שניסיתי לשחרר ולתקן היגוי בצורה רגועה כשצריך. ובכל זאת, הופתעתי מעצמת הרוח בכל פעם שמצאתי את עצמי מתקרב לרכב מהצד הלא נכון.
אחרי חצי שעה של רכיבה אינטנסיבית עצרתי בצד לכמה דקות, נשמתי עמוק והמשכתי בדרך. לקראת צומת טללים עקף אותי אופנוע במהירות גבוהה בהרבה משלי באותו רגע, גם לא הספקתי לראות על איזה כלי הוא רכב. אחרי שסיים לעקוף, הרוכב הסתובב אליי, העיף מבט, חזר להסתכל קדימה והרים אגודל גבוה למעלה. אין לי מושג מה הוא רצה, אבל הוא הפך את הרכיבה בשבילי מאחת שאני נאבק בה לרכיבה כיפית והעלה לי חיוך.
אז אחרי שכתבתי את כל זה אני מבין מה רציתי להגיד:
1. קשוח לרכב ברוחות צד, בטח עם נסיון מועט. ניסיתי לקרוא פה בפורום על הנושא ונראה שפשוט אצטרך להתמודד עם זה יותר כדי להרגיש יותר בנוח.
2. מחוות בין רוכבים בכביש זה חשוב, לפחות לי זה הרגיש ככה. אין ספק שהוא עשה לי את היום, גם אם אני לא בטוח למה.
אני נהנה לקרוא וללמוד כאן בפורום, וזו ההזדמנות להגיד תודה לכל מי שמשתף מהידע שלו. תודה!
-
מחוות זה נחמד,
אבל עדיף 2 ידיים על הכידון, ומבט קדימה.
-
1. זה אף פעם לא כיף גדול לרכב עם רוחות חזקות, בטח על אופנוע חלש יחסית ובלי הרבה נסיון.
2. האגודל זה על האופנוע החביב והלא נפוץ שלך. ברכיבות בסופ״שים אתה תגלה שסימוני ידיים בין אופנוענים זה דבר די מקובל.
-
ככל שתרכוב יותר בכל תנאי מזג האוויר ככה תשתפר, תלמד תפנים צבור ניסיון וקח קורס רכיבה ככה ליתר ביטחון.
-
ברוך הבא למועדון... ואם המשכת לרכב ברוח שמעיפה 190 קילו נתיב שלם הבייצים ש'ך ללא ספק עשויות מאורניום מועשר.
כל כלי מתנהג אחרת ברוח, גם תלוי אם יש מגן רוח (ומה הגודל שלו ועל מה הוא מורכב). רוחות מהסוג שאתה מתאר דיי נדירות, לפחות ממה שאני מכיר על קו החוף, והפתרון באופן כללי זה להוריד מהירות, לנסוע באמצע הנתיב, להיות מודע מה קורה סביבך ולהתמקם בהתאם (לעוף לשוליים עדיף מלעוף לתוך משאית).
-
רכבתי לחרמון עם א' לפני שנתיים בערך ובחזרה הרוח ברמת הגולן היתה נוראית. נתיב לכיוון אחד ואני רוכב מיומן ועדיין מדי פעם מגיע לנגדי. הורדת מהירות לא מנעה את השפעת הרוח רק נתנה לי יותר זמן להגיב. אצל א' ההשפעה היתה קטנה יותר- אופנוע יותר נמוך בלי ארגז ויותר קל קצת. בגדול, רוח חזקה = בסכנת נפשות.
אם אפשר לדחות את הרכיבה עדיף.
-
שום תודה, אתה פתחת נושא ועכשיו תצטרך להשאר ולשמוע את המור"קים של כולנו.
זוכר נסיעה אחת בגשם עם מכות רוח, על אופנוע דו"ש צר קל וגבוה.
קרה פעם אחת שהאחורי החליק הצידה. ממש החליק.
-
-
כן, נסיון זה חשוב- אין לי ספק. גם לדעת מתי לוותר, כשיש אופציה, נשמע כמו רעיון טוב.
שמח לשמוע שזה לא נפוץ מאוד אצלנו, ובטח שמח לשמוע סיפורים ומור"קים 😁
-
מור"קים? אם כבר שאלת.
ב 94 טיפסנו עם וספה מזוודת לעייפה מעכו כרמיאל לכיוון צפת. באמצע הסיבוב אני פוגש חבורת רוכבים על "אופנועים כבדים".
כולם נקראו כך לפני הסוכנות של סוזוקי.
הגלים טולטולו את הספינה.
נאור, איילזו,- תור מי להמשיך?
-
תשעים וטיפהל'ה. משוחרר טרי מהצבא.
שליח של תפנוקיה. ארגז בגודל של דירת חדר - מורכב על הפיאג'ו סי.
חורף.
מדרים מצפון הירקון, יורד בכיכר אתרים, עולה, עובר מלון אחד, מלון שני ...
אחרי המלון האחרון לפני הירידה אני ליטרלי עף שמאלה למדרכה
(המלונות היוו קיר מגן מהרוח)
-
-
גרמת לי להתחבר ולהגיב לך,שאפו..
בכל מקרה,טיפ חשוב שלרוכבים מנוסים זה בא בטבעיות,(ומבלי להיכנס למושגים מסובכים), כאשר יש רוחות אל תיבהל,ואל תתחיל להאט(בטח שלא כאשר אתה בפניה). תמשיך במהירות הרגילה והנוחה שלך. הרוח לא פוגעת בך בזווית קבועה ולא ובעוצמה קבועה, ובגלל זה היא מצליחה להוציא אותך מאיזון. כאשר אתה מתחיל להאט מפאניקה אתה נותן לה עוד יותר להשפיע עליך(בעקיפין ולא בעקיפין). אם יש מכנה משותף לכל הרוכבים הוותיקים,לא משנה על איזה כלי, זו היכולת "לשמור על איזון" וזה מתבטא בעדינות ודיוק של הוספת גז,האטה,ומניפולצית משקל של הרוכב והכלי.
בקיצור - סע כרגיל, לא להיבהל ולעשות תנועות חדות, תהיה מודע להתנגדות הרוח ותפעל בהתאם. ככל שתצבור יותר ויותר נסיון על הכלי ועל הכביש אתה תבין על מה אני מדבר.
