הגשמת חלום: יומיים רכיבה על Triumph Tiger XC
עוד לא מזמן, במהלך טיול בדרום אמריקה, ביקרתי בקוסקו (פרו), והרעיון היה לטייל בעמק הקדוש (sacred valley) על גבי אופנוע. בהתחלה נפלה הבחירה על הונדה טראנסאלפ מודל 2013, בעיקר משיקולי עלות-נוחות, אך תוך כדי דיבורים עם בעל הסוכנות, עמד שם בפינה, בשקט בשקט, טריומף טייגר XC מבריק. את הנוכחות שלו פשוט אי אפשר לפספס. ניגשתי, ליטפתי, הסתובבתי מסביב ולא הצלחתי להתאפק. לאחר כחצי שעה, נסגר על 130 דולר ליום (כולל ביטוח בסיסי, קסדה מלאה של HJC, מעיל 4 עונות, כפפות ושני ארגזי צד קשיחים מקוריים).
על האופנוע: מודל 2014 עם כ- 20,000 ק"מ על השעון, בצבע ירוק זית, אפילו לא שריטה אחת. זוהי הפעם הראשונה שאני נתקל מקרוב במנוע טריפל, וכבר עם ההתנעה הראשונה קפצתי מהתרגשות. איזה סאונד. בסל"ד סרק יש מין גרגור מחוספס כזה שאפשר להרגיש אותו, ולא רק לשמוע, אפילו לפני שעולים על האופנוע. עם עליית הסל"ד הגרגור הזה מתלווה בשריקה סילונית משהו. תענוג לחושים.
הבחור הזה ענק! גבוה מאוד, כבד מאוד ויש ים של מיכל דלק בין הרגליים לכידון. אפילו עם ה- 1.83 שלי (ונעלי מיינדל קשיחות) לא הצלחתי להניח שתי רגליים על הרצפה בביטחון מלא! בהמשך הרכיבה, סיבוב פרסה באמצע כביש צר ונטוש כמעט הסתיים בנפילה מביכה, החסרתי פעימה או שתיים, ומתחתי שריר ברגל (שהמשיך לכאוב לעוד כמה ימים).
ברגע שמתחילים להתגלגל, הרכיבה זורמת מאוד, עדיין לא בקלילות של נוצה, אך יציבות היא שם המשחק. האופנוע הזה יציב. מאוד יציב.
המנוע הוא פנינה אמיתית, מומנט אדיר כבר מ- 2000 סל"ד ועד לסוף הסקאלה, אפשר לבחור כל הילוך בין שני לחמישי ללא שום בעיה. מרשים. וברגע שפותחים גז בקטעים הישרים (עד כמה שניתן בארץ ההררית הזו), אויה! אין מילים. הבולמים בולעים כל מה שהדרכים (בכוונה לא כתבתי כבישים) "מציעים", ועם גלגל "21 מקדימה, כלום לא ידגדג לבחור הזה (אפילו הכבישים הגרועים של פרו). התשלום כמובן מגיע בצורת היגוי שלא ממש מבין מה הוא רוצה מהחיים ואנטי-סוציאלי בעליל. לשטח לא ממש ירדתי, למעט שבילי כורכור טובים, שלעיתים יותר טובים מהכבישים הסלולים, וכמעט לא ניתן להרגיש הבדל בהתנהגות האופנוע.
מבחינת נוחות ותנוחת רכיבה, המושב נוח מאוד, מאוד קל לאחוז במיכל הענק, התנוחה זקופה, אך הכידון קצת רחוק מדיי (לטעמי) מה שמותח את הרוכב/ת קצת יותר מדיי. ובכל זאת, לאחר יותר מ- 8 שעות רכיבה, אין תחושה של עייפות, שרירים תפוסים וכאלה.
לסיכום, למרות שיש עוד המון מה לכתוב על המקום, הנופים והחוויות שבדרך, יומיים של שיכרון חושים באחד המקומות היפים בעולם, 580 ק"מ בסה"כ, על גבי שותף רכיבה אדיר, שמאוד קשה לי להשתכנע שיש טובים ממנו למשימה הזו.
