מתלוננים על דואר ישראל? הנה לכם סיפור על דואר ארה"ב
USPS, למי שלא יודע. United States Postal Service.
דואר נהדר, כשהכל בסדר. אבל גם דואר ישראל ממש סבבה, ותאמינו לי, באופן יחסי USPS הצליחו להחריב את העצבים שלי באחוזים גבוהים יותר - ביחס לכמות המשלוחים שהשתבשו לי בארץ ובארה"ב, כנראה שאחוז הטעויות של USPS גדול פי 4-5.
הסיפור הוא כזה:
קונה משהו מאיביי, משלם, מוכרת נחמדה, אומרת שהיא תזרז לי את המשלוח ותבקש PRIORITY במקום הרגיל. סבבה, למה לא, המרחק לא קטן, אפילו לא ממדינה שכנה.
בודק את המשלוח אחרי כמה ימים, בערך כשהוא צריך להגיע, מסתכל - איביי כותב DELIVERED, אבל עם הודעה מוזרה כזאת. מסתכל יותר מקרוב - כתוב UNDELIVERABLE AS ADDRESSED, ועוד עם ZIP לא נכון.
אני, כמובן, קצת מאבד את הפיוזים, פותח את האתר, כותב בקשה לשירות הלקוחות - איתור משלוח. מספר את הסיפור, נותן את כל הפרטים שלי, שולח. עונה לי האתר שלהם בתשובה - אין בעיה, נפתחה בקשה XXXXX לאיתור הדואר המטייל, יחזרו אליך תוך 24 שעות לאשר פתיחת בקשה ועד 72 שעות לטיפול מלא. מגניב, מדינה מתוקנת, לא? (רמז - ממש לא, בהרבה מובנים)
טוב, יום אחרי זה לא חזרו אליי, מחייג לסניף הקרוב. מקבל מערכת א-לה בנק לאומי, לא משנה לאן אתה מתקשר - אתה מגיע למוקד אחד. מערכת אוטומטית, מתחילה לשאול אותי שאלות, אני משחק עם תשובות, ככה וככה, לא מוצא שום אפשרות להגיד להם שיש משלוח אבוד שמחפש אותי ואומר שלא מוצא, אבל הנה אני, הנה! אחרי 20 דק' מתחיל להתעצבן, מתחיל לבקש מהמערכת להעביר אותי למענה האנושי, ומקבל על זה רק תשובה אחת - "כן, אני מבינה שאתה מבקש שירות לקוחות, אבל הם לא יגידו לך שום דבר שלא אמרתי". מנתק, מחייג פעם שניה, המערכת פוגשת אותי עם "שלום, אתה מתעניין בקשר למשלוח XXX?" - אני כבר מבין שהמקרה אבוד, ומתכונן להזיז את עצמי לסניף USPS הקרוב, זה שמשרת את ה-ZIP שלי.
זז לסניף, מגיע - מחסן גדול, דלפק סגור בדלת, כתוב ללחוץ על כפתור ולחכות. לפניי עומדת גברת נחמדה, לחצה כבר, מחכים. אף אחד. אחרי 2 דקות אני מנסה את מזלי ולוחץ גם, שום דבר לא נשמע. טוב, מתחיל לדפוק בדלת בעדינות, בכל זאת, אמריקאים. נאדה. טוב, אחרי 5 דקות אני מאבד את שאריות הסלבנות, הופך לישראלי וכמעט מוציא את הדלת מהמקום - ופתאום היא נפתחת. שואלים למה אני לא משתמש בפעמון, אני בהפגנתיות לוחץ עליו ושואל אם הם שומעים משהו. אה, לא? באמת מפתיע. טוב, אין בעיה, הגברת מרוב שמחה נותנת לי את התור שלה, ואני שואל את השאלה - תגידו, מה עשיתם עם המשלוח שלי. אומרים לי - אין בעיה, המנהלת תטפל בך, תמתין רגע. ממתין.
ממתין כבר איזו רבע שעה, אולי יותר. פתאום יוצאת המנהלת, אומרת "שמע, מצאנו רישומים והבנו למה זה לא זז - הכתובת רשומה חלקית". אני אומר "לא יכול להיות, זה משלוח מ-EBAY, יש שם את הכתובת המלאה, הנה, קיבלתי משלוח מכם לפני יומיים ועכשיו פתאום משהו לא בסדר?". עונה לי המנהלת - "הנה, אתה רואה, בסריקה שלנו כל מה שיצא - זה מספר וחלק משם הרחוב". אני - "תשמעי, ברור לך שהשגיאה הזאת היא שלכם והיא בדרך, נכון? אני בטוח שאם נמצא את המשלוח, נמצא עליו את הכתובת במילים בדיוק כמו שהיא מופיעה". אומרת - "יכול להיות, אבל כבר אין מה לעשות, המשלוח חוזר לשולח שלו ואין לי אפשרות לעשות שום דבר בנושא, חכה שיחזור לשם ותבקש לשלוח שוב".
טוב, מעוצבן אבל לפחות מבין מה קרה ומקלל אותם בפה סגור, אני חוזר לעיסוקיי בארץ זרה. ככה עוברים להם יומיים. אף אחד לא חוזר אליי משירות הלקוחות שפניתי אליו, מפתיע, אה? טוב, נו, אמרו לי שהמשלוח כבר הלך, אז מה כבר הם יעזרו לי. אבל פתאום אחרי יומיים אני בודק את סטטוס המשלוח - ומה אני רואה? ניסיון מסירה נוסף, הפעם ב-ZIP הנכון, אבל שוב UNDELIVERABLE. זאת אומרת שאם המנהלת הזאת היתה טורחת אשכרה לבדוק איפה המשלוח הזה נמצא, היא היתה מוצאת אותו אצלהם והייתי מקבל אותו! כושיליראבקערס!!
ועכשיו אין לי מושג מה קורה עם החרא הזה. לשולח הוא עוד לא חזר, אז גם כסף חזרה אני לא יכול לבקש.
כל הבכיינים על "דואר ישראל איבד לי משהו" - הנה, מתוך בערך 15-20 משלוחים שהיו לי בתוך ארה"ב, החרא הזה הצליח לאבד לי 2! אם לקחת את כל המשלוחים שלא הגיעו אליי ולהאשים את דואר ישראל בכולם, מגיעים אולי ל-2-3 מתוך איזה 100. והתנהלות של USPS נגועה בטיפשות אמריקאית מהסוג המרגיז ביותר - טיפשות עקשנית ומפגרת, מה שלא כתוב על הנייר ממישהו אחר - לא קיים, לחשוב - זאת מילה גסה, אין נוהל שמישהו כתב שאומר שצריך לחפש משלוח אבוד - אז אסור לעשות את זה. פאק, מעצבן. ושירות לקוחות שלא יבייש כל זוועה הכי זוועתית שאפשר לחשוב עליה.
לא יודע למה נזכרתי בקקה הזה והחלטתי לבזבז חצי שעה לכתוב על זה. אולי כדי לפרוק ולהתאוורר קצת. ואולי כי כל פעם שאני קורא עוד תלונה על דבר כזה או אחר בארץ ואחרי זה בכי ש"רק בארץ כזה חרא", בא לי לקחת מישהו שבוכה ככה ולבעוט אותו לאיזו ארץ זרה, שיאכל חרא כזה ואחרי זה יחשוב אם הוא רוצה להמשיך לבכות.
